להפוך כוכבים לזהב: איך התמזגות של שני כוכבי נייטרונים הזניקה עידן חדש באסטרופיסיקה

מרצה: ד"ר יאיר הרכבי

אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה
מצפה לאס קומברס (LCO)

רביעי, 20.12.2017, 19:00, אולם לב (הוראות הגעה)

בתום ההרצאה נקיים תצפית אסטרונומית קצרה, בהתאם לתנאי מזג האויר.

ההרצאה תשודר בשידור חי.

תקציר ההרצאה

ב-17 באוגוסט האחרון גלי כבידה מהתמזגות של שני כוכבי נייטרונים התגלו על כדור-הארץ בפעם הראשונה בהסטוריה. התראה נשלחה לאסטרונומים מסביב לעולם ותצפיות קדחתניות החלו בכ-70 מצפים שונים במקביל. הקבוצה שלנו, הכוללת מדענים מאוניברסיטת תל-אביב, היתה בין הראשונים ללכוד את הבזק האור מה״קילונובה״ שהתלוותה למיזוג כוכבי הנייטרונים. תגלית זו אפשרה את האיכון המדויק הראשון של מקור גלי כבידה ופתחה עידן חדש באסטרופיסיקה. לראשונה מזה מאות שנים מתאפשר חקר של ארועים אסטרונומיים מחוץ לגלקסיה שלנו לא רק באמצעות אור, אלא באמצעות אור וגלי כבידה ביחד. הארוע הראשון הזה כבר מספק תובנות חדשות רבות החל מפיסיקה גרעינית, דרך יצירת יסודות כבדים, כמו זהב, ביקום, ועד לקצב התפשטות היקום עצמו.

פיצוצים קוסמיים: בין סופרנובות לגלי כבידה

מרצה: פרופ' חגי פרץ

הטכניון

רביעי, 22.11.2017, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

מה מקורם של הפיצוצים הגדולים ביקום? כיצד הם שינו את ההשקפות המדעיות שלנו מן הקצה אל הקצה? על כך, על הקשר שלהם לגלי כבידה, ואיך כל אלה קשורים לאנשים קטנים וירוקים ולטבעת חתונה — בהרצאה הקרובה.

היווצרות הירח – השאלות הנותרות

מרצה: גב' רלוקה רופו

מכון ויצמן למדע

רביעי, 21.6.2017, 19:00, אולם לב

עקב תקלה טכנית לא הוקלטה ההרצאה. עמכם הסליחה.

תקציר ההרצאה

הירח שלנו הינו ירח מיוחד אשר היווצרותו קשורה ככל הנראה לפגיעה אלימה בכדור-הארץ הקדום. כתוצאה מהפגיעה, נוצרת דיסקה אשר מסתובבת סביב כדור-הארץ ומורכבת בעיקר מחומר שמקורו בגוף הפוגע. לאחר התקררות הדיסקה, החומר מצטבר לירח אחד. למרות הצלחתה של תיאורית ה"התנגשות הגדולה", עדיין נשארו שאלות פתוחות ,למשל, הדמיון הרב בין החתימה האיזוטופית של הירח לכדור-הארץ. בהרצאה נדבר על התיאוריות השונות של היווצרות הירח ומה היו התצפיות אשר הובילו להעדפה של ה”התנגשות הגדולה". בנוסף נדבר על התרחישים החדשים אשר מוצעים בשנים האחרונות ונבין כיצד הם יכולים להאיר אור על התעלומה.

החור השחור במרכז הגלקסיה שלנו

מרצה: פרופ' ראם סרי

האוניברסיטה העברית

רביעי, 24.5.2017, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

במרכז הגלקסיה שלנו נמצא חור שחור ענקי, שמסתו גדולה מזו של השמש שלנו פי ארבעה מיליון. סביב החור השחור מתרחשים מספר תהליכים מרתקים: כוכבים נקרעים, ענני גז חולפים ומתעוותים, זוגות של כוכבים שהקיפו זה את זה מיליוני שנים נפרדים באופן דרמטי, כוכבים מועפים במהירויות עצומות וכוכבים מפזרים זה את זה למסלולים חדשים.

קוסמולוגיה ביקום ה"קרוב": מה, למה, ואת מי זה מעניין?

מרצה: פרופ' יהודה הופמן

מכון רקח לפיזיקה, האוניברסיטה העברית

רביעי, 26.4.2017, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

הקוסמולוגיה היא תחום המחקר של הפיזיקה והאסטרונומיה שדן ביקום בכללותו, והקוסמולוגים ידועים בתאבונם הבלתי נלאה לחקור את היקום על פני מרחקים ופרקי זמן גדולים ככל האפשר. עם זאת, אפשר לחקור את צפונותיו של היקום גם על-ידי חקר הסביבה הקרובה אלינו. ההרצאה תציג את חקר היקום ה"מקומי" – את מיפוי התפלגות החומר האפל והגלקסיות עד מרחקים של כמעט מיליארד שנות אור מאיתנו – ומה אנחנו לומדים ממיפוי זה על היקום בכללותו, ועל היווצרות הסדר בו. בפרט נציג את צביר העל הביתי שלנו , ה“לניאקיאה”, ואת צמד החמד, ה-Dipole Repeller וה-Shapley Attractor שגורמים לתנועתנו ביחס ליתר היקום.

הסקרנים שביניכם מוזמנים לצפות בסרטון:

חורים שחורים – כיצד הם נראים?

