הבדלים בין גרסאות בדף "ברוכים הבאים"

מתוך אסטרופדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 28: שורה 28:
  
 
'''[[גילוי ראשון של כוכב כפול לוקה המורכב משני ננסים לבנים]]''' - חוקרים ב[http://www.ucsb.edu/ אוניברסיטת קליפורניה, סנטה ברברה (UCSB)] גילו את ה[[כוכב כפול|כוכב הכפול]] הלוקה הראשון המורכב משני [[ננס לבן|ננסים לבנים]] מופרדים. חשיבות הגילוי היא בכך שהוא מאפשר את מדידת הרדיוס וה[[מסה]] של שני הננסים, שאחד מהם הוא מסוג נדיר וגודלו טרם נמדד ישירות.
 
'''[[גילוי ראשון של כוכב כפול לוקה המורכב משני ננסים לבנים]]''' - חוקרים ב[http://www.ucsb.edu/ אוניברסיטת קליפורניה, סנטה ברברה (UCSB)] גילו את ה[[כוכב כפול|כוכב הכפול]] הלוקה הראשון המורכב משני [[ננס לבן|ננסים לבנים]] מופרדים. חשיבות הגילוי היא בכך שהוא מאפשר את מדידת הרדיוס וה[[מסה]] של שני הננסים, שאחד מהם הוא מסוג נדיר וגודלו טרם נמדד ישירות.
 
'''[[התגלה סוג חדש של סופרנובה]]''' -  במאמר שעומד להתפרסם בכתב העת Nature מראים אסטרונומים כי הסופרנובה SN2005E,  שהופיעה במרחק חריג של כ-23 קילו-פרסק מהגלקסיה שלה,  הכילה כמויות סידן העולות פי חמש עד עשר על אלה שנמצאו בסופרנובות אחרות.
 
  
 
'''[[מפות שמיים חודשיות לשנת 2011]]''' - מפות שמיים חודשיות לשנת 2011 הכוללות את מיקום כוכבי הלכת ומתאימות לצופה מישראל.
 
'''[[מפות שמיים חודשיות לשנת 2011]]''' - מפות שמיים חודשיות לשנת 2011 הכוללות את מיקום כוכבי הלכת ומתאימות לצופה מישראל.

גרסה מ־15:55, 11 ביולי 2011

האסטרופדיה העברית הינה מיזם אנציקלופדי של המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת ת"א ומטרתה לספק מידע באסטרונומיה ואסטרופיזיקה בפרט, ובמדעים מדויקים בכלל, ללא תשלום, לכל דורש. מאמרי האסטרופדיה נכתבים ע"י אסטרופיזיקאים ופיזקאים המומחים בתחומם. בנוסף תורמים לאסטרופדיה חובבי אסטרונומיה בעלי ניסיון רב (ראו צוות האסטרופדיה). מאמרי האסטרופדיה עוברים עריכה מדעית קפדנית שמטרתה למנוע טעויות ואי-דיוקים. במידה ונתקלתם בשגיאה נודה לכם אם תדווחו לנו עליה. האתר אינו פתוח לעריכה ע"י הקהל הרחב.



אנו ממליצים להתעדכן בחידושים באתר שיתווספו עם הזמן.



ברוכים הבאים לאסטרופדיה - האנציקלופדיה לאסטרונומיה, אסטרופיזיקה ומדעי החלל.

תמונת החודש
Day Two 680px 2.jpg
בתמונה נראה הזוהר הצפוני, כפי שנצפה בשמי לפלנד (חבל ארץ בצפונה של פינלנד), בליל ה-16 למרץ 2009.

