הבדלים בין גרסאות בדף "ברוכים הבאים"

מתוך אסטרופדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(20 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
האסטרופדיה העברית הינה מיזם אנציקלופדי של [http://astroclub.tau.ac.il  המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת ת"א] ומטרתה לספק מידע באסטרונומיה ואסטרופיזיקה בפרט, ובמדעים מדויקים בכלל, ללא תשלום, לכל דורש. מאמרי האסטרופדיה נכתבים ע"י אסטרופיזיקאים ופיזקאים המומחים בתחומם. בנוסף תורמים לאסטרופדיה חובבי אסטרונומיה בעלי ניסיון רב (ראו [[צוות האסטרופדיה]]). מאמרי האסטרופדיה עוברים עריכה מדעית קפדנית שמטרתה למנוע טעויות ואי-דיוקים. במידה ונתקלתם בשגיאה נודה לכם אם [http://astroclub.tau.ac.il/contact_h.html  תדווחו] לנו עליה.
+
{| style="width: 99%; margin: auto;" cellpadding="5"
האתר אינו פתוח לעריכה ע"י הקהל הרחב.
+
|-valign="top"
----
+
<!-- right side -->
----
+
| style="width:49%; min-width: 350px;" |
אנו ממליצים להתעדכן בחידושים באתר שיתווספו עם הזמן.
+
<div style="font-size: 150%;  line-height: 1.3">'''ברוכים הבאים לאסטרופדיה - האנציקלופדיה לאסטרונומיה, אסטרופיזיקה ומדעי החלל!'''</div>
----
+
'''ה[[אסטרופדיה]] היא מיזם אנציקלופדי של [[המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת תל-אביב]], ומטרתה לספק מידע באסטרונומיה ואסטרופיזיקה בפרט, ובמדעים מדויקים בכלל, ללא תשלום, לכל דורש. כעת יש ב[[אסטרופדיה]] [[מיוחד:Statistics|{{מספר ערכים}} ערכים]].'''
----
 
  
<font size="5" > <font color= #0000FF>ברוכים הבאים לאסטרופדיה - האנציקלופדיה לאסטרונומיה, אסטרופיזיקה ומדעי החלל. </font>  </font>
+
מאמרי האסטרופדיה נכתבים על-ידי אסטרופיזיקאים ופיזיקאים המומחים בתחומם. בנוסף תורמים לאסטרופדיה חובבי אסטרונומיה בעלי ניסיון רב (ראו [[צוות האסטרופדיה]]). מאמרי האסטרופדיה עוברים עריכה מדעית קפדנית שמטרתה למנוע טעויות ואי-דיוקים. אם נתקלתם בשגיאה נודה לכם אם [http://astro-club.tau.ac.il/צרו-קשר/  תדווחו] לנו עליה. האתר אינו פתוח לעריכה על-ידי הקהל הרחב. אנו ממליצים להתעדכן בחידושים באתר שיתוספו עם הזמן.
{{תמונה_שמאלית|
 
|שם=תמונת החודש - ינואר
 
|תמונה=[[תמונה:Tle2010 hetlage900c.jpg|600px]]
 
|כתובית=
 
בתמונה: בתמונה נראה [[ליקוי ירח|ליקוי הירח]] שהתרחש ב-21 לדצמבר 2010, אשר הנו  [[עונות השנה על כדור הארץ#היום הקצר בשנה|היום הקצר ביותר בשנה]].
 
 
 
'''[[ליקוי ירח|ליקוי הירח]]''' או '''ליקוי לבנה''' (באנגלית: '''Lunar Eclipse''') היא התופעה המתרחשת כאשר [[הירח]] נכנס לחרוט הצל של [[כדור הארץ]].
 
גם בעת ליקוי ירח  מלא אין הירח נעלם לחלוטין וניתן להבחין בו [[העין האנושית וראיית לילה|בעין בלתי מזוינת]], וצבעו חום אדמדם כפי שניתן לראות בתמונה. הסיבה לכך היא [[שבירת אור באטמוספרה של כדור הארץ]]. בעוד האור הכחול  מתפזר באטמוספרה (ומכאן צבעם הכחול של ה[[כיפת השמיים|שמיים]]) האור האדום חודר ביתר קלות את האטמוספרה של כדור הארץ אך הוא יוצא מהאטמוספרה לאחר שכיוונו השתנה בכמעלה (כלפי כדור הארץ). מאחר וזווית הקודקוד של הצל המלא של כדור הארץ הינה כחצי מעלה, אזי האור האדום שנשבר באטמוספרה מאיר חלקים נרחבים של חרוט הצל המלא של כדור הארץ ומכאן צבעו האדמדם של הירח בעת ליקוי מלא.
 
