איו

מתוך אסטרופדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
SolarSystem1.jpg
איו
Io.jpg
איו, כפי שצולם ע"י החללית גלילאו של מנהלת החלל והתעופה של ארה"ב. בחלק התחתון שמאלי של התמונה ניתן להבחין בהר הגעש הענקי לוקי.
מידע כללי
סוג עצם: ירח
מיקום: מסלול סביב צדק
מאפיינים מסלוליים
רדיוס מסלול: 421,700 ק"מ
אקסצנטריות: 0.0041
זמן הקפה: 1.769 יום
נטיית מסלול: 0.0036°
מאפיינים פיזיים
בהירות: 5.02±0.03 מגניטוד
רדיוס בקו המשווה: 1821.6±0.5 ק"מ
צפיפות ממוצעת: 3.528±0.006 גרם/סמ"ק
אלבדו: 0.63±0.02


איו (באנגלית: Io) הוא אחד מארבעת ירחיו הגדולים של כוכב הלכת צדק, המכונים הירחים הגלילאנים, ובעל המסלול הפנימי ביותר מביניהם. קוטרו של איו עומד על כ-3,640 ק"מ, והוא גדול אך במעט מהירח של כדור הארץ. במערכת השמש, גדולים ממנו הם גנימד וקליסטו, המקיפים את צדק, והירח טיטן, הסובב את שבתאי. מרחקו הממוצע של איו מצדק עומד על כ-420,000 ק"מ בלבד, ועל-כן השפעתו של כוכב הלכת הענקי על הירח הקטן היא דרמטית. איו משלים הקפה אחת סביב צדק במשך 42.5 שעות ומחזור זה מסונכרן עם הסיבוב העצמי שלו סביב צירו, כך שהוא מפנה לצדק תמיד את אותו הצד. בנוסף, מחזור ההקפה של איו נמצא ברזוננס (תהודה) עם אירופה וגנימד, שני ירחים גלילאנים אחרים: על כל הקפה של אירופה סביב צדק, איו משלים 2 הקפות ועל כל הקפה של גנימד סביב צדק, איו משלים 4 הקפות. "הנעילה" המסלולית הזו מקבעת את מסלולו של איו ועל-כן כוחות הגאות שמפעיל צדק על איו הנם חזקים ביותר. למעשה, איו מתעוות בעקבות כוחות גאות אלו וכתוצאה מכך פנים הכוכב מתחמם ואנרגיה זו נפלטת בצורה של מאות הרי געש (כ-400!). מהרים אלו מתמרים עננים של גופרית ודו-תחמוצת הגופרית לגבהים של מאות ק"מ הנראים היטב בצילומי חלליות וטלסקופים. זרמי לבה ארוכים בצבעים עזים של אדום, צהוב ולבן נעים על פני מישורי הגופרית הקפואים וגורמים לפניו של איו להראות כמו מגש פיצה ענקי. בניגוד לשאר הירחים הגלילאנים וירחיהם של שבתאי, אורנוס ונפטון, איו איננו מורכב בעיקרו מקרח, אלא מסיליקטים וגופרית. בגלל קרבתו הרבה לצדק איו נמצא באזור עם שדה מגנטי חזק ביותר. שדה מגנטי זה מצליח לסחוף את חלקיקי האטמוספרה הדלילה של איו, בעיקר מולקולות שונות של גופרית, חמצן וזרחן, בקצב של טון בשנייה. חלקיקים אלו מוסעים אל מחוץ מסלולו של איו וגם פנימה בכיוון צדק, כך שנוצר ענן גדול דמוי בננה בסביבתו הקרובה של הירח. למעשה החללית יוליסס (Ulysses) מדדה שטף של חלקיקים קטנים (בעלי גודל אופייני הקטן מעשירית מיקרון) ומהירים (מהירות גדולה מכ-200 ק"מ לשנייה) הנפלטים מאיו.

פני השטח

מפה של הירח איו כפי שהוכנה מצילומים שנלקחו ע"י החללית גלילאו של מנהלת החלל והתעופה של ארה"ב.
התפרצות הר געש על הירח איו, כפי שצולמה ע"י החללית גלילאו של מנהלת החלל והתעופה של ארה"ב.

