תצפית בשמש

מתוך אסטרופדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עוצמת האור הנראית של השמש כה חזקה עד כי מבט ישיר וממושך בשמש עלול לגרום לנזק בלתי הפיך לעין האנושית. על כן, בעת תצפית שמש יש לנקוט בכללי זהירות - ראו מאמר מורחב בנושא: כללי בטיחות בתצפית שמש.

ישנן מספר תופעות שניתן לראות בקלות יחסית על השמש, כגון: כתמי שמש, כתמים לבנים, אפקט ווילסון ואפקט האפלת השפה. בנוסף, על ידי שימוש בפילטר המעביר רק אור באורך גל של הקו הספקטרלי Hα (ראו: ספקטרום אטום המימן) ניתן לראות סערות שמש מתפרצות בקרבת שפת השמש. נציין כי חלק מכתמי השמש מספיק גדולים וניתן להפריד אותם באמצעות העין האנושית - אם כי חובה להשתמש במסנני שמש מיוחדים. תופעות נדירות יותר המתרחשות בהקשר לשמש הן ליקויי חמה וטרנזיטים של כוכבי הלכת כוכב חמה ונגה, שבהם כוכבי הלכת חולפים על פני הדיסקה הנראית של השמש.

תצפית קשה יותר היא במעברים של לווינים מעשה ידי אדם, כגון תחנת החלל הבין לאומית, על פני דיסקת השמש.

קיימות שתי טכניקות עיקריות לתצפית שמש בטוחה. האחת היא ע"י הקרנת דמות השמש על משטח לבן והשנייה היא על ידי שימוש בפילטרים מיוחדים המסננים את רוב קרינת השמש ובעיקר את הקרינה המסוכנת בתחום האולטרא-סגול והאינפרא אדום.

הקרנת השמש

ניתן להקרין את השמש על גבי דף נייר הן באופן ישיר או באמצעות טלסקופים מסוגים מסוימים. יש לציין כי לא ניתן להקרין את דמות השמש באמצעות כל סוגי הטלסקופים. סוגים מסוימים של טלסקופים אינם עמידים בתצפית שמש ללא מסננים. שימוש בטלסקופים כאלו להקרנת דמות השמש יכול לגרום לנזק בלתי הפיך לטלסקופ, כגון אידוי ציפויים ופגיעה ברכיבים אופטיים ע"י חימום יתר. ככלל, כל טלסקופי המראות הינם רגישים במיוחד לתצפית שמש ולא מומלץ לעשות בהם שימוש ללא מסנן קדמי המכסה את כל מפתח הטלסקופ.

הקרנה ישירה ללא טלסקופ

ניתן להקרין את דמות השמש על גבי דף נייר דרך חריר ("קמרה אובסקורה"). במקרה של הקרנה ישירה (ללא שימוש בטלסקופ) גודל הדמות במילימטרים על גבי מסך ההקרנה ניתן ע"י:

{\rm Image~Size}=\,0.035 f\,{\rm mm}

כאשר f הינו המרחק בין החריר למסך ההקרנה (ראו: סקאלת הפלטה). על כן, ככל שהמרחק בין החריר למסך גדול יותר, כך דמות השמש תהיה גדולה יותר. לדוגמא, עבור מרחק של f=300 מ"מ תתקבל דמות שגודלה 10 מ"מ בלבד, אך עבור f=1000 מ"מ (מטר אחד) גודל דמות השמש תיהיה 35 מ"מ.

בניית מתקן פשוט להקרנה ישירה של דמות השמש

ניתן להרכיב בקלות מתקן להקרנה ישירה של דמות השמש. כפי שתואר כמותית בסעיף הקודם, גודל הדמות המוקרנת של השמש המתקבלת באמצעות מתקן כזה תיהיה קטנה יחסית. על מנת לקבל דמות בגודל סביר של השמש מומלץ לבנות מתקן הקרנה בעל מרחק של לפחות כמטר בין החריר למסך.

