הבדלים בין גרסאות בדף "גלקסית שביל החלב"

מתוך אסטרופדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(ההילה)
מ (תקלדה)
שורה 36: שורה 36:
 
ככל הנראה במרכז הגלקסיה נמצא בר (מעין מוט) איזור צפוף מאוד.  לפי תאוריות מקובלות יתכן ומוט זה בשילוב על הגלקסיות הלוויניות אחראים להפרעה הגרווטציונית שגורמת לזרועות הספירליות.
 
ככל הנראה במרכז הגלקסיה נמצא בר (מעין מוט) איזור צפוף מאוד.  לפי תאוריות מקובלות יתכן ומוט זה בשילוב על הגלקסיות הלוויניות אחראים להפרעה הגרווטציונית שגורמת לזרועות הספירליות.
  
במרכזה של התפיחה המרכזית של גלקסית שביל החלב, כמו כמעט בכל הגלקסיות, שוכן [[חור שחור]] מסיבי שמסתו כ 6 מליון מסות שמש (ראו מאמר מורחב [[החור השחור במרכז הגלקסיה]]). [[חור שחור|החור השחור]] המסיבי זוהה ו"נשקל" ע"י תצפית בכוכבים בודדים המקיפים אותו, שמדידת מהירותם ביחס לצופה (מהירות רדיאלית, ראו גם [[אפקט דופל]]ר) ותנועתם על פני כיפת השמיים בשילוב חוקי ניוטון מאפשר את מדידת המסה שלו.
+
במרכזה של התפיחה המרכזית של גלקסית שביל החלב, כמו כמעט בכל הגלקסיות, שוכן [[חור שחור]] מסיבי שמסתו כ 6 מליון מסות שמש (ראו מאמר מורחב [[החור השחור במרכז הגלקסיה]]). [[חור שחור|החור השחור]] המסיבי זוהה ו"נשקל" ע"י תצפית בכוכבים בודדים המקיפים אותו, שמדידת מהירותם ביחס לצופה (מהירות רדיאלית, ראו גם [[אפקט דופלר]]) ותנועתם על פני כיפת השמיים בשילוב חוקי ניוטון מאפשר את מדידת המסה שלו.
  
 
==מיקום==
 
==מיקום==

גרסה מ־21:21, 12 ביוני 2009

גלקסית שביל החלב (באנגלית: The Milky Way Galaxy) היא ההגלקסיה שבה נמצאת מערכת השמש. גלקסית שביל החלב הינה אוסף של כ 400 מיליארד כוכבים (שמשות), גז, אבק ומסה אפלה. גלקסית שביל החלב הינה גלקסיה ספירלית מסוג (Sb). מסתה כ 1012 מסות שמש, קוטרה כ 100,000 שנות אור. למעט 4 עצמים שמיימים, כל העצמים שניתן לראות בעין בלתי מצוידת נמצאים בגלקסית שביל החלב.

המילה "גלקסיה" לתאור גלקסיות בכלל נגזרה לשימוש נירחב מהגלקסיה שלנו - שביל החלב. מקור השם גלקסית שביל החלב הוא במילה היוונית גלה ("gala") אשר משמעותה חלב. כך תיארו היוונים העתיקים את רצועת האור המשתרעת על פני שמי הלילה. בפועל רצועת אור זו היא בעצם מישור הגלקסיה המכילה חלק מהזרועות ואת מרכז הגלקסיה. שם מקובל בעברית לגלקסיית שביל החלב הינו נהר די-נור, אם כי שם זה איננו נמצא בשימוש נרחב.

מישור גלקסית שביל החלב. התמונה צולמה בתחום הרדיו (ק1 21 ס"מ) אינפרא אדום קרוב וקרינת גמא (מלמעלה למטה). התמונות צולמו באמצעות סקר השמיים של ליידן-דווינגלו (Leiden-Dwingeloo) וסקר השמיים של פרקס (תחום קרינת הרדיו), סקר השמיים בתחום ה- 2 מיקרון (2MASS) של סוכנות החלל האמריקאית NASA (אינפרא אדום) וע"י הלווין קומפטון (Compton Gamma Ray Observatory) בתחום קרינת הגמא

בגלל מיקומינו בגלקסיה (כלומר מיקומה של מערכת השמש) קשה לראות את צורתה של גלקסית שביל החלב. המראה שנשקף של פני השמים בלילה הינו רצועת אור אשר מכילה את מרכז הגלקסיה וחלק מהזרועות הספירליות. שלושת התמונות מראות את מישור גלקסית שביל החלב כפי שנראה מכדור הארץ בתחום הרדיו (קו ה 21 ס"מ של מימן ניטרלי), אינפרא אדום קרוב וקרינת גמא (מלמעלה למטה). התמונות צולמו באמצעות סקר השמיים של ליידן-דווינגלו (Leiden-Dwingeloo) וסקר השמיים של פרקס (תחום קרינת הרדיו), סקר השמיים בתחום ה- 2 מיקרון (2MASS) של סוכנות החלל האמריקאית NASA (אינפרא אדום) וע"י הלווין קומפטון (Compton Gamma Ray Observatory) בתחום קרינת הגמא. ניתן ליראות כי מישור הגלקסיה הוא האיזור הכי בוהק בכל שלושלת אורכי הגל הללו, ובפרט מרכז הגלקסיה (האיזור המרכזי בתמונות) הוא הבוהק ביותר.


