גנימד

מתוך אסטרופדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
SolarSystem1.jpg
גנימד
Ganymede.jpg
גנימד, כפי שצולם ע"י החללית גלילאו. מקור: נאס"א.
מידע כללי
סוג עצם: ירח
מיקום: מסלול סביב צדק
מאפיינים מסלוליים
רדיוס מסלול: 1,070,400 ק"מ
אקסצנטריות: 0.0013
זמן הקפה: 7.155 יום
נטיית מסלול: 0.020°
מאפיינים פיזיים
רדיוס בקו המשווה: 2634.1±0.3 ק"מ
צפיפות ממוצעת: 1.936 גרם/סמ"ק
אלבדו: 0.43±0.02


גנימד (באנגלית: Ganymede) הוא הירח הגדול ביותר של כוכב הלכת צדק וגם הירח הגדול ביותר במערכת השמש. קוטרו, כ-5268 ק"מ, אף גדול יותר מזה של כוכב חמה ופלוטו. מסלולו של גנימד נמצא בתהודה (רזוננס) עם מסלוליהם של שני ירחים אחרים של צדק, איו ואירופה. כתוצאה מתנועה מסונכרנת זו פועלים על גנימד כוחות גאות הגורמים לפעילות גאולוגית, המתבטאת בגרעין ברזל נוזלי ופעילות טקטונית הנראית על פני השטח. גנימד עשוי ממינרלים סלעיים וקרח מים. אוקיינוס של מים נוזליים נמצא כנראה בעומק של כ-200 ק"מ בין שכבות של קרח. לגנימד יש אטמוספרה דלילה המכילה בעיקר מולקולות שונות של חמצן. כמו כן, גנימד הוא הירח היחידי במערכת השמש שלו שדה מגנטי, כתוצאה מגרעין הברזל שלו. גנימד ושאר הירחים הגלילאנים של צדק התגלו ע"י האסטרונום האיטלקי גלילאו גלילי בינואר 1610, שהיה כנראה האסטרונום הראשון שהשתמש בטלסקופ. בסוף המאה ה-20 צולם גנימד מקרוב ע"י החלליות פיוניר 10, וייאג'ר 1 ו-2 והחללית גלילאו, שנקראה על-שם המגלה של ירח זה.

סיבוב וסינכרון

גנימד מקיף את צדק במשך 7.155 ימים, זמן השווה לזמן הסיבוב שלו סביב צירו. סינכרון זה גורם לגנימד להפנות צד קבוע אל צדק בדומה למצב בין כדור הארץ והירח. בנוסף, מחזור ההקפה של גנימד מסונכרן עם שני ירחים נוספים של צדק, איו ואירופה. על כל הקפה שמשלים גנימד סביב צדק, אירופה משלים שתי הקפות ואיו משלים ארבע הקפות. מהלך דברים זה מפעיל כוחות גאות על גנימד, גורם לגאולוגיה פעילה ומעלה את הטמפרטורה הפנימית, שייתכן והיא אחראית לאוקיינוס הנוזלי מתחת לפני השטח של הירח.

פני השטח

פני שטח שונים על-פניו של גנימד. החריצים והרכסים נוצרו כתוצאה מפעילות טקטונית. מקור: החללית גלילאו, מנהלת החלל והתעופה של ארה"ב.

עקב תנועתו המסונכרנת (זמן הקפת צדק שווה לזמן הסיבוב סביב צירו), פני השטח של גנימד אינם זהים. צידו "המוביל" (Leading) (הצד הפונה אל כיוון התנועה במסלול סביב צדק) הינו בהיר יותר מצידו "האחורי" (Trailing) משום שהוא עשיר יותר בגופרית דו-חמצנית (SO2). חומר זה נערם על גנימד בעודו מקיף את צדק, וייתכן ומקורו בהתפרצויות געשיות על הירח איו המשליכות לחלל גופרית דו-חמצנית.

