אפקט בוצ'ר-אומלר

מתוך אסטרופדיה
גרסה מ־23:38, 16 בפברואר 2010 מאת Benny (שיחה | תרומות) (ביטל את ההגנה על אפקט בוצ'ר-אומלר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אפקט בוצ'ר-אומלר (באנגלית: Butcher Oemler effect) הינו אפקט תצפיתי שבו נראה כי ככל שצביר גלקסיות נמצא בהסחה לאדום נמוכה יותר (קרי הוא זקן יותר) עולה היחס בין מספר הגלקסיות האליפטיות למספר הגלקסיות הספירליות (כלומר יש יותר גלקסיות אליפטיות ופחות גלקסיות ספירליות).

באופן כללי יותר ככל שצביר גלקסיות עשיר יותר, זקן יותר, ונמצא קרוב יותר לשיווי משקל, עולה היחס בין מספר הגלקסיות האליפטיות למספר הגלקסיות הספירליות (כלומר יש יותר גלקסיות אליפטיות ופחות גלקסיות ספירליות).

הסיבה לריכוז הגבוה של גלקסיות אליפטיות פאסיביות (שאינן מיצרות עוד כוכבים ועל כן הן אדומות יותר ויותר) בצבירים "בשלים" יותר הינה הפשטת החומר הבין כוכבי מהגלקסיות כאשר הן נופלות לתוך בור הפוטנציאל של הצביר. איבוד הגז והאבק לטובת התווך התוך צבירי נגרם, בין היתר, ע"י לחץ RAM, המפעיל כוחות גרר על הגלקסיה ומושך את הגז והאבק המצויים בה לתווך התוך צבירי. כתוצאה מאיבוד הגז והאבק חלה ירידה משמעותית בקצב ייצור הכוכבים – שכן הגז המעט שנותר בגלקסיה, ממנו יכולים להיווצר כוכבים חדשים, אינו צפוף מספיק לשם כך. עם זאת, מספר מחקרים שפורסמו לאחרונה מספקים ראיות לכך שגלקסיות הנופלות לצביר עשויות לעבור תקופה של יצירת כוכבים מוגברת לפני אובדן יתרת הגז שלהן, בשל גלי הלם הנגרמים מהתנגשות בתווך התוך צבירי, והעלאת הצפיפות הרגעית של החומר התוך גלקטי מעל לסף הדרוש ליצירת כוכבים.

ראו גם

הרצאות וידאו

קישורים חיצוניים

ספרות מקצועית

מחברים


קרן שרון