הבדלים בין גרסאות בדף "ברוכים הבאים"

מתוך אסטרופדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(55 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
האסטרופדיה העברית הינה מיזם אנציקלופדי של [http://astroclub.tau.ac.il  המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת ת"א] ומטרתה לספק מידע באסטרונומיה ואסטרופיזיקה בפרט, ובמדעים מדויקים בכלל, ללא תשלום, לכל דורש. מאמרי האסטרופדיה נכתבים ע"י אסטרופיזיקאים ופיזקאים המומחים בתחומם. בנוסף תורמים לאסטרופדיה חובבי אסטרונומיה בעלי ניסיון רב (ראו [[צוות האסטרופדיה]]). מאמרי האסטרופדיה עוברים עריכה מדעית קפדנית שמטרתה למנוע טעויות ואי-דיוקים. במידה ונתקלתם בשגיאה נודה לכם אם [http://astroclub.tau.ac.il/contact_h.html  תדווחו] לנו עליה.
+
{| style="width: 99%; margin: auto;" cellpadding="5"
האתר אינו פתוח לעריכה ע"י הקהל הרחב.
+
|-valign="top"
----
+
<!-- right side -->
----
+
| style="width:49%; min-width: 350px;" |
אנו ממליצים להתעדכן בחידושים באתר שיתווספו עם הזמן.
+
<div style="font-size: 150%;  line-height: 1.3">'''ברוכים הבאים לאסטרופדיה - האנציקלופדיה לאסטרונומיה, אסטרופיזיקה ומדעי החלל!'''</div>
----
+
'''ה[[אסטרופדיה]] היא מיזם אנציקלופדי של [[המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת תל-אביב]], ומטרתה לספק מידע באסטרונומיה ואסטרופיזיקה בפרט, ובמדעים מדויקים בכלל, ללא תשלום, לכל דורש. כעת יש ב[[אסטרופדיה]] [[מיוחד:Statistics|{{מספר ערכים}} ערכים]].'''
----
 
  
<font size="5" > <font color= #0000FF>ברוכים הבאים לאסטרופדיה - האנציקלופדיה לאסטרונומיה, אסטרופיזיקה ומדעי החלל. </font>  </font>
+
מאמרי האסטרופדיה נכתבים על-ידי אסטרופיזיקאים ופיזיקאים המומחים בתחומם. בנוסף תורמים לאסטרופדיה חובבי אסטרונומיה בעלי ניסיון רב (ראו [[צוות האסטרופדיה]]). מאמרי האסטרופדיה עוברים עריכה מדעית קפדנית שמטרתה למנוע טעויות ואי-דיוקים. אם נתקלתם בשגיאה נודה לכם אם [http://astro-club.tau.ac.il/צרו-קשר/  תדווחו] לנו עליה. האתר אינו פתוח לעריכה על-ידי הקהל הרחב. אנו ממליצים להתעדכן בחידושים באתר שיתוספו עם הזמן.
{{תמונה_שמאלית|
 
|שם=תמונת החודש - מאי
 
|תמונה=[[תמונה:Skymap may jun 2010.jpg|600px]]
 
|כתובית=
 
בתמונה: [[מפת שמיים חודשית]] המציגה את ה[[כיפת השמיים|שמיים]] כפי שנראים לצופה מישראל בשעות הערב של [[חודש|חודשים]] מאי ויוני 2010 (ראו גם: [[מפות שמיים חודשיות לשנת 2010]] ו[[מפות שמיים חודשיות לשנת 2011]]).
 
