מטאורים ומטרות מטאורים

מתוך אסטרופדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סרטון של לאוניד מתפוצץ שצולם ממצפה הכוכבים ע"ש וייז, במהלך מטר הלאונידים 2001. הסרטון צולם כחלק ממחקר המטאורים המתבצע במצפה הכוכבים ע"ש וויז. הסרטון צולם באמצעות מצלמה המצוידת במגביר אור כוכבים.

מטאור (באנגלית: Meteor) ומטר מטאורים (באנגלית: Meteors Shower):

משמאל - סרטון של מטאור מתפוצץ שצולם ע"י אילן מנוליס ונח ברוש ממצפה הכוכבים ע"ש וייז, במהלך מטר הלאונידים 2001. הסרטון צולם כחלק ממחקר המטאורים המתבצע במצפה הכוכבים ע"ש וויז. הסרטון צולם באמצעות מצלמה המצוידת במגביר אור כוכבים.

הקדמה

צילום של מטאורים (ממטר המטאורים לאונידים – ראה להלן) שצולם בנובמבר 1998 ע"י עופר גבזו (כל הזכויות שמורות). ברקע נראה מצפה הכוכבים ע"ש וייז במצפה רמון. הכוכבים נראים כפסים קצרים מאחר וצמצם המצלמה נשאר פתוח מספר דקות. בתמונה ניתן להבחין ב-7 מטאורים.

מטאור הינו שמה של התופעה המתרחשת באטמוספרה של כדור הארץ ונצפית על פני כיפת השמיים בעת שגרגר אבק מהחלל חודר לאטמוספרה של כדור הארץ. ברוב המקרים גודל הגוף שנכנס לאטמוספרה קטן ממילימטר אחד. גופים אלו חודרים לאטמוספרת כדור הארץ במהירות של כ-10 עד כ-70 ק"מ לשנייה. עקב החום שנוצר מן החיכוך בעת מעברם באטמוספירה העליונה של כדור-הארץ, הם נשרפים בגובה של 120 עד 80 ק"מ, ומעררים (או מייננים) את המולקולות והאטומים באטמוספרה. עירור ויינון אטומים ומולקולות באטמוספרה (העברת אלקטרונים באטומים לרמות אנרגיה גבוהות יותר והוצאתם מחוץ לאטום, בהתאמה) מלווה בפליטת קרינה אלקטרומגנטית בתחום האור הנראה (תופעה דומה לזו מתרחשת במנורת ניאון) ונראית לצופה מהקרקע כשובל אור מהיר באטמוספרה. פליטה זו נגרמת בעת "חזרתם" של האטומים מעוררים או המיוננים למצבם הקודם.

תופעת המטאור הקראית בשפה עממית בשם כוכב נופל (באנגלית: Shooting Star) אך יש לציין כי אין שום קשר (ישיר) בין מטאורים וכוכבים. בעוד הכוכבים הינם שמשות (הדומות לשמש שלנו) רחוקות בעוד המטאורים הינם כאמור תופעה המתרחשת באטמוספרה של כדור הארץ.


משמאל – צילום של מטאורים (ממטר המטאורים לאונידים – ראה להלן) שצולם בנובמבר 1998 ע"י עופר גבזו. ברקע נראה מצפה הכוכבים ע"ש וייז במצפה רמון. הכוכבים נראים כפסים קצרים מאחר וצמצם המצלמה נשאר פתוח מספר דקות. בתמונה ניתן להבחין ב-7 מטאורים.

הגדרת מונחים

המילה "מטאור" מקורה ביוונית ופירושה "משהו באוויר" (מכאן המילה מטאורולוגיה…). נהוג לקרוא בשמות שונים למטאור תרם כניסתו לאטמוספרה של כדור הארץ ובמידה והוא שרד את האטמוספרה והגיע לקרקע.

מטאוריד

צילום של חלק זעיר מהסמכה התרמית של הלווין LDEF. בצילום ניתן להבחין ב"מכתשי" פגיעה של מטורידים זעירים שפגעו בלווין. צילום: מנהלת החלל והתעופה של ארה"ב.

כל עוד החלקיק נע בחלל, טרם פגיעתו באטמוספירת כדור הארץ, הוא נקרא מטאוריד (באנגלית: Meteoroid) ואילו שובל היינון באטמוספרה נקרא מטאור. מערכת השמש מלאה במטאורדים קטנים שמקורם ככל הנראה בפליטת גזים ואבק משביטים ומשרידים של התנגשויות בין אסטרואידים.

המידע המדויק ביותר לגבי שטף המטאורידים בסביבת כדור הארץ הגיע מהלווין Long Duration Exposure Satellite (LDEF) בעל פני שטח של 130 מטר רבוע שהיה חשוף בחלל במשך כ-6 שנים. לאחר החזרתו לקרקע נחקרו ביסודיות פגיעות של מטאורידים בלווין.

משמאל צילום של חלק זעיר מהסמכה התרמית של הלווין LDEF. בצילום ניתן להבחין ב"מכתשי" פגיעה של מטורידים זעירים שפגעו בלווין.

סה"כ השטף של מטאורידים כבדים מ 10-2 גרם הוא כ 10-12 מטאורידים למטר רבוע לשנייה ואילו עבור חלקיקים עם מסה גדולה מ 10-5 גרם השטף הוא 10-9 מטאורידים למטר רבוע לשנייה.

