הבדלים בין גרסאות בדף "ברוכים הבאים"

מתוך אסטרופדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 15: שורה 15:
 
בתמונה נראה [[הזוהר הצפוני]], כפי שנצפה בשמי לפלנד (חבל ארץ בצפונה של אירופה), בליל ה-16 למרץ 2009.
 
בתמונה נראה [[הזוהר הצפוני]], כפי שנצפה בשמי לפלנד (חבל ארץ בצפונה של אירופה), בליל ה-16 למרץ 2009.
  
''[[הזוהר הצפוני]]''(באנגלית: '''Aurora Borealis''') היא תופעה אטמוספרית הנצפת בקירבת הקטבים של [[כדור הארץ]]. בתופעה זו רואים מעין פסים צבעוניים על פני השמים.  התופעה נגרמת בעיקבות אינטראקציה של חלקיקים טעונים ואנרגטים ([[קרניים קוסמיות]] שמקורן בד"כ ב[[השמש|שמש]]) והשדה המגנטי של כדור הארץ.  חלקיקים אלה מתועלים ע"י השדה המגנטי של כדור הארץ עד לגובה אופיני של כ- 100 קילומטרים מגובה פני הים.  
+
''[[הזוהר הצפוני]]'' (באנגלית: '''Aurora Borealis''') היא תופעה אטמוספרית הנצפת בקרבת הקטבים של [[כדור הארץ]]. בתופעה זו רואים מעין פסים צבעוניים על פני [[השמיים|כיפת השמיים]].  התופעה נגרמת בעקבות הגבה של חלקיקים טעונים ואנרגטים ([[קרניים קוסמיות]] שמקורן בד"כ ב[[השמש|שמש]]) והשדה המגנטי של כדור הארץ.  חלקיקים אלה מתועלים ע"י השדה המגנטי של כדור הארץ עד לגובה אופיני של כ- 100 קילומטרים מגובה פני הים.  
 
חלקיקים טעוני אלה מתנגשים עם האטומים באטמוספירה ומעררים (מעלים את האנרגיה של האטומים באטמוספירה ע"י התנגשות בה הם מעבירים אנרגיה לאטומים) את האטומים באטמוספירה, כאשר החמצן דועך חזרה למצב אנרגתי נמוך קרינה ירקרקה נפלטת, כפי שניתן לראות בתמונה.
 
חלקיקים טעוני אלה מתנגשים עם האטומים באטמוספירה ומעררים (מעלים את האנרגיה של האטומים באטמוספירה ע"י התנגשות בה הם מעבירים אנרגיה לאטומים) את האטומים באטמוספירה, כאשר החמצן דועך חזרה למצב אנרגתי נמוך קרינה ירקרקה נפלטת, כפי שניתן לראות בתמונה.
 
השם "הזוהר הצפוני" מטעה כיוון שאת המחזה ניתן לראות גם בקוטב הדרומי של כדור הארץ. לזוהר הנצפה מחצי הכדור הדרומי נהוג לקרוא '''זוהר דרומי''' (באנגלית: '''Aurora Australis''').  
 
השם "הזוהר הצפוני" מטעה כיוון שאת המחזה ניתן לראות גם בקוטב הדרומי של כדור הארץ. לזוהר הנצפה מחצי הכדור הדרומי נהוג לקרוא '''זוהר דרומי''' (באנגלית: '''Aurora Australis''').  

גרסה מ־18:34, 10 באפריל 2011

האסטרופדיה העברית הינה מיזם אנציקלופדי של המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת ת"א ומטרתה לספק מידע באסטרונומיה ואסטרופיזיקה בפרט, ובמדעים מדויקים בכלל, ללא תשלום, לכל דורש. מאמרי האסטרופדיה נכתבים ע"י אסטרופיזיקאים ופיזקאים המומחים בתחומם. בנוסף תורמים לאסטרופדיה חובבי אסטרונומיה בעלי ניסיון רב (ראו צוות האסטרופדיה). מאמרי האסטרופדיה עוברים עריכה מדעית קפדנית שמטרתה למנוע טעויות ואי-דיוקים. במידה ונתקלתם בשגיאה נודה לכם אם תדווחו לנו עליה. האתר אינו פתוח לעריכה ע"י הקהל הרחב.



אנו ממליצים להתעדכן בחידושים באתר שיתווספו עם הזמן.



ברוכים הבאים לאסטרופדיה - האנציקלופדיה לאסטרונומיה, אסטרופיזיקה ומדעי החלל.

תמונת החודש - אפריל
Day Two 680px 2.jpg
בתמונה נראה הזוהר הצפוני, כפי שנצפה בשמי לפלנד (חבל ארץ בצפונה של אירופה), בליל ה-16 למרץ 2009.

