הבדלים בין גרסאות בדף "גלובוס של הירח"

מתוך אסטרופדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מ (ביטל את ההגנה על גלובוס של הירח)
 
(6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''גלובוס של הירח לבנייה עצמית''' - בדף זה תוכלו למצוא הוראות לבנייה עצמית של גלובוס של [[הירח]] (ראו דוגמא ל[[גלובוס של כוכב הלכת צדק]] בתמונה משמאל). על מנת לבנות את הגלובוס יש להדפיס את שלושת המפות המופיעות בתחתית הדף במדפסת צבעונית ולעקוב אחר הוראות ההרכבה. זמן הרכבה משוער יכול לנוע בין 60 דקות ל 120 דקות כתלות בגיל ובמיומנות.
+
[[תמונה:JupiterGlobe_IM1.jpg|שמאל|250px|ממוזער|דוגמא לגלובוס לבנייה עצמית. בתמונה נראה [[גלובוס של כוכב הלכת צדק]]. צילום: אילן מנוליס.]]
 +
 
 +
'''גלובוס של הירח לבנייה עצמית''' - בדף זה תוכלו למצוא הוראות לבנייה עצמית של גלובוס של [[הירח]] (ראו דוגמא ל[[גלובוס של כוכב הלכת צדק]] בתמונה משמאל). על מנת לבנות את הגלובוס יש להדפיס את שלושת המפות המופיעות בתחתית הדף במדפסת צבעונית ולעקוב אחר הוראות ההרכבה. זזמן הרכבה משוער יכול לנוע בין שעה לשעתיים, בהתאם לגיל ולמיומנות. ההסברים המופיעים להלן מהווים תמצית של הרעיונות הקשורים בבניית הדגם, ומתאימים בהיקפם לליווי לימודי של הפעילות. להסברים מקיפים יותר, יש לקרוא את המאמרים המורחבים המקושרים מדף זה.  
  
 
==הקדמה==
 
==הקדמה==
  
[[הירח]] הוא השכן הקרוב ביותר של [[כדור הארץ]] בחלל ומרחקו הממוצע מאיתנו "רק" 384,400 [[יחידות פיזיקליות|ק"מ]] והוא הגוף
+
[[הירח]] הוא השכן הקרוב ביותר של [[כדור הארץ]] בחלל ומרחקו הממוצע מאיתנו הינו "רק" 384,400 [[יחידות פיזיקליות|ק"מ]]. בנוסף, הירח הוא הגוף
 
היחיד מחוץ לכדור הארץ שעליו הילכו בני אדם. הירח קטן יותר מכדור הארץ, בערך פי 4 בקוטר, וקוטרו
 
היחיד מחוץ לכדור הארץ שעליו הילכו בני אדם. הירח קטן יותר מכדור הארץ, בערך פי 4 בקוטר, וקוטרו
 
הממוצע 3474.8 ק"מ. הירח משלים הקפה אחת סביב כדור הארץ באותו פרק זמן שבו הוא מסתובב סביב צירו (אחת
 
הממוצע 3474.8 ק"מ. הירח משלים הקפה אחת סביב כדור הארץ באותו פרק זמן שבו הוא מסתובב סביב צירו (אחת
 
ל 27.3 [[יממה שמשית|יום]] - ראו [[חודש]]). על כן צופה מכדור הארץ רואה בקרוב רק צד אחד של הירח, הנקרא הצד הקרוב.
 
ל 27.3 [[יממה שמשית|יום]] - ראו [[חודש]]). על כן צופה מכדור הארץ רואה בקרוב רק צד אחד של הירח, הנקרא הצד הקרוב.
על מנת להבין תופעה פשוטה זו, ניתן לחשוב על מכונית הנוסעת בכיכר. צופה העומד במרכז הכיכר תמיד יראה את צד הרכב
+
על מנת להבין תופעה פשוטה זו, ניתן לחשוב על מכונית הנוסעת בכיכר תנועה מעגלית. צופה העומד במרכז הכיכר תמיד יראה את צד הרכב
 
של הנהג.
 