למטאורידים אבולוציה מורכבת כתלות במסתם ומרחקם מהשמש. מטאורידים שמסתם גדולה מכ 10-5 גרם נהרסים בד"כ ע"י התנגשויות עם מטאורידים אחרים. אורך החיים האופייני של מטאוריד שמסתו 10-2 גרם הוא כ-1000 שנה לעומת אורך חיים של כ-100,000 שנה למטאורידים עם מסה של כ 10-5 גרם. מטאורידים קטנים מכ 10-5 מושפעים מאפקט פוינטין-רוברטסון שגורם "ליפול" על השמש בפרקי זמן של פחות מ-100,000 שנה ולבסוף להתאדות כאשר הם מתקרבים לשמש (ראו גם: אור הזודיאק).

כדור אש

כדור אש (באנגלית: Fireball) או בוליד (באנגלית: Bolide) הינו מטאור בהיר במיוחד. לעתים, גדול החלקיק מגודלו של גרגיר אבק, ויכול להגיע לגודל אבן חצץ. במקרה כזה, עוצמת האור כתוצאה משרפתו בעת המעבר באטמוספירה תהיה רבה יותר ואז נראה מטאור בהיר במיוחד.

כאשר המטאור בהיר מבהירות של -4 לערך אזי מאזורים חשוכים מטאורים כאלו יגרמו לעצמים בקרבת הקרקע להטיל צל. המטאור הבהיר הנראה בתמונה משמאל למעלה של מטר הלאונידים מעל מצפה הכוכבים ע"ש וויז היה מטאור בהיר במיוחד שגרם להטלת צל.

מטאוריט

ראו מאמר מורחב בנושא: מטאוריט.

במקרים נדירים אף יותר, כאשר הגוף החודר לאטמוספירה הינו גוש אבן או ברזל גדול, קורה ושרידיו מגיעים לקרקע. או אז, מכונה הגוף הפוגע מטאוריט (באנגלית: Meteorite). לדוגמה, מכתשי הפגיעה הרבים שניתן לראות על הירח הם תוצאה של פגיעת מטאוריטים בקרקע של הירח.

מקור המטאורים

כיום מעריכים שמקורם העיקרי של המטאורים הינו בשביטים ואסטרואידים. שביטים (Comets) הינם גופים המורכבים מסוגי קרח שונים שבתוכם משובצים חלקיקי אבק וחצץ. החומר ממנו הם מורכבים הינו החומר ממנו נוצרה מערכת השמש כולה. חלק מהשביטים מקיפים את השמש במסלולים מוארכים (אליפטיים) וכך רוב הזמן הם נמצאים הרחק מן השמש ואילו במקצת מהזמן הם נמצאים בקרבת השמש. עם התקרב השביט לשמש מתנדף הקרח בשכבות החיצוניות של השביט ומשחרר לחלל תוך כדי כך את חלקיקי האבק והחצץ הכלואים בו.

חלקיקים אלו, אשר מרכיבים את זנב האבק של השביט, נותרים מאחור במסלולו המקורי ומתפזרים לאחר מכן בחלל הבין-פלנטרי. בכל מעבר סמוך לשמש משיל מעליו השביט כ- 4% ממסתו. מאחר וגרגירי האבק והקרח שמשחרר השביט הינם קטנים וקלים, הם מושפעים בקלות מכוחות הכבידה של כוכבי הלכת וכן מהלחץ שמפעילה עליהם קרינת השמש. תופעות אלו מסייעות לכך שאותם גרגירי אבק, או בשמם המדעי מטאורידים, לא יישארו במסלולו המקורי של השביט. תוך פרקי זמן של עשרות עד אלפי שנים המטאורידים מתפזרים לאורך כל מסלול השביט ויוצרים נחיל של גרגירי אבק, הנע במסלול דומה (אך מפוזר יותר) לזה של השביט המקורי. על סקלות זמן ארוכות יותר, המסלול של מטאוריד יכול להיות שונה לחלוטין מזה של השביט שממנו נפלט. כאשר מסלולו של המטאוריד יצטלב עם כדור הארץ, המטאוריד ייכנס לאטמוספירה ושרפתו תגרום לתופעה הנקראת מטאור.

בתסריט שתיארנו כאן ייתכנו שני מקורות למטאורים:

מטאורים אקראיים

בשעות של לפנות הבוקר מספר המטאורים גדול יותר ומהירותם גבוהה יותר, מאחר ולפנות בוקר כדור הארץ נע בכיוון הזניט (הנקודה בניצב לאופק, מעל ראש הצופה) ועל כן המטאורים הינם רבים יותר ומהירים יותר, דבר הגורם לעליית האנרגיה האופיינית המשתחררת בעת כניסתו של המטאוריד לאטמוספרה (האנרגיה הקינטית מתכונתית למסת החלקיק ולריבוע מהירותו). לעומת זאת בשעות הערב כדור הארץ "מתרחק מהזניט" ועל כן המטאורים איטיים יותר וחיוורים יותר.

מטאורים אקראיים או מטאורים ספורדיים (באנגלית: Sporadic Meteors) שמקורם בכל אותם גרגרי אבק שמסלולם איבד לחלוטין דמיון למסלול השביט או האסטרואיד. מטאור כזה ניתן לראות באקראי בכל זמן ושעה. בכל לילה ניתן לראות כ-5 מטאורים ספורדיים בשעה, בשעות שלאחר שקיעת החמה, ועד כ-15 מטאורים ספורדיים לשעה בשעות שלפני זריחת החמה. בשעות של לפנות הבוקר מספר המטאורים גדול יותר ומהירותם גבוהה יותר, מאחר ולפנות בוקר כדור הארץ נע בכיוון הזניט (הנקודה בניצב לאופק, מעל ראש הצופה) ועל כן המטאורים הינם רבים יותר ומהירים יותר, דבר הגורם לעליית האנרגיה האופיינית המשתחררת בעת כניסתו של המטאוריד לאטמוספרה (האנרגיה הקינטית מתכונתית למסת החלקיק ולריבוע מהירותו). לעומת זאת בשעות הערב כדור הארץ "מתרחק מהזניט" ועל כן המטאורים איטיים יותר וחיוורים יותר (ראו איור משמאל).