 
 
התמונה ערוכה באופן דיגיטלי, תמונה בחשיפה ארוכה, שנועדה לחשוף את אור הכוכבים, הוספה כמסגרת לתמונת ליקוי הלבנה
 
צילום: כריס הטלג'.
 
ראו: [[תמונות קודמות|תמונות החודש קודמות]].}}
 
 
 
{{טבלה צבע 3|
 
|שם=חדשות
 
|כתובית=
 
 
 
'''[[גילוי ראשון של כוכב כפול לוקה המורכב משני ננסים לבנים]]''' - חוקרים ב[http://www.ucsb.edu/ אוניברסיטת קליפורניה, סנטה ברברה (UCSB)] גילו את ה[[כוכב כפול|כוכב הכפול]] הלוקה הראשון המורכב משני [[ננס לבן|ננסים לבנים]] מופרדים. חשיבות הגילוי היא בכך שהוא מאפשר את מדידת הרדיוס וה[[מסה]] של שני הננסים, שאחד מהם הוא מסוג נדיר וגודלו טרם נמדד ישירות.
 
 
 
'''[[התגלה סוג חדש של סופרנובה]]''' -  במאמר שעומד להתפרסם בכתב העת Nature מראים אסטרונומים כי הסופרנובה SN2005E,  שהופיעה במרחק חריג של כ-23 קילו-פרסק מהגלקסיה שלה,  הכילה כמויות סידן העולות פי חמש עד עשר על אלה שנמצאו בסופרנובות אחרות.
 
 
 
'''[[מפות שמיים חודשיות לשנת 2011]]''' - מפות שמיים חודשיות לשנת 2011 הכוללות את מיקום כוכבי הלכת ומתאימות לצופה מישראל.
 
 
 
'''[[מפות שמיים חודשיות לשנת 2010]]''' - מפות שמיים חודשיות לשנת 2010 הכוללות את מיקום כוכבי הלכת ומתאימות לצופה מישראל.
 
  
 +
{{עמוד ראשי/תיבה
 +
<!--|תמונה=[[קובץ:Gnome-emblem-photosmain.jpg|34px|תמונת החודש|קישור=אסטרופדיה:תמונת החודש/תמונות קודמות]]-->
 +
|רוחב=34
 +
|צבע=סגול
 +
|id=mp-tfp
 +
|title=תמונת החודש
 +
|תוכן={{תמונת החודש ינואר 2012}}
 +
<div style="clear: left; float: left;">'''[[אסטרופדיה:תמונת החודש/תמונות קודמות|תמונות מומלצות נוספות]]'''</div>
 +
<div style="clear: right; float: right;">'''[[מיוחד:דף_אקראי_בקטגוריה/תמונות מומלצות|תמונה מומלצת אקראית]]'''</div>
 +
}}
 +
<!-- left side -->
 +
|
 +
{{עמוד ראשי/תיבה
 +
<!--|תמונה=[[קובץ:Article1 B.svg|26px|ערך מומלץ|קישור=פורטל:ערכים מומלצים]]-->
 +
|רוחב=26
 +
|שמאל=3
 +
|צבע=כחול
 +
|id=mf-tfa
 +
|title=ערך מומלץ
 +
|תוכן=[[תמונה:Wmap.jpg|300px|שמאל]]{{:קרינת הרקע הקוסמית}}<!--
 +
--><div style="text-align:left;">'''[[קרינת הרקע הקוסמית|לערך המלא]] - [[מיוחד:דף_אקראי_בקטגוריה/ערכים מומלצים|מומלץ אקראי]]'''</div>
 +
}}
  
  
 +
{{עמוד ראשי/תיבה
 +
<!--|תמונה=[[קובץ:Nuvola apps filetypes2.0.svg|37px|הידעת?|קישור=ויקיפדיה:הידעת?]]-->
 +
|רוחב=37
 +
|צבע=ירוק
 +
|title=שאלות ותשובות
 +
|id=mf-dyk
 +
|תוכן={{שאלה:כיצד ניתן לחשב את שדה הראייה של מצלמה?}}
 +
<div style="clear: left; float: left;">'''[[שאלה:כיצד ניתן לחשב את שדה הראייה של מצלמה?|לתשובה המלאה]]'''</div>
  
 +
<div style="clear: left; float: left;">'''[[:קטגוריה:שאלות ותשובות|שאלות ותשובות נוספות]]'''</div>
 +
<div style="clear: right; float: right;">'''[[מיוחד:אקראי/שאלה|שאלה אקראית]]'''</div>
 