לצורך בניית המתקן יש צורך ב:

  • רדיד (נייר) אלומיניום.
  • סיכה
  • נייר דבק
  • קופסת קרטון. רצוי שאורך קופסת הקרטון יהיה כמטר ואילו רוחבה ועומקה כ 15 עד 30 ס"מ.

התמונות הבאות מדגימות את השלבים החשובים בהרכבת מתקן מסוג זה.

  • פתחו חור בקוטר של מספר ס"מ בחלק העליון (של הציר הארוך) של קופסת הקרטון (ראו תמונה מימין).
  • הדביקו את רדיד האלומיניום (שכבה בודדת) על גבי הפתח (תמונה אמצעית).
  • באמצעות סיכה, חוררו חור צר במיוחד ברדיד האלומיניום במרכזו של הפתח - אור השמש נכנס למתקן דרך חריר זה (תמונה אמצעית).
  • סגרו את המתקן וכונו אותו לשמש (תמונה שמאלית).
הרכבת מתקן פשוט להקרנה ישירה של דמות השמש
בניית מתקן פשוט להקרנה ישירה של השמש. החלקים הדרושים הם: קופסת קרטון (בעל אורך גדול ככל האפשר), רדיד (נייר) אלומיניום, נייר דבק וסיכה.
בניית מתקן פשוט להקרנה ישירה של השמש. יש לחורר חריר צר במיוחד בנייר האלומיניום לאחר שהוצמד לפתח בקופסאת הקרטון.
תצפית בשמש באמצעות מתקן פשוט להקרנה ישירה של השמש. גודל דמות השמש תלוי במרחק בין החריר למסך ההקרנה (אורך קופסת הקרטון). ככל שהקופסה ארוכה יותר כך תיהיה דמות השמש גדולה יותר.

הקרנה באמצעות טלסקופ או משקפת

כפי שצוין קודם, לא ניתן להקרין את דמות השמש באמצעות כל סוגי הטלסקופים. סוגים מסוימים של טלסקופים אינם עמידים בתצפית שמש ללא מסננים. שימוש בטלסקופים כאלו להקרנת דמות השמש יכול לגרום לנזק בלתי הפיך לטלסקופ. ככלל, כל טלסקופי המראות הינם רגישים במיוחד לתצפית שמש ולא מומלץ לעשות בהם שימוש ללא מסנן קדמי המכסה את כל מפתח הטלסקופ.

במידה וברשותכם טלסקופ שובר אור או משקפת שדה, ניתן להקרין את דמות השמש על גבי "מסך" בהקרנה קדמית או אחורית. לפני תחילת התהליך רצוי לפקס את הטלסקופ על בניין מרוחק. בנוסף רצוי להתחיל את התהליך עם הגדלה נמוכה. בצורה הפשוטה ביותר, כל שעליכם לעשות או לכוון את הטלסקופ לעבר השמש - בעת כיוון הטלסקופ לשמש אסור באיסור מוחלט להסתכל על השמש ישירות דרך הטלסקופ. הדרך הפשוטה ביותר לכוון את הטלסקופ לשמש מבלי להסתכל עליה היא להתבונן על צל הטלסקופ על הרצפה ולהביא אותו למצב שהצל הוא מינימלי. לאחר שכיוונתם את הטלסקופ לכיוון השמש, הציבו נייר לבן לפני העינית וחפשו את דמות השמש. במידה ודמות השמש לא נראית על גבי הנייר הרעידו את הטלסקופ קלות עד אשר תמצאו את השמש.

ניתן לשפר את איכות הדמות המוקרנת ע"י חסימת אור המגיע למסך מהצדדים. לדוגמא ניתן לבנות מתקן דומה לזה שהוצג בסעיף הקודם "הקרנה ישירה של דמות השמש". את מקום החריר בנייר האלומיניום תתפוס העינית של הטלסקופ.

סאן-גאן

הקרנת השמש באמצעות SunGun בארוע נוגה 2004 של המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת ת"א. בשיטה זאת נעשה שימוש בטלסקופ שובר אור קטן (במקרה זה במפתח של 60 מ"מ) והקרנת דמות השמש על גבי ניילון לבן המודבק לקופסת נעלים. בתמונה ניתן להבחין בדמות של כוכב הלכת נגה על פני דיסקת השמש במהלך הטרנזיט בשנת 2004.


