יחסים גאוצנטריים

מתוך אסטרופדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יחסים גאוצנטריים (באנגלית: Geocentric Relative Positions) מתיחס למיקום היחסי של השמש וכוכבי הלכת כפי שהם נראים מכדור הארץ.

סוגים של יחסים גאוצנטריים

ביחסים גאוצנטרים מבדילים בד"כ בין התופעות המתרחשות לכוכבי לכת שמסלולם חיצוני למסלול כדור הארץ: כוכבי לכת חיצוניים (באנגלית: Exterior Planets), לבין תופעות לכוכבי לכת שמסלולם פנימי לזה של כדור הארץ: כוכבי לכת פנימיים (באנגלית: Interior Planets).

להלן רשימה של יחסים גאוצנטריים:


ניגוד

ניגוד (באנגלית: Opposition) הינה שמו של המצב שבו כוכב לכת או עצם במערכת השמש מסוים נמצא מול השמש (כ 180 מעלות מהשמש). בד"כ במצב הניגוד העצם יהיה קל יחסית לצפייה מאחר והוא יהיה ניתן לצפייה רוב הלילה - בקרוב העצם יזרח אם שקיעת החמה וישקע עם זריחת החמה. בנוסף כאשר כוכב לכת נמצא בניגוד מרחקו מכדור הארץ קרוב למינימום ועל כן קוטרו הזוויתי קרוב לקוטרו הזוויתי המירבי (ראו איור). בפועל הזמן בו כוכב הלכת נמצא בקרבה מירבית לכדור הארץ לא מתרחש בדיוק בניגוד. הסיבה לכך היא כי מסלולי כוכבי הלכת סביב השמש הם אליפסות ולא עיגולים.

יש לציין כי עצמים המקיפים את השמש במסלול פנימי לזה של כדור הארץ (למשל: כוכב חמה ונגה) לעולם לא יכולים להיות בניגוד עבור צופה מכדור הארץ.

הזמנים שהבם כוכבי הלכת נמצאים בניגוד מופיעים בלוח האירועים של המועדון האסטרונומי וכן במאמרים הנפרדים על כל אחד מכוכבי הלכת.

תנועת נסיגה

תנועת נסיגה של כוכב הלכת מאדים - התמונה הנ"ל הינה הרכבה של מספר תמונות שצולמו כל מספר ימים. הכוכבים ברקע נראים עומדים במקומם בעוד כוכב הלכת מאדים (הנקודות הכתומות הגדולות) וכוכב הלכת אורנוס (רצף הנקודות הקטנות מעל מאדים) נעים על רקע הכוכבים הרחוקים. בתמונה, נראה מאדים זז "קדימה", "אחורה" ו"קדימה". התמונה צולמה ע"י Tunc Tezel ומופיעה פה ברשותו.
הסבר גאומטרי לתנועת הנסיגה - הנקודות בצבע תכלת מייצגות את כדור הארץ ב 8 זמנים שונים ואילו הנקודות הירוקות מייצגות את מיקומו של כוכב לכת חיצוני (למשל מאדים) באותם זמנים. הפסים הורודים מיצגים את קו הראיה מכדור הארץ לעבר כוכב הלכת. ניתן לראות כי ביחס לכוכבים הרחוקים כוכב הלכת נע נגד כיוון השעון (מזרחה) ובנקודה מסוימת משנה את כיוון תנועתו ומתחיל לנוע מערבה ואז חוזר לכיוון תנועתו המקורית.

תנועה אחורית או תנועת נסיגה של כוכב לכת (באנגלית: Retrograde motion) הוא מצב בו כוכב הלכת נראה נע מערבה ביחס לכוכבים.

כתוצאה מסיבוב כדור הארץ סביב השמש, במצבים גיאומטריים מסוימים כוכבי הלכת נראים כהולכים אחורנית, בזמן זה כוכב הלכת נע בכיוון מערב ביחס לכוכבים הרחוקים (בניגוד לתנועה ה"רגילה" שהיא תמיד בכיוון מזרח).

התמונה משמאל מדגימה תנועה אחורית על פני כיפת השמיים של כוכב הלכת מאדים. התמונה הנ"ל הינה הרכבה של מספר תמונות שצולמו כל מספר ימים. הכוכבים ברקע נראים עומדים במקומם בעוד כוכב הלכת מאדים (הנקודות הכתומות הגדולות) וכוכב הלכת אורנוס (רצף הנקודות הקטנות מעל מאדים) נעים על רקע הכוכבים הרחוקים. בתמונה, נראה מאדים זז "קדימה", "אחורה" ו"קדימה".

האיור התחתון משמאל מדגים מדוע מתרחשת תנועה אחורית על פני כיפת השמיים. הנקודות בצבע תכלת מייצגות את כדור הארץ ב 8 זמנים שונים ואילו הנקודות הירוקות מייצגות את מיקומו של כוכב לכת חיצוני (למשל מאדים) באותם זמנים. הפסים הורודים מיצגים את קו הראיה מכדור הארץ לעבר כוכב הלכת. ניתן לראות כי ביחס לכוכבים הרחוקים כוכב הלכת נע נגד כיוון השעון (מזרחה) ובנקודה מסוימת משנה את כיוון תנועתו ומתחיל לנוע מערבה ואז חוזר לכיוון תנועתו המקורית.