}}
 
}}
  
{{טבלה צבע 3|
+
{{עמוד ראשי/תיבה
|שם=ערכים חדשים
+
<!--|תמונה=[[קובץ:Nuvola apps filetypes2.0.svg|37px|הידעת?|קישור=ויקיפדיה:הידעת?]]-->
|כתובית=
+
|רוחב=34
 
+
|צבע=ורוד
'''[[קרינת עצר]]''' או '''קרינת ברמשטרלונג''' היא [[קרינה אלקטרומגנטית]] הנפלטת כאשר [[אלקטרון|אלקטרונים]] חופשיים מואצים בשדה החשמלי של יונים ...
+
|title=ערכים חדשים
 +
|id=mf-otd
 +
|תוכן='''[[קרינת עצר]]''' או '''ברמשטרלונג''' היא [[קרינה אלקטרומגנטית]] הנפלטת כאשר [[אלקטרון|אלקטרונים]] חופשיים מואצים בשדה החשמלי של יונים ...
  
 
'''[[חגורת קייפר]]''' היא אזור המצוי מעבר ל[[אלמנטים של מסלול|מסלולו]] של [[נפטון]], במרחק של בין כ 30 לכ 50 [[יחידה אסטרונומית|יחידות אסטרונומיות]] מ[[השמש]]. ...
 
'''[[חגורת קייפר]]''' היא אזור המצוי מעבר ל[[אלמנטים של מסלול|מסלולו]] של [[נפטון]], במרחק של בין כ 30 לכ 50 [[יחידה אסטרונומית|יחידות אסטרונומיות]] מ[[השמש]]. ...
  
 
'''[[מפת שמיים חודשית]]''' הינה [[מפת כוכבים]] המציגה את כל ה[[כיפת השמיים|שמיים]] הניתנים לצפייה ממקום מסוים על [[כדור הארץ]], ב[[מערכות זמן|זמן]] מסוים. (במאמר מופיעות מפות שמיים חודשיות "רב שנתיות" המתאימות לצופה מישראל) ...
 
'''[[מפת שמיים חודשית]]''' הינה [[מפת כוכבים]] המציגה את כל ה[[כיפת השמיים|שמיים]] הניתנים לצפייה ממקום מסוים על [[כדור הארץ]], ב[[מערכות זמן|זמן]] מסוים. (במאמר מופיעות מפות שמיים חודשיות "רב שנתיות" המתאימות לצופה מישראל) ...
 
'''[[ערפילית]]''' היא שם כללי עבור עצם [[כיפת השמיים|שמיימי]] שיש בו גז או/ו אבק המחזירים או פולטים [[קרינה אלקטרומגנטית]]. קיימים ...
 
 
'''[[כוכב הבזק]]''' הוא סוג של [[כוכב משתנה]] שמאופיין ב"התפרצוית" תכופות דמויות אבוקות [[השמש|שמש]]. ...
 
 
 
}}
 
}}
  
 
+
<!--
{{טבלה צבע 2|
+
{{עמוד ראשי/תיבה
|שם=ההמלצה החודשית - ספטמבר
+
|תמונה=[[קובץ:Newspaper Cover2.0.jpg|35px|חדשות ואקטואליה|קישור=תבנית:חדשות ואקטואליה]]
|כתובית=
+
|רוחב=35
'''[[עידוש כבידתי]]''' (באנגלית: '''Gravitational Lensing''') הוא
+
|צבע=צהוב
מגוון של תופעות אסטרופיזיקליות הקשורות ב"עיקום" מסלול קרני האור של עצם [[מדידת מרחקים באסטרונומיה|מרוחק]] (למשל, [[קוואזר]], [[כוכב]] או [[גלקסיה]]) כתוצאה משדה כבידה של [[מסה]] או מסות כלשהן המצויות בין המקור לצופה (למשל, [[צביר גלקסיות]], כוכב, גלקסיה). המסות המעדשות נקראות '''עדשות כבידה''' (באנגלית: '''Gravitational Lens'''). עדשת כבידה יכולה לגרום למגוון תופעות החל מהסטת המיקום של דמות שנמצאת מאחורי העדשה, יצירת מספר דמויות של אותו המקור, עיכוב בזמן ההגעה של קרני האור המגיעות מהמקור, הגברת ה[[בהירות]] הכללית של המקור, עיוות הדמות של המקור ועוד...
+
|title=חדשות ואקטואליה
 
+
|id=mf-itn
 
+
|תוכן=
 
+
{{חדשות ואקטואליה}}
 
 
 
}}
 
}}
 +
-->

גרסה אחרונה מ־16:26, 13 במרץ 2018

ברוכים הבאים לאסטרופדיה - האנציקלופדיה לאסטרונומיה, אסטרופיזיקה ומדעי החלל!

