הבדלים בין גרסאות בדף "הכוכבים הקרובים לשמש"

מתוך אסטרופדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(תנועת הכוכבים)
 
(20 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Sirusb_lg.jpg|שמאל|250px|ממוזער|הכוכב הכפול סיריוס A וסיריוס B (מסומן בחץ) הנמצא במרחק של כ-8.6 שנות אור מהשמש שלנו.]]
+
[[תמונה:Sirusb_lg.jpg|שמאל|250px|ממוזער|הכוכב הכפול [[סיריוס]] A וסיריוס B (מסומן בחץ) הנמצא במרחק של כ-8.6 [[יחידות מרחק באסטרונומיה|שנות אור]] מ[[השמש]] שלנו.]]
  
בקרבת השמש מצויים מספר כוכבים, חלקם בהירים וחלקם כה חלשים עד שיש צורך ב[[טלסקופ]] על מנת להבחין
+
'''הכוכבים הקרובים לשמש''' -
בהם. בטבלה הבאה תוכלו למצוא רשימה של כל הכוכבים שנמצאים במרחק של עד 10 שנות אור מהשמש.
+
עד למרחק של 25 [[יחידות מרחק באסטרונומיה|פרסק]] מ[[השמש]] ידועים לנו 3803 [[כוכב|כוכבים]], 318 מתוכם מצויים במרחק של פחות מ-10 פרסק ו-11 מצויים במרחק של פחות מ-10 [[יחידות מרחק באסטרונומיה|שנות אור]] מהשמש.
בטבלה מופיע שמו של הכוכב, מרחקו מהשמש (בשנות אור), [[סווג ספקטרלי|סוגו הספקטרלי]] שמייצג את הטמפרטורה השוררת על פני השטח של הכוכב וכן [[בהירות|בהירותו]] הנראית והמוחלטת. בהירות הכוכב נמדדת ביחידות בהירות הנהוגות באסטרונומיה הקרויות "דרגת בהירות" או "מגניטוד". בסולם זה, ככל שהכוכב בהיר יותר אזי המגניטוד שלו נמוך יותר. למשל בהירותו הנראית של הירח במילאו הוא כ- {{משמאל לימין|-13}} ואילו של הכוכב החיוור ביותר שבו ניתן להבחין בעין בלתי מצוידת באזור בו השמיים חשוכים מאד הוא 6 . בניגוד לבהירות נראית שמציינת את הבהירות של העצם שנמדדת ע"י הצופה, בהירות מוחלטת מציינת את בהירות הכוכב אילו הוא היה במרחק של 10 פרסק מהצופה.
+
צפיפות הכוכבים בסביבות השמש הינה כ-0.1 כוכבים לפרסק מעוקב או 0.003 כוכבים לשנת אור מעוקבת.
 +
חלק מהכוכבים הקרובים לשמש הם בהירים וחלקם כה חיוורים עד שיש צורך ב[[טלסקופ]] על מנת להבחין בהם.
 +
הכוכב הקרוב ביותר לשמש הינו '''פרוקסימה קנטאורי''', המצוי במרחק של 4.22 שנות אור מהשמש. את פרוקסימה קנטאורי לא ניתן לראות ב[[העין האנושית וראיית לילה|עין]] בלתי מצוידת מפאת [[בהירות|בהירותו]] הנמוכה.
  
שימו לב שרוב הכוכבים בטבלה הינם חלשים ולא ניתן לראותם בעין בלתי מצויידת. למעשה רוב הכוכבים
+
==רשימת הכוכבים הקרובים לשמש==
בגלקסיה שלנו הינם כוכבים חלשים וקטנים מסוג זה. חלק מהכוכבים בטבלה חיים יחדיו בחלל ונקראים [[כוכב כפול|כוכבים כפולים]]. לדוגמא [[סיריוס]] A וסיריוס B הינם מערכת כפולה שבה בני הזוג מקיפים זה את זה אחת ל 50 [[שנה]].
 
