זווית פרלקטית

מתוך אסטרופדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זווית פרלקטית (באנגלית: Parallactic Angle) של עצם שמימי היא הזווית על פני כיפת השמיים בין הזניט, העצם והקוטב השמימי הצפוני. מונח זה איננו קשור לפרלקסה שבאמצעותה אנו מודדים מרחקים לעבר גרמי שמיים.

הסבר גאומטרי לזווית פרלקטית - הזווית על פני כיפת השמיים בין הזניט, העצם והקוטב השמימי הצפוני.

האיור משמאל מדגים גאומטרית את משמעות הזווית הפרלקטית.

תופעה פשוטה הקשורה לזווית הפרלקטית היא האוריינטציה (המיקום היחסי) של קבוצות הכוכבים או הירח במהלכם בשמיים. לדוגמה, כאשר הירח ברבע הראשון הוא נראה בזמן שקיעתו כחצי עיגול שחציו המואר פונה כלפי מטה, כאשר הוא צוהר (עובר במצהר) אזי חציו המואר פונה מערבה (ימינה) ואילו כאשר הוא זורח אזי חציו המואר פונה כלפי מעלה.

בטלסקופים המותקנים על מעמד (מתקן כינון) אופקי, כאשר הטלסקופ עוקב אחר שדה בשמיים, שדה הכוכבים מסתובב כתלות בזמן בשיעור שניתן ע"י הזווית הפרלקטית.

חישוב הזווית הפרלקטית

ניתן לחשב את הזווית הפרלקטית באמצעות הנוסחה הבאה:

C={\rm arctan}\Big(\frac{\sin({\rm HA})}{\tan(\phi)\cos(\delta)-\sin(\delta)\cos({\rm HA})}\Big)

כאשר, HA הינה זווית השעה של העצם, δ קו הרוחב השמיימי (נטיה) של העצם ו φ הינו קו הרוחב של הצופה.


ראו גם

הרצאות וידאו

קישורים חיצוניים

ספרות מקצועית


מחברים


ערן אופק