עידוש כבידתי, חומר אפל והגלקסיות הראשונות ביקום

מרצה: ד"ר עדי ציטרין

אוניברסיטת בן-גוריון

רביעי, 6.6.2018, 19:00, אולם לב (הוראות הגעה)

בתום ההרצאה נקיים תצפית אסטרונומית קצרה, בהתאם לתנאי מזג האויר.

ההרצאה תשודר בשידור חי.

תקציר ההרצאה

גופים מסיביים בשמיים פועלים כמעיין זכוכיות מגדלת קוסמיות המגדילות גופים רחוקים יותר הנמצאים מאחוריהן. מדידות עידוש כבידתי שנעשו לפני 99 שנים, בתום ימי מלחמת העולם הראשונה, איששו את תורת היחסות הכללית של איינשטיין, והפכו אותו כמעט בין לילה למדען המפורסם שהוא. בהרצאה אסקור את המדע הנעשה בעזרת עדשות כבידה – החל מסיפור אישוש תורת היחסות ועד למדע תחרותי עכשווי כגון חקר החומר האפל, כוכבי-לכת במערכות שמש אחרות, וכן – בשל כושר ההגדלה של עדשות קוסמיות אלה – הגלקסיות הראשונות ביקום.

אסטרוביולוגיה – המצוד אחר חיים ביקום

מרצה: ד"ר רעות סורק-אברמוביץ'

מרכז מדע ים המלח והערבה

אגודת מאדים הישראלית

רביעי, 23.5.2018, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

יש חיים ביקום! באמת! בואו לראות אלו חיים מוזרים יש בכדור-הארץ, ומה הסיכוי למצוא אותם בחלל.

מדע האסטרוביולוגיה מרכז תחומים מרתקים כמו גיאולוגיה, אבולוציה, מיקרוביולוגיה, ביג דאטה, רובוטיקה, ועוד. השאלות שאני נהנית לחקור: איך התחילו החיים על כדור-הארץ? איך מגלים חיים על כוכב-לכת מרוחק? מי גר בסביבות חיים קיצוניות להחריד, והאם ניתן להרוויח פתרונות ביוטכנולוגיים מחיידקים?

החומר האפל והכוכבים הראשונים ביקום

מרצה: פרופ' רנן ברקנא

אוניברסיטת תל-אביב

יום שלישי, 1.5.2018, 19:00, אולם לב (הוראות הגעה)

בתום ההרצאה נקיים תצפית אסטרונומית קצרה, בהתאם לתנאי מזג האויר.

ההרצאה תשודר בשידור חי.

לצפיה בשידור החי לחצו כאן

השידור החי לא עובד? לחצו כאן!

תקציר ההרצאה

קהילת האסטרונומיה בעולם געשה בפברואר האחרון בעקבות גילוי כפול, מפתיע במיוחד: קליטה ראשונה של גלי רדיו מתקופת היווצרות הכוכבים, ורמז ראשון לגבי תכונות החומר האפל, רמז שנבע מתכונות מפתיעות של גלי הרדיו שנקלטו. נרחיב לגבי החומר האפל: זהו רוב החומר ביקום, אך הוא מסתורי: אנו לא יודעים ממה הוא מורכב וכיצד נוצר. נסביר גם על היווצרות הכוכבים הראשונים: זו הייתה אבן דרך בהתפתחות היקום, ותקופה מוקדמת זו נחקרת כעת לראשונה, עם טלסקופים הצופים בתחום גלי הרדיו. בעזרת תצפיות נוספות, נדע בקרוב אם אכן ניתן לחקור את החומר האפל מניתוח גלי הרדיו הקוסמיים.

איך באים יסודות לעולם?