מפת שמיים חודשית הינה [[מפת כוכבים]] המציגה את כל ה[[כיפת השמיים|שמיים]] הניתנים לצפייה ממקום מסוים על [[כדור הארץ]], ב[[מערכות זמן|זמן]] מסוים. מפה זו מראה תמיד את חציה של כיפת השמיים הנמצא מעל ה[[כיפת השמיים|אופק]]. מראה הכוכבים בשמיים משתנה במהלך הלילה כתוצאה מסיבוב [[כדור הארץ]] סביב צירו (ראו גם: [[יממה כוכבית]] ו[[יממה שמשית]]), ומשתנה במהלך ה[[שנה]] כתוצאה מסיבוב הארץ סביב [[השמש]] (ראו גם: [[עונות השנה על כדור הארץ]]). ה[[מפת כוכבים מסתובבת|פלניספרה]] (מפת שמיים מסתובבת) היא מעין סוג של מפת שמיים חודשית. היתרון של מפות שמיים חודשיות על פני הפלניספרה הוא שהם מציגות את השמיים בצורה לא מעוותת.
 
  
כתוצאה מסיבוב [[כדור הארץ]] סביב צירו ה[[כוכב|כוכבים]] [[זריחה, שקיעה ודמדומים|זורחים]], נראים כנעים על פני כיפת השמיים ו[[זריחה, שקיעה ודמדומים|שוקעים]]. כדור הארץ משלים הקפה סביב צירו אחת ל 23 שעות ו-56 דקות (ראו [[יממה כוכבית]]). כתוצאה מסיבוב הארץ סביב [[השמש]], לאחר שכדור הארץ משלים סיבוב אחד סביב צירו וחלפו להם 23 שעות ו-56 דקות, השמש עדין לא חוזרת לאותה הנקודה בשמיים ורק לאחר 4 דקות נוספות (בממוצע), חוזרת השמש לאותה הנקודה (ראו [[יממה שמשית]]). ה[[מערכות זמן|שעון]] שאנו עושים בו שימוש הינו שעון המבוסס על תנועת השמש. על כן לאחר 24 שעות השמש חוזרת בקרוב לאותה הנקודה על פני כיפת השמיים. לעומת זאת כאשר אנו מתבוננים על הכוכבים לאחר 24 שעות, מצבם ישתנה מעט. מדי יום הכוכבים מקדימים את זריחתם (ביחס לשמש, ולשעון שבו אנו משתמשים) ב-3 דקות ו-56 שניות. לאחר שנה (כ-365 יום), יחזור כדור הארץ למצבו "ההתחלתי".
+
{{עמוד ראשי/תיבה
 +
<!--|תמונה=[[קובץ:Gnome-emblem-photosmain.jpg|34px|תמונת החודש|קישור=אסטרופדיה:תמונת החודש/תמונות קודמות]]-->
 +
|רוחב=34
 +
|צבע=סגול
 +
|id=mp-tfp
 +
|title=תמונת החודש
 +
|תוכן={{תמונת החודש ינואר 2012}}
 +
<div style="clear: left; float: left;">'''[[אסטרופדיה:תמונת החודש/תמונות קודמות|תמונות מומלצות נוספות]]'''</div>
 +
<div style="clear: right; float: right;">'''[[מיוחד:דף_אקראי_בקטגוריה/תמונות מומלצות|תמונה מומלצת אקראית]]'''</div>
 +
}}
 +
<!-- left side -->
 +
|
 +
{{עמוד ראשי/תיבה
 +
<!--|תמונה=[[קובץ:Article1 B.svg|26px|ערך מומלץ|קישור=פורטל:ערכים מומלצים]]-->
 +
|רוחב=26
 +
|שמאל=3
 +
|צבע=כחול
 +
|id=mf-tfa
 +
|title=ערך מומלץ
 +
|תוכן=[[תמונה:Wmap.jpg|300px|שמאל]]{{:קרינת הרקע הקוסמית}}<!--
 +
--><div style="text-align:left;">'''[[קרינת הרקע הקוסמית|לערך המלא]] - [[מיוחד:דף_אקראי_בקטגוריה/ערכים מומלצים|מומלץ אקראי]]'''</div>
 +
}}
  
