הבדלים בין גרסאות בדף "ברוכים הבאים"

מתוך אסטרופדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(48 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
האסטרופדיה העברית הינה מיזם אנציקלופדי של [http://astroclub.tau.ac.il  המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת ת"א] ומטרתה לספק מידע באסטרונומיה ואסטרופיזיקה בפרט, ובמדעים מדויקים בכלל, ללא תשלום, לכל דורש. מאמרי האסטרופדיה נכתבים ע"י אסטרופיזיקאים ופיזקאים המומחים בתחומם. בנוסף תורמים לאסטרופדיה חובבי אסטרונומיה בעלי ניסיון רב (ראו [[צוות האסטרופדיה]]). מאמרי האסטרופדיה עוברים עריכה מדעית קפדנית שמטרתה למנוע טעויות ואי-דיוקים. במידה ונתקלתם בשגיאה נודה לכם אם [http://astroclub.tau.ac.il/contact_h.html  תדווחו] לנו עליה.
+
{| style="width: 99%; margin: auto;" cellpadding="5"
האתר אינו פתוח לעריכה ע"י הקהל הרחב.
+
|-valign="top"
----
+
<!-- right side -->
----
+
| style="width:49%; min-width: 350px;" |
אנו ממליצים להתעדכן בחידושים באתר שיתווספו עם הזמן.
+
<div style="font-size: 150%;  line-height: 1.3">'''ברוכים הבאים לאסטרופדיה - האנציקלופדיה לאסטרונומיה, אסטרופיזיקה ומדעי החלל!'''</div>
----
+
'''ה[[אסטרופדיה]] היא מיזם אנציקלופדי של [[המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת תל-אביב]], ומטרתה לספק מידע באסטרונומיה ואסטרופיזיקה בפרט, ובמדעים מדויקים בכלל, ללא תשלום, לכל דורש. כעת יש ב[[אסטרופדיה]] [[מיוחד:Statistics|{{מספר ערכים}} ערכים]].'''
----
 
  
<font size="5" > <font color= #0000FF>ברוכים הבאים לאסטרופדיה - האנציקלופדיה לאסטרונומיה, אסטרופיזיקה ומדעי החלל. </font>  </font>
+
מאמרי האסטרופדיה נכתבים על-ידי אסטרופיזיקאים ופיזיקאים המומחים בתחומם. בנוסף תורמים לאסטרופדיה חובבי אסטרונומיה בעלי ניסיון רב (ראו [[צוות האסטרופדיה]]). מאמרי האסטרופדיה עוברים עריכה מדעית קפדנית שמטרתה למנוע טעויות ואי-דיוקים. אם נתקלתם בשגיאה נודה לכם אם [http://astro-club.tau.ac.il/צרו-קשרתדווחו] לנו עליה. האתר אינו פתוח לעריכה על-ידי הקהל הרחב. אנו ממליצים להתעדכן בחידושים באתר שיתוספו עם הזמן.
{{תמונה_שמאלית|
 
|שם=תמונת החודש - יוני
 
|תמונה=[[תמונה:SN2005E.jpg|600px]]
 
|כתובית=
 
בתמונה:סופרנובה SN2005E אשר התגלתה בשנת 2005 ע"י חוקרים מאוניברסיטת ברקלי. במאמר העומד  בכתב העת Nature מראים אסטרונומים בראשותם של [http://www.cfa.harvard.edu/~hperets/  דר' חגי פרץ] ו[http://www.weizmann.ac.il/home/galyamדר' אבישי גל-ים]  כי הסופרנובה SN2005E הינה [[התגלה סוג חדש של סופרנובה|סוג חדש של פיצוץ אסטרופיזיקלי]].  
 
