להפוך כוכבים לזהב: איך התמזגות של שני כוכבי נייטרונים הזניקה עידן חדש באסטרופיסיקה

מרצה: ד"ר יאיר הרכבי

אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה
מצפה לאס קומברס (LCO)

רביעי, 20.12.2017, 19:00, אולם לב (הוראות הגעה)

בתום ההרצאה נקיים תצפית אסטרונומית קצרה, בהתאם לתנאי מזג האויר.

ההרצאה תשודר בשידור חי.

תקציר ההרצאה

ב-17 באוגוסט האחרון גלי כבידה מהתמזגות של שני כוכבי נייטרונים התגלו על כדור-הארץ בפעם הראשונה בהסטוריה. התראה נשלחה לאסטרונומים מסביב לעולם ותצפיות קדחתניות החלו בכ-70 מצפים שונים במקביל. הקבוצה שלנו, הכוללת מדענים מאוניברסיטת תל-אביב, היתה בין הראשונים ללכוד את הבזק האור מה״קילונובה״ שהתלוותה למיזוג כוכבי הנייטרונים. תגלית זו אפשרה את האיכון המדויק הראשון של מקור גלי כבידה ופתחה עידן חדש באסטרופיסיקה. לראשונה מזה מאות שנים מתאפשר חקר של ארועים אסטרונומיים מחוץ לגלקסיה שלנו לא רק באמצעות אור, אלא באמצעות אור וגלי כבידה ביחד. הארוע הראשון הזה כבר מספק תובנות חדשות רבות החל מפיסיקה גרעינית, דרך יצירת יסודות כבדים, כמו זהב, ביקום, ועד לקצב התפשטות היקום עצמו.

קוסמולוגיה ביקום ה"קרוב": מה, למה, ואת מי זה מעניין?

מרצה: פרופ' יהודה הופמן

מכון רקח לפיזיקה, האוניברסיטה העברית

רביעי, 26.4.2017, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

הקוסמולוגיה היא תחום המחקר של הפיזיקה והאסטרונומיה שדן ביקום בכללותו, והקוסמולוגים ידועים בתאבונם הבלתי נלאה לחקור את היקום על פני מרחקים ופרקי זמן גדולים ככל האפשר. עם זאת, אפשר לחקור את צפונותיו של היקום גם על-ידי חקר הסביבה הקרובה אלינו. ההרצאה תציג את חקר היקום ה"מקומי" – את מיפוי התפלגות החומר האפל והגלקסיות עד מרחקים של כמעט מיליארד שנות אור מאיתנו – ומה אנחנו לומדים ממיפוי זה על היקום בכללותו, ועל היווצרות הסדר בו. בפרט נציג את צביר העל הביתי שלנו , ה“לניאקיאה”, ואת צמד החמד, ה-Dipole Repeller וה-Shapley Attractor שגורמים לתנועתנו ביחס ליתר היקום.

הסקרנים שביניכם מוזמנים לצפות בסרטון:

גילוי גלי כבידה – חלון חדש לחקר היקום

מתנת המאה לאלברט איינשטיין

מרצים:

פרופ' דן מעוז
פרופ' עמיר לוינסון
ד"ר דובי פוזננסקי

החוג לאסטרופיזיקה, אוניברסיטת תל-אביב

הרצאה מיוחדת!

רביעי, 24.2.2016, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

המדידה הישירה של גלי כבידה על ידי שיתוף הפעולה LIGO היא הישג מדהים לאנושות. מעבר לאישוש אחת התחזיות של תורת היחסות הכללית, היא פותחת פתח לאסטרונומיה מסוג חדש, אסטרונומיה שאינה מתבססת על הספקטרום האלקטרו-מגנטי. במסגרת הארוע יסבירו חברי סגל מהמחלקה לאסטרופיזיקה של אוניברסיטת תל-אביב היבטים שונים של התגלית.

בתוכנית:
פרופ' דן מעוז: "מורשתו של איינשטיין – יחסות כללית וגלי כבידה"
פרופ' עמיר לוינסון: "גילוי גלי כבידה בעזרת LIGO"
ד"ר דובי פוזננסקי: "מיזוג חורים שחורים וגלי כבידה"

הדגמה באדיבות ד"ר חיים סוכובסקי

היקום הקדום

מהשניות הראשונות עד קרינת הרקע הקוסמית

מרצה: ד"ר מאיר שמעון

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 18.11.2015, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

הקוסמולוגיה המודרנית מייצגת התפתחות משמעותית בהבנתנו את מבנה היקום באופן כללי ואת היקום הקדום בפרט. בהרצאה נסקור את התהליכים העיקריים שאירעו בשניות ובדקות הראשונות לאחר המפץ הגדול ובעידנים מאוחרים יותר, לפי המודל הקוסמולוגי המקובל כיום. נשים דגש מיוחד על ההנחות הבסיסיות עליהן הוא מסתמך ונציג את הכלים התיאורטיים והתצפיתיים בהם נעשה שימוש.

The Accelerating Universe: Einstein's Blunder Undone

מרצה: Prof. Robert P. Kirshner

Clowes Professor of Science, Harvard University

חתן פרס וולף בפיזיקה 2015

הרצאה מיוחדת!

רביעי, 27.5.2015, 19:00, אולם לב

ההרצאה תתקיים באנגלית

תקציר ההרצאה

One hundred years ago, Einstein famously introduced an extra term into his equations to describe a static universe.  A decade later, when astronomers found the Universe is not static, but expanding, he discarded that "cosmological constant."  In the past 20 years, astronomers, including Prof. Kirshner, have found that cosmic expansion is speeding up, driven by a mysterious “dark energy” whose nature we do not fully understand, but which makes up ~70% of the mass-energy in the Universe and which bears an uncanny resemblance to Einstein's idea.

