מהכוכב הראשון עד לאחרית הימים

מרצה: פרופ' אברהם לייב

ראש החוג לאסטרונומיה ומנהל המכון לתאוריה ומחשוב, אוניברסיטת הרווארד

רביעי, 30.12.2015, 19:00, אולם לב

הערב מוקדש לזכרו של ד"ר עודד לויתן

תקציר ההרצאה

מהכוכב הראשון עד אחרית הימים הוא ספר ראשון בעברית מאת אבי לייב, ראש המחלקה לאסטרונומיה באוניברסיטת הרווארד ומבכירי האסטרונומים הפעילים כיום. הספר כולל שני חלקים. בראשון – מבחר מאמרים בנושאים אסטרונומיים וקוסמולוגיים, ובהם היווצרות הכוכבים הראשונים ביקום, חורים שחורים, והתמזגותה הצפויה של הגלקסיה שלנו עם גלקסיית "אנדרומדה" בעתיד הרחוק. עוד כלולים בחלק הראשון שיחות ומאמרים בנושא ניהול המחקר המדעי, ובהם הצעות שיעניינו לא רק חוקרי חלל. בין היתר שואל לייב: איך נוכל לבחור במדען בטרם גילה את תגליותיו? האם רצוי שמדענים בכירים יבחרו במדענים צעירים הממשיכים ומקדמים את סדר היום המחקרי של הבכירים? כיצד כדאי לנהל את "תיק ההשקעות" של המחקר המדעי בין שמרנות וסיכון?
החלק השני של הספר מזמן הפתעה לקורא. הוא כולל מבחר מתוך מחברות נעורים ישנות של לייב, ובהן קטעי שירה והגות שנכתבו בהיותו בן שמונה עשרה, יותר משלושים שנה לפני המאמרים שבחלק הראשון של הספר. מחברות אלה שונות מאוד בסגנונן מהמאמרים המדעיים שבחלק הראשון, ובדיוק משום כך הן מאפשרות הצצה נדירה לתהליך התפתחותה של תודעה חקרנית, שראשיתה פילוסופי ופואטי, והמשכה מתמטי ומדעי.

קופרניקוס סיפק טיעונים מדעיים משכנעים לכך שאנו מסתובבים סביב השמש

מרצה: ד"ר בועז כץ

מכון ויצמן למדע

רביעי, 13.5.2015, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

בהרצאה נסביר את העבודה של קופרניקוס ע״י התמקדות בטיעונים המדעיים שהציג בספריו. נסביר בפירוט את המודל השולט הקודם, של תלמי, ונגלה שעבור רוב הפלנטות המודל פשוט להפליא ומהווה מקפצה משמעותית לכיוון המודל ההליוצנרטי. נדגיש את הבעיות המרכזיות במודל אותן פתר קופרניקוס באופן חד משמעי ע״י המעבר למודל ההליוצנטרי. לבסוף נתאר פיתוח נוסף, בלתי תלוי ומיותר שקופרניקוס ביצע במסלולים של הפלנטות משיקולים פילוסופיים שלדעתי הוביל לבלבול בקרב חלק מההיסטוריונים בני ימינו כדוגמת תומאס קון, בהבנה של הרציונל מאחורי עבודתו.

הבעיה עם קופרניקוס

מרצה: פרופ' מנחם פיש

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 29.4.2015, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

השערת קופרניקוס, שהתפרסמה ב-1543, מסמלת יותר מכל הישג מדעי אחר של התקופה את ראשית המהפכה המדעית הגדולה של המאה ה-17. שתי הנחותיה המהפכניות נדמות תמימות לגמרי: ייחוס שתי תנועות מעגליות לכדור הארץ, האחת סביב צירו והשניה מסביב לשמש. ואולם, כפי שנראה, הנחות אלה הפרו נורמות מדעיות בסיסיות כל כך שעצם העלאתה על הדעת בשעתה, שלא לדבר על אימוצה על ידי קפלר וגליליאו הנם תעלומה של ממש.

שגיאות גאוניות

מרצה: פרופ' מריו ליביו

מכון טלסקופ החלל האבל

רביעי, 26.12.2013, 19:00, אולם "בר-שירה"

תקציר ההרצאה

אפילו המדענים הגדולים ביותר עשו לא מעט טעויות. "שגיאות גאוניות" קשורות להתפתחות החיים על כדור הארץ, לכדור הארץ עצמו, לכוכבים וליקום כולו. בהרצאה זו אציג ואנתח טעויות גדולות אשר נעשו על ידי מדענים דגולים כמו צ'ארלס דארווין, לינוס פאולינג ואלברט איינשטיין. כמו כן, אבחן את הסוגים השונים של הטעויות ואנסה לזהות את הסיבות שהובילו אליהן. לסיכום, אטען כי טעויות הן לא רק בלתי נמנעות, אלא חלק עיקרי ובלתי נפרד בהתקדמות המדע ויוזמות יצירתיות אחרות.

הפילוסופיה של הסייבר

מרצה: פרופ' יצחק בן ישראל

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 17.4.2013, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

הטכנולוגיה של המחשבים מתפתחת בקצב אקספוננציאלי (חוק מור). בעשור הקרוב נגיע לנקודה בה כוח החישוב של המחשב יהיה גדול יותר מכוח החישוב של המוח האנושי. מה ההשלכות שיהיו לכך על היכולת ליצור אינטליגנציה מלאכותית? למזעור המחשב אפשר להוסיף עוד תשע טכנולוגיות הנמצאות כיום בשלב כזה או אחר של פיתוח, אשר החיבור של כולן עלול להוביל לעולם אפוקליפטי בו שולטות המכונות. לכך יש השלכות על האתיקה של המחקר והפיתוח של מחשבים.

הסקרנות האנושית

מרצה: פרופ' מריו ליביו

מכון טלסקופ החלל האבל

רביעי, 27.12.2012, 19:00, אולם "בר-שירה"

תקציר ההרצאה

מה גורם לנו להיות סקרנים? ואיך הסקרנות מועילה לנו? מה מגלים מחקרים חדשים על סקרנות אנושית? כיצד הסקרנות מניעה תחום רחב של פעילויות אנושיות, החל ממחקר מדעי וחינוך, ועד סיפור סיפורים ופרסום?

נפטון, וולקן והסקטור האפל

מרצה: ד"ר ערן אופק

מכון בנוזיו לאסטרופיסיקה, מכון ויצמן למדע

רביעי, 13.6.2012, 19:00, אולם לב

איינשטיין ומופע הקסמים של החורים השחורים

מרצה: פרופ' עמיר לוינסון

החוג לאסטרופיזיקה, אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 16.11.2011, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

מסע מדעי מרתק שהחל ב-1915, עת הציג איינשטיין לעולם את תורת היחסות הכללית, המשיך לאחר מלחמת העולם השנייה עם התפתחות תחום אסטרונומית הרדיו, והואץ בשני העשורים האחרונים בעקבות התפתחות אסטרונומית הגמא ומחשבי-על, ובזכות מאמצים תיאורטיים, הוביל לחשיפת קשר עמוק בין מגוון תופעות קיצוניות ביקום, בכללן קווזרים וגרעני גלקסיות פעילים, מיקרו- קווזרים ומתפרצי-גמא, למנגנון שאיבת אנרגיה מחורים שחורים. מנגנון המבוסס על תכונה מוזרה של המרחב-זמן שמנבאת תורת היחסות הכללית. ההרצאה תסקור נקודות ציון היסטוריות ומדעיות שהובילו לתמונה הנוכחית בדבר אופיים של עצמים אלו.