מהירות המטאור הינה חיבור של מהירות המטאוריד במסלולו סביב השמש ומהירות כדור הארץ סביב השמש. מאחר וגוף במסלול פרבולי במרחק של יחידה אסטרונומית אחת מהשמש נע במהירות של 42 ק"מ לשנייה, ומאחר ומהירות כדור הארץ סביב השמש הינה כ-30 ק"מ לשניה, מהירות המטאורים שמקורם במערכת השמש נע בין כ-10 ל-72 ק"מ לשנייה. מקורם של מטאורים מהירים יותר (וכאלו נצפו ע"י מכ"מ) הוא מחוץ למערכת השמש.

מטר מטאורים

צילום עם עדשת עין-דג של כל השמיים במשך מספר שעות בליל ה-18 לנובמבר 1998. על רקע הכוכבים וגלקסית שביל החלב ניתן להבחין בכ-100 מטאורים ששיכים למטר המטאורים לאונידים. ניתן להבחין כי המטאורים נראים מפוזרים על פני כיפת השמיים, אך אם מטילים את מסלולם לאחור, נראה כי הם מגיעים מנקודה אחת בשמיים שהיא מקור הקרינה (רדיאנט) של מטר המטאורים. התמונה צולמה ע"י ג'וראג' טות' (Juraj Toth) ממצפה הכוכבים מודרה (Modra Observatory) ומוצגת כאן ברשותו.

מטר מטאורים (באנגלית: Meteors Shower) כאשר כדור הארץ הנע במסלולו סביב השמש חוצה את נחיל חלקיקי האבק שנעים במסלול דומה לזה של שביט האב, הללו חודרים לאטמוספירה וגורמים לתופעת המטאורים. בניגוד למטאורידים ספורדיים, כל המטאורידים בנחיל נעים במסלולים מקבילים, ועל-כן כתוצאה מתופעת הפרספקטיבה, מטאורים אלה נראים כאילו הם מגיחים מנקודה אחת בשמיים. הדבר דומה לפסי רככת כאשר אנו מסתכלים אליהם נראהים לנו כאילו הם מתמזגים במרחק גדול מאיתנו. נקודת המוצא הנ"ל על פני כיפת השמיים נקראת מקור הקרינה או רדיאנט (באנגלית: Radiant). ברוב המקרים מטר המטאורים נקרא ע"ש קבוצת הכוכבים שבה שוכן הרדיאנט, לדוגמא: פרסאידים, על שם קבוצת פרסאוס.

כיום מוכרים כמה מאות מטרות מטאורים. לכל מטר מטאורים יש גוף אב (שביט או אסטרואיד), שאחראי להיווצרות המטר. לדוגמא, לשביט האליי המפורסם שייכים שני מטרות מטאורים: האקווארידים של מאי והאוריונידים של אוקטובר.

מאחר ורוב מטרות המטאורים הינם "זקנים" יחסית, המטאורידים התפזרו מהמסלול העיקרי וייצרו מעין חגורה שעובייה יכול להגיע לעיתים לעשרות מיליוני ק"מ. במרכז החגורה צפיפות המטאורידים גדולה ואילו בשוליה צפיפות המטאורידים נמוכה. על כן מטר מטאורים יכול לעיתים להמשך אף שבועיים-שלושה, שבהם נצפה קצב מטאורים נמוך של מטאורים בודדים בשעה. כאשר כדור הארץ חולף דרך מרכז הנחיל, קצב המטאורים עולה.

משמאל – צילום עם עדשת עין-דג של כל השמיים במשך מספר שעות בליל ה-18 לנובמבר 1998. על רקע הכוכבים וגלקסית שביל החלב ניתן להבחין בכ-100 מטאורים ששיכים למטר המטאורים לאונידים. ניתן להבחין כי המטאורים נראים מפוזרים על פני כיפת השמיים, אך אם מטילים את מסלולם לאחור, נראה כי הם מגיעים מנקודה אחת בשמיים שהיא מקור הקרינה (רדיאנט) של מטר המטאורים.

חלק ממטרות המטאורים נצפים כבר שנים רבות. למשל, מטר הלירידים של אפריל מוזכר לראשונה בכתבים סיניים משנת 687 לפנה"ס. האיזכור ההיסטורי הראשון של מטר מטאורים הינו משנת 1809 לפני הספירה ע"י אסטרונומים סינים. לעומת זאת, שניים מהמטרות השנתיים החזקים, הג'מינידים של דצמבר והבוטידים של ינואר נצפו לראשונה רק במהלך המאה ה-19. כוחות הכבידה של כוכבי הלכת הגדולים משפיעים על נחילים אלו בצורה כזו, שמסלוליהם מצטלבים כיום עם מסלול כדור הארץ, אך לפני כמאה שנה (ושוב בעוד כמאה שנה) נחילים אלו כבר לא יעברו דרך מסלול כדור הארץ.