של הנהג.
  
שורה 13: שורה 15:
  
 
על פי המודל המקובל, הירח נוצר כתוצאה מהתנגשות בין גוף שגודלו בערך פי 2 מגודל הירח
 
על פי המודל המקובל, הירח נוצר כתוצאה מהתנגשות בין גוף שגודלו בערך פי 2 מגודל הירח
עם כדור הארץ. ההתנגשות התרחשה לפני כ 4.5 מיליארד [[שנה]], בעת היווצרות [[מערכת השמש]]. ההתנגשות
+
עם כדור הארץ. ההתנגשות התרחשה לפני כ-4.5 מיליארד [[שנה]], בעת היווצרות [[מערכת השמש]]. התנגשות זו התיכה את הגוף הפוגע ופיזרה חלקים ממנו וחלקים ממעטפת כדור הארץ לחלל ולמסלול סביב כדור
הנ"ל התיכה את הגוף הפוגע ופיזרה חלקים ממנו וחלקים ממעטפת כדור הארץ לחלל ולמסלול סביב כדור
+
הארץ. על פי מודל זה, הנקרא תיאורית ההתנגשות הגדולה, הירח נוצר ע"י התגבשות של שרידי ההתנגשות
הארץ. ע"פ מודל זה, הנקרא תיאורית ההתנגשות הגדולה, הירח נוצר ע"י התגבשות של שרידי ההתנגשות
 
 
שהקיפו את כדור הארץ. תאוריית ההתנגשות הגדולה היא היחידה, מבין מגוון התיאוריות שהוצעו, העומדת
 
שהקיפו את כדור הארץ. תאוריית ההתנגשות הגדולה היא היחידה, מבין מגוון התיאוריות שהוצעו, העומדת
 
בקנה אחד עם התצפיות והעובדות הידועות על הירח.
 
בקנה אחד עם התצפיות והעובדות הידועות על הירח.
שורה 32: שורה 33:
 
אטמוספרה ועל כן אין בלייה (ארוזיה) של מים, רוח וגשם השוחקים ומחדשים את פני הקרקע. למעשה הבליה
 
אטמוספרה ועל כן אין בלייה (ארוזיה) של מים, רוח וגשם השוחקים ומחדשים את פני הקרקע. למעשה הבליה
 
היחידה על פני הירח היא כתוצאה מפגיעות חוזרות ונשנות של מטאוריטים ומיקרו-מטאוריטים (מטאוריטים
 
היחידה על פני הירח היא כתוצאה מפגיעות חוזרות ונשנות של מטאוריטים ומיקרו-מטאוריטים (מטאוריטים
שגודלם האופייני מספר מיקרומטרים) בקרקע. מאחר ולירח אין אטמוספרה, המיקרו מטאוריטים אינם מואטים
+
שגודלם האופייני מספר מיקרומטרים) בקרקע. כמו כן, מאחר ולירח כאמור אין אטמוספרה, המיקרו מטאוריטים אינם מואטים
 
בדרכם לירח ופוגעים בו במהירות גדולה שמתיכה אותם וחלקים מהקרקע. התופעה גורמת לכך, שקרקע הירח
 
בדרכם לירח ופוגעים בו במהירות גדולה שמתיכה אותם וחלקים מהקרקע. התופעה גורמת לכך, שקרקע הירח
הינה אבקה דקה, הנקראת [[רגוליט]]), שנוצרה מהשחיקה המתמשכת הנ"ל.
+
הינה אבקה דקה, הנקראת [[רגוליט]]), שנוצרה מהשחיקה המתמשכת. לעומת זאת, האטמוספרה של כדור הארץ מתיכה חלק מהמטאוריטים הנכנסים לתוכה כתוצאה מהחיכוך העצום, וכך נמנע נזק רב לפני כדור הארץ.
  
