בריאות בחלל, או: מדוע לא נגיע בקרוב למאדים

מרצה: מר אילן מנוליס

מכון ויצמן למדע

רביעי, 18.1.2012, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

בשנת 2005 קיבלה נאס"א, סוכנות החלל האמריקאית, הנחיה להנחית אדם על כוכב הלכת מאדים עוד בתקופת חיינו. האם מטרה זו ישימה? מה מידת ההיתכנות הטכנולוגית והכדאיות הכלכלית של משימת חלל זו? כדי לבחון מה הסיכוי להנחית אדם על המאדים, כאשר משך הטיסה הלוך ושוב ארוך, עלינו להבין מה קורה לגוף האדם בתנאים של מיקרו-כבידה, כגון בתחנת החלל הבין-לאומית. ננסה לבדוק מהם הקשיים המונעים לשלוח אדם לטיסות חלל ממושכות מאוד בטכנולוגיה העומדת לרשותנו ומהם האתגרים הקיומיים העומדים בפני האסטרונאוטים השוהים תקופות ממושכות בחלל.

מבט מקרוב בחורים שחורים

מרצה: פרופ' אברהם לייב

ראש החוג לאסטרונומיה ומנהל המכון לתאוריה ומחשוב, אוניברסיטת הרווארד

רביעי, 28.12.2011, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

במרכזן של רוב הגלקסיות ביקום נמצא חור שחור מסיבי, עצם שמפעיל כוח כבידה כה חזק ששום דבר, כולל אור, לא יכול לברוח מתוכו. עכשיו, לראשונה, יש לנו את הטכנולוגיה הנחוצה כדי "לראות" חורים שחורים, אם דרך הצל שהם מטילים עקב הימצאותם של מקורות אור מאחוריהם, דרך גלי הכבידה שהם אמורים לפלוט, ועוד. בהרצאה זו נסקור חלק מהאפשרויות האלה ומה נוכל ללמוד בעזרתן על היווצרותם והתפתחותם של חורים שחורים.

תעלומת האנרגיה האפלה ביקום

מרצה: פרופ' עופר להב

החוג לפיזיקה ולאסטרונומיה, יוניברסיטי קולג' לונדון

רביעי, 7.12.2011, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

פרס נובל בפיזיקה לשנת 2011 הוענק לשלושה אסטרופיזיקאים עבור "גילוי ההתפשטות המואצת של היקום בעזרת תצפיות של סופר נובות מרוחקות". לאחר סקירה קצרה של המחקר שהוביל לתגלית חשובה זו, ההרצאה תפנה לעסוק בחיפוש הגורם להתפשטות המואצת. האם מדובר ברכיב מסתורי המכונה "אנרגיה אפלה"? או שמא יש לתקן את תורת הכבידה שנוסחה ע"י איינשטיין? ההרצאה תסקור תצפיות חדישות המתמודדות עם סוגיה זו, ובהן תצפיות מטלסקופ החלל האבל ופרויקטים עתידיים כמו "הסקר לאנרגיה אפלה" (Dark Energy Survey) וטלסקופ החלל ע"ש אוקלידס (Euclid).

על המרצה

פרופ' עופר להב, יליד טבריה, הנו פרופסור לאסטרונומיה ע"ש Perren ביוניברסיטי קולג' לונדון (UCL). בנוסף, פרופ' להב משרת כסגן נשיא האגודה האסטרונומית המלכותית (RAS) ויו"ר הועדה המדעית של "הסקר לאנרגיה אפלה" (Dark Energy Survey). פרופ' להב הנו בוגר באוניברסיטת תל אביב (B.Sc.), אוניברסיטת בן-גוריון (M.Sc.) ואוניברסיטת קיימברידג' (Ph.D.) בה גם שימש כאיש סגל. לאחרונה זכה במענק מחקר יוקרתי, מטעם מועצת המחקר האירופאית, להעמקת חקר האנרגיה האפלה.

