אירופה

מתוך אסטרופדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
SolarSystem1.jpg
אירופה
Europa.jpg
אירופה, כפי שצולם ע"י החללית גלילאו.
מידע כללי
סוג עצם: ירח
מיקום: מסלול סביב צדק
מאפיינים מסלוליים
רדיוס מסלול: 670,900 ק"מ
אקסצנטריות: 0.0094
זמן הקפה: 3.551 יום
נטיית מסלול: 0.469°
מאפיינים פיזיים
בהירות: 5.29 מגניטוד
רדיוס בקו המשווה: 1560.8±0.5 ק"מ
צפיפות ממוצעת: 3.01 גרם/סמ"ק
אלבדו: 0.67±0.03


אירופה (באנגלית: Europa) הוא הירח הרביעי בגודלו במערכת הירחים של צדק (והשישי בגודלו במערכת השמש כולה), והשני במרחק מצדק בקרב ארבעת הירחים הגלילאנים. אירופה, הנקרא על-שמה של אחת מאהובותיו של זאוס (הוא יופיטר/צדק), התגלה לראשונה בינואר 1610 ע"י גלילאו גליליי. אירופה עשוי מסיליקטים ופני השטח שלו מכוסים בקרח ומרובים בחריצים ובסדקים ובמעט מכתשי פגיעה של אסטרואידים. ייתכן, ותווים אלו מעידים על פני שטח טריים יחסית שמתחתם אוקיינוס נוזלי. קיומם של חיים באוקיינוס נוזלי זה הינו אפשרות מעניינת ומסעירה את הדמיון, אך אין בידינו הוכחות לרעיון זה.

מבנה והרכב

צפיפותו של אירופה מעידה על מבנה סלעי (סיליקטים) כמו כוכבי הלכת הארציים. ליבתו של אירופה עשויה כנראה מברזל, ומסביבו מעטפת של קרח (H2O) בעומק של כ-100 ק"מ. כוחות גאות המופעלים ע"י צדק ושאר הירחים הגלילאנים גורמים לתנועה של החומר בתוך הירח, מחממים אותו, ומאפשרים פעילות גיאולוגית של תנועת פני השטח. בנוסף, ייתכן והטמפרטורות גבוהות מספיק בכדי ליצור אוקיינוס נוזלי מתחת לפני השטח ותנועת האוקיינוס היא זו המניעה את לוחות הקרח וגורמת לסדקים ולשברים הנראים עליהם. עדות עקיפה לאוקיינוס הנוזלי הינו השדה המגנטי של אירופה שנמדד ע"י החללית גלילאו. שדה מגנטי כזה דורש תווך של הסעת חום שמתאפשרת ע"י האוקיינוס הנוזלי. לאירופה אטמוספרה דלילה העשויה בעיקר חנקן מולקולרי (N2).

סיבוב וסינכרון

אירופה מקיף את צדק במשך 3.551 ימים, זמן השווה לזמן הסיבוב שלו סביב צירו. סינכרון זה גורם לאירופה להפנות צד קבוע אל צדק בדומה למצב בין כדור הארץ והירח. בנוסף, מחזור ההקפה של אירופה מסונכרן עם שני ירחים נוספים של צדק, איו וגנימד. על כל הקפה שמשלים גנימד סביב צדק, אירופה משלים שתי הקפות ואיו משלים ארבע הקפות. מהלך דברים זה מפעיל כוחות גאות על אירופה, גורם לגאולוגיה פעילה ומעלה את הטמפרטורה הפנימית, שייתכן והיא אחראית לאוקיינוס הנוזלי מתחת לפני השטח של הירח.

מחקר

אירופה, כשאר הירחים הגלילאנים, התגלה ע"י גלילאו גלילי ב-1610, כאשר היה לאדם הראשון שהשתמש בטלסקופ לתצפיות אסטרונומיות. תגליתו של גלילאו אודות גופים שמיימים שאינם מקיפים את הארץ, היוותה נדבך נוסף בדחיית המודל הגיאוצנטרי והעדפת המודל ההליוצנטרי של ניקולס קופרניקוס. את תגלית זו ועוד תיאר גלילאו בספרו "שליח הכוכבים" (Siderius Nuncius), שהיה לרב מכר וחולל מהפכה באסטרונומיה.

תמונות ראשונות של אירופה מקרוב סיפקו רק חלליות מחקר. את התמונות הראשונות צילמו פיוניר 10 ו-11, שחלפו ליד צדק וירחיו ב-1973 ו-1974, אך הללו היו באיכות נמוכה. וויאג'ר 1 ו-2 שחלפו ליד צדק וירחיו ב-1979 איפשרו לראשונה מבט מעמיק על-פני השטח של אירופה, אבל רק החללית גלילאו – שנקראה על-שמו של מגלה הירח - חשפה בפנינו ירח מורכב ומסקרן. החללית גלילאו הייתה היחידה שהקיפה את צדק וירחיו שהיו מטרת המחקר העיקרית שלה. החללית נשלחה ב-1989, חלפה ליד נוגה, גילתה (לראשונה) לווין לאסטרואיד אידה, וצילמה את התרסקות השביט שומכר-לוי 9 באטמוספרת צדק ב-1994. במשך 8 שנים נוספות הקיפה גלילאו את צדק וסיפקה מידע רב עליו ועל ירחיו ובכלל זה אירופה. בספטמבר 2003, נשלחה החללית למסלול אל תוך צדק ונשרפה באטמוספרה שלו.

כיום מתוכננות משימות מחקר נוספות שיבקרו את המערכת של צדק ואירופה בפרט. Juno, הנמצאת בשלבי הכנה ע"י מנהלת החלל והתעופה של ארה"ב ותשוגר ב-2011, תחקור את אירופה באמצעות תצפית בתחום התת-אדום אך תתמקד בעיקר בחקר המבנה, האטמוספרה והמגנטוספרה של צדק. תוכנית שאפתנית אחרת אל אירופה עצמה כוללת שליחת רובוט שינחת על פני השטח הקפואים, יחצוב לעצמו מעבר דרך הקרח, ויגיע אל האוקיינוס הנוזלי התת-קרקעי. בעת שהותו באוקיינוס הנוזלי יחפש הרובוט עדויות לאורגניזמים שונים. תוכנית כזאת דורשת טכנולוגיה שתתאים עצמה לתנאי עבודה שונים ושמעולם לא נוסתה בחלל. כחלק מהמשימה, הרובוט יצטרך לבצע על עצמו סטרליזציה קפדנית כדי למנוע זיהום של הסביבה האירופאית הנוזלית במיקרו-אורגניזמים מתוצרת כדור הארץ. משימה כזו נמצאת כיום בשלבי פיתוח ראשוניים בלבד.

שם

אירופה נקרא על-שמה של הנסיכה הפיניקית אירופה, בת מלך צור, שנחטפה על-ידי זאוס (הוא יופיטר/צדק) שהתאהב בה. זאוס הביא את הנסיכה לכריתים שם הייתה למלכה. גם שאר ירחי צדק קרואים על-שם אהובות אחרות של מלך האלים היווני ועל-שמם של הילדים שילדו לו.

ראו גם

הרצאות וידאו

קישורים חיצוניים

ספרות מקצועית

מחברים


דוד פולישוק