  
 
====ימות====
 
====ימות====
  
הימות הינם אזורים גדולים ונמוכים שהתמלאו בלבה (סלעי בזלת) לפני כ 4 מיליארד שנה, בעת שהירח היה פעיל מבחינה
+
הימות (מלשון "ים", בדומה לימת הכנרת בישראל) הינם אזורים נרחבים ונמוכים שהתמלאו בלבה (סלעי בזלת) לפני כ-4 מיליארד שנה, בעת שהירח היה פעיל מבחינה
גיאולוגית. בימות אין מים והן נקראות כך מסיבות היסטוריות. האזורים הבזלתיים הללו הינם בעלי גוון אפרפר
+
גיאולוגית. בימות אין מים והן נקראות כך מסיבות היסטוריות ובעיקר משום המראה הכהה והשטוח שלהן. האזורים הבזלתיים הללו הינם בעלי גוון אפרפר
 
וניתן להבחין בהם בקלות גם ב[[העין האנושית וראיית לילה|עין]] בלתי מצוידת. כאשר מתבוננים על הימות מבעד ל[[טלסקופ]] ניתן להבחין
 
וניתן להבחין בהם בקלות גם ב[[העין האנושית וראיית לילה|עין]] בלתי מצוידת. כאשר מתבוננים על הימות מבעד ל[[טלסקופ]] ניתן להבחין
 
שצפיפות מכתשי הפגיעה עליהם נמוכה יחסית. הסיבה לכך, שאוששה גם ע"י מדידת גיל הסלעים שהובאו
 
שצפיפות מכתשי הפגיעה עליהם נמוכה יחסית. הסיבה לכך, שאוששה גם ע"י מדידת גיל הסלעים שהובאו
מהירח, היא שרוב מכתשי הפגיעה הגדולים על הירח נוצרו בזמן תקופת ההפצצה הגדולה לפני כ 4 מיליארד
+
מהירח, היא שרוב מכתשי הפגיעה הגדולים על הירח נוצרו בזמן תקופת ההפצצה הגדולה לפני כ-4 מיליארד
שנה.
+
שנה. כלומר, מספר קטן יחסית של מטאוריטים פגע בפני הירח בכלל, ובימות בפרט, ב-4 מיליארד השנים החולפות.
  
  
 
===מופעי הירח===
 
===מופעי הירח===
  
מופעי הירח הינן הצורות השונות שאותן הוא "לובש" במהלך החודש.
+
[[תמונה:MoonPhases.jpg|שמאל|250px|ממוזער|מופעי הירח במהלך החודש. באיור השמש מאירה מצד ימין. כאשר הירח נמצא בין כדור הארץ לשמש אזי חציו הימני (באיור) מואר, וצופה מכדור הארץ לא יכול לראות את הירח (תקופה זו נקראת מולד הירח). כאשר הירח מתקדם במסלולו, חלקים ממנו המוארים ע"י השמש מתחילים להראות מכדור הארץ. כאשר הירח נמצא ברבע הראשון, צופה מכדור הארץ רואה את חציו מואר (על פני כיפת השמיים זהו החצי הפונה לכיוון מערב), כאשר הירח נמצא מול השמש (צד שמאל באיור), אזי צופה מכדור הארץ, רואה רק את חציו המואר והירח נראה כעיגול שלם בשמיים (תקופה זו נקראת ירח מלא או מילוא). ברבע האחרון, שוב נראה הירח כחצי עיגול (הפעם, על פני כיפת השמיים, החצי המואר פונה מזרחה).]]
הירח אינו מפיק אור בכוחות עצמו, וניתן לראותו מאחר והוא מחזיר את אור השמש. במהלך החודש, הירח מקיף
+
 
 +
מופעי הירח הינן הצורות השונות שאותן הוא "לובש" במהלך ה[[חודש]].
 +
הירח אינו מפיק אור בכוחות עצמו, וניתן לראותו מאחר והוא [[אלבדו|מחזיר]] את אור [[השמש]]. במהלך החודש, הירח מקיף
 
את כדור הארץ ומיקומו ביחס לשמש משתנה. כתוצאה מכך במהלך החודש החלק המואר (או צורתו) של הירח
 
את כדור הארץ ומיקומו ביחס לשמש משתנה. כתוצאה מכך במהלך החודש החלק המואר (או צורתו) של הירח
 
משתנה.
 