הזוהר הצפוני (באנגלית: Aurora Borealis) היא תופעה אטמוספרית הנצפת בקרבת הקטבים של כדור הארץ. בתופעה זו רואים מעין פסים צבעוניים על פני כיפת השמיים. התופעה נגרמת בעקבות הגבה של חלקיקים טעונים ואנרגטים (קרניים קוסמיות שמקורן בד"כ בשמש) והשדה המגנטי של כדור הארץ. חלקיקים אלה מתועלים ע"י השדה המגנטי של כדור הארץ עד לגובה אופיני של כ- 100 קילומטרים מגובה פני הים. חלקיקים טעוני אלה מתנגשים עם האטומים באטמוספירה ומעררים (מעלים את האנרגיה של האטומים באטמוספירה ע"י התנגשות בה הם מעבירים אנרגיה לאטומים) את האטומים באטמוספירה, כאשר החמצן דועך חזרה למצב אנרגתי נמוך קרינה ירקרקה נפלטת, כפי שניתן לראות בתמונה. השם "הזוהר הצפוני" מטעה כיוון שאת המחזה ניתן לראות גם בקוטב הדרומי של כדור הארץ. לזוהר הנצפה מחצי הכדור הדרומי נהוג לקרוא זוהר דרומי (באנגלית: Aurora Australis).

צילום:פרופ' ניר שביב, האוניברסיטה העברית בירושלים.

ראו: תמונות החודש קודמות.


חדשות
גילוי ראשון של כוכב כפול לוקה המורכב משני ננסים לבנים - חוקרים באוניברסיטת קליפורניה, סנטה ברברה (UCSB) גילו את הכוכב הכפול הלוקה הראשון המורכב משני ננסים לבנים מופרדים. חשיבות הגילוי היא בכך שהוא מאפשר את מדידת הרדיוס והמסה של שני הננסים, שאחד מהם הוא מסוג נדיר וגודלו טרם נמדד ישירות.

התגלה סוג חדש של סופרנובה - במאמר שעומד להתפרסם בכתב העת Nature מראים אסטרונומים כי הסופרנובה SN2005E, שהופיעה במרחק חריג של כ-23 קילו-פרסק מהגלקסיה שלה, הכילה כמויות סידן העולות פי חמש עד עשר על אלה שנמצאו בסופרנובות אחרות.

מפות שמיים חודשיות לשנת 2011 - מפות שמיים חודשיות לשנת 2011 הכוללות את מיקום כוכבי הלכת ומתאימות לצופה מישראל.

מפות שמיים חודשיות לשנת 2010 - מפות שמיים חודשיות לשנת 2010 הכוללות את מיקום כוכבי הלכת ומתאימות לצופה מישראל.


ערכים חדשים
גבול רוש או רדיוס רוש הוא המרחק המינמלי בין שני גופים הסובבים זה סביב זה בו הגופים יוכלו להמשיך ולהתקיים מבלי להתפרק ...

עומק אופטי הינו גודל פיזיקלי חסר ממדים המהווה מדד למספר הפיזורים והבליעות שעוברת קרינה אלקטרומגנטית (או כל שטף של חלקיקים) בעת מעבר דרך תווך ...

קרינת עצר או קרינת ברמשטרלונג היא קרינה אלקטרומגנטית הנפלטת כאשר אלקטרונים חופשיים מואצים בשדה החשמלי של יונים ...

חגורת קייפר היא אזור המצוי מעבר למסלולו של נפטון, במרחק של בין כ 30 לכ 50 יחידות אסטרונומיות מהשמש. ...

מפת שמיים חודשית הינה מפת כוכבים המציגה את כל השמיים הניתנים לצפייה ממקום מסוים על כדור הארץ, בזמן מסוים. (במאמר מופיעות מפות שמיים חודשיות "רב שנתיות" המתאימות לצופה מישראל) ...


ההמלצה החודשית - ספטמבר
עידוש כבידתי (באנגלית: Gravitational Lensing) הוא

מגוון של תופעות אסטרופיזיקליות הקשורות ב"עיקום" מסלול קרני האור של עצם מרוחק (למשל, קוואזר, כוכב או גלקסיה) כתוצאה משדה כבידה של מסה או מסות כלשהן המצויות בין המקור לצופה (למשל, צביר גלקסיות, כוכב, גלקסיה). המסות המעדשות נקראות עדשות כבידה (באנגלית: Gravitational Lens). עדשת כבידה יכולה לגרום למגוון תופעות החל מהסטת המיקום של דמות שנמצאת מאחורי העדשה, יצירת מספר דמויות של אותו המקור, עיכוב בזמן ההגעה של קרני האור המגיעות מהמקור, הגברת הבהירות הכללית של המקור, עיוות הדמות של המקור ועוד...