כוכבי שביט לפני, בזמן, ואחרי משימת החלל רוזטה

מרצה: פרופ' דינה פריאלניק

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 18.1.2017, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

כוכבי שביט נחשבים לאבני הבניין של כוכבי הלכת. השאלה המרכזית בחקר השביטים היא האם שמרו על המבנה ההתחלתי שלהם. אם כן, ניתן ללמוד מהם על היווצרות מערכת השמש ואולי גם על ראשית החיים. פיענוח סודות כוכבי השביט הוטל על החללית רוזטה של סוכנות החלל האירופית, אשר שוגרה לחלל בראשית שנת 2004 וסיימה את משימתה לפני חודשים ספורים. ההרצאה תוקדש לסקירת המשימה, לממצאיה המרשימים, ולתובנות שנבעו ממנה.

Project Starshot

מסע אל הכוכבים בימי חיינו

מרצה: פרופ' אברהם לייב

ראש המחלקה לאסטרונומיה, אוניברסיטת הרווארד

יושב ראש הועדה המייעצת בפרויקט Starshot Breakthrough

רביעי, 28.12.2016, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

הכוכב הקרוב ביותר לשמש, במרחק של 4.24 שנות אור בלבד, הוא פרוקסימה קנטאורי. מוקדם יותר השנה התגלה כוכב לכת הסובב אותו, בעל מסה דומה לזו של כדור הארץ, השוכן באזור בר החיים של הכוכב, אזור בו יכולים להימצא מים נוזליים. האם ניתן לשגר מצלמה שתעבור על פני כוכב הלכת ותוכל לגלות אם יש עליו חיים? סטארשוט (Starshot) הוא פרויקט חדש שמטרתו לפתח טכנולוגיה לשיגור חללית שתנוע בחמישית ממהירות האור, וכך תוכל להגיע לפרוקסימה בימי חיינו. הטכנולוגיה מבוססת על לייזר רב עוצמה (כ-100 ג'יגה-וואט) שידחוף מפרש קל (שמסתו כגרם) המחובר לשבב המכיל מצלמה, אמצעי תקשורת ומכשור ניווט.

מה אנחנו יודעים על השכנים?

איך גילינו את כוכב הלכת פרוקסימה b ומה אנחנו יודעים עליו?

מרצה: ד"ר אביב אופיר

מכון ויצמן למדע

רביעי, 9.11.2016, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

  • ישנם הרבה כוכבים בשמים, אבל רק לחלקם יש פלנטות (כוכבי-לכת) המקיפות אותם.
  • ישנן הרבה פלנטות, אבל רק חלקן הן קטנות ולכן דומות לכדור הארץ – וחלקן הקטן עוד יותר ניתנות לגילוי למרות שהן כל כך קטנות.
  • ומתוך כל הפלנטות, רק חלקן הקטן מאוד נמצא ב"איזור הניתן לישוב" (Habitable zone) שבו לא חם מדי ולא קר מדי, וניתן לקבל מים נוזלים (ולא קרח או אדים).
  • וישנו (ע"פ הגדרה) רק כוכב אחד מכל הכוכבים בשמים שהוא הכוכב הקרוב ביותר אלינו.

והנה מתברר שסביב הכוכב הקרוב ביותר ישנה פלנטה, והיא קטנה, וניתנת לגילוי, ונמצאת באזור הניתן ליישוב… שילוב נסיבות מפואר בהחלט. בהרצאה זו אסביר כיצד התגלתה פרוקסימה b ומה יודעים עליה. אתאר כיצד עשויה להיראות הפלנטה ועם מה יצטרכו להתמודד היצורים החיים עליה (אם יש), ואת היוזמה המהפכנית לשלוח לשם חלליות על מנת שיצלמו אותה מקרוב.

הלוויין ULTRASAT: לצפות בשמים המשתנים בתחום העל-סגול

מרצה: ד"ר מעין סומנייק

מכון ויצמן למדע

רביעי, 8.6.2016, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

אולטרה-סאט (ULTRASAT) הינו מיני-לויין מדעי פרי שיתוף פעולה ישראלי-אמריקני. שיגור הלויין מתוכנן לשנת 2020, והוא ישא טלסקופ לתחום העל-סגול שיהיה בעל שדה ראיה רחב מאוד. הטלסקופ ישמש לחקר סופרנובות ומדידת המסה של חורים שחורים מסיביים במרכזי גלקסיות והתנאים בסביבתם. בנוסף, הלויין יספק לקהילה האסטרונומית התראות בזמן אמת על גילוי מקורות משתנים בתחום העל-סגול. מקורות אלה יכללו גילוי אירועי "בליעת" כוכבים ע"י חורים שחורים מסיביים, זיהוי מקורות גלי כבידה ומקורות נייטרינו באנרגיות גבוהות, מעקב אחר כוכבים משתנים וחיפוש כוכבי לכת סביב כוכבים חמים.