משתנה.
שורה 60: שורה 63:
 
הארץ, רואה רק את חציו המואר והירח נראה כעיגול שלם בשמיים (תקופה זו נקראת ירח מלא או מילוא). ברבע
 
הארץ, רואה רק את חציו המואר והירח נראה כעיגול שלם בשמיים (תקופה זו נקראת ירח מלא או מילוא). ברבע
 
האחרון, שוב נראה הירח כחצי עיגול (הפעם, על פני כיפת השמיים, החצי המואר פונה מזרחה).
 
האחרון, שוב נראה הירח כחצי עיגול (הפעם, על פני כיפת השמיים, החצי המואר פונה מזרחה).
ןורחא
 
  
 
==הוראות לבניית הגלובוס==
 
==הוראות לבניית הגלובוס==
שורה 72: שורה 74:
 
[[תמונה:Moon_L.jpg|שמאל|250px|ממוזער|גלובוס של [[הירח]] לבנייה עצמית - חלק מספר 1. על מנת לקבל את התמונה בהפרדה גבוהה יש להקליק עליה. שימרו את התמונה, הדפיסו אותה באמצעות מדפסת צבעונית ועיקבו אחר הוראות ההרכבה.]]
 
[[תמונה:Moon_L.jpg|שמאל|250px|ממוזער|גלובוס של [[הירח]] לבנייה עצמית - חלק מספר 1. על מנת לקבל את התמונה בהפרדה גבוהה יש להקליק עליה. שימרו את התמונה, הדפיסו אותה באמצעות מדפסת צבעונית ועיקבו אחר הוראות ההרכבה.]]
  
ב 3 התמונות הבאות משמאל ניתן למצוא גלובוס של כוכב הלכת צדק להרכבה עצמית. לבניית הגלובוס:
+
ב 3 התמונות הבאות משמאל ניתן למצוא גלובוס של הירח להרכבה עצמית. לבניית הגלובוס:
  
 
* הדפיסו כל אחת מ- 3 המפות בעמודים הבאים על גבי דפי נייר נפרדים.
 
* הדפיסו כל אחת מ- 3 המפות בעמודים הבאים על גבי דפי נייר נפרדים.
  
* גזרו באמצעות מספריים או חיתכו בסכין חיתוך את קווי המתאר מסביב לכל אחת מהמפות.
+
* גזרו באמצעות מספריים (או חיתכו בסכין חיתוך) את קווי המתאר מסביב לכל אחת מהמפות.
  
 
* הדביקו את שלוש המפות זו לזו, בהתאם למספרים המודפסים בשולי המפות (לדוגמא: הדביקו את שני הקצוות המסומנים " 1" זה לזה). תקבלו מעין גליל, המורכב מ 12 רצועות (ראו איור מימין).
 
* הדביקו את שלוש המפות זו לזו, בהתאם למספרים המודפסים בשולי המפות (לדוגמא: הדביקו את שני הקצוות המסומנים " 1" זה לזה). תקבלו מעין גליל, המורכב מ 12 רצועות (ראו איור מימין).
  
* הדביקו, באמצעות נייר דבק או דבק, את שוליה של כל אחת מ 12 הרצועות לשולי הרצועה הסמוכה, כך שלבסוף תתקבל צורת כדור (רא תמונה בראש הדף).
+
* הדביקו, באמצעות נייר דבק או דבק, את שוליה של כל אחת מ 12 הרצועות לשולי הרצועה הסמוכה, כך שלבסוף תתקבל צורת כדור (ראו תמונה בראש הדף).
  