פני השטח של איו מכוסים במשטחים חלקים בעלי גוון צהבהב שמהם מבצבצים הרי געש רבים. בניגוד לירחים אחרים במערכת השמש על פניו של איו לא נראים מכתשים, דבר המעיד על כך שפני השטח שלו צעירים מאד ומתחדשים במהירות. הסיבה לכך היא כאמור התפרצויות הרי געש תכופות המכסות את פני השטח בעפר געשי עשיר בגופרית, גופרית דו-חמצנית, וסילקטים. גובהו של ההר הגבוה ביותר על איו הוא כ 17.5 ק"מ.

בתמונה משמאל נראית מפה של פני השטח של איו כפי שהוכנה מצילומים של הגשושית וויאג'ר 2.

מחקר

לוע וולקני חדש שנוצר בין 1999 ל-2007 עת ביקרו בסמוך לאיו החלליות גלילאו וניו-הוריזון. מקור: מנהלת החלל והתעופה של ארה"ב.

לאיו מקום של כבוד בהיסטוריה של חקר החלל. גילויו על-ידי גלילאו גליליי ב 7 בינואר 1610, ביחד עם שאר הירחים הגדולים של צדק (כאמור, הירחים הגלילאנים, על-שם המגלה), היווה אחת מההוכחות התצפיתיות הראשונות למודל ההליוצנטרי של קופרניקוס. העובדה שישנם גופים שאינם מקיפים את הארץ שכנעה מלומדים רבים שהארץ איננה נמצאת במרכז היקום אלא סובבת את השמש. תגלית חשובה נוספת בקשר לאיו הייתה מדידת מהירות האור. במאה ה-17 מצא האסטרונום הדני אולה ראומר שמחזור ההקפה של איו את צדק איננו סדיר ומשתנה לאורך השנה. ראומר הבין שהשינוי במחזור ההקפה הוא פועל יוצא של המרחק המשתנה בין צדק לארץ. כאשר המרחק בין הארץ וצדק (וגם איו) קצר, לאור לוקח זמן קצר להגיע מאיו אל הארץ. אבל כאשר צדק ואיו נמצאים בצד אחד של השמש והארץ בצידה השני, לאור לוקח זמן רב להגיע אל הצופה ולכן נדמה שמחזורו של איו משתנה. ראומר חישב ומצא שמהירות האור הינה כ-200,000 ק"מ בשנייה (מהירות האור עומדת על 292,792.458 ק"מ לשנייה). אחת הסיבות לאי הדיוק במדידה המקורית היא שהמרחק של כדור הארץ מהשמש לא היה ידוע היטב בתקופתו של ראומר (ראו גם: טרנזיט ומדידת מרחקים באסטרונומיה).

בשנים האחרונות צולם איו מקרוב ע"י חלליות כמו פיוניר 10 ו-11, ווייאג'ר 1 ו-2, ניו-הוריזון והחללית גלילאו – שנקראה על-שמו של המגלה שנתן לאיו את שמו. ניתן להבחין בשינויים בפני השטח - בעיקר עדויות להתפרצויות געשיות - בצילומים שצילמו החלליות לאורך השנים (ראו תמונה משמאל). משימת חלל עתידית שתחקור את איו בשם Juno, נמצאת בשלבי הכנה ע"י נאסא. Juno, תשוגר ב-2011, תחקור את הרי הגעש של איו באמצעות תצפית בתחום התת-אדום.

שם

איו נקרא על שמה של אחת מאהובותיו של זאוס/יופיטר. לפי סיפורי המיתולוגיה, זאוס הפך עצמו לענן כדי לממש את יחסיו עם איו. על מנת להגן על איו מפני זעמה של האלה הרה, הפך אותה זאוס לפרה. האסטרונום בן המאה ה-17, סימון מריוס, שהיה בין הראשונים לצפות בירחיו של צדק, הציע לכנות את הירח בשם זה אך הצעתו נכנסה לשימוש רק במהלך המאה ה-20.


ראו גם

הרצאות וידאו

קישורים חיצוניים

ספרות מקצועית

מחברים


דוד פולישוק