הזוהר הצפוני (באנגלית: Aurora Borealis) היא תופעה אטמוספרית הנצפת בקרבת הקטבים של כדור הארץ. בתופעה זו רואים מעין פסים צבעוניים על פני השמיים. התופעה נגרמת בעקבות הגבה של חלקיקים טעונים ואנרגטים (קרניים קוסמיות שמקורן בד"כ בשמש) והשדה המגנטי של כדור הארץ. חלקיקים אלה מתועלים ע"י השדה המגנטי של כדור הארץ עד לגובה אופיני של כ- 100 קילומטרים מגובה פני הים. חלקיקים טעוני אלה מתנגשים עם האטומים באטמוספירה ומעררים (מעלים את האנרגיה של האטומים באטמוספירה ע"י התנגשות בה הם מעבירים אנרגיה לאטומים) את האטומים באטמוספירה, כאשר החמצן דועך חזרה למצב אנרגתי נמוך קרינה ירקרקה נפלטת, כפי שניתן לראות בתמונה. השם "הזוהר הצפוני" מטעה כיוון שאת המחזה ניתן לראות גם בקוטב הדרומי של כדור הארץ. לזוהר הנצפה מחצי הכדור הדרומי נהוג לקרוא זוהר דרומי (באנגלית: Aurora Australis).

צילום:פרופ' ניר שביב, האוניברסיטה העברית בירושלים.

ראו: תמונות החודש קודמות.


חדשות
גילוי ראשון של כוכב כפול לוקה המורכב משני ננסים לבנים - חוקרים באוניברסיטת קליפורניה, סנטה ברברה (UCSB) גילו את הכוכב הכפול הלוקה הראשון המורכב משני ננסים לבנים מופרדים. חשיבות הגילוי היא בכך שהוא מאפשר את מדידת הרדיוס והמסה של שני הננסים, שאחד מהם הוא מסוג נדיר וגודלו טרם נמדד ישירות.

מפות שמיים חודשיות לשנת 2011 - מפות שמיים חודשיות לשנת 2011 הכוללות את מיקום כוכבי הלכת ומתאימות לצופה מישראל.


ערכים חדשים
גבול רוש או רדיוס רוש הוא המרחק המינמלי בין שני גופים הסובבים זה סביב זה בו הגופים יוכלו להמשיך ולהתקיים מבלי להתפרק ...

עומק אופטי הינו גודל פיזיקלי חסר ממדים המהווה מדד למספר הפיזורים והבליעות שעוברת קרינה אלקטרומגנטית (או כל שטף של חלקיקים) בעת מעבר דרך תווך ...

קרינת עצר או קרינת ברמשטרלונג היא קרינה אלקטרומגנטית הנפלטת כאשר אלקטרונים חופשיים מואצים בשדה החשמלי של יונים ...

חגורת קייפר היא אזור המצוי מעבר למסלולו של נפטון, במרחק של בין כ 30 לכ 50 יחידות אסטרונומיות מהשמש. ...

מפת שמיים חודשית הינה מפת כוכבים המציגה את כל השמיים הניתנים לצפייה ממקום מסוים על כדור הארץ, בזמן מסוים. (במאמר מופיעות מפות שמיים חודשיות "רב שנתיות" המתאימות לצופה מישראל) ...


ההמלצה החודשית
מדעים פלנטריים (באנגלית: Planetary Science) ההינו ענף מדעי העוסק בחקר מערכת השמש. ענף זה חוקר את הדינמיקה של הגופים המקיפים את השמש או זה את זה; את האבולוציה התרמית שלהם; את האינטראקציה ביניהם; את האטמוספירות ואת הטבעות שלהם; ואת תהליכי יצירתם. מאז סוף המאה העשרים, החלו מדענים פלנטריים לעסוק גם במחקר השוואתי של מערכות שמש זרות ביחס למערכת השמש המקומית שלנו.

המדעים הפלנטריים הוא ענף רב תחומי בו נעשה שימוש בשיטות מדעיות מגוונות ובכלל זה שיטות גיאולוגיות, גיאופיזיקליות ומטאורולוגיות בנוסף לפיזיקה, כימיה ואסטרונומיה. בחצי המאה האחרונה, נעשה שימוש במדידות מקומיות ("לא-אסטרונומיות") בתחום המדעים פלנטריים, כאשר חלליות מחקר הגיעו, הקיפו ונחתו על גופים שונים במערכת השמש...