המפות המופיעות בדף זה הוכנו ע"י [[צוות האסטרופדיה]] באמצעות דגימה מחדש של מפת צדק של מכון הסקר הגאולוגי של ארה"ב, כפי שהורכבה מתמונות של הגשושיות קאסיני וויג'אר 1 ו 2.
+
המפות המופיעות בדף זה הוכנו ע"י [[צוות האסטרופדיה]] באמצעות דגימה מחדש של מפת הירח של מכון הסקר הגאולוגי של ארה"ב.
  
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==
  
 
* [http://astroclub.tau.ac.il/publications/buildit/MoonGlobe.pdf  גרסה של המאמר בפורמט PDF]
 
* [http://astroclub.tau.ac.il/publications/buildit/MoonGlobe.pdf  גרסה של המאמר בפורמט PDF]
 +
* [[הירח]]
 +
* [[כדור הארץ]]
 
* [[מערכת השמש]]
 
* [[מערכת השמש]]
* [[צדק]]
+
* [[התכסויות כוכבים בירח]]
* [[ירחי צדק - תצפית בהתכסויות, ליקויים, תופעות הדדיות ומיקום]]
+
* [[גלובוס של כוכב הלכת צדק]]
  
  

גרסה אחרונה מ־22:45, 23 בנובמבר 2009

דוגמא לגלובוס לבנייה עצמית. בתמונה נראה גלובוס של כוכב הלכת צדק. צילום: אילן מנוליס.

גלובוס של הירח לבנייה עצמית - בדף זה תוכלו למצוא הוראות לבנייה עצמית של גלובוס של הירח (ראו דוגמא לגלובוס של כוכב הלכת צדק בתמונה משמאל). על מנת לבנות את הגלובוס יש להדפיס את שלושת המפות המופיעות בתחתית הדף במדפסת צבעונית ולעקוב אחר הוראות ההרכבה. זזמן הרכבה משוער יכול לנוע בין שעה לשעתיים, בהתאם לגיל ולמיומנות. ההסברים המופיעים להלן מהווים תמצית של הרעיונות הקשורים בבניית הדגם, ומתאימים בהיקפם לליווי לימודי של הפעילות. להסברים מקיפים יותר, יש לקרוא את המאמרים המורחבים המקושרים מדף זה.

הקדמה

הירח הוא השכן הקרוב ביותר של כדור הארץ בחלל ומרחקו הממוצע מאיתנו הינו "רק" 384,400 ק"מ. בנוסף, הירח הוא הגוף היחיד מחוץ לכדור הארץ שעליו הילכו בני אדם. הירח קטן יותר מכדור הארץ, בערך פי 4 בקוטר, וקוטרו הממוצע 3474.8 ק"מ. הירח משלים הקפה אחת סביב כדור הארץ באותו פרק זמן שבו הוא מסתובב סביב צירו (אחת ל 27.3 יום - ראו חודש). על כן צופה מכדור הארץ רואה בקרוב רק צד אחד של הירח, הנקרא הצד הקרוב. על מנת להבין תופעה פשוטה זו, ניתן לחשוב על מכונית הנוסעת בכיכר תנועה מעגלית. צופה העומד במרכז הכיכר תמיד יראה את צד הרכב של הנהג.

היווצרות הירח

על פי המודל המקובל, הירח נוצר כתוצאה מהתנגשות בין גוף שגודלו בערך פי 2 מגודל הירח עם כדור הארץ. ההתנגשות התרחשה לפני כ-4.5 מיליארד שנה, בעת היווצרות מערכת השמש. התנגשות זו התיכה את הגוף הפוגע ופיזרה חלקים ממנו וחלקים ממעטפת כדור הארץ לחלל ולמסלול סביב כדור הארץ. על פי מודל זה, הנקרא תיאורית ההתנגשות הגדולה, הירח נוצר ע"י התגבשות של שרידי ההתנגשות שהקיפו את כדור הארץ. תאוריית ההתנגשות הגדולה היא היחידה, מבין מגוון התיאוריות שהוצעו, העומדת בקנה אחד עם התצפיות והעובדות הידועות על הירח.