הקרנת השמש באמצעות SunGun בארוע ליקוי חמה חלקי 2005 של המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת ת"א. בשיטה זאת נעשה שימוש בטלסקופ שובר אור קטן (במקרה זה במפתח של 60 מ"מ) והקרנת דמות השמש על גבי ניילון לבן המודבק לקופסת נעלים. בתמונה ניתן להבחין בליקוי חמה חלקי מוקרן על גבי מסך ה SunGun.

ההקרנה האיכותית ביותר של דמות השמש מתקבלת באמצעות מתקן פשוט הקרוי סאן-גאן (באנגלית: Sun Gun). בתמונות מימין ומשמאל ניתן לראות מתקני סאן-גאן בפעולה. מימין ניתן לראות את טרנזיט כוכב הלכת נוגה (ראו להלן) על גבי השמש, בעוד בתמונה מימין ניתן לראות ליקוי חמה חלקי.

כמו במקרה של הקרנה "רגילה" יש לעשות שימוש בטסלקופ שובר אור בלבד. ניתן להרכיב מתקן כזה בקלות מקופסת קרטון בעלת ממדים של כ 30 על 30 על 40 ס"מ (הממדים המדויקים אינם חשובים). יש להסיר צד אחד של קופסת הקרטון ולמתוח במקומו יריעת ניילון לבן (למשל משקית ניילון איכותית). בצד הקופסה שנמצא מול יריעת הניילון פותחים חור קטן המתאים לעינית הטלסקופ. את כל המתקן הזה יש לחבר לטלסקופ.

מסנני שמש

מסנן שמש (באנגלית: Solar Filter) הינו מסנן אור המסוגל לסנן את רוב (ראו להלן) הקרינה של השמש בתחומי האור האולטרא-סגול, הנראה והאינפרא-אדום. מאחר וקרינת השמש היא כה מסוכנת לעין האנושית, מסנני קרינת שמש צריכים לעמוד בקריטריונים מחמירים במיוחד.

לעיתים נהוג למצוא מסנני שמש מאולתרים, כגון זכוכית מפוחמת, דיסקים (CD), סרטים שרופים ועוד - אמצעים אלו הינם מסוכנים לשימוש ועלולים לגרום לנזק בלתי הפיך לעין!

ניתן לחלק את מסנני השמש לשתי קבוצות, מסננים אפורים החוסמים קרינה בכל אורכי הגל בצורה אחידה ומסנני קווים החוסמים את כל אורכי הגל למעט אורך גל מסוים.

מסנני אור

מסנני שמש המתאימים לצפייה בעין צריכים להעביר לא יותר מ 0.003% מקרינת השמש בתחומי האור הנראה, האולטרא-סגול והאינפרא אדום. מסנני שמש שניתן לעשות בהם שימוש הם זכוכית רתכים מספר 12, 13 או 14 או מסננים מיוחדים אחרים. בדרך-כלל, האיכות האופטית של זכוכית רתכים הינה ירודה והיא לא מתאימה לתצפית באמצעות טלסקופ.

מסנני שמש המתאימים לתצפית בשמש ניתן לרכוש מספקים רבים דרך האינטרנט (בעלות משוערת של כ-$30 לנייר בגודל A4, המתאים לייצור 30 "משקפי שמש", או כ-$70 לנייר בגודל חצי מטר על מטר).

מסנני קרינת קווים

מסנני קרינת קווים הם מסנני התאבכות המעבירים רק תחום צר מאד של אורכי גל (בד"כ פחות מאנגסטרם בודד). בדרך-כלל, מסננים כאלו מעבירים אור בתדר המתאים לקוי פליטה כרומוספריים (לדוגמא: קוי סדרת באלמר של אטום המימן). מסננים כאלו מאפשרים צפייה באבוקות שמש ותופעות חולפות נוספות על פני השמש. מסנני קרינת קווים פופולרים הם עבור קו ה של אטום המימן באורך גל של 6564 אנגסטרם וקווי ה H ו K של סידן מיונן פעם אחת באורך גל של 3969.6 ו 3934.8 אנגסטרם.

