הסקרנות האנושית

הסקרנות האנושית

מרצה: פרופ' מריו ליביו

הרצאה מיוחדת!

רביעי, 3.1.2018, 19:00, אולם בר-שירה

תקציר ההרצאה

היכולת לשאול "למה?" מאפיינת את המין האנושי. הסקרנות העומדת בבסיסו של המחקר המדעי, היא הכח המניע את היצירתיות בכל התחומים — מאמנות ועד לטכנולוגיה, ומהווה מרכיב הכרחי בכל צורה של סיפור (ספרות, קולנוע, טלויזיה, ואף שיחה פשוטה) המסופר בצורה מלהיבה, שאינה משעממת. בהרצאה מרתקת ומשעשעת סוקר ומנתח האסטרופיסיקאי הידוע ומחבר רבי-המכר, מריו ליביו, את חזית המחקר בפסיכולוגיה ובמדעי המח, המבקש לחקור ולהבין את המקור ואת אופן הפעולה של הסקרנות האנושית. כחלק ממחקרו בנושא, בחן ליביו את אישיותם של שני אנשים המייצגים — יש הטוענים — את המחות הסקרניים ביותר שהתקיימו מעולם: לאונרדו דה וינצ'י וריצ'רד פיינמן. בנוסף, ראיין ליביו תשעה אנשים סקרניים בצורה יוצאת דופן בני-זמננו, ביניהם הבלשן נועם חומסקי וסולן הגיטרה הוירטואוזי של להקת "קווין", בריאן מיי (המחזיק גם בדוקטורט באסטרופיסיקה). בהרצאה תוצגנה מסקנות מרתקות גם משיחות אלה.

קופרניקוס סיפק טיעונים מדעיים משכנעים לכך שאנו מסתובבים סביב השמש

קופרניקוס סיפק טיעונים מדעיים משכנעים לכך שאנו מסתובבים סביב השמש

מרצה: ד"ר בועז כץ

מכון ויצמן למדע

רביעי, 13.5.2015, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

בהרצאה נסביר את העבודה של קופרניקוס ע״י התמקדות בטיעונים המדעיים שהציג בספריו. נסביר בפירוט את המודל השולט הקודם, של תלמי, ונגלה שעבור רוב הפלנטות המודל פשוט להפליא ומהווה מקפצה משמעותית לכיוון המודל ההליוצנרטי. נדגיש את הבעיות המרכזיות במודל אותן פתר קופרניקוס באופן חד משמעי ע״י המעבר למודל ההליוצנטרי. לבסוף נתאר פיתוח נוסף, בלתי תלוי ומיותר שקופרניקוס ביצע במסלולים של הפלנטות משיקולים פילוסופיים שלדעתי הוביל לבלבול בקרב חלק מההיסטוריונים בני ימינו כדוגמת תומאס קון, בהבנה של הרציונל מאחורי עבודתו.

הבעיה עם קופרניקוס

הבעיה עם קופרניקוס

מרצה: פרופ' מנחם פיש

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 29.4.2015, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

השערת קופרניקוס, שהתפרסמה ב-1543, מסמלת יותר מכל הישג מדעי אחר של התקופה את ראשית המהפכה המדעית הגדולה של המאה ה-17. שתי הנחותיה המהפכניות נדמות תמימות לגמרי: ייחוס שתי תנועות מעגליות לכדור הארץ, האחת סביב צירו והשניה מסביב לשמש. ואולם, כפי שנראה, הנחות אלה הפרו נורמות מדעיות בסיסיות כל כך שעצם העלאתה על הדעת בשעתה, שלא לדבר על אימוצה על ידי קפלר וגליליאו הנם תעלומה של ממש.

מהו שביט?

מרצה: פרופ' מוריס פודולק

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 21.5.2014, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

במהלך ההיסטוריה נחשבו שביטים לעצמים מסתוריים. בהרצאה נסקור את הסיבות מדוע לאסטרונומים העתיקים היה כה קשה להבין אותם ונראה כיצד אנחנו מבינים אותם בעת המודרנית. בנוסף נבחן מדוע כיום יש עניין מיוחד בשביטים ונדון במשימת "רוזטה", אשר מתקרבת בימים אלה לשביט ‪.‬67P/צ'וריומוב-גרסימנקו.

שגיאות גאוניות

מרצה: פרופ' מריו ליביו

מכון טלסקופ החלל האבל

רביעי, 26.12.2013, 19:00, אולם "בר-שירה"

תקציר ההרצאה

אפילו המדענים הגדולים ביותר עשו לא מעט טעויות. "שגיאות גאוניות" קשורות להתפתחות החיים על כדור הארץ, לכדור הארץ עצמו, לכוכבים וליקום כולו. בהרצאה זו אציג ואנתח טעויות גדולות אשר נעשו על ידי מדענים דגולים כמו צ'ארלס דארווין, לינוס פאולינג ואלברט איינשטיין. כמו כן, אבחן את הסוגים השונים של הטעויות ואנסה לזהות את הסיבות שהובילו אליהן. לסיכום, אטען כי טעויות הן לא רק בלתי נמנעות, אלא חלק עיקרי ובלתי נפרד בהתקדמות המדע ויוזמות יצירתיות אחרות.

הפילוסופיה של הסייבר

מרצה: פרופ' יצחק בן ישראל

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 17.4.2013, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

הטכנולוגיה של המחשבים מתפתחת בקצב אקספוננציאלי (חוק מור). בעשור הקרוב נגיע לנקודה בה כוח החישוב של המחשב יהיה גדול יותר מכוח החישוב של המוח האנושי. מה ההשלכות שיהיו לכך על היכולת ליצור אינטליגנציה מלאכותית? למזעור המחשב אפשר להוסיף עוד תשע טכנולוגיות הנמצאות כיום בשלב כזה או אחר של פיתוח, אשר החיבור של כולן עלול להוביל לעולם אפוקליפטי בו שולטות המכונות. לכך יש השלכות על האתיקה של המחקר והפיתוח של מחשבים.

הסקרנות האנושית

מרצה: פרופ' מריו ליביו

מכון טלסקופ החלל האבל

רביעי, 27.12.2012, 19:00, אולם "בר-שירה"

תקציר ההרצאה

מה גורם לנו להיות סקרנים? ואיך הסקרנות מועילה לנו? מה מגלים מחקרים חדשים על סקרנות אנושית? כיצד הסקרנות מניעה תחום רחב של פעילויות אנושיות, החל ממחקר מדעי וחינוך, ועד סיפור סיפורים ופרסום?

נפטון, וולקן והסקטור האפל

מרצה: ד"ר ערן אופק

מכון בנוזיו לאסטרופיסיקה, מכון ויצמן למדע

רביעי, 13.6.2012, 19:00, אולם לב

איינשטיין ומופע הקסמים של החורים השחורים

מרצה: פרופ' עמיר לוינסון

החוג לאסטרופיזיקה, אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 16.11.2011, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

מסע מדעי מרתק שהחל ב-1915, עת הציג איינשטיין לעולם את תורת היחסות הכללית, המשיך לאחר מלחמת העולם השנייה עם התפתחות תחום אסטרונומית הרדיו, והואץ בשני העשורים האחרונים בעקבות התפתחות אסטרונומית הגמא ומחשבי-על, ובזכות מאמצים תיאורטיים, הוביל לחשיפת קשר עמוק בין מגוון תופעות קיצוניות ביקום, בכללן קווזרים וגרעני גלקסיות פעילים, מיקרו- קווזרים ומתפרצי-גמא, למנגנון שאיבת אנרגיה מחורים שחורים. מנגנון המבוסס על תכונה מוזרה של המרחב-זמן שמנבאת תורת היחסות הכללית. ההרצאה תסקור נקודות ציון היסטוריות ומדעיות שהובילו לתמונה הנוכחית בדבר אופיים של עצמים אלו.