  
חלק מה[[כוכב|כוכבים]] מסיימים את חייהם בפיצוץ הקרוי [[סופרנובה]].  סופרנובה (supernova) היא תופעה אסטרונומית חולפת; היא מופיעה בשמיים לפתע כמקור אור נקודתי שתחילה מתבהר, ואז דועך במשך מספר ימים עד מספר שבועות עד שהוא נעלם לחלוטין.  כיום ידועים שני סוגים עיקריים של סופרנובות - סופרנובות שבהן הליבה של כוכב [[מסה|מאסיבי]] קורסת והמעטפת מועפת לכל עבר בפיצוץ אדיר וסופרנובות שבהן [[ננס לבן]] מגיע למסה קריטית שבה החומר שבו עובר תגובות תרמו-גרעיניות (ראו: [[תגובות גרעיניות והיווצרות היסודות הכבדים]]) שבהן יסודות קלים הופכים ליסודות כבדים תוך כדי שחרור אנרגיה והננס הלבן מתפוצץ מבלי שישאר לו זכר.
+
{{עמוד ראשי/תיבה
 
+
<!--|תמונה=[[קובץ:Gnome-emblem-photosmain.jpg|34px|תמונת החודש|קישור=אסטרופדיה:תמונת החודש/תמונות קודמות]]-->
[http://adsabs.harvard.edu/abs/2009arXiv0906.2003P במאמר] שהתפרסם  בכתב-העת המדעי Nature דיווחו ד"ר פרץ וד"ר גל-ים כי פיצוץ יוצא דופן זה מתאים למודל שבו כוכב קומפקטי מהסוג הקרוי ננס לבן "גונב" שכבה עבה של הליום מכוכב שכן. לפי המודל הזה, הכוכב עובר סוג מיוחד של התפוצצות תרמו-גרעינית, אשר משמידה את ההליום אבל אינה הורסת את שאר חלקי הננס הלבן (ראו איור מימין). לעומת זאת, בסוג סופרנובה נפוץ הקרוי Ia, שגם בה מעורב ננס לבן (המכיל בעיקר פחמן וחמצן), הכוכב מתפוצץ לרסיסים לאחר ש"גנב" חומר משכנו.
+
|רוחב=34
מחקר זה הוביל את המדענים למסקנה שהסופרנובה SN 2005E משתייכת לסוג חדש ונדיר יחסית של כוכבים מתפוצצים. המדענים סבורים שאורן החלש יחסית של סופרנובות אלה מקשה על גילוין, אך למעשה הן רבות למדי, ובעלות תרומה משמעותית ליצירת היסודות הכבדים ביקום. "חקר ההתפוצצויות הקוסמיות עומד ביסודו של המאמץ להבין את האופן בו נוצרו היסודות המרכיבים את [[כוכב לכת|כוכבי הלכת]] ואת היצורים החיים. המחקר גם שופך אור על בעיה עתיקה באסטרופיזיקה והיא מהו המנגנון העיקרי ליצירת הסידן ביקום.
+
|צבע=סגול
 
+
|id=mp-tfp
 
+
|title=תמונת החודש
ראו: [[תמונות קודמות|תמונות החודש קודמות]].}}
+
|תוכן={{תמונת החודש ינואר 2012}}
 
+
<div style="clear: left; float: left;">'''[[אסטרופדיה:תמונת החודש/תמונות קודמות|תמונות מומלצות נוספות]]'''</div>
 
+
<div style="clear: right; float: right;">'''[[מיוחד:דף_אקראי_בקטגוריה/תמונות מומלצות|תמונה מומלצת אקראית]]'''</div>
 
+
}}
 
+
<!-- left side -->
 
+
|
{{טבלה צבע 3|
+
{{עמוד ראשי/תיבה
|שם=חדשות
+
<!--|תמונה=[[קובץ:Article1 B.svg|26px|ערך מומלץ|קישור=פורטל:ערכים מומלצים]]-->
|כתובית=
+
|רוחב=26
 
+
|שמאל=3
'''[[התגלה סוג חדש של סופרנובה]]''' -  במאמר שעומד להתפרסם בכתב העת Nature מראים אסטרונומים כי הסופרנובה SN2005E,  שהופיעה במרחק חריג של כ-23 קילו-פרסק מהגלקסיה שלה,  הכילה כמויות סידן העולות פי חמש עד עשר על אלה שנמצאו בסופרנובות אחרות.
+
|צבע=כחול
 
+
|id=mf-tfa
'''[[מפות שמיים חודשיות לשנת 2011]]''' - מפות שמיים חודשיות לשנת 2011 הכוללות את מיקום כוכבי הלכת ומתאימות לצופה מישראל.
+
|title=ערך מומלץ
 