מבנה הגלקסיה

סירטטו סכמתי - לא בסקאלה הנכונה - של גלקסיה ספירלית בכלל וגלקסית שביל החלב בפרט.

ככל גלקסיה ספירלית הגלקסיה שלנו מורכבת מתפיחה מרכזית, ודיסקה המכילה את הזרועות הספירליות. כל המבנה הנ"ל ממוקם בתוך הילה מעט פחוסה (ראו איור משמאל). בעוד התפיחה המרכזית עשירה מאד בכוכבים ובעיקר בכוכבים זקנים (אוכלוסיה ֹII), הזרועות הספירליות עשירות בכוכבים צעירים (אוכלוסיה I), גז ואבק. הזרועות הספירליות הינן למעשה אזורים בגלקסיה בהם צפיפות הגז והאבק גדולים מהממוצע. מאחר והגז והאבק הם אבני הבניין שמהם נוצרים כוכבים, אזי חלק הארי של הכוכבים בדיסקה נולדים בזרועות הספירליות. הזרועות הספירליות הינן גלי צפיפות המתקדמים בדיסקת הגלקסיה ומהירות הצנועה שלהם שונה ממהירות הכוכבים.

זרועות ספירליות

ראו ערך מורחב זרועות ספירליות.

בגלל מיקומנו בגלקסיה לא ניתן לדעת בודאות כמה זרועות ספירליות יש בגלקסיה וכיצד הן ניראות (הרי אף אחד לא יצא מתחומי הגלקסיה וחזר לספר). מחקרים רבים נעשו בנושא, וכיום ברור של לגלקסיה שלנו יש זרועות ספירליות שהן גל של צפיפות הנע במישור הגלקסיה. הכוכבים והגז נכנסים ויוצאים מהזרועות השונות. הזרועות עצמן (כלומר גל הצפיפות) נעות במהירות מסוימת, אחרת מזו של הכוכבים והגז במישור הגלקטי.

ככל הנראה, לגלקסיה שני סטים שונים של זרועות ספירליות. ב"סט" הכוונה היא בסידרה של זרועות, הן נעות ביחד באותה מהירות, וככל הניראה הן נובעות מאותה הפרעה גרוויטציונית. לשביל החלב סט אחד מהיר ומרכזי יותר מהשני. בין אם סכ"ה יש שש (סט של ארבע וסט של שתיים) זרועות או חמש (סט של שלוש וסט של שניים) נתון עדין לויכוח מדעי. ויכוח זה מתרחש כי ככל הניראה זרוע אחת כיום מורכבת למעשה משתי זרועות שונות. מערכת השמש עוברת בזרוע של הסט הדומיננטי כל 150 מיליון שנים. בגלל איזור התפיחה המרכזי (bulge ) אבק וגז מפרעים וגורמים לכך שתצפיות של הצד השני של הגלקסיה כמעט בלתי אפשריות. אף על פי כן תצפיתנים יכולים לזהות כ 4 זרועות נפרדות. הזרוע הבולטת ביותר היא זרוע קנטאורוס (Centaurus arm) שככל הנראה מורכבת מקומבינציה של שתי זרועות מסטים שונים. הזרועות האחרות השייכות לסט הדומיננתי הן: זרוע ברבור (Cygnus arm), זרוע פרסאוס (Peseus arm) זרוע קשת (Sagittarius arm). זרוע אוריון (Orion arm) הינה מעין זרועונת (armlet) . מערכת השמש שוכנת בקרבת זרוע אוריון. השמש מקיפה את מרכז גלקסית שביל החלב במהירות של כ 220 ק"מ לשנייה ומשלימה הקפה אחת סביב מרכז הגלקסיה אחת לכרבע מיליארד שנה. מחקר שנעשה לאחרונה מרמז שישנה אפשרות שלמעשה יש לגלקסיה מבנה פנימי יותר של זרועות ואילו הזרועות הללו מהוות סט חיצוני.