מחירם של מסננים כאלו הוא יקר במיוחד (בד"כ לא פחות מכמה מאות דולרים).

צילום השמש

צילום השמש הינו פשוט למדי, אך דורש להקפיד על כללי הבטיחות בעת תצפית שמש שפורטו קודם לכן. לצילום השמש ניתן לעשות שימוש כמעט בכל מצלמה שבה ניתן לשלוט ידנית באופי הצילום (זמן חשיפה, אורך מוקד וכו'). הן מצלמות שעושות שימוש בסרט צילום ומצלמות דיגיטליות עשויות להתאים למשימה.

פרט חשוב לגבי צילום השמש הוא גודלה המתקבל על גבי "סרט הצילום". גודל זה תלוי באורך המוקד של העדשה (ראו גם: טלסקופ וסקאלת הפלטה). לדוגמא עבור עדשה עם אורך מוקד של 50 מ"מ, השמש תתקבל כנקודה בגודל של 0.44 מ"מ על גבי סרט הצילום. גודל זה מההוה כ 1.2% משדה הראייה המתקבל עם עדשה כזו וסרט צילום סטנדרטי של 35 מ"מ. על מנת לקבל דמות שמש גדולה ומשמעותית יש צורך בעדשות (או טלסקופים) בעלי אורך מוקד ארוך. גודל השמש המתקבל על גבי סרט הצילום ניתן ע"י:

{\rm Sun~Image~Size}=\,0.0087\times f~{\rm mm}

כאשר f הינו אורך המוקד של העדשה (במ"מ). עדשות המתאימות לצילום תקריב של השמש הינן בעלות אורך מוקד של בין 1000 ל 2000 מ"מ.

מאחר והשמש הינה בהירה במיוחד יש לעשות שימוש ביחס מוקד ארוך ככל האפשר (צמצם המצלמה במפתח מינמלי) ויש צורך בזמני חשיפה קצרים מאד. ניתן להתגבר על בעיה זו ע"י שימוש בעדשות בעלות יחס מוקד ארוך במיוחד או ע"י הקטנת יחס המוקד האפקטיבי (ע"י חסימת חלק, או רוב, האור המגיע לעדשה).

זמני חשיפה הרצויים לצילום שמש תלויים במספר גורמים, כגון מיקומה בשמיים, מצבה (ליקוי חמה), אורך המוקד ויחס המוקד של המצלמה ורגישות המצלמה (למשל רגישות סרט הצילום). זמני חשיפה רצויים לצילום השמש במצב רגיל הם בדרך כלל פחות מאלפית השנייה. ניתן להסתפק בזמני חשיפה ארוכים יותר במידה וברשותכם פילטרים מתאימים.

למידע נוסף על צילום השמש ניתן למצוא בנספח הקישורים החיצוניים.

ראו גם: צילום עצמי שמיים עמוקים על גבי סרט צילום באמצעות טלסקופ.

תופעות מענינות לצפייה ע"י חובבים

השמש מציעה מספר תופעות מענינות לצפייה, שהבולטות שבהן יפורטו להלן:

כתמי שמש ופעילות השמש

סרטון המורכב מצילומים של השמש שנלקחו במשך מספר ימים. ניתן להבחין כיצד כתמי השמש משנים את מיקומם כתוצאה מסיבוב של השמש סביב צירה. הסרטון הוכן ע"י ד. הטוואי ממרכז החלל מרשל של מנהלת החלל והתעופה של ארה"ב (D. Hathaway, MSFC/NASA).
דיאגראמת הפרפר, הדיאגראמה הבאה מראה את מיקום קווי הרוחב של כתמי השמש (ציר אנכי) כתלות בזמן (ציר אופקי).הדיאגרמה נוצרה באמצעות נתונים שנאספו במצפה הכוכבים המלכותי גריניץ'. הצבע בדיאגרמה מציין את צפיפות כתמי השמש, כאשר אדום מציין את הצפיפות הגבוה ביותר , לאחר מכן צהוב, ירוק, תכלת, כחול ולבן (איור: ערן אופק).