התפתחויות אחרונות ותהיות מתמשכות בתורת היקום

מרצה: פרופ' יואל רפאלי

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 12.11.2014, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

הלוויין הקוסמולוגי השלישי, פלאנק, השלים לאחרונה מיפוי מלא של קרינת הרקע הקוסמית. המדידות המדויקות של פלאנק מהוות שיפור משמעותי בהשוואה לאלה של WMAP, הן ברגישותן ובאיכות ההפרדה המרחבית, והן ביכולת למדוד את השפעת התפתחות מבנה היקום על הקרינה בדרכה הארוכה אלינו מאז פליטתה (בעידן השחבור). האיכות הגבוהה של מדידות פלאנק מאפשרת קביעה מדויקת של הגדלים הפיזיקליים המאפיינים את תכונותיו הגלובליות של היקום. במבט רחב יותר – בפתחה של שנת המאה לתורת היחסות הכללית של אינשטיין – יש עדיין היבטים תמוהים בתמונת העולם הנוכחית. ההסברים האפשריים להיבטים אלה כוללים תורת יחסות מוכללת שאחת מהשלכותיה היסודיות היא תמונת עולם שונה בתכלית מזו המקובלת כיום.

המפץ הגדול, גלי כבידה, ומאסטר שף

מרצה: פרופ' רנן ברקנא

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 30.4.2014, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

בחודש שעבר, תגלית מרעישה הכתה גלים בעולם הפיסיקה. טלסקופים המוצבים בקוטב הדרומי הצליחו לראות סימן כמעט ממש מרגע תחילת היקום. התגלית איחדה ואוששה בבת אחת את המפץ הגדול, תורת היחסות של איינשטיין, ותורת התפיחה. בהרצאה ננסה להבין מה הייתה התגלית, כולל סקירה קצרה של נושאים אלה ואחרים – הקרינה הקוסמית, גלי כבידה וקיטוב.

סולם שראשו בשמיים: כיצד למדוד את המרחק לקצה היקום

מרצה: פרופ' חגי נצר

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 15.1.2014, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

שאלת השאלות באסטרונומיה היתה ועודנה כיצד למדוד מרחקים לכוכבים קרובים, לגלקסיות רחוקות, ולקצה היקום הנראה לעיננו.השיטות שפותחו על ידי האבל והאסטרונומים הגדולים הנוספים של המאה ה-20 הביאו לפריצת דרך המבוססת על תכונותיהן של סופרנובות. הן הביאו גם למתן פרס נובל לפיזיקה בשנת 2011. אלא שהסיפור לא הסתיים משום ששיטת הסופרנובות מוגבלת אף היא למדידת מרחקים שאינם עולים על 10 מיליארד שנות אור. שיטה חדשה המבוססת על תכונות ייחודיות של חורים שחורים הוצעה לאחרונה. האם בכך הגענו לראשו של סולם המרחקים הקוסמי?

סופרנובות, היקום וכל השאר

על סופרנובות רבות, יקום אחד, ושלושה זוכים בפרס נובל

מרצה: ד"ר דובי פוזננסקי

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 13.3.2013, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

מאז שאדווין האבל גילה, בתחילת המאה העשרים, שהיקום מתפשט, רצו מדענים לענות על השאלה "עד מתי?". האם יתפשט לנצח, או שמא יקרוס חזרה ל"מעיכה הגדולה" לקראת מפץ גדול נוסף, בתהליך מחזורי של היווצרות והכחדת יקומים? התשובה, אולי המוזרה ביותר לה אפשר היה לצפות, ניתנה על ידי מיפוי הגאומטריה של המרחב-זמן בעזרתן האדיבה של סופרנובות. עבודה זו זיכתה לאחרונה 3 אנשים בכבוד השמור למעטים בלבד – פרס נובל בפיזיקה. בהרצאה זו אספר איך מדידת מרחקים לכוכבים מתפוצצים שינתה באופן דרמטי את תפיסת היקום שלנו ומילאה אותו באנרגיה אפלה. כך, כפי שקורה רבות במדע, תשובה לשאלה אחת הפכה את הבנתנו על ראשה, וחשפה שאלות חדשות ומרתקות.

לאן נעלם החומר ביקום?

סיפורם של הבריונים ביקום, מהמפץ הגדול ועד ימינו

מרצה: ד"ר אורלי גנת

האוניברסיטה העברית

רביעי, 23.1.2013, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

בדקות הראשונות שלאחר המפץ הגדול, נוצר ביקום חומר בריוני (החומר הרגיל: שממנו מורכבים האטומים). בתחילה, החומר הבריוני היה מורכב בעיקר כמימן והליום, ופוזר בצורה אחידה להפליא בכל רחבי היקום. עם הזמן, היקום הלך והתפשט, ובד בבד נוצרו המבנים שאנו רואים בו היום: רשת עצומה של גלקסיות, המכילות מיליארדי כוכבים. הכוכבים, מצידם, מעבדים את החומר הבריוני, יוצרים יסודות כבדים ומורכבים יותר, ומשגרים אותם חזרה לחלל בפיצוצים קוסמיים מרהיבים. למרות זאת, רוב הבריונים ביקום נמצאים בתווך הדליל שבין הגלקסיות, ורק חלק זעום מתוכם זכה להכלל אי פעם בכוכב כלשהו.
כיצד אנו יודעים מהי מסת החומר הבריוני שנוצרה מיד לאחר המפץ הגדול? איך עוקבים אחרי הבריונים ביקום המתפשט? ולמה כמחצית מהחומר הבריוני פתאום "חסרה" היום?
הרצאה זו תעקוב אחר סיפורם של הבריונים ביקום, מהמפץ הגדול ועד המאה ה-21.