הצגת המקור של הדף "אוראנוס"

{{גוף פלנטרי|
|שם=אוראנוס
|תמונה=[[תמונה:Uranus.jpg|250px|]]
|כתובית=אוראנוס, כפי שצולם ע"י החללית וויאג'ר 2 (1986).
|סוג=כוכב לכת
|מיקום=מסלול סביב [[שמש|השמש]]
|מרחק בק"מ=2,876,679.082 ק"מ
|מרחק יחידות אסטרונומיות=19.229 י"א
|פריהליון בק"מ=2,748,938,461
|פריהליון יחידות אסטרונומיות=18.375 י"א
|אפהליון בק"מ=3,004,419,704
|אפהליון יחידות אסטרונומיות=20.083 י"א
|אקסצנטריות=0.044405
|זמן הקפה=84.016846 שנים, 30,799 [[יממה שמשית|ימים]]
|מחזור סינודי=369.66 יום
|נטיית מסלול=6.48
|נטיית ציר הסיבוב=97.86
|רדיוס קו משווה=25,559&plusmn;4
|רדיוס קטבים=24,973
|רדיוס ממוצע=25,362
|מסה=8.6832´1025 ק"ג
|צפיפות=1.318
|זמן סיבוב עצמי=17.24 שעות
|מהירות מילוט=21.3 ק"מ לשנייה
|בהירות=5.6&plusmn;0.3 מגניטוד
|אלבדו גאומטרי=0.51
}} 

'''אוראנוס''' (או '''אורון''', באנגלית: '''Uranus''') הינו [[כוכב לכת|כוכב הלכת]] השביעי במרחקו מ[[השמש]], וכוכב הלכת הראשון שהתגלה בעידן שלאחר המצאת ה[[טלסקופ]]. אוראנוס הוא כוכב הלכת השלישי בגודלו במערכת השמש (קוטרו כ-51,000 ק"מ, 4 פעמים קוטר [[כדור הארץ]]) והרביעי ב[[מסה|מסתו]] (כ-15 פעמים מסת הארץ) ודומה בתכונותיו לכוכב הלכת [[נפטון]]. הן אוראנוס והן נפטון מכילים בעיקר קרח מוצק מתרכובות שונות כמו מים, אמוניה ומתאן (צפיפותו של אוראנוס 1.27 גרם לסמ"ק) ולכן יש המכנים את השניים "ענקי הקרח" בניגוד לענקים הגזיים [[צדק]] ו[[שבתאי]] העשויים בעיקר ממימן והליום (צפיפותו של שבתאי כ-0.7 גרם לסמ"ק) ובניגוד לכוכבי הלכת הארציים כמו ה[[כדור הארץ|ארץ]] (צפיפותו כ-5.5 גרם לסמ"ק). את גוף הקרח, שבמרכזו ליבת ברזל, מקיפה שכבה עבה של אטמוספרה המורכבת ממימן מולקולרי, הליום, אמוניה ומעט מתאן. אטמוספרה זו מעניקה לאוראנוס גוון כחלחל-ירקרק. לאוראנוס מערך טבעות וסדרה של ירחים קטנים כמו לשאר כוכבי הלכת הענקים.

כאמור, אוראנוס הוא כוכב הלכת הראשון שהתגלה בעידן המודרני. האסטרונום האנגלי וויליאם הרשל צפה בו לראשונה ב-13 במרץ 1781 וזיהה אותו ככוכב לכת. הרשל הציע לכנותו על-שם פטרונו, מלך אנגליה ג'ורג' השלישי, "כוכב הלכת הגאורגיאני" (Georgium Sidus), אך קהילת האסטרונומים הבינלאומית העדיפה את השם אוראנוס, על שמו של אל השמיים במיתולוגיה היוונית, שהיה בנה ובן זוגה של גאיה ואביהם של קרונוס (סטורן), הציקלופים והטיטאנים וסבו של זאוס (יופיטר).

במחצית הראשונה של המאה ה-19 נמצאו סטיות בין מסלולו הנצפה של אוראנוס למסלולו החזוי. סטיות אלו הובילו להערכה כי קיים כוכב לכת נוסף המפריע את מסלולו של אוראנוס. חישובים מתמטיים של ההפרעות הנ"ל הובילו לגילויו של כוכב הלכת [[נפטון]] ע"י לה-ורייה ואדמס ב-1846.


