Project Starshot

מסע אל הכוכבים בימי חיינו

מרצה: פרופ' אברהם לייב

ראש המחלקה לאסטרונומיה, אוניברסיטת הרווארד

יושב ראש הועדה המייעצת בפרויקט Starshot Breakthrough

רביעי, 28.12.2016, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

הכוכב הקרוב ביותר לשמש, במרחק של 4.24 שנות אור בלבד, הוא פרוקסימה קנטאורי. מוקדם יותר השנה התגלה כוכב לכת הסובב אותו, בעל מסה דומה לזו של כדור הארץ, השוכן באזור בר החיים של הכוכב, אזור בו יכולים להימצא מים נוזליים. האם ניתן לשגר מצלמה שתעבור על פני כוכב הלכת ותוכל לגלות אם יש עליו חיים? סטארשוט (Starshot) הוא פרויקט חדש שמטרתו לפתח טכנולוגיה לשיגור חללית שתנוע בחמישית ממהירות האור, וכך תוכל להגיע לפרוקסימה בימי חיינו. הטכנולוגיה מבוססת על לייזר רב עוצמה (כ-100 ג'יגה-וואט) שידחוף מפרש קל (שמסתו כגרם) המחובר לשבב המכיל מצלמה, אמצעי תקשורת ומכשור ניווט.

הלוויין ULTRASAT: לצפות בשמים המשתנים בתחום העל-סגול

מרצה: ד"ר מעין סומנייק

מכון ויצמן למדע

רביעי, 8.6.2016, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

אולטרה-סאט (ULTRASAT) הינו מיני-לויין מדעי פרי שיתוף פעולה ישראלי-אמריקני. שיגור הלויין מתוכנן לשנת 2020, והוא ישא טלסקופ לתחום העל-סגול שיהיה בעל שדה ראיה רחב מאוד. הטלסקופ ישמש לחקר סופרנובות ומדידת המסה של חורים שחורים מסיביים במרכזי גלקסיות והתנאים בסביבתם. בנוסף, הלויין יספק לקהילה האסטרונומית התראות בזמן אמת על גילוי מקורות משתנים בתחום העל-סגול. מקורות אלה יכללו גילוי אירועי "בליעת" כוכבים ע"י חורים שחורים מסיביים, זיהוי מקורות גלי כבידה ומקורות נייטרינו באנרגיות גבוהות, מעקב אחר כוכבים משתנים וחיפוש כוכבי לכת סביב כוכבים חמים.

הסְפָר האחרון: מסע החללית ניו-הורייזנס אל פלוטו ועולמות הקרח

מרצה: ד"ר דוד פולישוק

מכון ויצמן למדע

רביעי, 29.7.2015, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

לאחר תשע וחצי שנות מסע חלפה החללית New Horizons בסמוך לכוכב הלכת הננסי פלוטו וכעת היא שולחת לנו תמונות ונתונים – והם מותירים אותנו פעורי פה. בהרצאה נסקור את סיפור הגילוי של פלוטו, את מה שידענו עליו בטרם המשימה, ובעיקר נתרכז בשלל התגליות החדשות מעולם קפוא ומרוחק זה.

נגענו באסטרואיד ודילגנו על שביט, ומה הלאה?

משימות ורעיונות מטורפים (מדי?) בחקר הגופים הקטנים ב­­­­מערכת השמש

מרצה: ד"ר דוד פולישוק

מכון ויצמן למדע

רביעי, 10.12.2014, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

הצלחתה של משימת רוזטה מציינת את סיומם של שלושה עשורים שבהם חלליות לא-מאוישות ביקרו לראשונה באסטרואידים ושביטים, נחתו עליהם והביאו דגימות בודדות לכדור הארץ. משימות העתיד מתוכננות ונבנות כבר כעת, והאתגר גדול הרבה יותר: הבאת החומר הקדום ממנו נוצרה מערכת השמש למחקר בכדור הארץ, "חטיפת" אסטרואידים ושינועם בחלל, "הנחתת" אסטרונאוטים על גופים קטנים עם כבידה מינימלית ואפילו כריית מחצבים לצרכים כלכליים. בהרצאה נסקור בקצרה את משימות העבר, נבחן בקפידה את משימות העתיד, ונפרט את המניעים המדעיים, ההנדסיים והכלכליים העומדים מאחוריהן, גלויים ונסתרים כאחד.

הנוסעים למאדים מתבקשים להגיע לשער 10

מרצה: מר יואב לנדסמן

SpaceIL

רביעי, 2.4.2014, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

תעשיות החלל המסורתיות, הפועלות עבור ממשלות העולם, נאלצות כיום להתחרות בחדשנות ובתעוזה של חברות קטנות וחצופות שהופכות את המדע הבדיוני למציאות. כך נוכל לראות טיסות תיירות לחלל כבר בשנים הקרובות, ואם יש בידינו מספיק כסף, נוכל לעלות על אחת בעצמנו ולהגיע למלון בחלל, לבסיס על הירח או אפילו להתיישבות על מאדים.

לוויינים הם קופסאות

מרצה: מר עודד אברהם

האגודה הישראלית לאסטרונומיה

רביעי, 4.12.2013, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

קשה להפריז בחשיבות הלוויינים לחיי היום-יום של אזרחי כדור הארץ. מעל 1000 לוויינים פעילים כיום בחלל. יותר ממחציתם הם לווייני תקשורת, כשליש מהם מסחריים. חמישים מדינות, לעיתים בשת"פ, מפעילות לוויין אחד לפחות. שוק החלל העולמי נהנה מעליה של 7% בהכנסותיו בסוף 2012, והגיע לכ- 190 מיליארד דולר. בהרצאה נענה על השאלות הבאות: מהו לוויין ? מהם מרכיביו ותפקידיו? מהם יתרונותיו וחסרונותיו? מדוע שוק הלוויינים ממשיך להתרחב ולאן יצמח?

בריאות בחלל, או: מדוע לא נגיע בקרוב למאדים

מרצה: מר אילן מנוליס

מכון ויצמן למדע

רביעי, 18.1.2012, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

בשנת 2005 קיבלה נאס"א, סוכנות החלל האמריקאית, הנחיה להנחית אדם על כוכב הלכת מאדים עוד בתקופת חיינו. האם מטרה זו ישימה? מה מידת ההיתכנות הטכנולוגית והכדאיות הכלכלית של משימת חלל זו? כדי לבחון מה הסיכוי להנחית אדם על המאדים, כאשר משך הטיסה הלוך ושוב ארוך, עלינו להבין מה קורה לגוף האדם בתנאים של מיקרו-כבידה, כגון בתחנת החלל הבין-לאומית. ננסה לבדוק מהם הקשיים המונעים לשלוח אדם לטיסות חלל ממושכות מאוד בטכנולוגיה העומדת לרשותנו ומהם האתגרים הקיומיים העומדים בפני האסטרונאוטים השוהים תקופות ממושכות בחלל.