מונחים טכניים

קו האורך של מטר המטאורים

קו האורך של מטר מטאורים (באנגלית: Solar Longitude of Meteor Shower) הינו קו האורך האקליפטי של השמש בזמן שבו כדור הארץ חוצה את החלק הצפוף ביותר בנחיל המטאורידים של המטר. מאחר ולוח השנה האזרחי מתואם רק בקרוב עם מסלול כדור הארץ (ראו גם: שנה), אזי משנה לשנה משתנה התאריך שבו כדור הארץ חולף בחלק הצפוף ביותר של נחיל המטאורידים האחראים למטר המטאורים – לכן נהוג לציין את קו האורך השמיימי של השמש בזמן החצייה, או במילים אחרות את הנקודה במסלול כדור הארץ שבה מתרחש שיא המטר. קו האורך של השמש מצויין בד"כ במערכת יחוס J2000.0.

ניתן לחשב את קו האורך האקליפטי של השמש במערכת היחוס J2000.0 ע"י הנוסחאות הבאות:

T=\frac{JD-2451545.0}{36525.0}

L_{0}=280.^{\circ}46645+36000.76983T + 0.0003032T^{2}

M=357.^{\circ}52910+35999.05030T-0.0001559T^{2}-0.00000048T^{3}

L_{J2000.0}=L_{0}+(1.^{\circ}914600-0.004817T-0.000014T^{2})\sin(M)+(0.^{\circ}019993-0.000101T)\sin(2M)+0.^{\circ}000290\sin(3M)

קזב זניט שעתי

קצב זניט שעתי (באנגלית: Zenith Hourly Rate - ZHR) – מספר המטאורים בשעה שיראה צופה בודד, ששדה הראיה שלו איננו חסום והוא צופה בשמיים עם תנאי ראות אידיאלים ובהירות גבולית של 6.5 (בהירות סף, Limiting Magnitude – בהירותם של הכוכבים החלשים ביותר שניתן לראות בעין בלתי מצוידת), כאשר מקור הקרינה של המטר (רדיאנט) נמצא בזניט.

קצב המטאורים שיראה עבור מטר מטאורים מסוים תלוי בגורמים רבים כגון הזמן שבו מתרחש שיא המטר, גובה הרדיאנט מעל האופק, תאורת הירח, וזיהום אור - ראו הערות מפורטות בהוראות הצפייה בהמשך המאמר.

קצב שעתי

קצב הזניט השעתי כתלות בגובה הרדיאנט מעל האופק ובהירות גבולית של 6.5, 5 ו-4, בהתאמה (מסומן ע"י קו שלם, מקווקו ומנוקד). האיור מחושב עבור קצב זניט שעתי של 1 - על כן הגרף מאפשר לקרוא את הפרקציה (שבר) של הקצב השעתי ביחס לקצז זניט שעתי. הגרף מחושב עבור אינדקס אוכלוסיה שווה 2. התוצאות עבור אינדקסי אוכלוסיה שונים יהו מעט שונות. אינקס אוכלוסיה גדול יותר יגרום להקטנת קצב המטאורים כשאר הרדיאנט נמוך מעל האופק (ביחס לאינדקס אוכלוסיה גבוה).

קצב שעתי (Hourly Rate - HR) – מספר המטאורים בשעה שיראה צופה בודד, ששדה הראיה שלו איננו חסום והוא צופה בשמיים עם תנאי ראות אידיאלים ובהירות סף של 6.5, כאשר מקור הקרינה (רדיאנט) איננו בהכרח בזניט.

הקצב השעתי תלוי בגובה הרדיאנט מעל האופק, Alt, הבהירות הגבולית, mlim, שבה ניתן להבחין בכוכבים ואינדקס האוכלוסיה, p, של מטר המטאורים (ראו להלן). ניתן להעריך את הקצב השעתי מגורמים אלו עבור: m_{lim}>6.5 דרגות בהירות ע"י:

HR=\frac{{\rm ZHR}~\sin({\rm Alt})}{p^{(6.5-m_{lim})}}

ואילו עבור m_{lim}\le6.5 יש צורך להשתמש ב:

HR=\frac{{\rm ZHR}~\sin({\rm Alt})}{p^{(1-[m_{lim}-6.5]})}


(מקור הנוסחאות).


בגרף משמאל מוצג קצב הזניט השעתי כתלות בגובה הרדיאנט מעל האופק ובהירות גבולית של 6.5, 5 ו-4, בהתאמה (מסומן ע"י קו שלם, מקווקו ומנוקד). האיור מחושב עבור קצב זניט שעתי של 1 - על כן הגרף מאפשר לקרוא את הפרקציה (שבר) של הקצב השעתי ביחס לקצז זניט שעתי. הגרף מחושב עבור אינדקס אוכלוסיה שווה 2. התוצאות עבור אינדקסי אוכלוסיה שונים יהו מעט שונות. הגרף מראה כי קצב השעתי עבור צופה שיצפה על מטר מטאורים, עם רדיאנט בזניט, מתוך פרברים של עיר גדולה יהיה כ-10% עד 25% מזה של צופה משמיים חשוכים.

אינדקס האוכלוסיה

אינדקס האוכלוסיה (באנגלית: Population Index), לעיתים גם נקרא גם אינדקס התפלגות הבהירות של מטאורים (באנגלית: Meteor magnitude Distribution Index או בקיצור MDI), הוא מספר המציין את התפלגות הבהירות של המטאורים. התפלגות הבהירות של מטאורים מתוארת בד"כ ע"י חוק חזקה ואינדקס האוכלוסיה הינו מספר המציין למעשה את היחס בין מספר המטאורים שרואים בין דרגת בהירות כלשהי לדרגת בהירות בהירה יותר במגניטוד 1. אינדקס האוכלוסיה הממוצע של מטאורים הינו 2.5 לערך. כאשר אינדקס האוכלוסיה נמוך יותר מטאורים בהירים יותר הינם שכיחים יותר.