כתמי שמש (באנגלית Sunspots) היא תופעה המתרחשת בפוטוספירה של השמש. כתמי השמש הינם אזורים שבהם השדות המגנטיים חזקים במיוחד (כ-3000 גאוס). השדות המגנטיים החזקים באזורים אלו מונעים מתאי ההסעה לעלות חומר חם לפני השטח של השמש ולכן הם מתקררים, ביחס לשפת השמש, לטמפרטורה של כ-3500 קלווין ונראים כהים (שחורים). לעיתים כתמי השמש נראים כמורכבים מחלק כהה במיוחד הנקרא אזור "הצל המלא" של כתם השמש (Umbra) ואזור כהה פחות הנקרא אזור "הצל החלקי" של כתם השמש (Penumbra), עם תבנית מפוספסת המזכירה מאד סידור של שבבי מתכת בשדות מגנטיים. האנרגיה שמעברה נחסם כתוצאה מהשדות המגנטיים יוצאת בד"כ מאזורים סמוכים לכתם השמש שבגלל עודף האנרגיה נראים ככתמים לבנים הקרויים גם פקולה (באנגלית: Faculae). כתמי שמש בד"כ מופיעים בזוגות או בקבוצות ואורך החיים האופיני שלהם הינו ימים עד שבועות.

כתמי השמש נוצרים כתוצאה מהסיבוב הדיפרנציאלי של השמש שגורם לערבוב של קווי השדה המגנטי על פני השמש ול"קצרים" בהם. שכיחות כתמי השמש על פני השמש נשלטת ע"י מחזור כתמי השמש שאורכו כ-11 שנה (אך אורכו המדויק איננו קבוע). בתחילת המחזור של הופעת כתמי השמש, הכתמים מופיעים בעיקר בקווי רוחב בינוניים על פני השמש (בסביבות 30 מעלות צפון או דרום) ומספרם עולה למקסימום תוך פרק זמן של כ-3 עד 6 שנים. לאחר מכן יורד בהדרגה מספר הכתמים עד למינימום בקצב איטי יותר במשך כ-5 עד 8 שנים, וקווי הרוחב שבהם הכתמים מופיעים מתקרבים יותר ויותר לקו המשווה של השמש. מחזור כתמי השמש בן 11 השנים הינו למעשה חצי המחזור המגנטי של השמש שאורכו 22 שנים, שבו מתחלף כיוון השדה המגנטי של השמש.

הסרטון משמאל מורכב מצילומים של השמש שנלקחו במשך מספר ימים. ניתן להבחין כיצד כתמי השמש משנים את מיקומם כתוצאה מסיבוב של השמש סביב צירה. תופעה נוספת שבה ניתן להבחין בסרטון היא כי השוליים של השמש נראים כהים יותר מאשר החלק המרכזי שלה. תופעה זו, הקרויה האפלת שפה (באנגלית: Limb Darkning), נובעת מכך שלפוטוספירה של השמש עובי סופי ופוטונים המגיעים מהקצה של השמש צריכים לעבור מרחק גדול יותר דרך הפוטוספירה ועל כן הסיכוי לבליעתם גדול, ומכאן שאזורים אלה ייראו אפלים יותר. האפלת שפה נצפית גם בכוכבים אחרים, על-ידי שימוש בטכניקה של ליקויים ובטכניקה של מיקרו עידוש כבידתי.

אנליזה של צפיפות כתמי השמש כתלות בזמן מראה כי התופעה אכן מחזורית. בדיאגרמה משמאל, דיאגראמת הפרפר (באנגלית Butterfly diagram) ניתן לראות את מספר כתמי השמש כתלות בקווי הרוחב של כתמי השמש (ציר אנכי) וכתלות בזמן (ציר אופקי). צורת הפרפר המחזורית נתנה לדיאגרמה זו את שמה. הדיאגרמה נוצרה באמצעות נתונים שנאספו במצפה הכוכבים המלכותי גריניץ'. הצבע בדיאגרמה מציין את צפיפות כתמי השמש, כאשר אדום מציין את הצפיפות הגבוה ביותר ולאחר מכן צהוב, ירוק, תכלת, כחול ולבן.