איינשטיין ומופע הקסמים של החורים השחורים

מרצה: פרופ' עמיר לוינסון

החוג לאסטרופיזיקה, אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 16.11.2011, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

מסע מדעי מרתק שהחל ב-1915, עת הציג איינשטיין לעולם את תורת היחסות הכללית, המשיך לאחר מלחמת העולם השנייה עם התפתחות תחום אסטרונומית הרדיו, והואץ בשני העשורים האחרונים בעקבות התפתחות אסטרונומית הגמא ומחשבי-על, ובזכות מאמצים תיאורטיים, הוביל לחשיפת קשר עמוק בין מגוון תופעות קיצוניות ביקום, בכללן קווזרים וגרעני גלקסיות פעילים, מיקרו- קווזרים ומתפרצי-גמא, למנגנון שאיבת אנרגיה מחורים שחורים. מנגנון המבוסס על תכונה מוזרה של המרחב-זמן שמנבאת תורת היחסות הכללית. ההרצאה תסקור נקודות ציון היסטוריות ומדעיות שהובילו לתמונה הנוכחית בדבר אופיים של עצמים אלו.

טלסקופ החלל ע"ש קפלר: צעד ראשון בחיפוש אחר חיים בגלקסיה

מרצה: ד"ר אבי שפורר

אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה

רביעי, 1.6.2011, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

בהרצאה זו אסקור את משימתו של טלסקופ החלל ע"ש קפלר ואציג מספר תוצאות עדכניות: מהתפלגות הגדלים של כוכבי-לכת, דרך מערכות מרובות כוכבי-לכת, ועד לניסיונות לאתר כוכבי-לכת בגודל כדור-הארץ וכוכבי-לכת שעשויים לקיים חיים.

הבעיה הדו-גופית בתורת הכבידה של איינשטיין

מרצה: פרופ' ברק קול

מכון רקח לפיזיקה, האוניברסיטה העברית

רביעי, 18.5.2011, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

כיצד הבין איינשטיין שיש לתאר את תופעת הכבידה ע"י מרחב-זמן עקום? מה הקשר בין זוגות של חורים שחורים (או עצמים קומפקטיים אחרים) הסובבים זה את זה בקצב מטורף, לבין גלים חמקמקים מסוג שונה לגמרי מהמוכר לנו והמכונים גלי כבידה, ולמתקני ענק של קרני לייזר שנבנו בשנים האחרונות במספר אתרים? כיצד אנו מצליחים ליצור תאוריה עבור הבעיה הדו-גופית במרחב-זמן דינמי בעזרת רעיונות מתחום החלקיקים היסודיים? בכל אלה נדון בהרצאה.

סופרנובות ובישול היסודות

מרצה: פרופ' דן מעוז

החוג לאסטרופיזיקה, אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 6.4.2011, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

לסופרנובות – הפיצוצים של כוכבים בסוף חייהם – השפעה מכרעת על חיינו. הן דרכו היחידה של הטבע לייצר יסודות כבדים יותר מחמצן ולפזר אותם ברחבי היקום. רוב החומר שמרכיב את כדור הארץ ואף את גופנו, נוצר בפיצוצים כאלו. סופרנובות גם אחראיות להאצה של חלקיקים לאנרגיות גבוהות בהרבה מאלו שניתן להשיג במאיצים הגדולים ביותר שברשותנו. ככלי מדידה למרחקים ביקום, סופרנובות הן אלו שגילו לנו שהתפשטות היקום מאיצה בהשפעתה של "אנרגיה אפלה" מסתורית. עם זאת, עדיין חסר לנו מידע רב אודות התהליכים שמובילים לפיצוץ הכוכב, ואודות אופן הפיצוץ עצמו. בהרצאה זו אתאר כיצד אנו מגלים וצופים בסופרנובות, ומה אנו יכולים ללמוד מהן.

נצנוצים של כוכבים: כוכבי לכת, אבני הבנין שלהם והמסע לחיפוש החיים

מרצה: פרופ' ראם סרי

מכון רקח לפיזיקה, האוניברסיטה העברית

רביעי, 12.1.2011, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

החל משנות התשעים, נתגלו הן כוכבי לכת סביב כוכבים אחרים והן גופים קטנים יותר שהיוו את אבני הבניין של כוכבי הלכת במערכת השמש שלנו. תגליות אלו הן תחילתו של מסע לחיפוש חיים בעולמות חדשים. אחת השיטות לגלות עצמים אלו משתמשת במעקב אחרי כוכבים רחוקים ומדידת ניצנוצים קלים בעוצמתם. נסקור שיטות אלו ונתאר מה למדנו, כולל גילויו של העצם הקטן ביותר בחגורת קייפר.