האסטרופדיה היא מיזם אנציקלופדי של המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת תל-אביב, ומטרתה לספק מידע באסטרונומיה ואסטרופיזיקה בפרט, ובמדעים מדויקים בכלל, ללא תשלום, לכל דורש. כעת יש באסטרופדיה 233 ערכים.

מאמרי האסטרופדיה נכתבים על-ידי אסטרופיזיקאים ופיזיקאים המומחים בתחומם. בנוסף תורמים לאסטרופדיה חובבי אסטרונומיה בעלי ניסיון רב (ראו צוות האסטרופדיה). מאמרי האסטרופדיה עוברים עריכה מדעית קפדנית שמטרתה למנוע טעויות ואי-דיוקים. אם נתקלתם בשגיאה נודה לכם אם תדווחו לנו עליה. האתר אינו פתוח לעריכה על-ידי הקהל הרחב. אנו ממליצים להתעדכן בחידושים באתר שיתוספו עם הזמן.

תמונת החודש
גלקסית M64

בתמונה נראית הגלקסיה M64, המרוחקת כ-24 מליון שנות אור מאיתנו, הידועה בכינוייה "היפיפיה הנרדמת" וגם "עין שחורה". אף כי על פניו גלקסיה זו נראית שקטה (ומכאן כינוייה "היפיפיה הנרדמת") תצפיות שהתבצעו לאחרונה הראו כי למעשה הגז הבין כוכבי בחלקים החיצוניים מסתובהים בכיוון ההפוך לכיוון הסיבוב של הכוכבים והגז בחלקים הפנימיים של הגלקסיה. מודלים שונים גורסים כי כיווני הסיבוב השונים נגרמו עקב מאורע שככל הנראה התרחש לפני כמיליארד שנה, בו גלקסית לווין התמזגה עם M64. מאורע זה גרם ליצירתם של כוכבים חדשים (הנראים בצבע כחול) בשולי הגלקסיה. רצועה של אבק הבולע קרינה אלקטרומגנטית העניקה לה את כינוייה "עין שחורה". צילום: טלסקופ החלל ע"ש האבל, מנהלת החלל והתעופה של ארה"ב.

ערך מומלץ
Wmap.jpg
קרינת הרקע הקוסמית (באנגלית: Cosmic Microwave Background radiation) הינה קרינה בתחום גלי המיקרו אשר מגיעה אלינו מכל הכיוונים בשמיים באופן כמעט אחיד. קרינת הרקע הקוסמית הינה שריד לשלב מוקדם של היקום. ספקטרום קרינה זו תואם את ספקטרום קרינה הנפלטת מגוף שחור בטמפרטורה של 2.725±0.002 קלווין ברמת דיוק גבוהה מאוד. הפוטונים של קרינת הרקע הקוסמית הינם מקור הקרינה בעל צפיפות הפוטונים הגבוהה ביותר ביקום - בממוצע, כל ס"מ מעוקב של היקום מכיל כ-410 פוטונים של קרינת הרקע הקוסמית ובכל שנייה חולפים כ-1x1013 פוטונים של קרינת הרקע הקוסמית דרך קצה האגודל של כל אחד מקוראי המאמר. בנוסף, כאחוז אחד מהרעש בקליטת שידורי טלווזיה ע"י אנטנה חיצונית נובע כתוצאה מקרינת הרקע הקוסמית.

קרינה זו היא אחת העדויות להתרחשותו של המפץ הגדול.


שאלות ותשובות

שאלה: כיצד ניתן לחשב את שדה הראייה של מצלמה? או של מצלמה המורכבת על טלסקופ?

תשובה: שדה הראייה של גלאי כלשהו (למשל מצלמת CCD או סרט צילום) המצוי במישור המוקד של עדשה או טלסקופ ניתן (ברדיאנים) ע"י גודלו הפיזי של הגלאי מחולק באורך המוקד האפקטיבי של הטלסקופ. על מנת לקבל את התשובה במעלות יש להכפיל במספר 57.3 (שהוא מספר המעלות ברדיאן, בקירוב).

ערכים חדשים

קרינת עצר או ברמשטרלונג היא קרינה אלקטרומגנטית הנפלטת כאשר אלקטרונים חופשיים מואצים בשדה החשמלי של יונים ...

חגורת קייפר היא אזור המצוי מעבר למסלולו של נפטון, במרחק של בין כ 30 לכ 50 יחידות אסטרונומיות מהשמש. ...

מפת שמיים חודשית הינה מפת כוכבים המציגה את כל השמיים הניתנים לצפייה ממקום מסוים על כדור הארץ, בזמן מסוים. (במאמר מופיעות מפות שמיים חודשיות "רב שנתיות" המתאימות לצופה מישראל) ...