==גילוי==

'''אוראנוס''' או '''אורנוס''' (באנגלית: '''Uranus''') התגלה ב-13 במרץ 1781 על ידי האסטרונום האנגלי וויליאם הרשל (ממוצא גרמני-יהודי) שהיה אחד מהאסטרונומים החשובים ביותר של המאות ה-18 וה-19, ועסק בתחומים רבים ומגוונים באסטרונומיה, אסטרופיסיקה ופיסיקה. בתחילה ביקש הרשל לכנות את כוכב הלכת החדש "הכוכב של ג'ורג'", על-שם הפטרון שלו, מלך אנגליה ג'ורג' השלישי, אך קמה לכך התנגדות בקרב המלומדים מהיבשת. מאוחר יותר נקרא כוכב הלכת בשם "הרשל" על-שם מגלהו, ורק לקראת אמצע המאה ה-19 התקבל השם אוראנוס, שהיה אל השמים היווני, בן-זוגה של גאיה, אלת האדמה, אביו של קרונוס/סאטורן (כוכב הלכת שבתאי), וסבו של זאוס/יופיטר (כוכב הלכת צדק). כדי להכניס את גילויו של הרשל לפרופורציה, יש לזכור כי אוראנוס היה כוכב הלכת הראשון שהתגלה זה למעלה מ-3,000 [[שנה]] (ואולי אף יותר) ולא היה ידוע מאז ימי בראשית של התרבויות הקדומות. מעניין לציין כי ניתן להבחין באוראנוס ב[[העין האנושית וראיית לילה|עין]] בלתי מצוידת מאזורים חשוכים במיוחד. [[בהירות|בהירותו הנראית]] המירבית היא 5.3 מגניטודות, בעוד בהירותו הממוצעת היא 5.5 מגניטודות, מעט בהיר יותר  מ[[בהירות גבולית|סף הבהירות הנראית]] (כ-6.5 מגניטודות). באמצעות [[טלסקופ]] קטן, ניתן להבחין בדיסקה כחלחלה קטנה שקוטרה הזוויתי הממוצע הוא 3.9 שניות קשת. למעשה, התיעוד התצפיתי הראשון של אוראנוס נעשה ב-1690 על ידי האסטרונום המלכותי באנגליה ג'ון פלמסטיד, שסיווג אותו בתור כוכב וקרא לו 34 בקבוצת שור (34 Tau). כך שהרשל היה הראשון להבין כי מדובר בפלנטה, כוכב לכת, הנמצא בקצה [[מערכת השמש]].

במהלך המאה ה-19, נמצאו סטיות בין [[אלמנטים של מסלול|מסלולו]] הנצפה של אוראנוס למסלול החזוי לפי המכניקה הניוטונית. סטיות אלו הובילו להערכה כי קיים כוכב לכת נוסף המפריע את מסלולו של אוראנוס. חישובים מתמטיים של ההפרעות הנ"ל הובילו לגילויו של כוכב הלכת [[נפטון]] ב-1846 ע"י לה-ווריה ואדמס.

==ציר סיבוב ועונות השנה==

[[תמונה:UranusOrbit.png|שמאל|250px|ממוזער|ציר הסיבוב המוטה של אוראנוס גורם לשינויים דרמטיים ב[[עונות השנה על כדור הארץ|עונות השנה]] שעל כוכב הלכת, כפי שניתן לראות מאיור זה.]]

בשונה משאר כוכבי הלכת לציר הסיבוב העצמי של אוראנוס נטייה גדולה של כ-98 מעלות והוא קרוב מאד למישור התנועה של אוראנוס סביב השמש (ראו איור). לשם השוואה, ציר הסיבוב של כדור הארץ נוטה  בכ-23 מעלות. כתוצאה מסיבובו של אוראנוס "על צידו" יש לו מערכת משונה של [[עונות השנה על כדור הארץ|עונות שנה]]: תושב דמיוני שחי על קו המשווה של אוראנוס יחווה חורף קשה ובו השמש נמצאת על האופק ללא שינוי בין יום ללילה. לאחר רבע שנת אוראנוס יחל הקיץ עם תחלופה נורמלית של יום ולילה (יום שלם על פני אוראנוס אורך כ-17 ורבע שעות). בעונה הבאה, לאחר שאוראנוס השלים מחצית ממסלולו סביב השמש, ישוב החורף, רק שהפעם השמש תהיה באופק המנוגד, ואילו העונה האחרונה תהיה עונת קיץ עם ימים ולילות רגילים. אחיו הדמיוני גם כן של בן-אוראנוס שחי על הקוטב הצפוני של כוכב הלכת, יחווה עונות שנה אחרות לגמרי. כאשר אצל תושב המשווה משתולל החורף, בקוטב מתרחש קיץ בו השמש נמצאת בזנית ואיננה [[זריחה, שקיעה ודמדומים|שוקעת]]. בעונה הבאה, תימצא השמש ב[[כיפת השמיים|אופק]] עם ימים קרים ולילות קרים עוד יותר. חצי שנה לאחר הקיץ מתרחש חורף אפל בו נמצאת השמש בקביעות מתחת לאופק, ואילו בעונה הרביעית והאחרונה תמצא השמש שוב באופק, תזרח ותשקע לחילופין. כדי להוסיף למצב דברים זה יש לציין כי "שנת אוראנוס" נמשכת כ-84 [[שנה|שנים]] בגלל מרחקו הרב מהשמש – כמעט שלושה מיליארד ק"מ (3,000,000,000 ק"מ) שהם כ-19.6 [[יחידות מרחק באסטרונומיה|יחידות אסטרונומיות]]. מעניין לציין שטבעותיו וירחיו של אוראנוס נעים במסלול המאונך לציר הסיבוב של כוכב הלכת, כלומר הטייתו הרבה של אוראנוס היא עתיקת יומין.