תחילת תנועה אחורית

הזמן זבו כוכב הלכת נראה כמתחיל בתנועה האחורית. במצב זה כוכב הלכת עומד (באנגלית: Stationary) ולמשך פרק זמן קצר מהירותו הזוויתי על פני כיפת השמיים נמוכה מאד.

סיום תנועה אחורית

הזמן שבו כוכב הלכת נראה כמסיים את התנועה האחורית. שוב, במצב זה כוכב הלכת נראה עומד.

התקבצות

התקבצות (באנגלית: Conjunction) – כוכב לכת שמסלולו חיצוני למסלול כדור הארץ סביב השמש עובר מאחורי השמש (לא דווקא בדיוק מאחורי השמש) ונמצא במרחק זוויתי קטן מהשמש.

התקבצות תחתונה

התקבצות תחתונה (באנגלית: Inferior Conjunction) – כוכב לכת שמסלולו פנימי למסלול הארץ סביב השמש (לדוגמא כוכב חמה או נגה) עובר בינינו לבין השמש ונמצא במרחק זוויתי קטן ממנה. לעיתים נדירות, כאשר כוכב הלכת עובר בדיוק בינינו לבין השמש מתרחשת תופעה בשם מעבר או טרנזיט שבה נראה כוכב הלכת חולף על פני השמש.

התקבצות עליונה

התקבצות עליונה (באנגלית: Superior Conjunction) - כוכב לכת שמסלולו פנימי למסלול הארץ סביב השמש (לדוגמא חמה או נגה) עובר מאחורי השמש ונמצא במרק זוויתי קטן ממנה או בדיוק מאחוריה.

מרחק זוויתי מירבי

מרחק זוויתי מרבי (באנגלית: Greatest Elongation) – זהו הזמן שבו כוכב לכת שמסלולו פנימי למסלול כדור הארץ סביב השמש נמצא במרחק זוויתי (או אלונגציה) מירבי מהשמש.

כוכבי הלכת הפנימיים (כוכב חמה ונגה) נראים תמיד בקרבת השמש וקיים מרחק זוויתי מרבי שבו ניתן למצוא את כוכב הלכת מהשמש. לדוגמא מרחקו המרבי של נגה מהשמש הינו כ-46 מעלות ולעומתו כוכב הלכת חמה יכול להימצא במרחק זוויתי מרבי של כ-28 מעלות מהשמש. בד"כ במצב זה או בקרבת זמן זה הכי נח לצפות בכוכבי הלכת הפנימיים.

הזמנים שהבם כוכבי הלכת כוכב חמה ונגה נמצאים במרחק זוויתי מירבי מהשמש מופיעים בלוח האירועים של המועדון האסטרונומי וכן במאמרים הנפרדים על כל אחד מכוכבי הלכת כוכב חמה ונגה.


זווית פאזה מירבית

זווית פאזה מרבית (באנגלית: Maximum phase angle) – הזמן שבו כוכב לכת חיצוני נראה בזווית פאזה מקסימלית (ראו: גם זווית פאזה).

זווית פאזה, β, מוגדרת כזווית שמש-עצם-צופה. קרי בעת הניגוד זווית הפאזה היא 0. משמעותה של זווית הפאזה באיזה מופע (ראו: מופעי הירח) יראה העצם לצופה מכדור הארץ. זווית הפאזה המירבית עבור כוכבי הלכת החיצוניים היא 47.5 מעלות עבור מאדים, 11.9 מעלות עבור צדק, 6.5 מעלות עבור שבתאי, 3.2 מעלות עבור אורנוס ו 2.0 מעלות עבור נפטון.

בהירות מירבית

בהירות מירבית (באנגלית: Maximum Brilliancy) הוא הזמן בו בהירות כוכב הלכת מגיעה לשיאה.

עבור כוכבי הלכת החיצוניים הזמן שבו בהירות כוכב הלכת מירבית קרובה בד"כ לניגוד. מאחר ובהירות כוכב הלכת תלויה במרחקו מהשמש, מרחקו מכדור הארץ וזווית הפאזה שלו ומאחר ומסלולי כוכבי הלכת הם אליפסות (ולא עיגולים) אזי התהריך בו בהירותו של כוכב הלכת מירבית איננו כאשר הוא נמצא בניגוד, אם כי מספר ימים לפני או אחרי הניגוד.

עבור כוכבי הלכת שמסלוליהם פנימיים למסלול כדור הארץ הזמן שבו כוכב הלכת בבהירותו המירבית הוא בד"כ בין הזמן שבו מרחקו הזוויתי מהשמש מירבי לבין ההתקבצות התחתונה.

מרחק הקטן ביותר

המרחק הקטן ביותר (באנגלית: Least Distance) של כוכב לכת מכדור הארץ מתקבל בקרבת הניגוד (אם כי שוב לא בדיוק בזמן הניגוד) עבור כוכבי לכת חיצוניים ואילו עבור כוכבי לכת פנימיים הדבר מתרחש בעת ההתקבצות התחתונה.

ראו גם


הרצאות וידאו

קישורים חיצוניים

ספרות מקצועית


מחברים


ערן אופק