כוכבי שביט לפני, בזמן, ואחרי משימת החלל רוזטה

מרצה: פרופ' דינה פריאלניק

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 18.1.2017, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

כוכבי שביט נחשבים לאבני הבניין של כוכבי הלכת. השאלה המרכזית בחקר השביטים היא האם שמרו על המבנה ההתחלתי שלהם. אם כן, ניתן ללמוד מהם על היווצרות מערכת השמש ואולי גם על ראשית החיים. פיענוח סודות כוכבי השביט הוטל על החללית רוזטה של סוכנות החלל האירופית, אשר שוגרה לחלל בראשית שנת 2004 וסיימה את משימתה לפני חודשים ספורים. ההרצאה תוקדש לסקירת המשימה, לממצאיה המרשימים, ולתובנות שנבעו ממנה.

"בין מדע לאמנות"

המועדון האסטרונומי שמח להזמינכם לאירוע "בין מדע לאמנות" של האגודה הישראלית לפיסיקה והמרכז למצוינות "היקום הקוונטי", שיתקיים ביום ראשון, 25.12.2016 באוניברסיטת תל אביב.
האירוע ייערך במסגרת המפגש ה-62 של האגודה הישראלית לפיסיקה שיתקיים באוניברסיטה במהלך אותו יום ויארח את מיטב הפיזיקאים בישראל.
האירוע יכלול תערוכת ציורים והרצאה של האמן טד בר (ראו את אתר הבית של טד) והרצאה של האסטרופיזיקאי ומחבר רבי המכר, פרופ' מריו ליביו. בין לבין נדליק נר חנוכה, נאכל סופגניות ונהנה מקטע מוזיקלי מאת יובל בקר.
הכניסה חופשית אך מספר המקומות מוגבל, על מנת להבטיח את מקומכם יש להירשם מראש.
לפרטים נוספים והרשמה: http://tomerv.wixsite.com/ips2016

גילוי גלי כבידה – חלון חדש לחקר היקום

מתנת המאה לאלברט איינשטיין

מרצים:

פרופ' דן מעוז
פרופ' עמיר לוינסון
ד"ר דובי פוזננסקי

החוג לאסטרופיזיקה, אוניברסיטת תל-אביב

הרצאה מיוחדת!

רביעי, 24.2.2016, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

המדידה הישירה של גלי כבידה על ידי שיתוף הפעולה LIGO היא הישג מדהים לאנושות. מעבר לאישוש אחת התחזיות של תורת היחסות הכללית, היא פותחת פתח לאסטרונומיה מסוג חדש, אסטרונומיה שאינה מתבססת על הספקטרום האלקטרו-מגנטי. במסגרת הארוע יסבירו חברי סגל מהמחלקה לאסטרופיזיקה של אוניברסיטת תל-אביב היבטים שונים של התגלית.

בתוכנית:
פרופ' דן מעוז: "מורשתו של איינשטיין – יחסות כללית וגלי כבידה"
פרופ' עמיר לוינסון: "גילוי גלי כבידה בעזרת LIGO"
ד"ר דובי פוזננסקי: "מיזוג חורים שחורים וגלי כבידה"

The Cosmic Web and Galaxy Ecology

מרצה: Dr. Caterina Lani

Tel-Aviv University

רביעי, 17.2.2016, 19:00, אולם לב

ההרצאה תתקיים באנגלית

תקציר ההרצאה

In recent years it has become apparent that galaxies are not randomly distributed across the sky. Instead, they form a well-defined large-scale structure dubbed the Cosmic Web. This consists of highly clustered regions (clusters), connected by filamentary structures (filaments) and surrounded by sparser regions (voids). The formation, evolution and properties of galaxies are related to where they reside in the Cosmic Web, i.e. their environment. In this talk I will start by briefly describing the composition of galaxies and the range of properties with which astronomers characterize them. Then I will discuss galaxy environments and how these, together with the large-scale dark matter distribution, strongly correlate with fundamental properties of galaxies. I will conclude by drawing together several astronomical observations, offering the current interpretation of why environments may be fundamental in shaping the galaxy population as we know it today.

היקום הקדום

מהשניות הראשונות עד קרינת הרקע הקוסמית

מרצה: ד"ר מאיר שמעון

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 18.11.2015, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

הקוסמולוגיה המודרנית מייצגת התפתחות משמעותית בהבנתנו את מבנה היקום באופן כללי ואת היקום הקדום בפרט. בהרצאה נסקור את התהליכים העיקריים שאירעו בשניות ובדקות הראשונות לאחר המפץ הגדול ובעידנים מאוחרים יותר, לפי המודל הקוסמולוגי המקובל כיום. נשים דגש מיוחד על ההנחות הבסיסיות עליהן הוא מסתמך ונציג את הכלים התיאורטיים והתצפיתיים בהם נעשה שימוש.