מרצה: פרופ' דן מעוז

אוניברסיטת תל-אביב

יום ראשון, 25.3.2018, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

במשך כמה מאות מליוני שנותיו הראשונות, היה ליקום הרכב כימי דו-גוני: רק מימן והליום. הופעת הכוכבים הראשונים ואיתם סופרנובות – הפיצוצים של כוכבים מסוימים בסוף חייהם – הביאה לעושר הכימי שממשיך להתפתח ושאנו חלק ממנו. סופרנובות הן דרכו העיקרית של הטבע לייצר יסודות כבדים יותר מחמצן ולפזר אותם ברחבי היקום. רוב החומר שמרכיב את כדור הארץ ואף את גופנו, נוצר בפיצוצים כאלו. עם זאת, עדיין חסר לנו מידע רב אודות התהליכים שמובילים לפיצוץ הכוכב, ואודות אופן הפיצוץ עצמו. בהרצאה זו אתאר כיצד אנו מגלים וצופים בסופרנובות, ומה אנו יכולים ללמוד מהן.

הסקרנות האנושית

מרצה: פרופ' מריו ליביו

הרצאה מיוחדת!

רביעי, 3.1.2018, 19:00, אולם בר-שירה

תקציר ההרצאה

היכולת לשאול "למה?" מאפיינת את המין האנושי. הסקרנות העומדת בבסיסו של המחקר המדעי, היא הכח המניע את היצירתיות בכל התחומים — מאמנות ועד לטכנולוגיה, ומהווה מרכיב הכרחי בכל צורה של סיפור (ספרות, קולנוע, טלויזיה, ואף שיחה פשוטה) המסופר בצורה מלהיבה, שאינה משעממת. בהרצאה מרתקת ומשעשעת סוקר ומנתח האסטרופיסיקאי הידוע ומחבר רבי-המכר, מריו ליביו, את חזית המחקר בפסיכולוגיה ובמדעי המח, המבקש לחקור ולהבין את המקור ואת אופן הפעולה של הסקרנות האנושית. כחלק ממחקרו בנושא, בחן ליביו את אישיותם של שני אנשים המייצגים — יש הטוענים — את המחות הסקרניים ביותר שהתקיימו מעולם: לאונרדו דה וינצ'י וריצ'רד פיינמן. בנוסף, ראיין ליביו תשעה אנשים סקרניים בצורה יוצאת דופן בני-זמננו, ביניהם הבלשן נועם חומסקי וסולן הגיטרה הוירטואוזי של להקת "קווין", בריאן מיי (המחזיק גם בדוקטורט באסטרופיסיקה). בהרצאה תוצגנה מסקנות מרתקות גם משיחות אלה.

להפוך כוכבים לזהב: איך התמזגות של שני כוכבי נייטרונים הזניקה עידן חדש באסטרופיסיקה

מרצה: ד"ר יאיר הרכבי

אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה
מצפה לאס קומברס (LCO)

רביעי, 20.12.2017, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

ב-17 באוגוסט האחרון גלי כבידה מהתמזגות של שני כוכבי נייטרונים התגלו על כדור-הארץ בפעם הראשונה בהסטוריה. התראה נשלחה לאסטרונומים מסביב לעולם ותצפיות קדחתניות החלו בכ-70 מצפים שונים במקביל. הקבוצה שלנו, הכוללת מדענים מאוניברסיטת תל-אביב, היתה בין הראשונים ללכוד את הבזק האור מה״קילונובה״ שהתלוותה למיזוג כוכבי הנייטרונים. תגלית זו אפשרה את האיכון המדויק הראשון של מקור גלי כבידה ופתחה עידן חדש באסטרופיסיקה. לראשונה מזה מאות שנים מתאפשר חקר של ארועים אסטרונומיים מחוץ לגלקסיה שלנו לא רק באמצעות אור, אלא באמצעות אור וגלי כבידה ביחד. הארוע הראשון הזה כבר מספק תובנות חדשות רבות החל מפיסיקה גרעינית, דרך יצירת יסודות כבדים, כמו זהב, ביקום, ועד לקצב התפשטות היקום עצמו.

