הבדלים בין גרסאות בדף "ברוכים הבאים"

מתוך אסטרופדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(15 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
האסטרופדיה העברית הינה מיזם אנציקלופדי של [http://astroclub.tau.ac.il  המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת ת"א] ומטרתה לספק מידע באסטרונומיה ואסטרופיזיקה בפרט, ובמדעים מדויקים בכלל, ללא תשלום, לכל דורש. מאמרי האסטרופדיה נכתבים ע"י אסטרופיזיקאים ופיזקאים המומחים בתחומם. בנוסף תורמים לאסטרופדיה חובבי אסטרונומיה בעלי ניסיון רב (ראו [[צוות האסטרופדיה]]). מאמרי האסטרופדיה עוברים עריכה מדעית קפדנית שמטרתה למנוע טעויות ואי-דיוקים. במידה ונתקלתם בשגיאה נודה לכם אם [http://astroclub.tau.ac.il/contact_h.html  תדווחו] לנו עליה.
+
{| style="width: 99%; margin: auto;" cellpadding="5"
האתר אינו פתוח לעריכה ע"י הקהל הרחב.
+
|-valign="top"
----
+
<!-- right side -->
----
+
| style="width:49%; min-width: 350px;" |
אנו ממליצים להתעדכן בחידושים באתר שיתווספו עם הזמן.
+
<div style="font-size: 150%;  line-height: 1.3">'''ברוכים הבאים לאסטרופדיה - האנציקלופדיה לאסטרונומיה, אסטרופיזיקה ומדעי החלל!'''</div>
----
+
'''ה[[אסטרופדיה]] היא מיזם אנציקלופדי של [[המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת תל-אביב]], ומטרתה לספק מידע באסטרונומיה ואסטרופיזיקה בפרט, ובמדעים מדויקים בכלל, ללא תשלום, לכל דורש. כעת יש ב[[אסטרופדיה]] [[מיוחד:Statistics|{{מספר ערכים}} ערכים]].'''
----
 
  
<font size="5" > <font color= #0000FF>ברוכים הבאים לאסטרופדיה - האנציקלופדיה לאסטרונומיה, אסטרופיזיקה ומדעי החלל. </font>  </font>
+
מאמרי האסטרופדיה נכתבים על-ידי אסטרופיזיקאים ופיזיקאים המומחים בתחומם. בנוסף תורמים לאסטרופדיה חובבי אסטרונומיה בעלי ניסיון רב (ראו [[צוות האסטרופדיה]]). מאמרי האסטרופדיה עוברים עריכה מדעית קפדנית שמטרתה למנוע טעויות ואי-דיוקים. אם נתקלתם בשגיאה נודה לכם אם [http://astro-club.tau.ac.il/צרו-קשר/ תדווחו] לנו עליה. האתר אינו פתוח לעריכה על-ידי הקהל הרחב. אנו ממליצים להתעדכן בחידושים באתר שיתוספו עם הזמן.
 
 
{{תמונה_שמאלית|
 
|שם=תמונת החודש - אפריל
 
|תמונה=[[תמונה:Day Two 680px 2.jpg|600px]]
 
|כתובית=
 
בתמונה נראה [[הזוהר הצפוני]], כפי שנצפה בשמי לפלנד (חבל ארץ בצפונה של אירופה), בליל ה-16 למרץ 2009.
 
 
 
''[[הזוהר הצפוני]]'' (באנגלית: '''Aurora Borealis''') היא תופעה אטמוספרית הנצפת בקרבת הקטבים של [[כדור הארץ]]. בתופעה זו רואים מעין פסים צבעוניים על פני [[השמיים|כיפת השמיים]].  התופעה נגרמת בעקבות הגבה של חלקיקים טעונים ואנרגטים ([[קרניים קוסמיות]] שמקורן בד"כ ב[[השמש|שמש]]) והשדה המגנטי של כדור הארץ.  חלקיקים אלה מתועלים ע"י השדה המגנטי של כדור הארץ עד לגובה אופיני של כ- 100 קילומטרים מגובה פני הים.
 
חלקיקים טעוני אלה מתנגשים עם האטומים באטמוספירה ומעררים (מעלים את האנרגיה של האטומים באטמוספירה ע"י התנגשות בה הם מעבירים אנרגיה לאטומים) את האטומים באטמוספירה, כאשר החמצן דועך חזרה למצב אנרגתי נמוך קרינה ירקרקה נפלטת, כפי שניתן לראות בתמונה.
 
השם "הזוהר הצפוני" מטעה כיוון שאת המחזה ניתן לראות גם בקוטב הדרומי של כדור הארץ. לזוהר הנצפה מחצי הכדור הדרומי נהוג לקרוא '''זוהר דרומי''' (באנגלית: '''Aurora Australis''').
 