מהירות הכניסה של מטאור

סרטון של לאוניד מתפוצץ. לאחר הופעת המטאור ניתן להבחין בשובל, שנראה במשך עשרות דקות לאחר שהמטאור נעלם, שהרוחות באטמוספרה העליונה של כדור הארץ מזיזות אותו ומשנות את צורתו. צילום: צוות פרויקט ROTSE (כל הזכויות שמורות).


מהירות הכניסה של מטאור (באנגלית: Meteor Entrance Speed) היא מהירות הכניסה של מטאור לאטמוספרה של כדור הארץ. בד"כ מהירות זו כאשר ניתנת עבור מטר מטאורים מתיחסת למהירות המטאורים לפני התוספת למהירותם שניתנת ע"י האצתם בשדה הכבידה של כדור הארץ. מהירות זאת ניתנת ע"י חיבור המהירויות הוקטורי של מהירות כדור הארץ ביחס לשמש ומהירות המטאור ביחס לשמש. עבור מטאורים שמקורם במערכת השמש, מהירות הכניסה של מטאור לאטמוספרה איננה עולה על 72 ק"מ לשנייה.

גוף האב

גוף האב (באנגלית: Parent Body) או שביט האב (באנגלית: Parent Comet) הינו השביט או האסטרואיד שממנו מגיעים המטאורידים בנחיל שיוצר את מטר המטאורים. לדוגמא שביט האלי הוא האחרי למטר האטא אקוורידים ולמטר האוריונידים.

טבלת מטרות מטאורים עיקריים

טבלת מטרות מטאורים עיקריים – הטבלה הבאה מציינת את מטרות המטאורים העיקריים, שמם, תקופת הפעילות שלהם, התאריך המקורב של שיא המטר, קו האורך של המטר, עליה ישרה ונטיה של הרדיאנט (במעלות), מהירות כניסה לאטמוספרה בק"מ לשנייה, אינדקס האוכלוסיה, קצב זניט שעתי ושם שביט האב (אם ידוע). רוב המטרות המצוינים בטבלה הינם קשים לצפייה. המטרות השנתיים המומלצים הם: ג'מינידים (13 בדצמבר), ופרסאידים (12 באוגוסט). כיום ידועים כמה מאות מטרות מטאורים ומטרות מטאורים חשודים. הרשימה הנ"ל היא חלקית בלבד ורשימה מלאה ניתן למצוא במסד הנתונים של מטרות המטאורים (ראו: קישורים חיצוניים).

הערות: תאריך שיא המטר יכול להשתנות בערך ביום משנה לשנה. לחישוב תאריך שיא המטר בשנה מסוימת יש להשתמש בקו האורך של המטר (קישור לכלי לחישוב רב שנתי של שיא מטרות מטאורים). על מנת לחשב את זמן הצהירה של מטר מטאורים יש לעשות שימוש בעליה ישרה של הרדיאנט ובתאריך (ראו: קורדינאטות שמימיות וזמן כוכבים).


רשימת מטרות המטאורים הידועים
שם/קבוצה Shower Name תקופת פעילות שיא המטר קו האורך של המטר עליה ישרה של הרדיאנט נטיה של הרדיאנט מהירות כניסה אינדקס האוכלוסיה ZHR גוף האב הערות
קוואדרניטים

(בואטידים)

Quadrantids

01-01 05-01

04-01

283.28

230

+49.5

41.4

2.5

120

2003 EH1

דלתא-קנסרידים

delta-Cancrids

01-01 24-01

17-01

297

130

+20

28

3.0

4

אלפא-קנטאורידים

alpha-Centaurids

28-01 21-02

08-02

319.4

210.9

-58.2

58.2

2.0

7.3

התפרצות של כ 230 מטאורים בשעה ב 1980.

דלתא-לאונידים

delta-Leonids

15-02 10-03

25-02

336

168

+16

23

3.0

2

גאמא-נורמנידים

gamma-Normids

25-02 22-03

13-03

353

251.6

-51.3

64

2.4

8

וירג'ינידים

Virginids

25-01 15-04

24-03

4

195

-4

30

3.0

5

לירידים

Lyrids

16-04 25-04

23-04

32.4

272.7

+33.4

47.1

2.7

13

Comet/1861 G1 (Thatcher)

מספר התפרצויות ידועות (1802, 1922, 1945 ו 1982) עם קצבים של עד כ 900 מטאורים בשעה.

פי-פופיסידים

pi-Puppids

15-04 28-04

24-04

33.25

110

-45

15.1

1.9

10-40

Comet Grigg-Skjellerup

קצב משתנה. התפרצות קטנה של 180 מטאורים בשנייה בשנת 1977.

אטא-אקוורידים

eta-Aquarids

19-04 28-05

05-05

46.9

338.8

-0.4

66.0

2.7

60

Comet Halley

סגיטריוסידים

Sagittarids

15-04 15-07

19-05

59

247

-22

30

2.5

5

בואטידים של יוני

June Bootids

26-06 02-07

27-06

96.3

229.4

+49.8

14.1

2.2

0-100

Comet 7P/Pons-Winnecke

התפרצות של כ 250 מטאורים בשעה ב 1998.

פגסאידים

Pegasids

07-07 13-07

09-07

107.5

340.0

+15.0

61.3

3.0

3

C/1979 Y1 (Bradfield)?