ראו: [[תמונות קודמות|תמונות החודש קודמות]].}}
 
  
 +
{{עמוד ראשי/תיבה
 +
<!--|תמונה=[[קובץ:Nuvola apps filetypes2.0.svg|37px|הידעת?|קישור=ויקיפדיה:הידעת?]]-->
 +
|רוחב=37
 +
|צבע=ירוק
 +
|title=שאלות ותשובות
 +
|id=mf-dyk
 +
|תוכן={{שאלה:כיצד ניתן לחשב את שדה הראייה של מצלמה?}}
 +
<div style="clear: left; float: left;">'''[[שאלה:כיצד ניתן לחשב את שדה הראייה של מצלמה?|לתשובה המלאה]]'''</div>
  
 +
<div style="clear: left; float: left;">'''[[:קטגוריה:שאלות ותשובות|שאלות ותשובות נוספות]]'''</div>
 +
<div style="clear: right; float: right;">'''[[מיוחד:אקראי/שאלה|שאלה אקראית]]'''</div>
 +
}}
  
 +
{{עמוד ראשי/תיבה
 +
<!--|תמונה=[[קובץ:Nuvola apps filetypes2.0.svg|37px|הידעת?|קישור=ויקיפדיה:הידעת?]]-->
 +
|רוחב=34
 +
|צבע=ורוד
 +
|title=ערכים חדשים
 +
|id=mf-otd
 +
|תוכן='''[[קרינת עצר]]''' או '''ברמשטרלונג''' היא [[קרינה אלקטרומגנטית]] הנפלטת כאשר [[אלקטרון|אלקטרונים]] חופשיים מואצים בשדה החשמלי של יונים ...
  
 
+
'''[[חגורת קייפר]]''' היא אזור המצוי מעבר ל[[אלמנטים של מסלול|מסלולו]] של [[נפטון]], במרחק של בין כ 30 לכ 50 [[יחידה אסטרונומית|יחידות אסטרונומיות]] מ[[השמש]]. ...
{{טבלה צבע 3|
 
|שם=חדשות
 
|כתובית=
 
 
 
'''[[מפות שמיים חודשיות לשנת 2011]]''' - מפות שמיים חודשיות לשנת 2011 הכוללות את מיקום כוכבי הלכת ומתאימות לצופה מישראל.
 
 
 
'''[[מפות שמיים חודשיות לשנת 2010]]''' - מפות שמיים חודשיות לשנת 2010 הכוללות את מיקום כוכבי הלכת ומתאימות לצופה מישראל.
 
 
 
'''[[התקבצות של צדק ואורנוס ב 8 ליוני 2010]]''' ...
 
 
 
'''[[התכסות נגה בירח ב 16 למאי 2010]]''' ...
 
 
 
 
 
 
 
}}
 
 
 
{{טבלה צבע 3|
 
|שם=ערכים חדשים
 
|כתובית=
 
  
 
'''[[מפת שמיים חודשית]]''' הינה [[מפת כוכבים]] המציגה את כל ה[[כיפת השמיים|שמיים]] הניתנים לצפייה ממקום מסוים על [[כדור הארץ]], ב[[מערכות זמן|זמן]] מסוים. (במאמר מופיעות מפות שמיים חודשיות "רב שנתיות" המתאימות לצופה מישראל) ...
 
'''[[מפת שמיים חודשית]]''' הינה [[מפת כוכבים]] המציגה את כל ה[[כיפת השמיים|שמיים]] הניתנים לצפייה ממקום מסוים על [[כדור הארץ]], ב[[מערכות זמן|זמן]] מסוים. (במאמר מופיעות מפות שמיים חודשיות "רב שנתיות" המתאימות לצופה מישראל) ...
 
'''[[ערפילית]]''' היא שם כללי עבור עצם [[כיפת השמיים|שמיימי]] שיש בו גז או/ו אבק המחזירים או פולטים [[קרינה אלקטרומגנטית]]. קיימים ...
 