 
 
צילום:פרופ' ניר שביב, האוניברסיטה העברית בירושלים.
 
 
 
ראו: [[תמונות קודמות|תמונות החודש קודמות]].}}
 
 
 
{{טבלה צבע 3|
 
|שם=חדשות
 
|כתובית=
 
 
 
'''[[גילוי ראשון של כוכב כפול לוקה המורכב משני ננסים לבנים]]''' - חוקרים ב[http://www.ucsb.edu/ אוניברסיטת קליפורניה, סנטה ברברה (UCSB)] גילו את ה[[כוכב כפול|כוכב הכפול]] הלוקה הראשון המורכב משני [[ננס לבן|ננסים לבנים]] מופרדים. חשיבות הגילוי היא בכך שהוא מאפשר את מדידת הרדיוס וה[[מסה]] של שני הננסים, שאחד מהם הוא מסוג נדיר וגודלו טרם נמדד ישירות.
 
 
 
'''[[התגלה סוג חדש של סופרנובה]]''' -  במאמר שעומד להתפרסם בכתב העת Nature מראים אסטרונומים כי הסופרנובה SN2005E,  שהופיעה במרחק חריג של כ-23 קילו-פרסק מהגלקסיה שלה,  הכילה כמויות סידן העולות פי חמש עד עשר על אלה שנמצאו בסופרנובות אחרות.
 
 
 
'''[[מפות שמיים חודשיות לשנת 2011]]''' - מפות שמיים חודשיות לשנת 2011 הכוללות את מיקום כוכבי הלכת ומתאימות לצופה מישראל.
 
 
 
'''[[מפות שמיים חודשיות לשנת 2010]]''' - מפות שמיים חודשיות לשנת 2010 הכוללות את מיקום כוכבי הלכת ומתאימות לצופה מישראל.
 
  
 +
{{עמוד ראשי/תיבה
 +
<!--|תמונה=[[קובץ:Gnome-emblem-photosmain.jpg|34px|תמונת החודש|קישור=אסטרופדיה:תמונת החודש/תמונות קודמות]]-->
 +
|רוחב=34
 +
|צבע=סגול
 +
|id=mp-tfp
 +
|title=תמונת החודש
 +
|תוכן={{תמונת החודש ינואר 2012}}
 +
<div style="clear: left; float: left;">'''[[אסטרופדיה:תמונת החודש/תמונות קודמות|תמונות מומלצות נוספות]]'''</div>
 +
<div style="clear: right; float: right;">'''[[מיוחד:דף_אקראי_בקטגוריה/תמונות מומלצות|תמונה מומלצת אקראית]]'''</div>
 +
}}
 +
<!-- left side -->
 +
|
 +
{{עמוד ראשי/תיבה
 +
<!--|תמונה=[[קובץ:Article1 B.svg|26px|ערך מומלץ|קישור=פורטל:ערכים מומלצים]]-->
 +
|רוחב=26
 +
|שמאל=3
 +
|צבע=כחול
 +
|id=mf-tfa
 +
|title=ערך מומלץ
 +
|תוכן=[[תמונה:Wmap.jpg|300px|שמאל]]{{:קרינת הרקע הקוסמית}}<!--
 +
--><div style="text-align:left;">'''[[קרינת הרקע הקוסמית|לערך המלא]] - [[מיוחד:דף_אקראי_בקטגוריה/ערכים מומלצים|מומלץ אקראי]]'''</div>
 +
}}
  
  
 +
{{עמוד ראשי/תיבה
 +
<!--|תמונה=[[קובץ:Nuvola apps filetypes2.0.svg|37px|הידעת?|קישור=ויקיפדיה:הידעת?]]-->
 +
|רוחב=37
 +
|צבע=ירוק
 +
|title=שאלות ותשובות
 +
|id=mf-dyk
 +
|תוכן={{שאלה:כיצד ניתן לחשב את שדה הראייה של מצלמה?}}
 +
<div style="clear: left; float: left;">'''[[שאלה:כיצד ניתן לחשב את שדה הראייה של מצלמה?|לתשובה המלאה]]'''</div>
  
 +
<div style="clear: left; float: left;">'''[[:קטגוריה:שאלות ותשובות|שאלות ותשובות נוספות]]'''</div>
 +
<div style="clear: right; float: right;">'''[[מיוחד:אקראי/שאלה|שאלה אקראית]]'''</div>
 
}}
 
}}
  
{{טבלה צבע 3|
+
{{עמוד ראשי/תיבה
|שם=ערכים חדשים
+
<!--|תמונה=[[קובץ:Nuvola apps filetypes2.0.svg|37px|הידעת?|קישור=ויקיפדיה:הידעת?]]-->
|כתובית=
+
|רוחב=34
 