+
|תוכן=[[תמונה:Wmap.jpg|300px|שמאל]]{{:קרינת הרקע הקוסמית}}<!--
'''[[מפות שמיים חודשיות לשנת 2010]]''' - מפות שמיים חודשיות לשנת 2010 הכוללות את מיקום כוכבי הלכת ומתאימות לצופה מישראל.
+
--><div style="text-align:left;">'''[[קרינת הרקע הקוסמית|לערך המלא]] - [[מיוחד:דף_אקראי_בקטגוריה/ערכים מומלצים|מומלץ אקראי]]'''</div>
 
+
}}
'''[[התקבצות של צדק ואורנוס ב 8 ליוני 2010]]''' ...
 
 
 
'''[[התכסות נגה בירח ב 16 למאי 2010]]''' ...
 
  
  
 +
{{עמוד ראשי/תיבה
 +
<!--|תמונה=[[קובץ:Nuvola apps filetypes2.0.svg|37px|הידעת?|קישור=ויקיפדיה:הידעת?]]-->
 +
|רוחב=37
 +
|צבע=ירוק
 +
|title=שאלות ותשובות
 +
|id=mf-dyk
 +
|תוכן={{שאלה:כיצד ניתן לחשב את שדה הראייה של מצלמה?}}
 +
<div style="clear: left; float: left;">'''[[שאלה:כיצד ניתן לחשב את שדה הראייה של מצלמה?|לתשובה המלאה]]'''</div>
  
 +
<div style="clear: left; float: left;">'''[[:קטגוריה:שאלות ותשובות|שאלות ותשובות נוספות]]'''</div>
 +
<div style="clear: right; float: right;">'''[[מיוחד:אקראי/שאלה|שאלה אקראית]]'''</div>
 
}}
 
}}
  
{{טבלה צבע 3|
+
{{עמוד ראשי/תיבה
|שם=ערכים חדשים
+
<!--|תמונה=[[קובץ:Nuvola apps filetypes2.0.svg|37px|הידעת?|קישור=ויקיפדיה:הידעת?]]-->
|כתובית=
+
|רוחב=34
 
+
|צבע=ורוד
'''[[קרינת עצר]]''' או '''קרינת ברמשטרלונג''' היא [[קרינה אלקטרומגנטית]] הנפלטת כאשר [[אלקטרון|אלקטרונים]] חופשיים מואצים בשדה החשמלי של יונים ...
+
|title=ערכים חדשים
 +
|id=mf-otd
 +
|תוכן='''[[קרינת עצר]]''' או '''ברמשטרלונג''' היא [[קרינה אלקטרומגנטית]] הנפלטת כאשר [[אלקטרון|אלקטרונים]] חופשיים מואצים בשדה החשמלי של יונים ...
  
 
'''[[חגורת קייפר]]''' היא אזור המצוי מעבר ל[[אלמנטים של מסלול|מסלולו]] של [[נפטון]], במרחק של בין כ 30 לכ 50 [[יחידה אסטרונומית|יחידות אסטרונומיות]] מ[[השמש]]. ...
 
'''[[חגורת קייפר]]''' היא אזור המצוי מעבר ל[[אלמנטים של מסלול|מסלולו]] של [[נפטון]], במרחק של בין כ 30 לכ 50 [[יחידה אסטרונומית|יחידות אסטרונומיות]] מ[[השמש]]. ...
  
 
'''[[מפת שמיים חודשית]]''' הינה [[מפת כוכבים]] המציגה את כל ה[[כיפת השמיים|שמיים]] הניתנים לצפייה ממקום מסוים על [[כדור הארץ]], ב[[מערכות זמן|זמן]] מסוים. (במאמר מופיעות מפות שמיים חודשיות "רב שנתיות" המתאימות לצופה מישראל) ...
 
'''[[מפת שמיים חודשית]]''' הינה [[מפת כוכבים]] המציגה את כל ה[[כיפת השמיים|שמיים]] הניתנים לצפייה ממקום מסוים על [[כדור הארץ]], ב[[מערכות זמן|זמן]] מסוים. (במאמר מופיעות מפות שמיים חודשיות "רב שנתיות" המתאימות לצופה מישראל) ...
 
