הבדלים בין גרסאות בדף "אלבדו"

מתוך אסטרופדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(ראו גם)
(ראו גם)
 
שורה 91: שורה 91:
 
* [[בהירות]]
 
* [[בהירות]]
 
* [[מערכת השמש]]
 
* [[מערכת השמש]]
* [[קרינת גוף-שחור]]
+
* [[קרינת גוף שחור]]
  
 
==הרצאות וידאו==
 
==הרצאות וידאו==

גרסה אחרונה מ־00:55, 6 באפריל 2011

אלבדו (באנגלית: Albedo) באסטרונומיה הוא, באופן כללי, שיעור האור המוחזר ע"י עצם כלשהו ביחס לכמות האור שפגעה בו. האלבדו של גוף או עצם שמיימי תלוי באורך הגל של הקרינה. ישנן מספר הגדרות לאלבדו והן מפורטות להלן. האלבדו נמדד בדרך כלל כשבר עשרוני בין אפס לאחד, אך במקרים מסוימים הוא עשוי להיות גדול מ 1.

אלבדו גאומטרי

אלבדו גאומטרי (באנגלית: Geometric Albedo מסומן באות p) הוא השבר של צפיפות הקרינה המפוזרת מגוף הנצפה בזווית מופע (phase) אפס (קרי הזווית בין מקור התאורה-הגוף המואר-הצופה היא אפס מעלות), ביחס לקרינה המפוזרת ע"י משטח מישורי המחזיר אור בכל הכיוונים במידה שווה (החזרה לאמברטיאנית) ובעל אותו חתך פעולה כמו הגוף המחזיר.

אלבדו של בונד

אלבדו של בונד (באנגלית: Bond Albedo מסומן באות A) הוא השבר של סה"כ עוצמת הקרינה המוחזרת ע"י גוף בכל הכיוונים, ביחס לעוצמת הקרינה שנופלת עליו. בדרך כלל האלבדו של בונד מבוטא כממוצע על פני כל אורכי הגל.

האלבדו של בונד קשור לאלבדו הגאומטרי ע"י:

A=\,pq

כאשר q נקרא אינטגרל המופע (באנגלית: Phase Integral) וניתן ע"י:

q=\,\int_{-\pi}^{+\pi}{ \frac{I(\phi)\sin{\phi}}{I(0)}d\phi}

כאשר φ היא זווית המופע (ראו למשל מופעי הירח) ו I(\phi) הוא שטף הקרינה המגיע מזווית מופע אפס ומפוזר לזווית מופע φ.

מדידת אלבדו

על מנת למדוד אלבדו של גופים במערכת השמש יש לדעת את גודלם ומרחקם מהצופה וממקור האור (השמש). עבור גופים שלא ניתן למדוד את גודלם באופן ישיר ניתן לעשות שימוש בשיטה הקרויה שיטת אלן (באנגלית: Allen Technique). בשיטה זו מודדים בו זמנית את הארת הגוף בתחום האור הנראה ובתחום האינפרא אדום הרחוק בו הגוף פולט קרינה תרמית (ראו קרינת גוף שחור). בעוד בתחום האור הנראה הגוף מחזיר אור, בתחום האינפרא אדום הגוף פולט מחדש את כל הקרינה שבלע. על כן, משתי מדידות אלו ניתן לחלץ את קוטרו של הגוף ואת האלבדו שלו. שיטה זו איננה מדויקת מאד מאחר והפליטה מהגוף תלויה במאפיינים רבים כגון מוליכות החום של הגוף, קיבול החום שלו ועוד.

אלבדו של גופים במערכת השמש

בטבלה הבאה מופיע האלבדו בתחום האור הנראה של גופים נבחרים במערכת השמש.

אלבדו של גופים נבחרים במערכת השמש
גוף אלבדו גאומטרי אלבדו של בונד
כוכב חמה 0.106 0.119
נוגה 0.65 0.75
כדור הארץ 0.367 0.290
מאדים 0.150 0.16
צדק 0.52
שבתאי 0.47
אוראנוס 0.51
נפטון 0.41
פלוטו 0.3
הירח 0.12
איו 0.63
אירופה 0.67
גנימד 0.43
קליסטו 0.17
טיטן 0.2
שביט האלי 0.04\pm0.02
שביט אנקה 0.05\pm0.02
שביט טמפל 1 0.05\pm0.02
שביט טמפל 2 0.022\pm0.005
שביט בורלי 0.03
שביט הייל-בופ 0.04\pm0.03
אסטרואידים מסוג S 0.20
אסטרואידים מסוג C 0.06
אסטרואידים מסוג E 0.40

בעיקרון, האלבדו נובע מתכונות החומר המרכיב את הגוף. לשביטים ולגופי חגורת קייפר העשויים קרח מלוכלך באבק, ערך אלבדו נמוך של אחוזים בודדים. אסטרואידים סלעיים מחזירים יותר אור עם ערך אלבדו של כ-0.2, ואסטרואידים מתכתיים הם בעלי אלבדו של 0.3 ו-0.4. כוכבי הלכת בעלי האטמוספרה יכולים להחזיר גם כ-40 ו-50 אחוז מהאור הפוגע בהם. האלבדו של נוגה המכוסה באטמוספרה צפופה מגיע לכדי 0.75.

הקשר בין אלבדו לבהירות מוחלטת וקוטר

הקשר בין קוטרו של עצם פלנטרי, D בק"מ, בהירותו המוחלטת הפלנטרית H, והאלבדו הגאומטרי, p, שלו ניתן ע"י:

D=\,\frac{1330}{\sqrt{p}}10^{-0.2H}

ככלל, עבור גוף עם בהירות מוחלטת מסוימת, ערך אלבדו נמוך יותר משמעו קוטר גדול יותר. במשך שנים רבות קוטרו של פלוטו, למשל, הוערך ככפול מקוטרו האמיתי, משום שהאלבדו שלו הוערך כנמוך מכפי שהוא במציאות. רק מדידה ישירה של הקוטר (ע"י טלסקופ החלל האבל) זיהתה את הערכה המוטעת והיוותה חלק מהשיקולים להוציא את פלוטו מרשימת כוכבי הלכת.


ראו גם

הרצאות וידאו

קישורים חיצוניים

ספרות מקצועית

מחברים


ערן אופק