+
|צבע=ורוד
'''[[גבול רוש]]''' או '''רדיוס רוש''' הוא המרחק המינמלי בין שני גופים הסובבים זה סביב זה בו הגופים יוכלו להמשיך ולהתקיים מבלי להתפרק ...
+
|title=ערכים חדשים
 
+
|id=mf-otd
'''[[עומק אופטי]]'''  הינו גודל פיזיקלי חסר ממדים המהווה מדד למספר הפיזורים והבליעות שעוברת [[קרינה אלקטרומגנטית]] (או כל שטף של חלקיקים) בעת מעבר דרך תווך ...
+
|תוכן='''[[קרינת עצר]]''' או '''ברמשטרלונג''' היא [[קרינה אלקטרומגנטית]] הנפלטת כאשר [[אלקטרון|אלקטרונים]] חופשיים מואצים בשדה החשמלי של יונים ...
 
 
'''[[קרינת עצר]]''' או '''קרינת ברמשטרלונג''' היא [[קרינה אלקטרומגנטית]] הנפלטת כאשר [[אלקטרון|אלקטרונים]] חופשיים מואצים בשדה החשמלי של יונים ...
 
  
 
'''[[חגורת קייפר]]''' היא אזור המצוי מעבר ל[[אלמנטים של מסלול|מסלולו]] של [[נפטון]], במרחק של בין כ 30 לכ 50 [[יחידה אסטרונומית|יחידות אסטרונומיות]] מ[[השמש]]. ...
 
'''[[חגורת קייפר]]''' היא אזור המצוי מעבר ל[[אלמנטים של מסלול|מסלולו]] של [[נפטון]], במרחק של בין כ 30 לכ 50 [[יחידה אסטרונומית|יחידות אסטרונומיות]] מ[[השמש]]. ...
  
 
'''[[מפת שמיים חודשית]]''' הינה [[מפת כוכבים]] המציגה את כל ה[[כיפת השמיים|שמיים]] הניתנים לצפייה ממקום מסוים על [[כדור הארץ]], ב[[מערכות זמן|זמן]] מסוים. (במאמר מופיעות מפות שמיים חודשיות "רב שנתיות" המתאימות לצופה מישראל) ...
 
'''[[מפת שמיים חודשית]]''' הינה [[מפת כוכבים]] המציגה את כל ה[[כיפת השמיים|שמיים]] הניתנים לצפייה ממקום מסוים על [[כדור הארץ]], ב[[מערכות זמן|זמן]] מסוים. (במאמר מופיעות מפות שמיים חודשיות "רב שנתיות" המתאימות לצופה מישראל) ...
 
 
 
}}
 
}}
  
 
+
<!--
{{טבלה צבע 2|
+
{{עמוד ראשי/תיבה
|שם=ההמלצה החודשית - ספטמבר
+
|תמונה=[[קובץ:Newspaper Cover2.0.jpg|35px|חדשות ואקטואליה|קישור=תבנית:חדשות ואקטואליה]]
|כתובית=
+
|רוחב=35
'''[[עידוש כבידתי]]''' (באנגלית: '''Gravitational Lensing''') הוא
+
|צבע=צהוב
מגוון של תופעות אסטרופיזיקליות הקשורות ב"עיקום" מסלול קרני האור של עצם [[מדידת מרחקים באסטרונומיה|מרוחק]] (למשל, [[קוואזר]], [[כוכב]] או [[גלקסיה]]) כתוצאה משדה כבידה של [[מסה]] או מסות כלשהן המצויות בין המקור לצופה (למשל, [[צביר גלקסיות]], כוכב, גלקסיה). המסות המעדשות נקראות '''עדשות כבידה''' (באנגלית: '''Gravitational Lens'''). עדשת כבידה יכולה לגרום למגוון תופעות החל מהסטת המיקום של דמות שנמצאת מאחורי העדשה, יצירת מספר דמויות של אותו המקור, עיכוב בזמן ההגעה של קרני האור המגיעות מהמקור, הגברת ה[[בהירות]] הכללית של המקור, עיוות הדמות של המקור ועוד...
+
|title=חדשות ואקטואליה
 
+
|id=mf-itn
 
+
|תוכן=
 
+
{{חדשות ואקטואליה}}
 
 
 
}}
 
}}
 +
-->

גרסה אחרונה מ־16:26, 13 במרץ 2018

ברוכים הבאים לאסטרופדיה - האנציקלופדיה לאסטרונומיה, אסטרופיזיקה ומדעי החלל!