תווי נוף על הירח

כאשר אנו מתבוננים על הירח באמצעות משקפת או טלסקופ קטן ניתן להבחין על פניו בשתי תצורות נוף עיקריות:

מכתשי פגיעה

טביעת כף הרגל של באז אלדרין על אדמת הירח. צילום: מנהלת החלל והתעופה של ארה"ב.

על הירח מספר עצום של מכתשים שנוצרו כתוצאה מפגיעה של מטאוריטים בקרקע הירח. הסיבה לכמות הגדולה של המכתשים (ביחס לכדור הארץ) היא שלירח אין אטמוספרה ועל כן אין בלייה (ארוזיה) של מים, רוח וגשם השוחקים ומחדשים את פני הקרקע. למעשה הבליה היחידה על פני הירח היא כתוצאה מפגיעות חוזרות ונשנות של מטאוריטים ומיקרו-מטאוריטים (מטאוריטים שגודלם האופייני מספר מיקרומטרים) בקרקע. כמו כן, מאחר ולירח כאמור אין אטמוספרה, המיקרו מטאוריטים אינם מואטים בדרכם לירח ופוגעים בו במהירות גדולה שמתיכה אותם וחלקים מהקרקע. התופעה גורמת לכך, שקרקע הירח הינה אבקה דקה, הנקראת רגוליט), שנוצרה מהשחיקה המתמשכת. לעומת זאת, האטמוספרה של כדור הארץ מתיכה חלק מהמטאוריטים הנכנסים לתוכה כתוצאה מהחיכוך העצום, וכך נמנע נזק רב לפני כדור הארץ.


ימות

הימות (מלשון "ים", בדומה לימת הכנרת בישראל) הינם אזורים נרחבים ונמוכים שהתמלאו בלבה (סלעי בזלת) לפני כ-4 מיליארד שנה, בעת שהירח היה פעיל מבחינה גיאולוגית. בימות אין מים והן נקראות כך מסיבות היסטוריות ובעיקר משום המראה הכהה והשטוח שלהן. האזורים הבזלתיים הללו הינם בעלי גוון אפרפר וניתן להבחין בהם בקלות גם בעין בלתי מצוידת. כאשר מתבוננים על הימות מבעד לטלסקופ ניתן להבחין שצפיפות מכתשי הפגיעה עליהם נמוכה יחסית. הסיבה לכך, שאוששה גם ע"י מדידת גיל הסלעים שהובאו מהירח, היא שרוב מכתשי הפגיעה הגדולים על הירח נוצרו בזמן תקופת ההפצצה הגדולה לפני כ-4 מיליארד שנה. כלומר, מספר קטן יחסית של מטאוריטים פגע בפני הירח בכלל, ובימות בפרט, ב-4 מיליארד השנים החולפות.


מופעי הירח

מופעי הירח במהלך החודש. באיור השמש מאירה מצד ימין. כאשר הירח נמצא בין כדור הארץ לשמש אזי חציו הימני (באיור) מואר, וצופה מכדור הארץ לא יכול לראות את הירח (תקופה זו נקראת מולד הירח). כאשר הירח מתקדם במסלולו, חלקים ממנו המוארים ע"י השמש מתחילים להראות מכדור הארץ. כאשר הירח נמצא ברבע הראשון, צופה מכדור הארץ רואה את חציו מואר (על פני כיפת השמיים זהו החצי הפונה לכיוון מערב), כאשר הירח נמצא מול השמש (צד שמאל באיור), אזי צופה מכדור הארץ, רואה רק את חציו המואר והירח נראה כעיגול שלם בשמיים (תקופה זו נקראת ירח מלא או מילוא). ברבע האחרון, שוב נראה הירח כחצי עיגול (הפעם, על פני כיפת השמיים, החצי המואר פונה מזרחה).

