הבדלים בין גרסאות בדף "גילוי ראשון של כוכב כפול המורכב משני ננסים לבנים"

מתוך אסטרופדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מ (שינה את רמת ההגנה של גילוי ראשון של כוכב כפול המורכב משני ננסים לבנים [edit=autoconfirmed:move=autoconfirmed:read=autoconfirmed])
 
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 11: שורה 11:
 
בנוסף למדידת הרדיוס והמסה של שני הכוכבים, מערכת כפולה לוקה מסוג נדיר זה הינה מעניינת מסיבות נוספות. לדוגמא, תופעה מעניינת המתרחשת במערכת הזו היא עידוש כבידתי. כאשר הננס הלבן הכבד והקטן יותר (כלומר זה העשוי פחמן וחמצן) מלקה את בן זוגו הוא מסתיר חלק מהאור המגיע ממנו, אבל, הוא בו זמנית גם גורם לעידוש כבידתי של האור הגורם להגברה של האור בכ-1%. כלומר, ללא העידוש הכבידתי הליקוי הראשי המערכת היה עמוק יותר ב-1%. בנוסף, מערכות של כוכבים כפולים המורכבות משני ננסים לבנים פולטות קרינה כבידתית, הגורמת למערכת לאבד אנרגיה ולשני הכוכבים להתקרב בהדרגה האחד אל השני. תהליך ההתקרבות במערכת החדשה שהתגלתה יימשך כמה מליארדי שנים וכיום לא ניתן לחזות במדוייק את תוצאות התהליך.
 
בנוסף למדידת הרדיוס והמסה של שני הכוכבים, מערכת כפולה לוקה מסוג נדיר זה הינה מעניינת מסיבות נוספות. לדוגמא, תופעה מעניינת המתרחשת במערכת הזו היא עידוש כבידתי. כאשר הננס הלבן הכבד והקטן יותר (כלומר זה העשוי פחמן וחמצן) מלקה את בן זוגו הוא מסתיר חלק מהאור המגיע ממנו, אבל, הוא בו זמנית גם גורם לעידוש כבידתי של האור הגורם להגברה של האור בכ-1%. כלומר, ללא העידוש הכבידתי הליקוי הראשי המערכת היה עמוק יותר ב-1%. בנוסף, מערכות של כוכבים כפולים המורכבות משני ננסים לבנים פולטות קרינה כבידתית, הגורמת למערכת לאבד אנרגיה ולשני הכוכבים להתקרב בהדרגה האחד אל השני. תהליך ההתקרבות במערכת החדשה שהתגלתה יימשך כמה מליארדי שנים וכיום לא ניתן לחזות במדוייק את תוצאות התהליך.
  
התצפיות שהובילו לתגלית נעשו במסגרת עבודת הדוקטורט של ג'סטין סטיינפדט מ-UCSB , תחת הנחייתו של פרופסור [http://www.itp.ucsb.edu/~bildsten/ לארס בילדסטן] מ[http://www.itp.ucsb.edu/  מכון קבלי לפיזיקה תאורטית] (KITP) שב-UCSB. לגילוי היה שותף[http://www.lcogt.net/en/user/ashporer/dev/homepage/  דר' אבי שפורר], חוקר ישראלי הנמצא ב-UCSB ו-LCOGT. שותפים נוספים הם  [http://www.kitp.ucsb.edu/~dkaplan/ דר' דוד קפלן] מ-KITP ודר' סטיב הוול מהמצפה האסטרונומי האופטי הלאומי (NOAO) שבטוסון אריזונה.
+
התצפיות שהובילו לתגלית נעשו במסגרת עבודת הדוקטורט של ג'סטין סטיינפדט מ-UCSB , תחת הנחייתו של פרופסור [http://www.itp.ucsb.edu/~bildsten/ לארס בילדסטן] מ[http://www.itp.ucsb.edu/  מכון קבלי לפיזיקה תאורטית] (KITP) שב-UCSB. לגילוי היה שותף [http://www.lcogt.net/en/user/ashporer/dev/homepage/  דר' אבי שפורר], חוקר ישראלי הנמצא ב-UCSB ו-LCOGT. שותפים נוספים הם  [http://www.kitp.ucsb.edu/~dkaplan/ דר' דוד קפלן] מ-KITP ודר' סטיב הוול מהמצפה האסטרונומי האופטי הלאומי (NOAO) שבטוסון אריזונה.
  
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==
שורה 20: שורה 20:
  
 
* [http://adsabs.harvard.edu/abs/2010ApJ...716L.146S קישור למאמר]
 
* [http://adsabs.harvard.edu/abs/2010ApJ...716L.146S קישור למאמר]
 +
* [http://www.kitp.ucsb.edu/~dkaplan/nltt11748.html קישור לאתר המכיל אנימציה הממחישה את העידוש הכבידתי המתרחש בזמן הליקוי הראשי]
 
* [http://www.ia.ucsb.edu/pa/display.aspx?pkey=2249 הודעה לעיתונות של אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה]
 
* [http://www.ia.ucsb.edu/pa/display.aspx?pkey=2249 הודעה לעיתונות של אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה]
 
* [http://www.hayadan.org.il/wp/special-type-of-white-dwarft-2305101/ מאמר ב"הידען"]
 
* [http://www.hayadan.org.il/wp/special-type-of-white-dwarft-2305101/ מאמר ב"הידען"]

גרסה אחרונה מ־01:22, 4 ביוני 2010

חוקרים באוניברסיטת קליפורניה, סנטה ברברה (UCSB) גילו את הכוכב הכפול הלוקה הראשון המורכב משני ננסים לבנים. חשיבות הגילוי היא בכך שהוא מאפשר את מדידת הרדיוס והמסה של שני הננסים, שאחד מהם הוא מסוג נדיר וגודלו טרם נמדד ישירות.

