גלקסית שביל החלב

מתוך אסטרופדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בית של חלק מאיתנו

 הדף הזה נמצא כרגע בהעלאה נא לא לערוך אותו עד שתוסר הודעה זו - תודה - סמדר

גלקסית שביל החלב (באנגלית: The Milky Way Galaxy)

הגלקסיה שבה נמצאת מערכת השמש. גלקסית שביל החלב הינה אוסף של כ 400 מיליארד כוכבים (שמשות), גז, אבק ומסה אפלה. גלקסית שביל החלב הינה גלקסיה ספירלית מסוג (Sb). מסתה כ 10^12 מסות שמש, קוטרה כ 100,000 שנות אור. למעט 4 עצמים, כל העצמים שניתן לראות בעין בלתי מצוידת נמצאים בגלקסית שביל החלב.

המילה "גלקסיה" ליתאור גלקסיות בכלל נגזרה לשימוש נירחב מהגלקסיה שלנו- שביל החלב. מקור השם גלקסית שביל החלב הוא במילה היוונית גלה ("gala") אשר משמעותה חלב. כך תיארו היוונים העתיקים את רצועת האור המשתרעת על פני שמי הלילה. רצועת אור זו היא בעצם מישור הגלקסיה המכילה חלק מהזרועות ואת מרכז הגלקסיה.

בגלל מיקומינו בגלקסיה (כלומר מיקומה של מערכת השמש) קשה לראות את צורתה של גלקסית שביל החלב. המראה שנשקף של פני השמים בלילה הינו רצועת אור אשר מכליה את מרכז הגלקסיה וחלק מהזרועות הספירליות. שלושת התמונות מראות את מישור גלקסית שביל החלב כפי שנראה מכדור הארץ בתחום הרדיו (קו ה 21 ס"מ של מימן ניטרלי), אינפרא אדום קרוב וקרינת גמא (מלמעלה למטה). התמונות צולמו באמצעות סקר השמיים של ליידן-דווינגלו (Leiden-Dwingeloo) וסקר השמיים של פרקס (תחום קרינת הרדיו), סקר השמיים בתחום ה- 2 מיקרון (2MASS) של סוכנות החלל האמריקאית NASA (אינפרא אדום) וע"י הלווין קומפטון (Compton Gamma Ray Observatory) בתחום קרינת הגמא. ניתן ליראות כי מישור הגלקסיה הוא האיזור הכי בוהק בכל שלושלת אורכי הגל הללו, ובפרט מרכז הגלקסיה (האיזור המרכזי בתמונות) הוא הבוהק ביותר.

מישור גלקסית שביל החלב. התמונה צולמה בתחום הרדיו (ק1 21 ס"מ) אינפרא אדום קרוב וקרינת גמא (מלמעלה למטה). התמונות צולמו באמצעות סקר השמיים של ליידן-דווינגלו (Leiden-Dwingeloo) וסקר השמיים של פרקס (תחום קרינת הרדיו), סקר השמיים בתחום ה- 2 מיקרון (2MASS) של סוכנות החלל האמריקאית NASA (אינפרא אדום) וע"י הלווין קומפטון (Compton Gamma Ray Observatory) בתחום קרינת הגמא

מבנה הגלקסיה

ככל גלקסיה ספירלית הגלקסיה שלנו מורכבת מתפיחה מרכזית, ודיסקה המכילה את הזרועות הספירליות. מבנה זה נמצא בהילה.

ככל הנראה במרכז הגלקסיה נמצא בר (מעין מוט) איזור צפוף מאוד. ככל הנראה, לגלקסיה שני סטים שונים של זרועות ספירליות, סכ"ה שש זרועות. סט אחד מהיר ומרכזי יותר מהשני. מערכת השמש עוברת בזרוע של הסט הדומיננטי כל 150 מיליון שנים. בגלל איזור התפיחה המרכזי (bulge ) אבק וגז מפרעים וגורמים לכך שתצפיות של הצד השני של הגלקסיה כמעט בלתי אפשריות. אף על פי כן תצפיתנים יכולים לזהות כ 4 זרועות נפרדות. הזרוע הבולטת ביותר היא זרוע קנטאורוס (Centaurus arm) שככל הנראה מורכבת מקומבינציה של שתי זרועות מסטים שונים. הזרועות האחרות השייכות לסט הדומיננתי הן: זרוע ברבור (Cygnus arm), זרוע פרסאוס (Peseus arm) זרוע קשת (Sagittarius arm). זרוע אוריון (Orion arm) הינה מעין זרועונת (armlet) . מערכת השמש שוכנת בקרבת זרוע אוריון. "מעל ומתחת" לדיסקת הגלקסיה נמצאת ההילה הגלקטית המאוכלסת בדלילות ע"י צבירים כדורים וכוכבים – הכוכבים בהילה הגלקטית מקורם בהתנגשויות של גלקסיות קטנות בגלקסית שביל החלב "שהתאקלמו" בהילה הגלקטית.

במרכזה של התפיחה המרכזית של גלקסית שביל החלב, כמו כמעט בכל הגלקסיות, שוכן חור שחור מסיבי שמסתו כ 6 מליון מסות שמש (ראו מאמר מורחב החור השחור במרכז הגלקסיה). החור השחור המסיבי זוהה ו"נשקל" ע"י תצפית בכוכבים בודדים המקיפים אותו, שמדידת מהירותם ביחס לצופה (מהירות רדיאלית, ראה אפקט דופלר) ותנועתם על פני כיפת השמיים בשילוב חוקי ניוטון מאפשר את מדידת המסה שלו.

השמש מקיפה את מרכז גלקסית שביל החלב במהירות של כ 220 ק"מ לשנייה ומשלימה הקפה אחת סביב מרכז הגלקסיה אחת לכרבע מיליארד שנה. לגלקסיית שביל החלב כ 20 גלקסיות קטנות המלוות אותה, בינהן הענן המגלני הגדול והענן המגלני הקטן שאותן ניתן לראות בעין בלתי מצוידת מחצי הכדור הדרומי.

לגלקסיית שביל החלב כ 20 גלקסיות קטנות המלוות אותה, בינהן הענן המגלני הגדול והענן המגלני הקטן שאותן ניתן לראות בעין בלתי מצוידת מחצי הכדור הדרומי.


הפס השחור (תמונת "נגטיב" ועל כן מקורות האור שחורים) החוצה את השמיים הינו מישור גלקסית שביל החלב. מאחר ואנו נמצאים בתוך הגלקסיה שצורתה דיסקה, כאשר אנו מתבוננים לכיוון מישור הגלקסיה אנו רואים פס אור שמקורו בסה"כ האור של כוכבים חיוורים הנמצאים בכיוון זה וגם בפיזור אור הכוכבים ע"י ענני גז ואבק הממצויים בכיוון זה. האזורים הלבנים (חשוכים יותר) בשביל החלב הינם ענני אבק המסתירים את אור הכוכבים.