סיבוב השמש סביב צירה

ציר הסיבוב של השמש סביב עצמה נטוי בזווית של 7.25 מעלות ביחס לאנך למישור המילקה. השמש מסתובבת סביב צירה לא כמקשה אחידה, תופעה הקרויה הסיבוב הדיפרנציאלי של השמש - החלקים החיצונים של השמש מסתובבים סביב ציר הסיבוב אחת לכ 25.6 יום באזור קו המשווה וזמן המחזור שלהם סביב ציר הסיבוב מתארך ככל שמתקרבים לקטבים של השמש (לדוגמה בקו רוחב 60 על השמש זמן המחזור הינו כ-31 יום ובקטבים כ-36 יום (ראו: ימי הסיבוב של קרינגטון).

על כן, כאשר צופים בכתמי שמש ניתן לראותם זזים מיום ליום על פני דיסקת השמש.

ליקוי חמה

באיור העליון צל הירח "מפספס" את כדור הארץ ואילו באיור התחתון צל הירח חולף על כדור הארץ. באיור נראה רק הצל המלא של הירח (האזור שצופה העומד בתוכו לא רואה אף חלק ממקור האור, שהוא השמש), כאשר הצל המלא חולף על כדור הארץ, צופה העומד במסלול הצל המלא רואה ליקוי חמה מלא, כלומר השמש מוסתרת לחלוטין ע"י הירח. מסביב לאזור הצל המלא קיים אזור הצל החלקי שצופה העומד בו יראה ליקוי חמה חלקי - עבור צופה המצוי באזור הצל החלקי של הירח רק חלק מהשמש מוסתר ע"י הירח.

ראו מאמרים מורחבים בנושא: ליקוי חמה, ליקוי ירח ומחזור הסארוס.

הירח מקיף את כדור הארץ אחת לחודש ובמסלולו הוא יכול לחלוף בין כדור הארץ לשמש. ליקוי חמה או ליקוי שמש הינה התופעה המתרחשת כאשר הירח חולף בדיוק בין כדור הארץ לשמש ומסתיר את דיסקת השמש עבור צופה על (או בסביבות) כדור הארץ.

כמו ליקוי ירח, גם ליקוי חמה אינו מתרחש אחת לחודש (חודש סינודי) מאחר ומישור המסלול של הירח סביב כדור הארץ נטוי בזווית של כ- 5 מעלות ביחס למישור שעליו מקיף כדור הארץ את השמש (מישור המילקה).

באיור משמאל נראה במבט צד מסלול הירח סביב כדור הארץ - באיור העליון צל הירח "מפספס" את כדור הארץ ואילו באיור התחתון צל הירח חולף על כדור הארץ. באיור נראה רק הצל המלא של הירח (האזור שצופה העומד בתוכו לא רואה אף חלק ממקור האור, שהוא השמש), כאשר הצל המלא חולף על כדור הארץ, צופה העומד במסלול הצל המלא רואה ליקוי חמה מלא , כלומר השמש מוסתרת לחלוטין ע"י הירח. מסביב לאזור הצל המלא קיים אזור הצל החלקי שצופה העומד בו יראה ליקוי חמה חלקי - עבור צופה המצוי באזור הצל החלקי של הירח רק חלק מהשמש מוסתר ע"י הירח.