==מבנה==

החלקים הפנימיים של אוראנוס עניים יותר במימן (רק 15%) ביחס לכוכבי הלכת הגזיים והוא עשוי בעיקר סלעים וקרח (ומכאן סיווגם של אוראנוס ונפטון בתור כוכבי לכת קרחיים). הגרעין של אוראנוס בנוי ככל הנראה מקרח וסלע בשיעור של כמסת ארץ אחת. מסביב לגרעין מעטפת עשירה במים, אמוניה ומתאן ומסתה בין 10 ל 15 מסות ארץ. המעטפת החיצונית של אוראנוס בנויה ממימן מולקולרי, הליום ומתאן בסך של כמסת ארץ אחת.

==אטמוספירה==

האטמוספירה של אוראנוס מורכבת מ 83% מימן, 15% הליום ו 2% אמוניה. האטמוספירה של אוראנוס רגועה יותר מזו של כוכב הלכת נפטון.


==טבעות==

[[תמונה:Uranus_Moons.jpg|שמאל|250px|ממוזער|אוראנוס כפי שצולם בתחום האינפרא אדום הקרוב באמצעות טלסקופ החלל ע"ש האבל. ניתן להבחין בטבעות אוראנוס, בחלק מירחיו ובעננים באטמוספירה שלו. בין שתי התמונות, ניתן להבחין בתנועת הירחים והתופעות האטמוספריות.]]

בדומה ליתר כוכבי הלכת הענקיים, לאוראנוס מערכת של 11 טבעות. הטבעות התגלו במרץ 1977 על ידי תצפיות בהתכסות כוכב בטבעות אוראנוס. מאוחר יותר, הטבעות צולמו על ידי החללית וויג'אר 2 (החללית היחידה שהגיעה לאוראנוס) ואף בתצפיות מכדור הארץ. הטבעות סובבות סביב ציר הסיבוב המוטה של אוראנוס והאלבדו שלהן הינו כ 3%. בטבלה הבאה מופיעים המאפיינים העיקריים של הטבעות.

{{פתח טבלה|שם= טבעות כוכב הלכת אוראנוס |רוחב טבלה=500 |מספר טורים=4  }} 
|-
!שם הטבעת !! מרחק ממרכז אוראנוס (ק"מ) !! רוחב (ק"מ) !! עובי (ק"מ)
|-
| 
1986U2R 
|| 
38,000
|| 
2,500
|| 
0.1
|-
| 
אוראנוס – טבעת 6 
|| 
41,840
|| 
1-3
|| 
0.1
|-
| 
אוראנוס – טבעת 5 
|| 
42,230
|| 
2-3
|| 
0.1
|-
| 
אורנוס – טבעת 4 
|| 
42,580
|| 
2-3
|| 
0.1
|-
| 
אוראנוס – טבעת אלפא 
|| 
44,720
|| 
7-12
|| 
0.1
|-
| 
אוראנוס – טבעת בטא 
|| 
45,670
|| 
7-12
|| 
0.1
|-
| 
אוראנוס – טבעת אטא 
|| 
47,190
|| 
0-2
|| 
0.1
|-
| 
אוראנוס – טבעת גאמא 
|| 
47,630
|| 
1-4
|| 
0.1
|-
| 
אוראנוס – טבעת דלתא 
|| 
48,290
||
3-9
|| 
0.1
|-
| 
1986U1R 
|| 
50,020
|| 
1-2
|| 
0.1
|-
| 
אוראנוס – טבעת אפסילון 
|| 
51,140
|| 
20-100
||
{{משמאל לימין|>0.15}}
{{סגור טבלה}}

==ירחי אוראנוס==

[[תמונה:Uranus_Miranda.jpg|שמאל|250px|ממוזער|הירח מירנדה, כפי שצולם על ידי החללית וויג'אר 2 שחלפה בקרבת אורנוס בשנת 1986. פניו של מירנדה מלאות בקווי שבר שעומקם עד כ 20 ק"מ (קוטרו של מירנדה כ 500 ק"מ בלבד), ועירוב של אזורים צעירים וזקנים.]]

