הבדלים בין גרסאות בדף "גז אידאלי"

מתוך אסטרופדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 24: שורה 24:
 
במקרים רבים בטבע גזים מתנהגים בקרוב טוב כמו גז אידאלי. במקרים אחרים, למשל כאשר גז נמצא במצב דחוס, ההנחה שגודל המולקולות זניח ביחס למרחק בינהם ושהם אינם מפעילים כוח זה על זה איננה נכונה.
 
במקרים רבים בטבע גזים מתנהגים בקרוב טוב כמו גז אידאלי. במקרים אחרים, למשל כאשר גז נמצא במצב דחוס, ההנחה שגודל המולקולות זניח ביחס למרחק בינהם ושהם אינם מפעילים כוח זה על זה איננה נכונה.
  
להלן מספר דוגמאות:
+
דוגמאות למצבים שבהם יש סטיות מגז אידאלי או שגז אידאלי אינו מתאר טוב את משוואת המצב (המשוואה הקושרת בין הלחץ, הצפיפות והטמפרטורה) הן:
  
1. במקרה כזה, קיים תיקון לחוק הגז האידאלי שנקרא משוואת ואן-דר-וואלס (van der Waals equation).
+
# כאשר גז נמצא במצב דחוס וגטדל המולקולות אינו ניתן להזנחה - במקרה כזה, קיים תיקון לחוק הגז האידאלי שנקרא משוואת ואן-דר-וואלס (van der Waals equation).
 +
# כאשר הגז חם מאד ודליל אזי לחץ הקרינה של הגז נעשה דומיננטי.
 +
# כאשר גז פרמיונים (אלקטרונים או נוקלאונים) נדחס לצפיפיות עצומות נכנס לפעולה עיקרון קוונטי הקרוי האיסור של פאולי. במקרה זה הגז הינו גז מנוון והוא איננו מקיים את חוק הגז האידאלי.
  
2. כאשר הגז חם מאד ודליל אזי לחץ הקרינה של הגז נעשה דומיננטי.
+
==ראו גם==
  
3. כאשר גז פרמיונים (אלקטרונים או נוקלאונים) נדחס לצפיפיות עצומות נכנס לפעולה עיקרון קוונטי הקרוי האיסור של פאולי. במקרה זה הגז הינו גז מנוון והוא איננו מקיים את חוק הגז האידאלי.
+
* [[גז מנוון]]
  
קישורים:
+
==הרצאות וידאו==
  
·        תרמודינמיקה של גז אידאלי : http://scienceworld.wolfram.com/physics/IdealGasLaw.html
+
==קישורים חיצוניים==
 +
 
 +
* [http://scienceworld.wolfram.com/physics/IdealGasLaw.html תרמודינמיקה של גז אידאלי]
 +
 
 +
==ספרות מקצועית==
 +
 
 +
 
 +
[[קטגוריה:פיזיקה]]
 +
 
 +
 
 +
'''מחברים'''
 +
----
 +
[[צוות האסטרופדיה#ערן אופק|ערן אופק]]

גרסה מ־01:18, 3 בינואר 2009

גז אידאלי (באנגלית: Ideal Gas) מוגדר כגז שמקיים בדיוק את משוואת הגז האידאלי (ראה להלן).

על מנת שגז יקיים את משוואת הגז האידאלי הוא צריך להיות מורכב ממולקלות או אטומים שתופשים נפח זניח מסה"כ הנפח שבו מצוי הגז, הכוחות בינהם זניחים, וההתנגשויות בין המולקולות למולקולות אחרות הינן התנגשויות אלסטיות (התנגשות אלסטית הינה התנגשות שבה נשמרת האנרגיה הקינטית לפני ואחרי ההתנגשות, התנגשות אלסטית מתרחשת אם במהלך ההתנגשות האנרגיה הקינטית איננה מומרת לסוג אחר של אנרגיה, למשל חום).

משוואת הגז האידאלי או חוק הגז האידאלי (Ideal Gas Law) – הינה משוואה המקשרת בין לחץ הגז, P, הטמפרטורה שלו T, והנפח שלו V. ניתן לרשום את משוואת הגז האידאלי בצורות הבאות:

PV=nRT

או לחילופין:

PV=Nk_{B}T

כאשר n הינו מספר המולים של הגז, R הינו קבוע הגזים, N מספר המולקולות בגז ו kB הינו קבוע בולצמן.

היסטוריה

חוק הגז האידאלי התגלה ע"י חיבור של שני חוקים:

  1. חוק צ'ארלס שהתגלה בשנת 1787 ע"י הפיזקאי ג'ק צ'ארלס (Jacques Charles), שקובע כי בלחץ קבוע הנפח של הגז מתכונתי לטמפרטורה של הגז.
  2. חוק בויל שהתגלה בשנת 1662 ע"י רוברט בויל (Robert Boyle) , שקובע כי בטמפרטורה קבועה מכפלת הלחץ והנפח קבועה.

סטיות מחוק הגז האידאלי

במקרים רבים בטבע גזים מתנהגים בקרוב טוב כמו גז אידאלי. במקרים אחרים, למשל כאשר גז נמצא במצב דחוס, ההנחה שגודל המולקולות זניח ביחס למרחק בינהם ושהם אינם מפעילים כוח זה על זה איננה נכונה.

דוגמאות למצבים שבהם יש סטיות מגז אידאלי או שגז אידאלי אינו מתאר טוב את משוואת המצב (המשוואה הקושרת בין הלחץ, הצפיפות והטמפרטורה) הן:

  1. כאשר גז נמצא במצב דחוס וגטדל המולקולות אינו ניתן להזנחה - במקרה כזה, קיים תיקון לחוק הגז האידאלי שנקרא משוואת ואן-דר-וואלס (van der Waals equation).
  2. כאשר הגז חם מאד ודליל אזי לחץ הקרינה של הגז נעשה דומיננטי.
  3. כאשר גז פרמיונים (אלקטרונים או נוקלאונים) נדחס לצפיפיות עצומות נכנס לפעולה עיקרון קוונטי הקרוי האיסור של פאולי. במקרה זה הגז הינו גז מנוון והוא איננו מקיים את חוק הגז האידאלי.

ראו גם

הרצאות וידאו

קישורים חיצוניים

ספרות מקצועית


מחברים


ערן אופק