  
{{פתח טבלה|שם= הכוכבים הקרובים לשמש |רוחב טבלה=600 |מספר טורים=7  }}  
+
בטבלה הבאה תוכלו למצוא רשימה של כל הכוכבים שנמצאים במרחק של עד 10 שנות אור מהשמש.
 +
בטבלה מופיע שמו של הכוכב, מרחקו מהשמש (בשנות אור), [[סווג ספקטרלי|סוגו הספקטרלי]], אשר מייצג את הטמפרטורה השוררת על פני השטח של הכוכב וכן [[בהירות|בהירותו]] הנראית והמוחלטת. בהירות הכוכב נמדדת ביחידות בהירות הנהוגות באסטרונומיה הקרויות "דרגת בהירות" או "מגניטוד". בסולם זה, ככל שהכוכב בהיר יותר אזי המגניטוד שלו נמוך יותר. הבהירות הנראית מציינת את הבהירות של העצם שנמדדת ע"י הצופה, ובהירות מוחלטת מציינת את בהירות הכוכב אילו הוא היה במרחק של 10 פרסק מהצופה. ראה פרטים נוספים במאמר מורחב על [[בהירות]].
 +
 
 +
שימו לב שרוב הכוכבים בטבלה הינם, כאמור, חיוורים ולא ניתן לראותם בעין בלתי מצויידת. למעשה רוב הכוכבים
 +
ב[[גלקסית שביל החלב|גלקסיה שלנו]] הינם כוכבים חלשים וקטנים מסוג זה. חלק מהכוכבים בטבלה נעים יחדיו בחלל ונקראים [[כוכב כפול|כוכבים כפולים]]. לדוגמא [[סיריוס]] A וסיריוס B הינם מערכת כפולה שבה בני הזוג מקיפים זה את זה אחת ל 50 [[שנה]].
 +
 
 +
{{פתח טבלה|שם= הכוכבים הקרובים לשמש |רוחב טבלה=700 |מספר טורים=7  }}  
 
|-
 
|-
 
!שם הכוכב !! סוג ספקטרלי !! מרחק [שנות אור] !! בהירות נראית !! בהירות מוחלטת !! רדיוס [רדיוסי שמש] !! מסה [מסות שמש]
 
!שם הכוכב !! סוג ספקטרלי !! מרחק [שנות אור] !! בהירות נראית !! בהירות מוחלטת !! רדיוס [רדיוסי שמש] !! מסה [מסות שמש]
שורה 17: שורה 24:
 
|| {{משמאל לימין|-26.73}}
 
|| {{משמאל לימין|-26.73}}
 
|| 4.7
 
|| 4.7
||
+
|| 695,500,000 ק"מ
||
+
|| 1.9891x10^30 ק"ג
 
|-
 
|-
 
| פרוקסימה קנטאורי
 
| פרוקסימה קנטאורי
שורה 25: שורה 32:
 
|| 11.05
 
|| 11.05
 
|| 15.49
 
|| 15.49
||
+
|| 0.145
||
+
|| 0.123
 
|-
 
|-
 
| אלפא קנטאורי A
 
| אלפא קנטאורי A
שורה 33: שורה 40:
 
|| 0.01
 
|| 0.01
 
|| 4.38
 
|| 4.38
||
+
|| 1.227
||
+
|| 1.100
 
|-
 
|-
 
|| אלפא קנטאורי B
 
|| אלפא קנטאורי B
שורה 41: שורה 48:
 
|| 1.34
 
|| 1.34
 
|| 5.71
 
|| 5.71
||
+
|| 0.865
||
+
|| 0.907
 
|-
 
|-
 
|
 
|
שורה 94: שורה 101:
 
|| {{משמאל לימין|-1.43}}
 
|| {{משמאל לימין|-1.43}}
 
|| 1.47
 
|| 1.47
||
+
|| 1.711
||
+
|| 2.02
 
|-
 
|-
 
|
 
|
שורה 103: שורה 110:
 
|| 8.44
 
|| 8.44
 
|| 11.34
 
|| 11.34
||
+
|| 0.0084
||
+
|| 0.978
 
|-
 
|-
 
|
 
|
שורה 115: שורה 122:
 
