אוראנוס

מתוך אסטרופדיה
גרסה מ־17:29, 30 בדצמבר 2008 מאת David (שיחה | תרומות) (דף חדש: אוראנוס הינו כוכב הלכת השביעי במרחקו מהשמש, וכוכב הלכת הראשון שהתגלה בעידן שלאחר המצאת הטלסקופ. אוראנ...)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אוראנוס הינו כוכב הלכת השביעי במרחקו מהשמש, וכוכב הלכת הראשון שהתגלה בעידן שלאחר המצאת הטלסקופ. אוראנוס הוא כוכב הלכת השלישי בגודלו (קוטרו כ-51,000 ק"מ, 4 פעמים קוטר הארץ) והרביעי במסתו (כ-15 פעמים מסת הארץ) ודומה בתכונותיו לכוכב הלכת נפטון. הן אוראנוס והן נפטון מכילים בעיקר קרח מוצק מיסודות שונים כמו מים, אמוניה ומתאן (צפיפותו של אוראנוס 1.27 גרם לסמ"ק) ולכן יש המכנים את השניים "ענקי הקרח" בניגוד לענקים הגזיים צדק ושבתאי העשויים בעיקר ממימן והליום (צפיפותו של שבתאי כ-0.7 גרם לסמ"ק) ובניגוד לכוכבי הלכת הארציים כמו הארץ (צפיפותו כ-5.5 גרם לסמ"ק). את גוף הקרח (שבמרכזו ליבת ברזל) מקיפה שכבה עבה של אטמוספרה המורכבת ממימן מולקולרי, הליום, אמוניה ומעט מתאן. אטמוספרה זו מעניקה לאוראנוס גוון כחלחל-ירקרק.


ציר סיבוב

בשונה משאר כוכבי הלכת לציר הסיבוב העצמי של אוראנוס נטייה גדולה של כ-98 מעלות והוא קרוב מאד למישור התנועה של אוראנוס סביב השמש (ראו איור). לשם השוואה, ציר הסיבוב של כדור הארץ נוטה בכ-23 מעלות וציר הסיבוב של שבתאי למשל נוטה בשלוש מעלות בלבד. כתוצאה מסיבובו של אוראנוס "על צידו" יש לו מערכת משונה של עונות שנה: תושב דמיוני שחי על קו המשווה של אוראנוס יחווה חורף קשה ובו השמש נמצאת על האופק ללא שינוי בין יום ללילה. לאחר רבע שנת אוראנוס יחל הקיץ עם תחלופה נורמלית של יום ולילה (יום שלם על פני אוראנוס אורך כ-17 ורבע שעות). בעונה הבאה, לאחר שאוראנוס השלים מחצית ממסלולו סביב השמש, ישוב החורף, רק שהפעם השמש תהיה באופק המנוגד, ואילו העונה האחרונה תהיה עונת קיץ עם ימים ולילות רגילים. אחיו הדמיוני גם כן של בן-אוראנוס שחי על הקוטב הצפוני של כוכב הלכת, יחווה עונות שנה אחרות לגמרי. כאשר אצל תושב המשווה משתולל החורף, בקוטב מתרחש קיץ לוהט בו השמש נמצאת בזנית ואיננה שוקעת. בעונה הבאה, תימצא השמש באופק עם ימים קרים ולילות קרים עוד יותר. חצי שנה לאחר הקיץ מתרחש חורף אפל בו נמצאת השמש בקביעות מתחת לאופק, ואילו בעונה הרביעית והאחרונה תמצא השמש שוב באופק, תזרח ותשקע לחילופין. כדי להוסיף למצב דברים זה יש לציין כי "שנת אוראנוס" נמשכת כ-84 שנים בגלל מרחקו הרב של אוראנוס מהשמש – כמעט שלושה מיליארד ק"מ (3,000,000,000 ק"מ).


טבעות וירחים

בדומה ליתר כוכבי הלכת הענקיים, לאוראנוס מערכת של 11 טבעות. הטבעות התגלו במרץ 1977 באקראי כאשר הטבעות חלפו על פני קו הראייה אל אוראנוס וגרמו לשינויים בבהירותו. מאוחר יותר, הטבעות צולמו על ידי החללית וויג'אר 2 (החללית היחידה שביקרה את כוכב הלכת) ואף בתצפיות מכדור הארץ. לאוראנוס 27 ירחים (נכון ל-2008), שרובם קטנים למדי בקוטר של עשרות ק"מ בודדים. חמישה מהירחים (מירנדה, אריאל, אומבריאל, טיטאניה ואוברון) גדולים יחסית (קוטר של 1,110-1,500 ק"מ) ושניים מהם, טיטאניה ואוברון, התגלו ב-1787 זמן מועט לאחר שהתגלה אוראנוס עצמו.


גילוי

אוראנוס התגלה ב-13 במרץ 1781 על ידי האסטרונום האנגלי וויליאם הרשל (ממוצא גרמני-יהודי) שהיה אחד מהאסטרונומים החשובים ביותר של המאות ה-18 וה-19, ועסק בתחומים רבים ומגוונים באסטרונומיה, אסטרופיסיקה ופיסיקה. בתחילה ביקש הרשל לכנות את כוכב הלכת החדש "הכוכב של ג'ורג'", על-שם הפטרון שלו, מלך אנגליה ג'ורג' השלישי, אך קמה לכך התנגדות בקרב המלומדים מהיבשת. מאוחר יותר נקרא כוכב הלכת בשם "הרשל" על-שם מגלהו, ורק לקראת אמצע המאה ה-19 התקבל השם אוראנוס, שהיה אל השמים היווני, בן-זוגה של גאיה, אלת האדמה, אביו של כרונוס/סאטורן (כוכב הלכת שבתאי), וסבו של זאוס/יופיטר (כוכב הלכת צדק). כדי להכניס את גילויו של הרשל לפרופורציה, יש לזכור כי אוראנוס היה כוכב הלכת הראשון שהתגלה זה למעלה מ-3,000 שנה (ואולי אף יותר) ולא היה ידוע מאז ימי בראשית של התרבויות הקדומות. מעניין לציין כי ניתן להבחין באוראנוס בעין בלתי מצוידת מאזורים חשוכים במיוחד. בהירותו הנראית המירבית היא 5.3 מגניטודות, בעוד בהירותו הממוצעת היא 5.5 מגניטודות, שהן קצת מעבר לסף הבהירות הנראית (כ-6.5 מגניטודות). באמצעות טלסקופ קטן, ניתן להבחין בדיסקה כחלחלה קטנה שקוטרה הזוויתי הממוצע הוא 3.9 שניות קשת. ידוע כי אוראנוס נצפה ע"י אסטרונומים אחרים עוד שצפה בו הרשל, אך הללו טעו לחשוב שמדובר בכוכב שבת שאיננו סובב את השמש, והרשל היה הראשון להבין כי מדובר בפלנטה, כוכב לכת, הנמצא בקצה מערכת השמש.

ראו גם

הרצאות וידאו

קישורים חיצוניים

ספרות מקצועית

מחברים


דוד פולישוק, אסף חורש