לאוראנוס 27 ירחים (נכון ל-2009), שרובם קטנים למדי בקוטר של עשרות ק"מ בודדים. חמישה מהירחים (מירנדה, אריאל, אומבריאל, טיטאניה ואוברון) גדולים יחסית (קוטר של 1,110-1,500 ק"מ) ושניים מהם, טיטאניה ואוברון, התגלו ב-1787 זמן קצר לאחר שהתגלה אוראנוס עצמו ע"י ויליאם הרשל. הנוהג הוא לכנות את הירחים בשמות דמויות נשיות מכתביהם של ויליאם שייקספיר ואלכסנדר פופ.

את ירחיו של אוראנוס ניתן לחלק לשלוש קבוצות: 13 ירחים פנימיים, 5 ירחים גדולים, ו-9 ירחים לא-סדירים. הירחים הפנימיים הם קטנים, כהים ולהם הרכב ומקור הדומה לטבעותיו של אוראנוס. חמשת הירחים הגדולים הינם מסיביים מספיק כדי להיות בעלי צורה כדורית ובעלי סימנים על פני השטח לפעילות גיאולוגית פנימית כמו קניונים והרי געש. הגדול מבין ירחים אלה, טיטאניה, הוא הירח השמיני בגודלו במערכת השמש, עם קוטר של 1,578 ק"מ. הירחים הלא-סדירים מקיפים את אוראנוס במסלולים אליפטיים ונטויים מאד ביחס למישור הסיבוב של כוכב הלכת והם קרוב לודאי גופי קרח שנתפסו בשדה הכבידה של אוראנוס.