ההרצאה כוללת הדגמה באדיבות ערגה ליפשיץ מהמעבדה של פרופ' חיים סוכובסקי.

פיצוצים קוסמיים: בין סופרנובות לגלי כבידה

מרצה: פרופ' חגי פרץ

הטכניון

רביעי, 22.11.2017, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

מה מקורם של הפיצוצים הגדולים ביקום? כיצד הם שינו את ההשקפות המדעיות שלנו מן הקצה אל הקצה? על כך, על הקשר שלהם לגלי כבידה, ואיך כל אלה קשורים לאנשים קטנים וירוקים ולטבעת חתונה — בהרצאה הקרובה.

היווצרות הירח – השאלות הנותרות

מרצה: גב' רלוקה רופו

מכון ויצמן למדע

רביעי, 21.6.2017, 19:00, אולם לב

עקב תקלה טכנית לא הוקלטה ההרצאה. עמכם הסליחה.

תקציר ההרצאה

הירח שלנו הינו ירח מיוחד אשר היווצרותו קשורה ככל הנראה לפגיעה אלימה בכדור-הארץ הקדום. כתוצאה מהפגיעה, נוצרת דיסקה אשר מסתובבת סביב כדור-הארץ ומורכבת בעיקר מחומר שמקורו בגוף הפוגע. לאחר התקררות הדיסקה, החומר מצטבר לירח אחד. למרות הצלחתה של תיאורית ה"התנגשות הגדולה", עדיין נשארו שאלות פתוחות ,למשל, הדמיון הרב בין החתימה האיזוטופית של הירח לכדור-הארץ. בהרצאה נדבר על התיאוריות השונות של היווצרות הירח ומה היו התצפיות אשר הובילו להעדפה של ה”התנגשות הגדולה". בנוסף נדבר על התרחישים החדשים אשר מוצעים בשנים האחרונות ונבין כיצד הם יכולים להאיר אור על התעלומה.

החור השחור במרכז הגלקסיה שלנו

מרצה: פרופ' ראם סרי

האוניברסיטה העברית

רביעי, 24.5.2017, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

במרכז הגלקסיה שלנו נמצא חור שחור ענקי, שמסתו גדולה מזו של השמש שלנו פי ארבעה מיליון. סביב החור השחור מתרחשים מספר תהליכים מרתקים: כוכבים נקרעים, ענני גז חולפים ומתעוותים, זוגות של כוכבים שהקיפו זה את זה מיליוני שנים נפרדים באופן דרמטי, כוכבים מועפים במהירויות עצומות וכוכבים מפזרים זה את זה למסלולים חדשים.

קוסמולוגיה ביקום ה"קרוב": מה, למה, ואת מי זה מעניין?

מרצה: פרופ' יהודה הופמן

מכון רקח לפיזיקה, האוניברסיטה העברית

רביעי, 26.4.2017, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

הקוסמולוגיה היא תחום המחקר של הפיזיקה והאסטרונומיה שדן ביקום בכללותו, והקוסמולוגים ידועים בתאבונם הבלתי נלאה לחקור את היקום על פני מרחקים ופרקי זמן גדולים ככל האפשר. עם זאת, אפשר לחקור את צפונותיו של היקום גם על-ידי חקר הסביבה הקרובה אלינו. ההרצאה תציג את חקר היקום ה"מקומי" – את מיפוי התפלגות החומר האפל והגלקסיות עד מרחקים של כמעט מיליארד שנות אור מאיתנו – ומה אנחנו לומדים ממיפוי זה על היקום בכללותו, ועל היווצרות הסדר בו. בפרט נציג את צביר העל הביתי שלנו , ה“לניאקיאה”, ואת צמד החמד, ה-Dipole Repeller וה-Shapley Attractor שגורמים לתנועתנו ביחס ליתר היקום.

הסקרנים שביניכם מוזמנים לצפות בסרטון: