היווצרות הירח – השאלות הנותרות

מרצה: גב' רלוקה רופו

מכון ויצמן למדע

רביעי, 21.6.2017, 19:00, אולם לב

עקב תקלה טכנית לא הוקלטה ההרצאה. עמכם הסליחה.

תקציר ההרצאה

הירח שלנו הינו ירח מיוחד אשר היווצרותו קשורה ככל הנראה לפגיעה אלימה בכדור-הארץ הקדום. כתוצאה מהפגיעה, נוצרת דיסקה אשר מסתובבת סביב כדור-הארץ ומורכבת בעיקר מחומר שמקורו בגוף הפוגע. לאחר התקררות הדיסקה, החומר מצטבר לירח אחד. למרות הצלחתה של תיאורית ה"התנגשות הגדולה", עדיין נשארו שאלות פתוחות ,למשל, הדמיון הרב בין החתימה האיזוטופית של הירח לכדור-הארץ. בהרצאה נדבר על התיאוריות השונות של היווצרות הירח ומה היו התצפיות אשר הובילו להעדפה של ה”התנגשות הגדולה". בנוסף נדבר על התרחישים החדשים אשר מוצעים בשנים האחרונות ונבין כיצד הם יכולים להאיר אור על התעלומה.

מה אנחנו יודעים על השכנים?

איך גילינו את כוכב הלכת פרוקסימה b ומה אנחנו יודעים עליו?

מרצה: ד"ר אביב אופיר

מכון ויצמן למדע

רביעי, 9.11.2016, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

  • ישנם הרבה כוכבים בשמים, אבל רק לחלקם יש פלנטות (כוכבי-לכת) המקיפות אותם.
  • ישנן הרבה פלנטות, אבל רק חלקן הן קטנות ולכן דומות לכדור הארץ – וחלקן הקטן עוד יותר ניתנות לגילוי למרות שהן כל כך קטנות.
  • ומתוך כל הפלנטות, רק חלקן הקטן מאוד נמצא ב"איזור הניתן לישוב" (Habitable zone) שבו לא חם מדי ולא קר מדי, וניתן לקבל מים נוזלים (ולא קרח או אדים).
  • וישנו (ע"פ הגדרה) רק כוכב אחד מכל הכוכבים בשמים שהוא הכוכב הקרוב ביותר אלינו.

והנה מתברר שסביב הכוכב הקרוב ביותר ישנה פלנטה, והיא קטנה, וניתנת לגילוי, ונמצאת באזור הניתן ליישוב… שילוב נסיבות מפואר בהחלט. בהרצאה זו אסביר כיצד התגלתה פרוקסימה b ומה יודעים עליה. אתאר כיצד עשויה להיראות הפלנטה ועם מה יצטרכו להתמודד היצורים החיים עליה (אם יש), ואת היוזמה המהפכנית לשלוח לשם חלליות על מנת שיצלמו אותה מקרוב.

הלוויין ULTRASAT: לצפות בשמים המשתנים בתחום העל-סגול

מרצה: ד"ר מעין סומנייק

מכון ויצמן למדע

רביעי, 8.6.2016, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

אולטרה-סאט (ULTRASAT) הינו מיני-לויין מדעי פרי שיתוף פעולה ישראלי-אמריקני. שיגור הלויין מתוכנן לשנת 2020, והוא ישא טלסקופ לתחום העל-סגול שיהיה בעל שדה ראיה רחב מאוד. הטלסקופ ישמש לחקר סופרנובות ומדידת המסה של חורים שחורים מסיביים במרכזי גלקסיות והתנאים בסביבתם. בנוסף, הלויין יספק לקהילה האסטרונומית התראות בזמן אמת על גילוי מקורות משתנים בתחום העל-סגול. מקורות אלה יכללו גילוי אירועי "בליעת" כוכבים ע"י חורים שחורים מסיביים, זיהוי מקורות גלי כבידה ומקורות נייטרינו באנרגיות גבוהות, מעקב אחר כוכבים משתנים וחיפוש כוכבי לכת סביב כוכבים חמים.

הסְפָר האחרון: מסע החללית ניו-הורייזנס אל פלוטו ועולמות הקרח

מרצה: ד"ר דוד פולישוק

מכון ויצמן למדע

רביעי, 29.7.2015, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

לאחר תשע וחצי שנות מסע חלפה החללית New Horizons בסמוך לכוכב הלכת הננסי פלוטו וכעת היא שולחת לנו תמונות ונתונים – והם מותירים אותנו פעורי פה. בהרצאה נסקור את סיפור הגילוי של פלוטו, את מה שידענו עליו בטרם המשימה, ובעיקר נתרכז בשלל התגליות החדשות מעולם קפוא ומרוחק זה.

קופרניקוס סיפק טיעונים מדעיים משכנעים לכך שאנו מסתובבים סביב השמש

מרצה: ד"ר בועז כץ

מכון ויצמן למדע

רביעי, 13.5.2015, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

בהרצאה נסביר את העבודה של קופרניקוס ע״י התמקדות בטיעונים המדעיים שהציג בספריו. נסביר בפירוט את המודל השולט הקודם, של תלמי, ונגלה שעבור רוב הפלנטות המודל פשוט להפליא ומהווה מקפצה משמעותית לכיוון המודל ההליוצנרטי. נדגיש את הבעיות המרכזיות במודל אותן פתר קופרניקוס באופן חד משמעי ע״י המעבר למודל ההליוצנטרי. לבסוף נתאר פיתוח נוסף, בלתי תלוי ומיותר שקופרניקוס ביצע במסלולים של הפלנטות משיקולים פילוסופיים שלדעתי הוביל לבלבול בקרב חלק מההיסטוריונים בני ימינו כדוגמת תומאס קון, בהבנה של הרציונל מאחורי עבודתו.

נגענו באסטרואיד ודילגנו על שביט, ומה הלאה?

משימות ורעיונות מטורפים (מדי?) בחקר הגופים הקטנים ב­­­­מערכת השמש

מרצה: ד"ר דוד פולישוק

מכון ויצמן למדע

רביעי, 10.12.2014, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

הצלחתה של משימת רוזטה מציינת את סיומם של שלושה עשורים שבהם חלליות לא-מאוישות ביקרו לראשונה באסטרואידים ושביטים, נחתו עליהם והביאו דגימות בודדות לכדור הארץ. משימות העתיד מתוכננות ונבנות כבר כעת, והאתגר גדול הרבה יותר: הבאת החומר הקדום ממנו נוצרה מערכת השמש למחקר בכדור הארץ, "חטיפת" אסטרואידים ושינועם בחלל, "הנחתת" אסטרונאוטים על גופים קטנים עם כבידה מינימלית ואפילו כריית מחצבים לצרכים כלכליים. בהרצאה נסקור בקצרה את משימות העבר, נבחן בקפידה את משימות העתיד, ונפרט את המניעים המדעיים, ההנדסיים והכלכליים העומדים מאחוריהן, גלויים ונסתרים כאחד.

הירח: איך נולדת (ולמה אתה רטוב?)

מרצה: פרופ' עודד אהרונסון

מכון ויצמן למדע

רביעי, 20.11.2013, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

בהרצאה זו אסביר תאוריות ישנות וחדשות הנוגעות להיווצרות הירח ועל התגלית המפתיעה של מצבורי מים קפואים בקטבים. נקנח בסקירת מטרות החללית הישראלית הראשונה המיועדת ללוויינו של כדור הארץ.

נפטון, וולקן והסקטור האפל

מרצה: ד"ר ערן אופק

מכון בנוזיו לאסטרופיסיקה, מכון ויצמן למדע

רביעי, 13.6.2012, 19:00, אולם לב

בריאות בחלל, או: מדוע לא נגיע בקרוב למאדים

מרצה: מר אילן מנוליס

מכון ויצמן למדע

רביעי, 18.1.2012, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

בשנת 2005 קיבלה נאס"א, סוכנות החלל האמריקאית, הנחיה להנחית אדם על כוכב הלכת מאדים עוד בתקופת חיינו. האם מטרה זו ישימה? מה מידת ההיתכנות הטכנולוגית והכדאיות הכלכלית של משימת חלל זו? כדי לבחון מה הסיכוי להנחית אדם על המאדים, כאשר משך הטיסה הלוך ושוב ארוך, עלינו להבין מה קורה לגוף האדם בתנאים של מיקרו-כבידה, כגון בתחנת החלל הבין-לאומית. ננסה לבדוק מהם הקשיים המונעים לשלוח אדם לטיסות חלל ממושכות מאוד בטכנולוגיה העומדת לרשותנו ומהם האתגרים הקיומיים העומדים בפני האסטרונאוטים השוהים תקופות ממושכות בחלל.