קוטרו הזוויתי של הירח בשמיים משתנה בין כ 29.5 ל 32.5 דקות קשת ואילו קוטרה הזוויתי של השמש נע בין כ- 31.5 ל 32.5 דקות קשת (השינויים נובעים מהמסלול האליפטי של הגופים). כפי שניתן לראות באיור, קוטרו הזוויתי של הירח דומה לקוטרה הזוויתי של השמש (כחצי מעלה) ולכן הירח מסתיר כמעט בדיוק את השמש. מסלולו של הירח סביב הארץ אקצנטרי מעט ועל כן הוא לעיתים קרוב יותר לכדור הארץ ולעיתים רחוק יותר מכדור הארץ (כמו כן מסלולו של כדור הארץ סביב השמש אקצנטרי מעט, וגם לכך השפעה על אורך הצל של הירח או לחילופין הקוטר הזוויתי של השמש בשמיים). כאשר הירח נמצא במיקום מרוחק מכדור הארץ יתכן מצב שבו קוטרו הזוויתי של הירח קטן מזה של השמש והוא לא יכסה את השמש באופן מושלם. ליקוי כזה, שבו הירח אומנם עובר בדיוק בין הצופה לבין השמש, אך קוטרו הזוויתי קטן מזה של השמש נקרא ליקוי חמה מלא טבעתי או ליקוי טבעתי מרכזי (באנגלית: Annular Total Solar Eclipse) וזאת מאחר ודמותה של השמש במצב זה נראית כטבעת.

למרות ששכיחותם של ליקויי חמה דומה לזו של ליקויי הירח, כ- 2.38 ליקויים בשנה בממוצע, ליקוי חמה מנקודה מסוימת על כדור הארץ הינם נדירים הרבה יותר מאחר ותופעת ליקוי החמה הינה תופעה מקומית – רק צופה העומד במדויק באזור הצל של הירח יראה ליקוי (בעוד כאשר מתרחש ליקוי ירח, כל צופה שרואה את הירח רואה ליקוי).

טרנזיטים של כוכב חמה ונוגה

צילום של מעבר כוכב חמה על פני השמש כפי שצולם ע"י מגדל השמש השבדי בלה-פלמה. התמונה באדיבות המכון לפיזיקה של השמש – שבדיה. הכתם השחור הינו הדיסקה של כוכב הלכת חמה. החיספוס הנראה על פני השמש, נקרא גרנולציה, ונגרם ע"י תאי הסעה. בדומה לסיר מים רותחים, האנרגיה על שפת השמש מועברת על-ידי חילופי חומר חם, שעולה כלפי מעלה וחומר קר, שיורד כלפי מטה. החומר החם שעולה נראה כאזור בהיר בעוד שהחומר הקר שיורד נראה כאזור כהה.

ראו מאמר מורחב בנושא: טרנזיט.

טרנזיט או מעבר על פני השמש (באנגלית: Transit) הינה התופעה המתרחשת כאשר כוכב לכת במערכת השמש חולף על פני הדיסקה הנראית של השמש. כאשר תופעה כזו מתרחשת בכוכבים אחרים היא נקראת ליקוי.

כוכבי הלכת כוכב חמה (Mercury) ונגה (Venus) מקיפים את השמש במסלולים פנימיים למסלול כדור הארץ, ועל כן הם עוברים לעיתים ביננו לבין השמש. כאשר אחד מכוכבי הלכת הפנימיים נמצא בדיוק בין השמש לכדור הארץ (ראו גם: יחסים גאוצנטריים), צופה על כדור הארץ יראה אותו חולף על פני דיסקת השמש. כאמור, תופעה זו נקראת טרנזיט או מעבר על-פני השמש. משמאל – צילום של מעבר כוכב חמה על פני השמש. הכתם השחור הינו הדיסקה של כוכב הלכת חמה.


צפייה בטרנזיטים של נגה וכוכב חמה היא קלה יחסית, אולם חובה לעשות שימוש באמצעי הגנה מתאימים כגון פילטרים מיוחדים או הקרנת השמש על גבי מסך. השימוש באמצעים מאולתרים כגון זכוכית מפוחמת הוא מסוכן ועלול לגרום לנזק בלתי הפיך לעין.