מרצה: פרופ' אהוד בכר

הטכניון

רביעי, 29.3.2017, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

בהרצאה נסביר מהם חורים שחורים, ומהן העדויות תצפיתיות המעידות על קיומם. נבין אילו מדידות כמותיות ניתן לבצע על חורים שחורים, החל ממסה, דרך מהירות הסיבוב, ועד גלי הכבידה שהם יוצרים. לבסוף, נסקור את השאלות הפתוחות בחקר חורים שחורים המעסיקות כיום את האסטרופיסיקאים.

כוכבי שביט לפני, בזמן, ואחרי משימת החלל רוזטה

מרצה: פרופ' דינה פריאלניק

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 18.1.2017, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

כוכבי שביט נחשבים לאבני הבניין של כוכבי הלכת. השאלה המרכזית בחקר השביטים היא האם שמרו על המבנה ההתחלתי שלהם. אם כן, ניתן ללמוד מהם על היווצרות מערכת השמש ואולי גם על ראשית החיים. פיענוח סודות כוכבי השביט הוטל על החללית רוזטה של סוכנות החלל האירופית, אשר שוגרה לחלל בראשית שנת 2004 וסיימה את משימתה לפני חודשים ספורים. ההרצאה תוקדש לסקירת המשימה, לממצאיה המרשימים, ולתובנות שנבעו ממנה.

Project Starshot

מסע אל הכוכבים בימי חיינו

מרצה: פרופ' אברהם לייב

ראש המחלקה לאסטרונומיה, אוניברסיטת הרווארד

יושב ראש הועדה המייעצת בפרויקט Starshot Breakthrough

רביעי, 28.12.2016, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

הכוכב הקרוב ביותר לשמש, במרחק של 4.24 שנות אור בלבד, הוא פרוקסימה קנטאורי. מוקדם יותר השנה התגלה כוכב לכת הסובב אותו, בעל מסה דומה לזו של כדור הארץ, השוכן באזור בר החיים של הכוכב, אזור בו יכולים להימצא מים נוזליים. האם ניתן לשגר מצלמה שתעבור על פני כוכב הלכת ותוכל לגלות אם יש עליו חיים? סטארשוט (Starshot) הוא פרויקט חדש שמטרתו לפתח טכנולוגיה לשיגור חללית שתנוע בחמישית ממהירות האור, וכך תוכל להגיע לפרוקסימה בימי חיינו. הטכנולוגיה מבוססת על לייזר רב עוצמה (כ-100 ג'יגה-וואט) שידחוף מפרש קל (שמסתו כגרם) המחובר לשבב המכיל מצלמה, אמצעי תקשורת ומכשור ניווט.

מה אנחנו יודעים על השכנים?

איך גילינו את כוכב הלכת פרוקסימה b ומה אנחנו יודעים עליו?

מרצה: ד"ר אביב אופיר

מכון ויצמן למדע

רביעי, 9.11.2016, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

  • ישנם הרבה כוכבים בשמים, אבל רק לחלקם יש פלנטות (כוכבי-לכת) המקיפות אותם.
  • ישנן הרבה פלנטות, אבל רק חלקן הן קטנות ולכן דומות לכדור הארץ – וחלקן הקטן עוד יותר ניתנות לגילוי למרות שהן כל כך קטנות.
  • ומתוך כל הפלנטות, רק חלקן הקטן מאוד נמצא ב"איזור הניתן לישוב" (Habitable zone) שבו לא חם מדי ולא קר מדי, וניתן לקבל מים נוזלים (ולא קרח או אדים).
  • וישנו (ע"פ הגדרה) רק כוכב אחד מכל הכוכבים בשמים שהוא הכוכב הקרוב ביותר אלינו.

והנה מתברר שסביב הכוכב הקרוב ביותר ישנה פלנטה, והיא קטנה, וניתנת לגילוי, ונמצאת באזור הניתן ליישוב… שילוב נסיבות מפואר בהחלט. בהרצאה זו אסביר כיצד התגלתה פרוקסימה b ומה יודעים עליה. אתאר כיצד עשויה להיראות הפלנטה ועם מה יצטרכו להתמודד היצורים החיים עליה (אם יש), ואת היוזמה המהפכנית לשלוח לשם חלליות על מנת שיצלמו אותה מקרוב.

הלוויין ULTRASAT: לצפות בשמים המשתנים בתחום העל-סגול

מרצה: ד"ר מעין סומנייק

מכון ויצמן למדע

רביעי, 8.6.2016, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

אולטרה-סאט (ULTRASAT) הינו מיני-לויין מדעי פרי שיתוף פעולה ישראלי-אמריקני. שיגור הלויין מתוכנן לשנת 2020, והוא ישא טלסקופ לתחום העל-סגול שיהיה בעל שדה ראיה רחב מאוד. הטלסקופ ישמש לחקר סופרנובות ומדידת המסה של חורים שחורים מסיביים במרכזי גלקסיות והתנאים בסביבתם. בנוסף, הלויין יספק לקהילה האסטרונומית התראות בזמן אמת על גילוי מקורות משתנים בתחום העל-סגול. מקורות אלה יכללו גילוי אירועי "בליעת" כוכבים ע"י חורים שחורים מסיביים, זיהוי מקורות גלי כבידה ומקורות נייטרינו באנרגיות גבוהות, מעקב אחר כוכבים משתנים וחיפוש כוכבי לכת סביב כוכבים חמים.