פניקסידים של יולי

July Phoenicids

10-07 16-07

13-07

110.3

31.6

-47.7

47

3.0

3-10

פיסיציום אוסטרלידים

Pisces Austrinids

15-07 10-08

27-07

123.7

347.9

-23.7

44.1

3.2

5

דלתא אקוורידים דרום

Southern delta-Aquarids

12-07 19-08

27-07

125.6

341.6

-15.9

40.5

3.3

18

Marsden group

אלפא-קפרניקורנידים

alpha-Capricornids

03-07 15-08

29-07

127

305.6

-8.7

22.2

2.0

2.2

Comet 169P NEAT

יוטא אקוורידים דרום

Southern iota-Aquarids

25-07 15-08

04-08

131.7

333.9

-16.5

34.8

3.3

1.5

דלתא אקוורידים צפון

Northern delta-Aquarids

15-07 25-08

08-08

136

335

-5

42

3.4

4

פרסאידים

Perseids

17-07 24-08

12-08

140.19

48.3

+58.0

59.4

2.5

110

comet 109P/Swift-Tuttle

מספר מיני התפרצויות ידועות. החזקה שבהם ב 1992 עם כ 550 מטאורים בשעה.

אחד המטרות השנתיים המומלצים ביותר לצפייה.

קאפא-ציגנידים

kappa-Cygnids

03-08 25-08

17-08

145.2

278.2

+54.0

21.4

2.2

2.3

יוטא אקוורידים צפון

Northern iota-Aquarids

11-08 31-08

19-08

147.7

328.0

-4.7

27.6

3.2

3

אלפא-אוריגידים

alpha-Aurigids

25-08 08-09

31-08

158.2

89.8

+38.7

65.7

2.7

4

C/1911 N1 (Kiess)

מספר התפרצויות ידועות ב 1935, 1986, 1994 ו 2007 עם קצב של עד כ 250 מטאורים בשעה.

דלתא-אוריגידים

delta-Aurigids

05-09 10-10

09-09

166.7

60

+47

64

2.9

5

פסיצידים

Piscids

01-09 30-09

19-09

177

5

-1

26

3.0

3

דרקונידים

Draconids

06-10 10-10

08-10

196.4

264.1

+57.6

20.4

3.6

20 - סערה

Comet 21P/Giacobini-Zinner

מספר התפרצויות ידועות ב 1933, 1946, 1952, 1985, ו 1998 עם קצב של עד 12,000 מטאורים בשעה.

אפסילון-ג'מנידים

epsilon-Geminids

14-10 27-10

18-10

206.7

100

+26.7

68.8

3.0

2.9

אוריונידים

Orionids

02-10 07-11

21-10

208.6

95.4

+15.9

66.2

2.5

14-31

Comet Halley

טאורידים דרום

Southern Taurids

01-10 25-11

05-11

224

54.2

+14.2

28.3

2.3

7.3

Comet 2P/Encke

טאורידים צפון

Northern Taurids

01-10 25-11

12-11

224.0

56.8

+21.2

28.3

2.3

4

2004 TG10

קומפלקס הטאורידים

לאונידים

Leonids

14-11 21-11

17-11

235.10

153.5

+22.1

70.6

3.0

20-סערה

comet 55P/Tempel-Tuttle

מספר התפרצויות ידועות - החזקות ביותר התרחשו ב 1833 (6000 מטאורים בשעה), 1866 (כ 7000 מטאורים בשעשה), 1867 (כ 4000 מטאורים בשעה), 1998 (כ 300 מטאורים בשעה - מטאורים בהירים במיוחד), 1999 (כ 5000 מטאורים בשעה) ובשנת 2002 (כ 2000 מטאורים בשעה).

אלפא מונוסרידים

alpha-Monocerotids

15-11 25-11

21-11

239.32

117.1

+0.8

63.0

2.7

4

מספר התפרצויות ידועות ב 1925, 1935, 1985 1995 עם קצב של עד כ 2300 מטאורים בשעה.

חי אוריונידים

chi-Orionids

26-11 15-12

01-12

250

82

+23

28

3.0

3

פניקסידים

Phoenicids

28-11 09-12

06-12

253.0

15.6

-44.7

11.7

2.8

3-100

D/1819 W1 (Blanpain) /2003 WY2

וולה-קרינידים

Puppid-Velids

01-12 15-12

06-12

255

123

-45

40

2.9

10

מונוסורידים

Monocerotids

27-11 17-12

08-12

257

100

+8

42

3.0

3

סיגמא הידרידים

sigma-Hydrids

03-12 15-12

11-12

265.5

132.4

+0.1

58.0

3.0

2.5

ג'מינידים

Geminids

07-12 17-12

13-12

262.08

113.8

+32.4

34.6

2.6

140

3200 Phaethon

אחד המטרות השנתיים המומלצים ביותר לצפייה

קומה ברינציאידים

Coma Berenicids

12-12 23-01

19-12

268

175

+25

65

3.0

5

אורסידים

Ursids

17-12 26-12

22-12

271.0

219.4

+75.3

33.0

3.4

10

Comet 8P/Tuttle

מספר מיני התפרצויות ידועות ב 1945, 1986, 1993, 2000 ו 2004 עם קצב של כ 100 מטאורים בשעה.