גם מבנה פני השטח של גנימד איננו אחיד. כשליש מפני הירח מכוסה במכתשים רבים והוא כהה ועתיק מאד אודות להתרסקויות של גופים הנעים במסלול דומה לזה של צדק. שאר פני השטח מרובים בחריצים ורכסים צעירים יותר שנוצרו בעקבות פעילות טקטונית. מקור החום שאיפשר פעילות טקטונית זו איננו ברור.

מחקר

גנימד, כשאר הירחים הגלילאנים, התגלה ע"י גלילאו גלילי ב-1610, כאשר היה לאדם הראשון שהשתמש בטלסקופ לתצפיות אסטרונומיות. תגליתו של גלילאו אודות גופים שמיימים שאינם מקיפים את הארץ, היוותה נדבך נוסף בדחיית המודל הגיאוצנטרי והעדפת המודל ההליוצנטרי של ניקולס קופרניקוס. את תגלית זו ועוד תיאר גלילאו בספרו "שליח הכוכבים" (Siderius Nuncius), שהיה לרב מכר וחולל מהפכה באסטרונומיה.

תמונות ראשונות של גנימד מקרוב סיפקו רק חלליות מחקר. את התמונות הראשונות צילמו פיוניר 10 ו 11, שחלפו ליד צדק וירחיו ב-1973 ו-1974, אך הללו היו באיכות נמוכה. וויאג'ר 1 ו-2 שחלפו ליד צדק וירחיו ב-1979 איפשרו לראשונה מבט מעמיק על-פני השטח של גנימד, אבל רק החללית גלילאו – שנקראה על-שמו של מגלה הירח - חשפה בפנינו את הירח הגדול ביותר במערכת השמש. החללית גלילאו הייתה היחידה שהקיפה את צדק וירחיו שהיו מטרת המחקר העיקרית שלה. החללית נשלחה ב-1989, חלפה ליד נוגה, גילתה (לראשונה) לווין לאסטרואיד אידה, וצילמה את התרסקות השביט שומכר-לוי 9 באטמוספרת צדק ב-1994. במשך 8 שנים נוספות הקיפה גלילאו את צדק וסיפקה מידע רב עליו ועל ירחיו ובכלל זה גנימד. בספטמבר 2003, נשלחה החללית למסלול אל תוך צדק ונשרפה באטמוספרה שלו.

כיום מתוכננות משימות מחקר נוספות שיבקרו את המערכת של צדק וגנימד בפרט. Juno, הנמצאת בשלבי הכנה ע"י מנהלת החלל והתעופה של ארה"ב ותשוגר ב-2011, תחקור את הירח באמצעות תצפית בתחום התת-אדום אך תתמקד בעיקר בחקר המבנה, האטמוספרה והמגנטוספרה של צדק. תוכנית שאפתנית אחרת אל גנימד עצמו כוללת שליחת רובוט שינחת על פני השטח הקפואים, יחצוב לעצמו מעבר דרך הקרח, ויגיע אל האוקיינוס הנוזלי התת-קרקעי. בעת שהותו באוקיינוס הנוזלי יחפש הרובוט עדויות לאורגניזמים שונים. תוכנית כזאת דורשת טכנולוגיה שתתאים עצמה לתנאי עבודה שונים ושמעולם לא נוסתה בחלל. כחלק מהמשימה, הרובוט יצטרך לבצע על עצמו סטרליזציה קפדנית כדי למנוע זיהום של הסביבה הגנימדית הנוזלית במיקרו-אורגניזמים מתוצרת כדור הארץ. משימה כזו נמצאת כיום בשלבי פיתוח ראשוניים בלבד.

שם

גנימד נקרא על שמו של נסיך טרויה שנחטף על-ידי זאוס בדמות נשר, בגלל מידותיו הטובות ויופיו הרב. זאוס הפך את גנימד לבן-אלמוות ולשר המשקים על הר האולימפוס. האסטרונום בן המאה ה-17, סימון מריוס, שהיה בין הראשונים לצפות בירחיו של צדק, הציע לכנות את הירח בשם זה במכתב שכתב ליוהנס קפלר. הצעתו של מריוס נכנסה לשימוש רק במהלך המאה ה-20.


ראו גם

הרצאות וידאו

קישורים חיצוניים

ספרות מקצועית

מחברים


דוד פולישוק