היקום החיוור

מרצה: ד"ר נח ברוש

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 10.6.2015, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

כשאנו חושבים על גלקסיות התמונה שבדרך כלל מופיעה היא של גלקסיה ספירלית גדולה ובהירה או אולי גלקסיה אליפטית לא פחות גדולה ובהירה. בהרצאה זו אתמקד בסוג גלקסיות שרק לאחרונה הפכו למוקד התעניינות של האסטרונומים: גלקסיות בעלות בהירות ליחידת שטח נמוכה. גלקסיות אלה קשות לצפייה כי בהירותן המשטחית קטנה בהרבה מזו של השמיים אך גילוין ובחינתן עשויה לסייע בהבנת התכולה של היקום. אראה דוגמאות של ממצאים חדשים ואתאר טלסקופ חדש במצפה הכוכבים ע"ש וייז של אוניברסיטת תל אביב, שיחקור עצמים מסוג זה.

הבעיה עם קופרניקוס

מרצה: פרופ' מנחם פיש

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 29.4.2015, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

השערת קופרניקוס, שהתפרסמה ב-1543, מסמלת יותר מכל הישג מדעי אחר של התקופה את ראשית המהפכה המדעית הגדולה של המאה ה-17. שתי הנחותיה המהפכניות נדמות תמימות לגמרי: ייחוס שתי תנועות מעגליות לכדור הארץ, האחת סביב צירו והשניה מסביב לשמש. ואולם, כפי שנראה, הנחות אלה הפרו נורמות מדעיות בסיסיות כל כך שעצם העלאתה על הדעת בשעתה, שלא לדבר על אימוצה על ידי קפלר וגליליאו הנם תעלומה של ממש.

מוליכות-על: רכבות מרחפות, העברת אנרגיה ומחשבים קוונטיים

מרצה: פרופ' יורם דגן

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 18.3.2015, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

מוליכות-על היא מצב בו אפשרית הולכת זרם חשמלי ללא איבוד אנרגיה. זוהי תופעה קוואנטית בסקאלה גדולה (מקרוסקופית). במתכות התופעה נצפית בטמפרטורה נמוכה במיוחד, קרובה לאפס המוחלט אולם חומרים חדשים מאפשרים העלאה ניכרת של הטמפרטורה הזו (הטמפרטורה הקריטית). בהרצאה נדון במנגנון המיקרוסקופי הגורם למוליכות-על, בהתפתחות החומרים והמאבק להעלאת הטמפרטורה הקריטית. נצפה בהדגמה של רחיפה מגנטית של חומר מוליך-על ונדון בשימושים עכשוויים ועתידיים של מוליכי-על כמו מגנטים למכשירי MRI, רכבות מרחפות, הולכת חשמל ללא הפסדים ומחשבים קוונטיים.

"החיפוש אחר התאוריה המלאה של הטבע"

מהמפץ הגדול, דרך גילויו של בוזון ההיגס, ועד לסודו של החומר האפל

מרצה: ד"ר תומר וולנסקי

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 21.1.2015, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

החיפוש אחר התאוריה המלאה של הטבע בעיצומו. המודל הנוכחי – "המודל הסטנדרטי" – המתאר את הכוחות הבסיסיים והחלקיקים האלמנטריים, לוקה בחסר ואינו מתיחס למספר בעיות וממצאים. קיימות מספר רב של אפשרויות להשלים את התאוריה, רובן חוזות חלקיקים וכוחות נוספים, סימטריות חדשות ולעיתים אף מימדים נוספים. בימים אלו אנו בפתחו של עידן ניסויים חדש. בעזרתו של מאיץ החלקיקים ההדרוני הגדול (The Large Hadron Collider) ועשרות תצפיות וניסויים נוספים, סביר כי בעשור הקרוב נחשוף נדבך נוסף של הטבע.

התפתחויות אחרונות ותהיות מתמשכות בתורת היקום

מרצה: פרופ' יואל רפאלי

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 12.11.2014, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

הלוויין הקוסמולוגי השלישי, פלאנק, השלים לאחרונה מיפוי מלא של קרינת הרקע הקוסמית. המדידות המדויקות של פלאנק מהוות שיפור משמעותי בהשוואה לאלה של WMAP, הן ברגישותן ובאיכות ההפרדה המרחבית, והן ביכולת למדוד את השפעת התפתחות מבנה היקום על הקרינה בדרכה הארוכה אלינו מאז פליטתה (בעידן השחבור). האיכות הגבוהה של מדידות פלאנק מאפשרת קביעה מדויקת של הגדלים הפיזיקליים המאפיינים את תכונותיו הגלובליות של היקום. במבט רחב יותר – בפתחה של שנת המאה לתורת היחסות הכללית של אינשטיין – יש עדיין היבטים תמוהים בתמונת העולם הנוכחית. ההסברים האפשריים להיבטים אלה כוללים תורת יחסות מוכללת שאחת מהשלכותיה היסודיות היא תמונת עולם שונה בתכלית מזו המקובלת כיום.