מטרות מטאורים מומלצים לצפייה

אם זו לכם הפעם הראשונה בצפייה במטר מטאורים מומלץ לנסות ולצפות במטר שהקצב השעתי החזוי שלו צפוי להיות מעל לכ-50 מטאורים בשעה. כל שנה יש מספר מטרות מטאורים שעשויים (אם כי הדבר אינו ודאי) להניב מספר מכובד של מטאורים. המטר המומלץ ביותר הינו מטר הג'מינידים המתרחש באמצע חודש דצמבר. במידה והשמיים אינם מעוננים ומופע הירח קרוב למולד אזי מטר זה עשוי להיות מרשים במיוחד עם קצבים של כ-50 עד 150 מטאורים בשעה. במידה ושיא המטר צפוי להתרחש במשך היום, מומלץ לנסות ולצפות בלילה שלפני שיא המטר (ולא בלילה שאחרי שיא המטר). מטר מומלץ נוסף הוא מטר הפרסאידים המופיע במחצית הראשונה של חודש אוגוסט. מטרות אחרים הראויים איזכור הם: מטר הקוואדרניטים המופיע בתחילת ינואר ומטר האטא-אקוורידים המופיע בחודש מאי.

מטרות מטאורים מסוימים, שהם חלשים בשנים כסדרן, עשויים מדי פעם להתפרץ ולהניב מופעים מרשימים. אירועים כאלו הם נדירים יחסית ובממוצע גס רק אחת לעשור מתרחשת "סערת מטאורים". חלק מהסערות הנ"ל ניתנות לתחזית מראש ובעשור האחרון השתפרו מאד יכולות החוזי לגבי מטרות מטאורים. על כן מומלץ לעקוב אחר אתרי חדשות מקצועיים שבהם מופיעים תחזיות כאלו.

בפרק הבא מופיעים אתרים שבהם מומלץ להתעדכן בנושא תחזית עבור מטרות מטאורים.

תחזית למטרות מטאורים

תחזית שנתית למטרות מטאורים ניתן למצוא באתר האירגון הבין לאומי למטאורים וכן תחזית טכנית מפורטת עבור צופה מישראל ניתן למצוא בדף תחזית המטאורים של המועדון האסטרונומי. רשימת מטרות מטאורים ומידע בסיסי ניתן למצוא גם בלוח האירועים של המועדון האסטרונומי. הערכת קצב מטאורים נראה עבור מטרות נבחרים ניתן למצוא באתר קבוצת העבודה של הלאונידים.

כיצד לצפות במטאורים

על מנת לצפות במטר מטאורים ראשית יש לבחור במטר. אחד השיקולים המרכזיים עבור צופים שמעונינים לראות כמה שיותר מטאורים או קצב המטאורים הנראה. קצב הזניט השעתי (קז"ש) המופיע בטבלת מטרות המטאורים הוא בד"כ אומדן גס לגבי מה שעשויים לראות. קצב המטאורים הנראה תלוי בגורמים רבים:

  • הזמן המדויק שבו מתרחש שיא המטר - ככל שהרדיאנט גבוה יותר בשמיים בזמן שיא המטר כך נראה יותר מטאורים.
  • מצב תאורת הירח - ככל המופע הירח קרוב יותר למולד אזי השמיים יהיו חשוכים יותר ויהיה ניתן לראות יותר מטאורים (ראו להלן).
  • זיהום אור - ככל שנצפה משמיים חשוכים יותר כך נבחין ביותר מטאורים. צופה מאיזורים עירוניים עשוי לראות רק 10% עד 20% ממספר המטאורים שיראה צופה משמיים חשוכים.
  • גובה הרדיאנט מעל האופק בזמן התצפית - ככל שהרדיאנט גבוהה יותר מעל האופק כך נראה יותר מטאורים.
  • זמני הזריחה והשקיעה של הירח.

לאחר שבחרתם במטר מטאורים לצפייה מומלץ למצוא אתר תצפית חשוך (ראו מאמר בנושא: זיהום אור). בד"כ אתרי תצפית טובים נמצאים הרחק מהערים הגדולות. בישראל זיהום האור הינו משמעותי למדי ובמידה ורוצים להינות ממטרות מטאורים יש להרחיק למקומות מבודדים במיוחד כגון הנגב ולהתרחק ככל הניתן מערים ואפילו ישובים קטנים.

לפני שיוצאים לתצפית התעדכנו בתחזית מזג האוויר. לא ניתן לצפות במטאורים כאשר השמיים מעוננים, על כן במידה וצפויים עננים ניתן לשקול לבטל את התצפית. כמו בכל תצפית מומלץ להצטייד במזון, שתייה חמה, ביגוד חם במיוחד ופנס אדום. פריט שממנו ניתן להינות בעת תצפית מטאורים הוא כיסא נח שמאפר התבוננות בשמיים בקרבת הזניט.

להיכן להסתכל?

כאשר מתבוננים במטר מטאורים בד"כ הכיוון שאליו מומלץ להסתכל הוא בקרבת הזניט. אין צורך להסתכל לכיוון הרדיאנט. לעיתים נדירות יתכן והכיוון המועדף יהיה כיוון האופק (כ-20 עד 30 מעלות מעל האופק). הסיבה לכך היא שכאשר אנו מסתכלים לכיוון האופק נפח האטמוספרה שאנו רואים גדול יותר, אבל המטאורים רחוקים יותר ועל כן חיוורים ולא ניתנים לזיהוי. לעיתים נדירות כאשר המטר עשיר במטאורים בהירים אזי אולי יהיה כדאי לבחון גם את האופק.

באמצים מינמליים וללא ידע רב ניתן להפוך את חווית הצפייה למטאורים לחוויה שיש לה גם תרומה קטנה למדע - בנושא זה עוסק הפרק הבא.