 
'''[[כוכב הבזק]]''' הוא סוג של [[כוכב משתנה]] שמאופיין ב"התפרצוית" תכופות דמויות אבוקות [[השמש|שמש]]. ...
 
 
'''[[רדיוס לרמור]]''' הינו הרדיוס של מסלול מעגלי של חלקיק טעון בנוכחות שדה מגנטי אחיד וקבוע. ...
 
 
'''[[תצפית בכוכבים משתנים]]''' עשויה להוות אתגר והפעלה מהנה למבוגרים וצעירים כאחד - מאמר זה עוסק בתצפית ב[[כוכב משתנה|כוכבים משתנים]] באמצעות ה[[העין האנושית וראיית לילה|עין]] וסוקר את טכניקות התצפית השונות, המלצות לתצפית ומה ניתן ...
 
 
'''[[אלגול]]''' הינו [[כוכב כפול לוקה]] מפורסם שניתן לראותו ב[[העין האנושית וראיית לילה|עין]] בלתי מצוידת. אלגול מצוי בתחומי [[קבוצות כוכבים|קבוצת הכוכבים]] [[פרסאוס]] ויש לו ...
 
 
'''[[עידוש כבידתי]]''' הוא מגוון של תופעות אסטרופיזיקליות הקשורות ב"עיקום" מסלול קרני האור של עצם [[מדידת מרחקים באסטרונומיה|מרוחק]] (למשל, [[קוואזר]], [[כוכב]] או [[גלקסיה]]) כתוצאה משדה כבידה של [[מסה]] או מסות כלשהן המצויות ...
 
 
 
}}
 
}}
  
 
+
<!--
{{טבלה צבע 2|
+
{{עמוד ראשי/תיבה
|שם=ההמלצה החודשית - מאי
+
|תמונה=[[קובץ:Newspaper Cover2.0.jpg|35px|חדשות ואקטואליה|קישור=תבנית:חדשות ואקטואליה]]
|כתובית=
+
|רוחב=35
'''[[אסטרואידים כפולים]]''' (באנגלית: '''Binary Asteroids''') הם שניים או יותר [[אסטרואידים]] שמסתובבים סביב מרכז כובד משותף. באזורים שונים ב[[מערכת השמש]] מוכרים כיום למעלה מ-180 אסטרואידים כפולים. מחקר של אסטרואידים כפולים מלמד אותנו רבות אודות התהליכים הדינמיים המתרחשים כל העת ב[[מערכת השמש]]. גופים כפולים קימיים גם ב[[חגורת קייפר]]...
+
|צבע=צהוב
 
+
|title=חדשות ואקטואליה
 
+
|id=mf-itn
 +
|תוכן=
 +
{{חדשות ואקטואליה}}
 
}}
 
}}
 +
-->

גרסה אחרונה מ־16:26, 13 במרץ 2018

ברוכים הבאים לאסטרופדיה - האנציקלופדיה לאסטרונומיה, אסטרופיזיקה ומדעי החלל!

האסטרופדיה היא מיזם אנציקלופדי של המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת תל-אביב, ומטרתה לספק מידע באסטרונומיה ואסטרופיזיקה בפרט, ובמדעים מדויקים בכלל, ללא תשלום, לכל דורש. כעת יש באסטרופדיה 233 ערכים.

מאמרי האסטרופדיה נכתבים על-ידי אסטרופיזיקאים ופיזיקאים המומחים בתחומם. בנוסף תורמים לאסטרופדיה חובבי אסטרונומיה בעלי ניסיון רב (ראו צוות האסטרופדיה). מאמרי האסטרופדיה עוברים עריכה מדעית קפדנית שמטרתה למנוע טעויות ואי-דיוקים. אם נתקלתם בשגיאה נודה לכם אם תדווחו לנו עליה. האתר אינו פתוח לעריכה על-ידי הקהל הרחב. אנו ממליצים להתעדכן בחידושים באתר שיתוספו עם הזמן.