ננס לבן הוא שריד של כוכב שהיה בעל מסה של עד 8 מסות שמש. מרבית הננסים הלבנים עשויים פחמן או חמצן מכיון לא היה בעל מסה גדולה מספיק על מנת ליצור את התנאים להתיך יסודות אלו ליסודות כבדים יותר. החומר בננס לבן נמצא במצב של לחץ גבוה במיוחד היות וכוח הכבידה נתמך ע"י לחץ הניוון של האלקטרונים, וגודלם האופייני הוא כגודל כדור הארץ, כלומר רדיוס של כ-1% מרדיוס השמש.

חלק קטן מהננסים הלבנים עשויים מהליום, והסיבה שההליום לא עבר היתוך גרעיני ליסודות כבדים יותר קשורה באינטראקציה של הכוכב עם בן זוג במערכת של כוכב כפול. כוכבים נדירים אלו הינם בעלי מסה נמוכה במיוחד, של כ 10-20% ממסת השמש, אולם בשל יחס המסה-רדיוס של ננסים לבנים הם גדולים יותר מהננסים הלבנים הרגילים ובד"כ גם בהירים יותר.

צוות של אסטרונומים מ-UCSB גילה בתחילת 2010 מערכת של כוכב כפול לוקה המורכבת משני ננסים לבנים, אשר אחד מהם מורכב מהליום. זהו הגילוי הראשון של שני ננסים לבנים במערכת לוקה. בדומה להרבה גילויים מעניינים במדע גם הגילוי הזה היה מקרי. התצפיות על הכוכב נערכו במסגרת חיפוש פעימות בננסים לבנים עשויים הליום. התצפיות בוצעו ע"י טלסקופ פולקס צפון (Faulkes Telescope North; FTN), טלסקופ בקוטר 2 מטרים הנמצא על הר הליאקלה באי מאווי שהוואי. הטלסקופ שייך לרשת הטלסקופים של מצפה לאס קומברס (Las Cumbres Observatory Global Telescope; LCOGT). המדידות של עוצמת האור של הכוכב לא הראו פעימות, אולם הן הראו שהכוכב נעשה חוור במעט באופן מחזורי, כל פעם למשך כ-3 דקות. כלומר, הננס הלבן העשוי הליום נמצא במערכת כפולה לוקה כאשר הכוכב השני במערכת הוא ננס לבן רגיל העשוי פחמן וחמצן בעל רדיוס הקטן פי 4, וחוור ממנו פי 30. החוקרים הבינו מיד את חשיבות הגילוי המפתיע ואישרו אותו באמצעות תצפיות נוספות.

כוכבים כפולים (או כוכבים בינריים) לוקים הינם בעלי חשיבות אסטרופיזיקלית היות שהם מאפשרים למדוד את המסה והרדיוס של שני הכוכבים. מכאן שהמערכת החדשה אפשרה בפעם הראשונה למדוד ישירות את המסה והרדיוס של ננס לבן עשוי הליום. מדידות אלו אישרו את התחזית התאורתית בדבר יחס המסה-רדיוס של כוכב מסוג זה.

בנוסף למדידת הרדיוס והמסה של שני הכוכבים, מערכת כפולה לוקה מסוג נדיר זה הינה מעניינת מסיבות נוספות. לדוגמא, תופעה מעניינת המתרחשת במערכת הזו היא עידוש כבידתי. כאשר הננס הלבן הכבד והקטן יותר (כלומר זה העשוי פחמן וחמצן) מלקה את בן זוגו הוא מסתיר חלק מהאור המגיע ממנו, אבל, הוא בו זמנית גם גורם לעידוש כבידתי של האור הגורם להגברה של האור בכ-1%. כלומר, ללא העידוש הכבידתי הליקוי הראשי המערכת היה עמוק יותר ב-1%. בנוסף, מערכות של כוכבים כפולים המורכבות משני ננסים לבנים פולטות קרינה כבידתית, הגורמת למערכת לאבד אנרגיה ולשני הכוכבים להתקרב בהדרגה האחד אל השני. תהליך ההתקרבות במערכת החדשה שהתגלתה יימשך כמה מליארדי שנים וכיום לא ניתן לחזות במדוייק את תוצאות התהליך.

התצפיות שהובילו לתגלית נעשו במסגרת עבודת הדוקטורט של ג'סטין סטיינפדט מ-UCSB , תחת הנחייתו של פרופסור לארס בילדסטן ממכון קבלי לפיזיקה תאורטית (KITP) שב-UCSB. לגילוי היה שותף דר' אבי שפורר, חוקר ישראלי הנמצא ב-UCSB ו-LCOGT. שותפים נוספים הם דר' דוד קפלן מ-KITP ודר' סטיב הוול מהמצפה האסטרונומי האופטי הלאומי (NOAO) שבטוסון אריזונה.

ראו גם

קישורים חיצוניים


מחברים


אבי שפורר