{{פתח טבלה|שם= ירחי כוכב הלכת אורנוס |רוחב טבלה=900 |מספר טורים=9  }} 
|-
!שם !! רדיוס ממוצע (ק"מ) !! צפיפות (גרם לסמ"ק) !! בהירות ממוצעת בניגוד !! חצי ציר ארוך של המסלול (ק"מ) !! אקסצנטריות !! נטיית המסלול (מעלות) !! זמן מחזור סידרלי (ימים) !! מגלה ושנת גילוי
|- 
|
אריאל (Ariel)
|| 
578.9
|| 
1.67
|| 
13.70
|| 
190,900
|| 
0.0012
|| 
0.041
|| 
2.520
||
{{משמאל לימין|Lassell 1851}}
 |-
|
אומבריאל (Umbriel)
|| 
584.7
|| 
1.40
|| 
14.47
|| 
266,000
|| 
0.0039
|| 
0.128
|| 
4.144
||
{{משמאל לימין|Lassell 1851}}
|-
 |
טיטאניה (Titania)
|| 
788.9
|| 
1.72
|| 
13.49
|| 
436,300
|| 
0.0011
|| 
0.079
|| 
8.706
||
{{משמאל לימין|ׁHerschel 1787}}
|-
|
אוברון (Oberon)
|| 
761.4
|| 
1.63
|| 
13.70
|| 
583,500
|| 
0.0014
|| 
0.068
|| 
13.46
||
{{משמאל לימין|ׁHerschel 1787}}
 |-
|
מירנדה (Miranda)
|| 
235.8
|| 
1.20
|| 
15.79
|| 
129,900
|| 
0.0013
|| 
4.338
|| 
1.413
||
{{משמאל לימין|Kuiper 1948}}
|-
| 
קורדליה (Cordelia)
|| 
20.1
|| 
1.3
|| 
23.62
|| 
49,800
|| 
0.0003
|| 
0.085
|| 
0,335
|| 
1986
|-
| 
אופיליה (Ophelia)
| 
21.4
|| 
1.3
|| 
23.26
|| 
53,800
|| 
0.0099
|| 
0.104
|| 
0.376
|| 
1986
|-
| 
ביאנקה (Bianca)
|| 
25.7
|| 
1.3
|| 
22.52
|| 
59,200
|| 
0.0009
|| 
0.193
|| 
0.435
|| 
1986
|-
| 
קרסידה (Cressida)
|| 
39.8
|| 
1.3
|| 
21.58
|| 
61,800
|| 
0.0004
|| 
0.006
|| 
0.464
|| 
1986
|-
| 
דזדמונה (Desdemona)
|| 
32.0
|| 
1.3
|| 
21.99
|| 
62,700
|| 
0.0001
|| 
0.113
|| 
0.474
|| 
1986
|-
| 
ג'וליאט (Juliet)
|| 
46.8
|| 
1.3
|| 
21.12
|| 
64,400
|| 
0.0007
|| 
0.065
|| 
0.493
|| 
1986
|-
| 
פורטיה (Portia)
|| 
67.6
|| 
1.3
|| 
20.42
|| 
66,100
|| 
0.0001
|| 
0.059
|| 
0.513
|| 
1986
|-
| 
רוזאלינד (Rosalind)
|| 
36
|| 
1.3
|| 
21.79
|| 
69,900
|| 
0.0001
|| 
0.279
|| 
0.558
|| 
1986
|- 
|
בלינדה (Belinda)
|| 
40.3
|| 
1.3
|| 
21.47
|| 
75,300
|| 
0.0001
|| 
0.031
|| 
0.624
|| 
1986
|-
| 
פאק (Puck)
|| 
81
|| 
1.3
|| 
19.75
|| 
86,000
|| 
0.0001
|| 
0.319
|| 
0.762
|| 
1985
|- 
|
קאליבאן (Caliban)
|| 
49
|| 
1.5
|| 
22.42
|| 
7,231,000
|| 
0.1587
|| 
140.881
|| 
579.73
|| 
1997
|-
| 
סיקוראקס (Sycorax)
|| 
95
|| 
1.5
|| 
20.82
|| 
12,179,000
|| 
0.5224
|| 
159.404
|| 
1288.30
|| 
1997
|-
| 
פרוספרו (Prospero)
|| 
15
|| 
1.5
|| 
23.2
|| 
16,256,000
|| 
0.4448
|| 
151.966
|| 
1978.29
|| 
1999
|- 
|
סאטאבוס (Setebos)
|| 
15
|| 
1.5
|| 
23.3
|| 
17,418,000
|| 
0.5914
|| 
158.202
|| 
2225.21
|| 
1999
|-
| 
סטאפנו (Stephano)
|| 
10
|| 
1.5
|| 
24.1
|| 
8,004,000
|| 
0.2292
|| 
144.113
|| 
677.36
|| 
1999
|-
| 
טרינקולו (Trinculo)
|| 
5
|| 
1.5
|| 
25.4R
|| 
8,504,000
|| 
0.2200
|| 
167.050
|| 
749.24
|| 
2001
|-
|
פרדינאנד (Ferdinand)
||
10
||
1.5
||
25.1R
||
20901000.0
||
0.3682
||
169.840
||
2887.21
||
2001
|-
|
פרנסיסקו (Francisco)
||
11
||
1.5
 ||
25.0R
||
4276000
||
0.1459
||
145.220
||
266.56
||
2001
|-
|
מרגרט (Margaret)
||
11
||
1.5
||
25.0R
||
||
||
||
||
2003

{{סגור טבלה}}

[[תמונה:Uranus_Ariel.gif|שמאל|250px|ממוזער|הירח אריאל, כפי שצולם על ידי החללית וויג'אר 2 שחלפה בקרבת אורנוס בשנת 1986. צילום NASA.]]

== תצפית בכוכב הלכת אורנוס ==

ניתן להבחין בכוכב הלכת אורנוס, בעין בלתי מצוידת מאזורים חשוכים במיוחד (ראו גם: [[זיהום אור]]). [[בהירות|בהירותו הנראית]] המירבית היא 5.3, בעוד בהירותו הממוצעת היא 5.5. באמצעות טלסקופ קטן, ניתן להבחין בדיסקה כחלחלה קטנה שקוטרה הזוויתי הממוצע בניגוד הוא 3.9 שניות קשת.

==ראו גם==

* [[מערכת השמש]]
* [[נפטון]]

==הרצאות וידאו==

==קישורים חיצוניים==




'''מחברים'''
----
[[צוות האסטרופדיה#דוד פולישוק|דוד פולישוק]], [[צוות האסטרופדיה#אסף חורש|אסף חורש]], [[צוות האסטרופדיה#ערן אופק|ערן אופק]]


[[קטגוריה:מערכת השמש]]