ההילה

"מעל ומתחת" לדיסקת הגלקסיה נמצאת ההילה הגלקטית (ראו סירטוט). הילה זו היא בקירוב טוב כדורית ומאוכלסת בדלילות ע"י צביר כוכבים כדורי וכוכבים – הכוכבים בהילה הגלקטית מקורם בהתנגשויות של גלקסיות קטנות בגלקסית שביל החלב "שהתאקלמו" בהילה הגלקטית. הווצרות כוכבים מתרחש בדיסקת הגלקסיה, שם נמצא רוב האבק והגז. אבק וגז זה מפריע לתצפיות, אך בהילה הגלקטית יש כה מעט כך שניתן לבצע תצפיות נרחבות של הצבירים הכדוריים והכוכבים.


לגלקסיית שביל החלב כ 20 גלקסיות קטנות המלוות אותה, בינהן הענן המגלני הגדול והענן המגלני הקטן שאותן ניתן לראות בעין בלתי מצוידת מחצי הכדור הדרומי. לפי תאוריות מקובלות יתכן וגלקסיות לוויניות אילו אחראיות להפרעה הגרווטציונית שגורמת לזרועות הספירליות.

מרכז הגלקסיה

בגלל האבק הרב לאורך קו הריאה לא ניתן לחקור את מרכז הגלקסיה ע"י אור ניראה, אולטרה-סגול, קרני X רכים. למעשה חוקרים את מרכז הגלקסיה ע"י תצפיות ברדיו, אינפרה אדום, קרני-גמא ורני X קשים.

ככל הנראה במרכז הגלקסיה נמצא בר (מעין מוט) איזור צפוף מאוד. לפי תאוריות מקובלות יתכן ומוט זה בשילוב על הגלקסיות הלוויניות אחראים להפרעה הגרווטציונית שגורמת לזרועות הספירליות.

במרכזה של התפיחה המרכזית של גלקסית שביל החלב, כמו כמעט בכל הגלקסיות, שוכן חור שחור מסיבי שמסתו כ 6 מליון מסות שמש (ראו מאמר מורחב החור השחור במרכז הגלקסיה). החור השחור המסיבי זוהה ו"נשקל" ע"י תצפית בכוכבים בודדים המקיפים אותו, שמדידת מהירותם ביחס לצופה (מהירות רדיאלית, ראו גם אפקט דופלר) ותנועתם על פני כיפת השמיים בשילוב חוקי ניוטון מאפשר את מדידת המסה שלו.

מיקום

גלקסית שביל החלב הינה חלק ממערכת שנקראת הקבוצה המקומית (באנגלית: Local group) שמכילה בין 40 ל 50 גלקסיות הקשורות זו לזו באופן גרווטציוני. הקבוצה המקומית היא חלק מתוך צביר העל וירגו (באנגלית: Virgo Supercluster). הגלקסיה הכי קרובה אילנו היא גלקסית אנדרומדה. למעשה גלקסית שביל החלב ואנדרומדה נמצאות במסלול התנגשות, הן נעות זו לעומת זו במהירות של 120 ק"מ לשניה. ובעוד כחמש מיליארד שנה הן יתמזגו ביחד ליצור גלקסיה אחת.

צפייה בשביל החלב

כתוצאה מזיהום האור בקרבת מרכזים עירוניים, לא ניתן להבחין בפס האור של שביל החלב מאזטרים עירוניים. על מנת לראות את הגלקסיה והשמיים בכלל במלוא הדרם ישל לצאת אל מחוץ לערים לעבר אזורים שבהם השמיים חשוכים במיוחד.

ניתן לראות כאמור את מישור הגלקסיה שלנו כפס אור בשמי הלילה. פס האור הנ"ל יצר מעגל גדול סביבנו. ניתן לראות את הגלקסיה כל ימות השנה. במאמר עח מפות שמיים חודשיות תוכלו למצוא מפות שמיים שבהם מסומן מיקום הגלקסיה.

האזורים של גלקסית שביל החלב לכיוון מרכז הגלקסיה הם בהירים יותר ומרשימים יותר ועל כן קלים יותר לצפייה. את הצד של שביל החלב לכיוון מרכז הגלקסיה ניתן לראות בחודשי הקיץ, במחצית הראשונה של הלילה - אז האזורים הבהירים ביותר של הגלקסיה עוברים מעל לראש הצופה (בחצי כדור צפוני). לעומת זאת בחודשי החורף ניתן לראות את הצד של שביל החלב הפונה לעבר החלקים החיצוניים של הגלקסיה. צד זה כאמור עמום יותר וקשה יותר לצפייה.

מרכז הגלקסיה נמצא בתחומי קבוצת הכוכבים קשת. על כן באזור זה שביל החלב נראה רחב יותר (כתוצאה מהתפיחה המרכזית) ובהיר יותר.

ראו גם

הרצאות וידאו

קישורים חיצוניים

ספרות מקצועית


מחברים


ערן אופק, סמדר נאוז