'''[[ערפילית]]''' היא שם כללי עבור עצם [[כיפת השמיים|שמיימי]] שיש בו גז או/ו אבק המחזירים או פולטים [[קרינה אלקטרומגנטית]]. קיימים ...
 
 
'''[[כוכב הבזק]]''' הוא סוג של [[כוכב משתנה]] שמאופיין ב"התפרצוית" תכופות דמויות אבוקות [[השמש|שמש]]. ...
 
 
'''[[רדיוס לרמור]]''' הינו הרדיוס של מסלול מעגלי של חלקיק טעון בנוכחות שדה מגנטי אחיד וקבוע. ...
 
 
'''[[תצפית בכוכבים משתנים]]''' עשויה להוות אתגר והפעלה מהנה למבוגרים וצעירים כאחד - מאמר זה עוסק בתצפית ב[[כוכב משתנה|כוכבים משתנים]] באמצעות ה[[העין האנושית וראיית לילה|עין]] וסוקר את טכניקות התצפית השונות, המלצות לתצפית ומה ניתן ...
 
 
'''[[אלגול]]''' הינו [[כוכב כפול לוקה]] מפורסם שניתן לראותו ב[[העין האנושית וראיית לילה|עין]] בלתי מצוידת. אלגול מצוי בתחומי [[קבוצות כוכבים|קבוצת הכוכבים]] [[פרסאוס]] ויש לו ...
 
 
'''[[עידוש כבידתי]]''' הוא מגוון של תופעות אסטרופיזיקליות הקשורות ב"עיקום" מסלול קרני האור של עצם [[מדידת מרחקים באסטרונומיה|מרוחק]] (למשל, [[קוואזר]], [[כוכב]] או [[גלקסיה]]) כתוצאה משדה כבידה של [[מסה]] או מסות כלשהן המצויות ...
 
 
 
}}
 
}}
  
 
+
<!--
{{טבלה צבע 2|
+
{{עמוד ראשי/תיבה
|שם=ההמלצה החודשית - יוני
+
|תמונה=[[קובץ:Newspaper Cover2.0.jpg|35px|חדשות ואקטואליה|קישור=תבנית:חדשות ואקטואליה]]
|כתובית=
+
|רוחב=35
'''[[אור הזודיאק]]'''  או '''אור גלגל המזלות''' (באנגלית: '''The Zodiac Light''') הינו אור [[השמש|שמש]] המפוזר ע"י חלקיקי אבק המצויים במישור [[מערכת השמש]] ומקיפים את השמש. ניתן להבחין ב[[קרינה אלקטרומגנטית|אור]] זה ב[[העין האנושית וראיית לילה|עין]] בלתי מצוידת מאזורים עם [[זיהום אור|שמיים חשוכים]]. כתוצאה מתכונות ההחזרה של האבק, אור זה נראה במיטבו בעת סוף [[זריחה, שקיעה ודמדומים|דמדומי הערב]] או תחילת דמדומי הבוקר כחרוט אור קלוש שבסיסו בנקודת השקיעה/זריחה של השמש והוא משתרע עד לגובה של כ-60 [[יחידות פיזיקליות#מעלה|מעלות]] מעל ה[[כיפת השמיים|אופק]]...
+
|צבע=צהוב
 
+
|title=חדשות ואקטואליה
 
+
|id=mf-itn
 
+
|תוכן=
 +
{{חדשות ואקטואליה}}
 
}}
 
}}
 +
-->

גרסה אחרונה מ־16:26, 13 במרץ 2018

ברוכים הבאים לאסטרופדיה - האנציקלופדיה לאסטרונומיה, אסטרופיזיקה ומדעי החלל!

האסטרופדיה היא מיזם אנציקלופדי של המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת תל-אביב, ומטרתה לספק מידע באסטרונומיה ואסטרופיזיקה בפרט, ובמדעים מדויקים בכלל, ללא תשלום, לכל דורש. כעת יש באסטרופדיה 233 ערכים.