מופעי הירח הינן הצורות השונות שאותן הוא "לובש" במהלך החודש. הירח אינו מפיק אור בכוחות עצמו, וניתן לראותו מאחר והוא מחזיר את אור השמש. במהלך החודש, הירח מקיף את כדור הארץ ומיקומו ביחס לשמש משתנה. כתוצאה מכך במהלך החודש החלק המואר (או צורתו) של הירח משתנה. האיור הבא (לא בקנה מידה) מדגים את מופעי הירח במהלך החודש. באיור השמש מאירה מצד ימין. כאשר הירח נמצא בין כדור הארץ לשמש אזי חציו הימני (באיור) מואר, וצופה מכדור הארץ לא יכול לראות את הירח (תקופה זו נקראת מולד הירח). כאשר הירח מתקדם במסלולו, חלקים ממנו המוארים ע"י השמש מתחילים להראות מכדור הארץ. כאשר הירח נמצא ברבע הראשון, צופה מכדור הארץ רואה את חציו מואר (על פני כיפת השמיים זהו החצי הפונה לכיוון מערב), כאשר הירח נמצא מול השמש (צד שמאל באיור), אזי צופה מכדור הארץ, רואה רק את חציו המואר והירח נראה כעיגול שלם בשמיים (תקופה זו נקראת ירח מלא או מילוא). ברבע האחרון, שוב נראה הירח כחצי עיגול (הפעם, על פני כיפת השמיים, החצי המואר פונה מזרחה).

הוראות לבניית הגלובוס

חיבור רצועות הגלובוס לצורת גליל. ראו הוראות הרכבה.
גלובוס של הירח לבנייה עצמית - חלק מספר 1. על מנת לקבל את התמונה בהפרדה גבוהה יש להקליק עליה. שימרו את התמונה, הדפיסו אותה באמצעות מדפסת צבעונית ועיקבו אחר הוראות ההרכבה.
גלובוס של הירח לבנייה עצמית - חלק מספר 1. על מנת לקבל את התמונה בהפרדה גבוהה יש להקליק עליה. שימרו את התמונה, הדפיסו אותה באמצעות מדפסת צבעונית ועיקבו אחר הוראות ההרכבה.
גלובוס של הירח לבנייה עצמית - חלק מספר 1. על מנת לקבל את התמונה בהפרדה גבוהה יש להקליק עליה. שימרו את התמונה, הדפיסו אותה באמצעות מדפסת צבעונית ועיקבו אחר הוראות ההרכבה.

ב 3 התמונות הבאות משמאל ניתן למצוא גלובוס של הירח להרכבה עצמית. לבניית הגלובוס:

  • הדפיסו כל אחת מ- 3 המפות בעמודים הבאים על גבי דפי נייר נפרדים.
  • גזרו באמצעות מספריים (או חיתכו בסכין חיתוך) את קווי המתאר מסביב לכל אחת מהמפות.
  • הדביקו את שלוש המפות זו לזו, בהתאם למספרים המודפסים בשולי המפות (לדוגמא: הדביקו את שני הקצוות המסומנים " 1" זה לזה). תקבלו מעין גליל, המורכב מ 12 רצועות (ראו איור מימין).
  • הדביקו, באמצעות נייר דבק או דבק, את שוליה של כל אחת מ 12 הרצועות לשולי הרצועה הסמוכה, כך שלבסוף תתקבל צורת כדור (ראו תמונה בראש הדף).

המפות המופיעות בדף זה הוכנו ע"י צוות האסטרופדיה באמצעות דגימה מחדש של מפת הירח של מכון הסקר הגאולוגי של ארה"ב.

ראו גם


הרצאות וידאו

קישורים חיצוניים

ספרות מקצועית


מחברים


ערן אופק, קרן שרון