תרומת חובבי אסטרונומיה למחקר מטאורים

חובבי אסטרונומיה יכולים לתרום תרומה צנועה לחקר מטאורים ומטרות מטאורים. הדבר הפשוט ביותר שניתן לעשות הוא לרשום את מספר המטאורים שראיתם בתחום זמן מסוים.

לצורך כך עליכם לוודא שבכייון שאליו אתם מסתכלים אין הסתרות מעצים, מבנים וכו' והשמיים נקיים מעננים. כל שעליכם לעשות הוא לרשום את מספר המטאורים שראיתם בפרק זמן מסוים. לרוב מטרות המטאורים (אלה אם הקצב גבוהה במיוחד), פרק זמן סביר או 5 עד 10 דקות.

איזה מידע יש לספק בדוח התצפית?

  • תחילת פרק הזמן, סוף פרק הזמן
  • בכל פרק זמן ציינו את מספר המטאורים שראיתם. במידה ואתם מסוגלים לקבוע האם המטאור שייך למטר שעליו אתם צופים או שהוא מטאור אקראי, יש לציין כמה מטאורים אקריים ראיתם וכמה מטאורים השיככים למטר. הקביעה האם מטאור שייך למטר היא פשוטה בד"כ יש לשים לב האם כאשר משליכים את כיוון תנועת המטאור לאחור האם הוא חוצה את הרדיאנט של מטר המטאורים. הקביעה הנ"ל היא בעלת אופי סטטיסטי אך היא טובה מספיק לרוב הצרכים.
  • יש לציין מהיכן צפיתם - קורדינאטות ארציות בדיוק של כעשירית מעלה יספיקו. קורדינאטות כאלו ניתן לקרוא מכל מפה של ישראל בקנ"מ של 1:500,000

או טוב יותר.

  • יש לציין את האזור בשמיים שאליו הסכלתם בזמן הספירה. דרך פשוטה לעשות זאת היא לציין את שם קבוצת הכוכבים שאליה הסתכלם.
  • הבהירות הגבולית - אחד הפרטים החשובים ביותר שיש לציין בדוח הוא מהי הבהירות הגבולית שבה העין שלכם יכולה להבחין בזמן התצפית. הבהירות הגבולית משמעותה מהי בהירותם של הכוכבים החלשים ביותר שבהם העין שלכם יכולה להבחין. שימו לב: לצופים שונים בהירות גבולית שונה (לעיתים בשיעור ניכר) וכל צופה צריך לאמוד את הבהירות הגבולית בעצמו. פרט זה הינו בעל חשיובות עחיונה מאחר והוא זה המאפשר לשקלל את התצפיות שלכם יחד עם תצפיות שנעשו ע"י אנשים אחרים. הפרק הבא עוסק בכיצד ניתן לאמוד את הבירות הגבולית.
  • מידע נוסף שניתן (אך בהחלט לא חובה) לספק הוא את בהירות המטאורים שראיתם. הערכת בהירות של כוכב בעין (ראו מאמר בנושא: הערכת בהירות של כוכבים משתנים בעין) דורשת מיומנות. על אחת כמה וכמה הערכת בהירות של מטאור דורשת ניסיון רב. למשעה רוב צופי המטאורים נותים לתת הערכת יתר לבהירות שאליה נם מדווחים.

את דוח התצפית שלכם ניתן לשלוח ישירות דרך האינטרנט לארגון הבינלאומי למטאורים (International Meteors Organization - IMO) - להלן שתי כתובות שימושיות:


אמדן הבהירות הגבולית

מפת שמיים של אזור קבוצת הכוכבים העגלה הקטנה שעליה מסומנת בהירות הכוכבים. ניתן לעשות שימוש במפות מסוג זה להעריך את הבהירות הגבולית (ראו גוף המאמר). מפות נוספות לאזורים אחרים בשמיים ניתן למצוא במאמר בנושא בהירות גבולית.

ראו מאמר מורחב בנושא בהירות גבולית. על מנת להעריך את הבהירות הגבולית יש צורך בהיכרות בסיסית עם השמיים (או שניתן להעזר במישהו אחר שמכיר את השמיים). ישנן מספר דרכים להעריך את הבהירות הגבולית. כאן אנו נביא את זו שבעננו היא הפשוטה ביותר והמוצלחת ביותר.

באיור משמאל מופיעה מפה של קבוצת הכוכבים העגלה הקטנה, אותה ניתן לראות מישראל רוב ימות השנה. בסמוך לחלק מהוככבים במפה מופיעה מספר המציין את בהירותו של הכוכב (המספר גדול יותר ככל שהכוכב חיוור יותר). כל שעליכם לעשות הוא לאתר את הכוכב החיוור ביותר שאתה יכולים לראות מבלי לאמץ את העיננים יתר על המידה - זו תיהיה הבהירות הגבולית שלכם. מפות בהירות גבולית נוספות לאזורים אחרים בשמיים ניתן למצוא במאמר על בהירות גבולית.

שימו לב: הבהירות הגבולית יכולה להשתנות באופן משמעותי מאדם לאדם ועל כן כל צופה צריך להעריך אותה בעצמו. בנוסף הבהירות הגבולית עשויה להשתנות מלילה ללילה ולעיתים אף במשך הלילה באופן דרמטי בהתאם לתנאי הראות. וכן הבהירות הגבולית תשתנה מאתר תצפית אחד למשנהו.

ראו גם

הרצאות וידאו

קישורים חיצוניים


ספרות מקצועית

מחברים


ערן אופק