מאמרי האסטרופדיה נכתבים על-ידי אסטרופיזיקאים ופיזיקאים המומחים בתחומם. בנוסף תורמים לאסטרופדיה חובבי אסטרונומיה בעלי ניסיון רב (ראו צוות האסטרופדיה). מאמרי האסטרופדיה עוברים עריכה מדעית קפדנית שמטרתה למנוע טעויות ואי-דיוקים. אם נתקלתם בשגיאה נודה לכם אם תדווחו לנו עליה. האתר אינו פתוח לעריכה על-ידי הקהל הרחב. אנו ממליצים להתעדכן בחידושים באתר שיתוספו עם הזמן.

תמונת החודש
גלקסית M64

בתמונה נראית הגלקסיה M64, המרוחקת כ-24 מליון שנות אור מאיתנו, הידועה בכינוייה "היפיפיה הנרדמת" וגם "עין שחורה". אף כי על פניו גלקסיה זו נראית שקטה (ומכאן כינוייה "היפיפיה הנרדמת") תצפיות שהתבצעו לאחרונה הראו כי למעשה הגז הבין כוכבי בחלקים החיצוניים מסתובהים בכיוון ההפוך לכיוון הסיבוב של הכוכבים והגז בחלקים הפנימיים של הגלקסיה. מודלים שונים גורסים כי כיווני הסיבוב השונים נגרמו עקב מאורע שככל הנראה התרחש לפני כמיליארד שנה, בו גלקסית לווין התמזגה עם M64. מאורע זה גרם ליצירתם של כוכבים חדשים (הנראים בצבע כחול) בשולי הגלקסיה. רצועה של אבק הבולע קרינה אלקטרומגנטית העניקה לה את כינוייה "עין שחורה". צילום: טלסקופ החלל ע"ש האבל, מנהלת החלל והתעופה של ארה"ב.

ערך מומלץ
Wmap.jpg
קרינת הרקע הקוסמית (באנגלית: Cosmic Microwave Background radiation) הינה קרינה בתחום גלי המיקרו אשר מגיעה אלינו מכל הכיוונים בשמיים באופן כמעט אחיד. קרינת הרקע הקוסמית הינה שריד לשלב מוקדם של היקום. ספקטרום קרינה זו תואם את ספקטרום קרינה הנפלטת מגוף שחור בטמפרטורה של 2.725±0.002 קלווין ברמת דיוק גבוהה מאוד. הפוטונים של קרינת הרקע הקוסמית הינם מקור הקרינה בעל צפיפות הפוטונים הגבוהה ביותר ביקום - בממוצע, כל ס"מ מעוקב של היקום מכיל כ-410 פוטונים של קרינת הרקע הקוסמית ובכל שנייה חולפים כ-1x1013 פוטונים של קרינת הרקע הקוסמית דרך קצה האגודל של כל אחד מקוראי המאמר. בנוסף, כאחוז אחד מהרעש בקליטת שידורי טלווזיה ע"י אנטנה חיצונית נובע כתוצאה מקרינת הרקע הקוסמית.

קרינה זו היא אחת העדויות להתרחשותו של המפץ הגדול.


שאלות ותשובות

שאלה: כיצד ניתן לחשב את שדה הראייה של מצלמה? או של מצלמה המורכבת על טלסקופ?

תשובה: שדה הראייה של גלאי כלשהו (למשל מצלמת CCD או סרט צילום) המצוי במישור המוקד של עדשה או טלסקופ ניתן (ברדיאנים) ע"י גודלו הפיזי של הגלאי מחולק באורך המוקד האפקטיבי של הטלסקופ. על מנת לקבל את התשובה במעלות יש להכפיל במספר 57.3 (שהוא מספר המעלות ברדיאן, בקירוב).

ערכים חדשים

קרינת עצר או ברמשטרלונג היא קרינה אלקטרומגנטית הנפלטת כאשר אלקטרונים חופשיים מואצים בשדה החשמלי של יונים ...

חגורת קייפר היא אזור המצוי מעבר למסלולו של נפטון, במרחק של בין כ 30 לכ 50 יחידות אסטרונומיות מהשמש. ...

מפת שמיים חודשית הינה מפת כוכבים המציגה את כל השמיים הניתנים לצפייה ממקום מסוים על כדור הארץ, בזמן מסוים. (במאמר מופיעות מפות שמיים חודשיות "רב שנתיות" המתאימות לצופה מישראל) ...