טרנזיטים מישראל

מפה של כדור הארץ ועליה מסומנים האזורים שמהם ניתן לראות את כל או חלק מהטרנזיט של נגה שיתרחש ב 6 ביוני 2012. מישראל יהיה ניתן לראות את סוף הטרנזיט ויציאת נגה מדיסקת השמש. המפה באדיבות אתר הליקויים של מנהלת החלל והתעופה של ארה"ב.

הטרנזיט הבא של נגה יתרחשו ב 6 ביוני 2012 ויהיה ניתן לראות רק את סופו מישראל. במפה משמאל מסומנים האזורים על כדור הארץ שמהם ניתן לראות חלק או את כל הטרנזיט. טרנזיט זה יראה מתחילתו ועד סופו מהאוקינוס השקט וצפון מזרח אסיה. מישראל יהיה ניתן לראות את סופו של הארוע.

ב 6 ביוני 2012, עבור צופה מישראל השמש תזרח בשעה 05:34 (זמן ישראל, שעון קיץ, UTC+3) באותו זמן הארוע יהיה בערך כשעה לאחר שיא (אמצע) הטרנזיט וכשעתיים לפני סופו. בשעה 07:37 (זמן ישראל, שעון קיץ) שפת הדיסקה של נגה תגיע לשפת דיסקת השמש (תחילת מגע אחרון) וכ-17 דקות מאוחר יותר בשעה 07:55 דיסקת נגה תעזוב את דיסקת השמש (סוף מגע אחרון).

בטבלה הבאה ניתן למצוא זמנים מדויקים עבור צופים מנקודות שונות בישראל:

זמני המגעים בטרנזיט של נגה ב-6 ביוני 2012 עבור צופה מישראל
אתר תחילת מגע אחרון (זמן מקומי, UTC+3) סוף מגע אחרון (זמן מקומי)
תל-אביב 07:37:41 07:55:15
ירושלים 07:37:40 07:55:14


זוג המעברים הבא יתרחש ב 11 בדצמבר 2117 וב 8 בדצמבר 2125. רשימה מלאה של טרנזיטים ניתן למצוא בדף הליקויים של מנהלת החלל והתעופה של ארה"ב ברשימת הקישורים החיצוניים.

בטבלה הבאה מופיעים הזמנים עבור טרנזיטים של כוכב חמה עבור צופה גאוצנטרי בין שנת 2007 לשנת 2050 - כל הזמנים נתנים בזמן ישראל (UTC+2) במקרה של שעון חורף ו UTC+3 במקרה של שעון קיץ.

טרנזיטים של כוכב חמה בין שנת 2007 לשנת 2050
תאריך תחילת מגע ראשון סוף מגע ראשון שיא הטרנזיט תחילת מגע אחרון סוף מגע אחרון מרחק מזערי ממרכז השמש (שניות קשת) האם ניתן לצפייה מישראל
09 במאי 2016 14:12 14:15 17:57 21:39 21:42 318.5 תחילת הטרנזיט יראה מישראל
19 בנובמבר 2019 14:35 14:37 17:20 20:02 20:04 75.9 תחילת הטרנזיט יראה מישראל
13 בנובמבר 2032 08:41 08:43 10:54 13:05 13:07 572.1 יראה במלואו מישראל
07 בנובמבר 2039 09:17 09:21 10:46 12:12 12:15 822.3 יראה במלואו מישראל
07 במאי 2049 13:03 13:07 16:24 19:41 19:44 511.8 תחילת הטרנזיט יראה מישראל

מעברי תחנת החלל הבין לאומית על פני דיסקות השמש והירח

לעיתים ניתן להבחין בעצמים מעשה ידי אדם (לווינים) החולפים על פני דיסקת השמש (או הירח, או בסמוך לעצמים שמיימים אחרים). ארועים אלה נמשכים מספר שניות עד לדקות בודדות ונראים רק מאזורים מסוימים על-פני כדור הארץ, ולכן נחשבים לקשים ביותר לתצפית.

תחזית לגבי ארועים מסוג זה תופיע מעת לעת בדף החדשות באסטרופדיה.

ראו גם

הרצאות וידאו

קישורים חיצוניים

ספרות מקצועית

מחברים


ערן אופק