האסטרופדיה היא מיזם אנציקלופדי של המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת תל-אביב, ומטרתה לספק מידע באסטרונומיה ואסטרופיזיקה בפרט, ובמדעים מדויקים בכלל, ללא תשלום, לכל דורש. כעת יש באסטרופדיה 233 ערכים.

מאמרי האסטרופדיה נכתבים על-ידי אסטרופיזיקאים ופיזיקאים המומחים בתחומם. בנוסף תורמים לאסטרופדיה חובבי אסטרונומיה בעלי ניסיון רב (ראו צוות האסטרופדיה). מאמרי האסטרופדיה עוברים עריכה מדעית קפדנית שמטרתה למנוע טעויות ואי-דיוקים. אם נתקלתם בשגיאה נודה לכם אם תדווחו לנו עליה. האתר אינו פתוח לעריכה על-ידי הקהל הרחב. אנו ממליצים להתעדכן בחידושים באתר שיתוספו עם הזמן.

תמונת החודש
גלקסית M64

בתמונה נראית הגלקסיה M64, המרוחקת כ-24 מליון שנות אור מאיתנו, הידועה בכינוייה "היפיפיה הנרדמת" וגם "עין שחורה". אף כי על פניו גלקסיה זו נראית שקטה (ומכאן כינוייה "היפיפיה הנרדמת") תצפיות שהתבצעו לאחרונה הראו כי למעשה הגז הבין כוכבי בחלקים החיצוניים מסתובהים בכיוון ההפוך לכיוון הסיבוב של הכוכבים והגז בחלקים הפנימיים של הגלקסיה. מודלים שונים גורסים כי כיווני הסיבוב השונים נגרמו עקב מאורע שככל הנראה התרחש לפני כמיליארד שנה, בו גלקסית לווין התמזגה עם M64. מאורע זה גרם ליצירתם של כוכבים חדשים (הנראים בצבע כחול) בשולי הגלקסיה. רצועה של אבק הבולע קרינה אלקטרומגנטית העניקה לה את כינוייה "עין שחורה". צילום: טלסקופ החלל ע"ש האבל, מנהלת החלל והתעופה של ארה"ב.

ערך מומלץ
Wmap.jpg
קרינת הרקע הקוסמית (באנגלית: Cosmic Microwave Background radiation) הינה קרינה בתחום גלי המיקרו אשר מגיעה אלינו מכל הכיוונים בשמיים באופן כמעט אחיד. קרינת הרקע הקוסמית הינה שריד לשלב מוקדם של היקום. ספקטרום קרינה זו תואם את ספקטרום קרינה הנפלטת מגוף שחור בטמפרטורה של 2.725±0.002 קלווין ברמת דיוק גבוהה מאוד. הפוטונים של קרינת הרקע הקוסמית הינם מקור הקרינה בעל צפיפות הפוטונים הגבוהה ביותר ביקום - בממוצע, כל ס"מ מעוקב של היקום מכיל כ-410 פוטונים של קרינת הרקע הקוסמית ובכל שנייה חולפים כ-1x1013 פוטונים של קרינת הרקע הקוסמית דרך קצה האגודל של כל אחד מקוראי המאמר. בנוסף, כאחוז אחד מהרעש בקליטת שידורי טלווזיה ע"י אנטנה חיצונית נובע כתוצאה מקרינת הרקע הקוסמית.

קרינה זו היא אחת העדויות להתרחשותו של המפץ הגדול.


שאלות ותשובות

שאלה: כיצד ניתן לחשב את שדה הראייה של מצלמה? או של מצלמה המורכבת על טלסקופ?

תשובה: שדה הראייה של גלאי כלשהו (למשל מצלמת CCD או סרט צילום) המצוי במישור המוקד של עדשה או טלסקופ ניתן (ברדיאנים) ע"י גודלו הפיזי של הגלאי מחולק באורך המוקד האפקטיבי של הטלסקופ. על מנת לקבל את התשובה במעלות יש להכפיל במספר 57.3 (שהוא מספר המעלות ברדיאן, בקירוב).

ערכים חדשים

קרינת עצר או ברמשטרלונג היא קרינה אלקטרומגנטית הנפלטת כאשר אלקטרונים חופשיים מואצים בשדה החשמלי של יונים ...

חגורת קייפר היא אזור המצוי מעבר למסלולו של נפטון, במרחק של בין כ 30 לכ 50 יחידות אסטרונומיות מהשמש. ...

מפת שמיים חודשית הינה מפת כוכבים המציגה את כל השמיים הניתנים לצפייה ממקום מסוים על כדור הארץ, בזמן מסוים. (במאמר מופיעות מפות שמיים חודשיות "רב שנתיות" המתאימות לצופה מישראל) ...