גילוי גלי כבידה – חלון חדש לחקר היקום

מתנת המאה לאלברט איינשטיין

מרצים:

פרופ' דן מעוז
פרופ' עמיר לוינסון
ד"ר דובי פוזננסקי

החוג לאסטרופיזיקה, אוניברסיטת תל-אביב

הרצאה מיוחדת!

רביעי, 24.2.2016, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

המדידה הישירה של גלי כבידה על ידי שיתוף הפעולה LIGO היא הישג מדהים לאנושות. מעבר לאישוש אחת התחזיות של תורת היחסות הכללית, היא פותחת פתח לאסטרונומיה מסוג חדש, אסטרונומיה שאינה מתבססת על הספקטרום האלקטרו-מגנטי. במסגרת הארוע יסבירו חברי סגל מהמחלקה לאסטרופיזיקה של אוניברסיטת תל-אביב היבטים שונים של התגלית.

בתוכנית:
פרופ' דן מעוז: "מורשתו של איינשטיין – יחסות כללית וגלי כבידה"
פרופ' עמיר לוינסון: "גילוי גלי כבידה בעזרת LIGO"
ד"ר דובי פוזננסקי: "מיזוג חורים שחורים וגלי כבידה"

הדגמה באדיבות ד"ר חיים סוכובסקי

The Cosmic Web and Galaxy Ecology

מרצה: Dr. Caterina Lani

Tel-Aviv University

רביעי, 17.2.2016, 19:00, אולם לב

ההרצאה תתקיים באנגלית

תקציר ההרצאה

In recent years it has become apparent that galaxies are not randomly distributed across the sky. Instead, they form a well-defined large-scale structure dubbed the Cosmic Web. This consists of highly clustered regions (clusters), connected by filamentary structures (filaments) and surrounded by sparser regions (voids). The formation, evolution and properties of galaxies are related to where they reside in the Cosmic Web, i.e. their environment. In this talk I will start by briefly describing the composition of galaxies and the range of properties with which astronomers characterize them. Then I will discuss galaxy environments and how these, together with the large-scale dark matter distribution, strongly correlate with fundamental properties of galaxies. I will conclude by drawing together several astronomical observations, offering the current interpretation of why environments may be fundamental in shaping the galaxy population as we know it today.

מהכוכב הראשון עד לאחרית הימים

מרצה: פרופ' אברהם לייב

ראש החוג לאסטרונומיה ומנהל המכון לתאוריה ומחשוב, אוניברסיטת הרווארד

רביעי, 30.12.2015, 19:00, אולם לב

הערב מוקדש לזכרו של ד"ר עודד לויתן

תקציר ההרצאה

מהכוכב הראשון עד אחרית הימים הוא ספר ראשון בעברית מאת אבי לייב, ראש המחלקה לאסטרונומיה באוניברסיטת הרווארד ומבכירי האסטרונומים הפעילים כיום. הספר כולל שני חלקים. בראשון – מבחר מאמרים בנושאים אסטרונומיים וקוסמולוגיים, ובהם היווצרות הכוכבים הראשונים ביקום, חורים שחורים, והתמזגותה הצפויה של הגלקסיה שלנו עם גלקסיית "אנדרומדה" בעתיד הרחוק. עוד כלולים בחלק הראשון שיחות ומאמרים בנושא ניהול המחקר המדעי, ובהם הצעות שיעניינו לא רק חוקרי חלל. בין היתר שואל לייב: איך נוכל לבחור במדען בטרם גילה את תגליותיו? האם רצוי שמדענים בכירים יבחרו במדענים צעירים הממשיכים ומקדמים את סדר היום המחקרי של הבכירים? כיצד כדאי לנהל את "תיק ההשקעות" של המחקר המדעי בין שמרנות וסיכון?
החלק השני של הספר מזמן הפתעה לקורא. הוא כולל מבחר מתוך מחברות נעורים ישנות של לייב, ובהן קטעי שירה והגות שנכתבו בהיותו בן שמונה עשרה, יותר משלושים שנה לפני המאמרים שבחלק הראשון של הספר. מחברות אלה שונות מאוד בסגנונן מהמאמרים המדעיים שבחלק הראשון, ובדיוק משום כך הן מאפשרות הצצה נדירה לתהליך התפתחותה של תודעה חקרנית, שראשיתה פילוסופי ופואטי, והמשכה מתמטי ומדעי.