תמונת החודש
גלקסית M64

בתמונה נראית הגלקסיה M64, המרוחקת כ-24 מליון שנות אור מאיתנו, הידועה בכינוייה "היפיפיה הנרדמת" וגם "עין שחורה". אף כי על פניו גלקסיה זו נראית שקטה (ומכאן כינוייה "היפיפיה הנרדמת") תצפיות שהתבצעו לאחרונה הראו כי למעשה הגז הבין כוכבי בחלקים החיצוניים מסתובהים בכיוון ההפוך לכיוון הסיבוב של הכוכבים והגז בחלקים הפנימיים של הגלקסיה. מודלים שונים גורסים כי כיווני הסיבוב השונים נגרמו עקב מאורע שככל הנראה התרחש לפני כמיליארד שנה, בו גלקסית לווין התמזגה עם M64. מאורע זה גרם ליצירתם של כוכבים חדשים (הנראים בצבע כחול) בשולי הגלקסיה. רצועה של אבק הבולע קרינה אלקטרומגנטית העניקה לה את כינוייה "עין שחורה". צילום: טלסקופ החלל ע"ש האבל, מנהלת החלל והתעופה של ארה"ב.

ערך מומלץ
Wmap.jpg
קרינת הרקע הקוסמית (באנגלית: Cosmic Microwave Background radiation) הינה קרינה בתחום גלי המיקרו אשר מגיעה אלינו מכל הכיוונים בשמיים באופן כמעט אחיד. קרינת הרקע הקוסמית הינה שריד לשלב מוקדם של היקום. ספקטרום קרינה זו תואם את ספקטרום קרינה הנפלטת מגוף שחור בטמפרטורה של 2.725±0.002 קלווין ברמת דיוק גבוהה מאוד. הפוטונים של קרינת הרקע הקוסמית הינם מקור הקרינה בעל צפיפות הפוטונים הגבוהה ביותר ביקום - בממוצע, כל ס"מ מעוקב של היקום מכיל כ-410 פוטונים של קרינת הרקע הקוסמית ובכל שנייה חולפים כ-1x1013 פוטונים של קרינת הרקע הקוסמית דרך קצה האגודל של כל אחד מקוראי המאמר. בנוסף, כאחוז אחד מהרעש בקליטת שידורי טלווזיה ע"י אנטנה חיצונית נובע כתוצאה מקרינת הרקע הקוסמית.

קרינה זו היא אחת העדויות להתרחשותו של המפץ הגדול.


שאלות ותשובות

שאלה: כיצד ניתן לחשב את שדה הראייה של מצלמה? או של מצלמה המורכבת על טלסקופ?

תשובה: שדה הראייה של גלאי כלשהו (למשל מצלמת CCD או סרט צילום) המצוי במישור המוקד של עדשה או טלסקופ ניתן (ברדיאנים) ע"י גודלו הפיזי של הגלאי מחולק באורך המוקד האפקטיבי של הטלסקופ. על מנת לקבל את התשובה במעלות יש להכפיל במספר 57.3 (שהוא מספר המעלות ברדיאן, בקירוב).

ערכים חדשים

קרינת עצר או ברמשטרלונג היא קרינה אלקטרומגנטית הנפלטת כאשר אלקטרונים חופשיים מואצים בשדה החשמלי של יונים ...

חגורת קייפר היא אזור המצוי מעבר למסלולו של נפטון, במרחק של בין כ 30 לכ 50 יחידות אסטרונומיות מהשמש. ...

מפת שמיים חודשית הינה מפת כוכבים המציגה את כל השמיים הניתנים לצפייה ממקום מסוים על כדור הארץ, בזמן מסוים. (במאמר מופיעות מפות שמיים חודשיות "רב שנתיות" המתאימות לצופה מישראל) ...