||
 
||
 
{{סגור טבלה|}}
 
{{סגור טבלה|}}
 +
 +
==תנועת הכוכבים==
 +
 +
כתוצאה מתנועת הכוכבים ב[[שביל החלב|גלקסיית שביל החלב]], הכוכבים משנים באיטיות את מיקומם על פני [[כיפת השמיים]]
 +
(ראו גם: [[תנועה עצמית]]) והן את מרחקם מאיתנו.
 +
לדוגמא: עוד כ 540,000 [[שנה]] הכוכב [[וגה]] (אלפא ב[[קבוצות כוכבים|קבוצת הכוכבים]] [[נבל]]) יחלוף במרחק של כ 0.9 פרסק מהשמש ו[[בהירות|בהירותו]] הנראית בשמיים תגדל מבהירות אפס כיום לבהירות {{משמאל לימין|-4.6}}.
 +
 +
דוגמא קיצונית אף יותר הינו הכוכב GL710 שעוד כ 1.4 מיליון שנה יחלוף במרחק של כחמישית פרסק מהשמש.
 +
מרחקו של כוכב זה מהשמש כיום הינו כ 19 פרסק ובהירות 9.7. כאשר יחלוף בקרבה מירבית לשמש בהירותו הנראית תגדל לכ {{משמאל לימין|-0.2}}.
 +
 +
==ראו גם==
 +
 +
* [[דגם של סביבת השמש]]
 +
* [[השמש]]
 +
* [[שביל החלב]]
 +
* [[כוכב]]
 +
 +
==הרצאות וידאו==
 +
 +
==קישורים חיצוניים==
 +
 +
* [http://vizier.u-strasbg.fr/viz-bin/VizieR-4?-to=-2b&-from=-2&-this=-2&-out.max=unlimited&-out.form=HTML+Table&-order=I&-c=&-c.eq=J2000&-oc.form=sexa&-c.r=++2&-c.u=arcmin&-c.geom=r&-out.add=_r&-out.add=_RA*-c.eq%2C_DE*-c.eq&-sort=_r&-source=V%2F70A%2Fcatalog&recno=&-out=Name&Name=&Comp=&DistRel=&-out=RAB1950&RAB1950=&-out=DEB1950&DEB1950=&-out=pm&pm=&u_pm=&-out=pmPA&pmPA=&-out=RV&RV=&n_RV=&-out=Sp&Sp=&r_Sp=&-out=Vmag&Vmag=&r_Vmag=&n_Vmag=&-out=B-V&B-V=&r_B-V=&n_B-V=&U-B=&r_U-B=&n_U-B=&R-I=&r_R-I=&n_R-I=&trplx=&e_trplx=&-out=plx&plx=&e_plx=&n_plx=&Mv=&n_Mv=&q_Mv=&U=&V=&W=&HD=&DM=&Giclas=&LHS=&OtherName=&Remarks=&-meta.ucd=u&-ref=VIZ4b09bdc179f8&-file=.&-meta=1&-meta.foot=1  קטלוג הכוכבים הקרובים לשמש של גליזה]
 +
 +
==ספרות מקצועית==
 +
 +
* [http://arxiv.org/abs/1003.2160  מאמר על מעבר של כוכבים בסמיכות לשמש]
 +
 +
 +
[[קטגוריה:כוכבים]]
 +
[[קטגוריה:השמיים]]
 +
 +
'''מחברים'''
 +
----
 +
[[צוות האסטרופדיה#ערן אופק|ערן אופק]], [[צוות האסטרופדיה#דוד פולישוק|דוד פולישוק]]

גרסה אחרונה מ־09:09, 11 במרץ 2010

הכוכב הכפול סיריוס A וסיריוס B (מסומן בחץ) הנמצא במרחק של כ-8.6 שנות אור מהשמש שלנו.

הכוכבים הקרובים לשמש - עד למרחק של 25 פרסק מהשמש ידועים לנו 3803 כוכבים, 318 מתוכם מצויים במרחק של פחות מ-10 פרסק ו-11 מצויים במרחק של פחות מ-10 שנות אור מהשמש. צפיפות הכוכבים בסביבות השמש הינה כ-0.1 כוכבים לפרסק מעוקב או 0.003 כוכבים לשנת אור מעוקבת. חלק מהכוכבים הקרובים לשמש הם בהירים וחלקם כה חיוורים עד שיש צורך בטלסקופ על מנת להבחין בהם. הכוכב הקרוב ביותר לשמש הינו פרוקסימה קנטאורי, המצוי במרחק של 4.22 שנות אור מהשמש. את פרוקסימה קנטאורי לא ניתן לראות בעין בלתי מצוידת מפאת בהירותו הנמוכה.

רשימת הכוכבים הקרובים לשמש

בטבלה הבאה תוכלו למצוא רשימה של כל הכוכבים שנמצאים במרחק של עד 10 שנות אור מהשמש. בטבלה מופיע שמו של הכוכב, מרחקו מהשמש (בשנות אור), סוגו הספקטרלי, אשר מייצג את הטמפרטורה השוררת על פני השטח של הכוכב וכן בהירותו הנראית והמוחלטת. בהירות הכוכב נמדדת ביחידות בהירות הנהוגות באסטרונומיה הקרויות "דרגת בהירות" או "מגניטוד". בסולם זה, ככל שהכוכב בהיר יותר אזי המגניטוד שלו נמוך יותר. הבהירות הנראית מציינת את הבהירות של העצם שנמדדת ע"י הצופה, ובהירות מוחלטת מציינת את בהירות הכוכב אילו הוא היה במרחק של 10 פרסק מהצופה. ראה פרטים נוספים במאמר מורחב על בהירות.

שימו לב שרוב הכוכבים בטבלה הינם, כאמור, חיוורים ולא ניתן לראותם בעין בלתי מצויידת. למעשה רוב הכוכבים בגלקסיה שלנו הינם כוכבים חלשים וקטנים מסוג זה. חלק מהכוכבים בטבלה נעים יחדיו בחלל ונקראים כוכבים כפולים. לדוגמא סיריוס A וסיריוס B הינם מערכת כפולה שבה בני הזוג מקיפים זה את זה אחת ל 50 שנה.

הכוכבים הקרובים לשמש
שם הכוכב סוג ספקטרלי מרחק [שנות אור] בהירות נראית בהירות מוחלטת רדיוס [רדיוסי שמש] מסה [מסות שמש]
השמש G2V 0 -26.73 4.7 695,500,000 ק"מ 1.9891x10^30 ק"ג
פרוקסימה קנטאורי M5e 4.22 11.05 15.49 0.145 0.123
אלפא קנטאורי A G2V 4.35 0.01 4.38 1.227 1.100
אלפא קנטאורי B K0V 4.35 1.34 5.71 0.865 0.907

V2500 Oph

M5 5.98 9.55 13.23

CN Leo

M6 7.79 13.45 16.56
ׁHD95735 M2Ve 8.20 7.48 10.48

UV Cet

M5.5e 8.56 12.57 15.47

BL Cet

M5.5e 8.56 12.70 15.60

סיריוס A

A1V 8.57 -1.43 1.47 1.711 2.02

סיריוס B

DA2 8.57 8.44 11.34 0.0084 0.978

V1216 Sgr

M4.5e 9.55 10.46 13.12

תנועת הכוכבים

כתוצאה מתנועת הכוכבים בגלקסיית שביל החלב, הכוכבים משנים באיטיות את מיקומם על פני כיפת השמיים (ראו גם: תנועה עצמית) והן את מרחקם מאיתנו. לדוגמא: עוד כ 540,000 שנה הכוכב וגה (אלפא בקבוצת הכוכבים נבל) יחלוף במרחק של כ 0.9 פרסק מהשמש ובהירותו הנראית בשמיים תגדל מבהירות אפס כיום לבהירות -4.6.

דוגמא קיצונית אף יותר הינו הכוכב GL710 שעוד כ 1.4 מיליון שנה יחלוף במרחק של כחמישית פרסק מהשמש. מרחקו של כוכב זה מהשמש כיום הינו כ 19 פרסק ובהירות 9.7. כאשר יחלוף בקרבה מירבית לשמש בהירותו הנראית תגדל לכ -0.2.

ראו גם

הרצאות וידאו

קישורים חיצוניים

ספרות מקצועית

מחברים


ערן אופק, דוד פולישוק