הבדלים בין גרסאות בדף "התגלה סוג חדש של סופרנובה"

מתוך אסטרופדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(ראו גם)
שורה 22: שורה 22:
 
* [[סופרנובה]]
 
* [[סופרנובה]]
 
* [[כוכב]]
 
* [[כוכב]]
 +
* [[תגובות גרעיניות והיווצרות היסודות הכבדים]]
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
  
 
* [http://adsabs.harvard.edu/abs/2009arXiv0906.2003P  קישור למאמר]
 
* [http://adsabs.harvard.edu/abs/2009arXiv0906.2003P  קישור למאמר]
 
  
 
'''מחברים'''
 
'''מחברים'''

גרסה מ־01:53, 22 במאי 2010

תמונה של המיקום שבו התפוצצה הסופרנובה SN2005E. הגלקסיה בתמונה היא NGC1032. מהספקטרום של הסופרנובה עולה כי היא באותה הסחה לאדום כשל הגלקסיה ועל כן הסופרנובה קשורה לגלקסיה. היטל המרחק בין מרכז הגלקסיה לסופרנובה הינו כ 23 קילו-פרסק. צילום: סקר השמיים של סלואן.

חלק מהכוכבים מסיימים את חייהם בפיצוץ הקרוי סופרנובה. כיום ידועים שני סוגים עיקריים של סופרנובות - סופרנובות שבהן הליבה של כוכב מאסיבי קורסת והמעטפת מועפת לכל עבר בפיצוץ אדיר וסופרנובות שבהן ננס לבן מגיע למסה קריטית שבה החומר שבו עובר תגובות תרמו-גרעיניות (ראו: תגובות גרעיניות והיווצרות היסודות הכבדים) שבהן יסודות קלים הופכים ליסודות כבדים תוך כדי שחרור אנרגיה והננס הלבן מתפוצץ מבלי שישאר לו זכר.

בינואר 2005 גילו חוקרים מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה סופרנובה הידועה בשם SN2005E. לאחר גילויה סופרנובה זו לא זכתה להתיחסות רבה. במאמר שעומד להתפרסם בכתב העת Nature מראים אסטרונומים בראשותם של דר' חגי פרץ שהיה סטודנט לדוקטורט במכון ויצמן למדע וכיום פוסט-דוקטורנט באוניברסיטת הרווארד, ודר' אבישי גל-ים ממכון ויצמן למדע כי הסופרנובה SN2005E הינה סוג חדש של פיצוץ אסטרופיזיקלי.

מה שמשך את עיניהם של החוקרים לסופרנובה הנ"ל היתה העובדה שהיא הופיעה במרחק של כ-23 קילו-פרסק מהגלקסיה שלה. מאוחר יותר הבחינו החוקרים במוזרויות נוספות בעיקר בספקטרום של הסופרנובה הנ"ל.

המדענים מצאו שהפיצוץ העיף רק כמות קטנה של חומר – השווה, בערך לשליש ממסת השמש שלנו, וכי הוא התרחש באזור שבו לא נוצרים כוכבים. בהתפוצצות של כוכב ענק נפלטת כמות גדולה הרבה יותר של חומר, ומטבע הדברים היא מתחוללת באזור שבו נולדים כוכבים (זאת משום שהכוכבים הענקים מתאפיינים בחיים קצרים, ואינם מתרחקים ממקום הולדתם). מצד שני, האירוע גם אינו מתאים לדפוס של התפוצצות תרמו-גרעינית טיפוסית: הוא פלט כמות קטנה מדי של אנרגיה ושל קרינה, והחומר שהתפזר ממנו כלל יסודות שאינם אופייניים לפיצוצים תרמו-גרעיניים אחרים. לאחר שהחןקרים ניתוחו את מכלול התצפיות באירוע הזה, יכולו לקבוע בוודאות כי זו הדוגמא הברורה הראשונה לסוג חדש של התפוצצות.

ניתוח ספקטרוסקופי של החומר שהתפזר הראה שנמצאות בו כמויות סידן העולות פי חמש עד עשר על אלה שנמצאו בהתפוצצויות של כוכבים אחרים. בנוסף, נראה שנמצא שם גם שיעור גבוה יחסית של איזוטופ רדיואקטיבי של טיטניום - למעשה זו הפעם הראשונה שספקטרום כזה נראה.

במאמר שמתפרסם היום בכתב-העת המדעי Nature דיווחו ד"ר פרץ וד"ר גל-ים כי פיצוץ יוצא דופן זה מתאים למודל שבו כוכב קומפקטי מהסוג הקרוי ננס לבן "גונב" שכבה עבה של הליום מכוכב שכן. לפי המודל הזה, הכוכב עובר סוג מיוחד של התפוצצות תרמו-גרעינית, אשר משמידה את ההליום אבל אינה הורסת את שאר חלקי הננס הלבן. לעומת זאת, בסוג סופרנובה נפוץ הקרוי Ia, שגם בה מעורב ננס לבן (המכיל בעיקר פחמן וחמצן), הכוכב מתפוצץ לרסיסים לאחר ש"גנב" חומר משכנו.

מחקר זה הוביל את המדענים למסקנה שהסופרנובה SN 2005E משתייכת לסוג חדש ונדיר יחסית של כוכבים מתפוצצים. המדענים סבורים שאורן החלש יחסית של סופרנובות אלה מקשה על גילוין, אך למעשה הן רבות למדי, ובעלות תרומה משמעותית ליצירת היסודות הכבדים ביקום. "חקר ההתפוצצויות הקוסמיות עומד ביסודו של המאמץ להבין את האופן בו נוצרו היסודות המרכיבים את כוכבי הלכת ואת היצורים החיים. המחקר גם שופך אור על בעיה עתיקה באסטרופיזיקה והיא מהו המנגנון העיקרי ליצירת הסידן ביקום.

במחקר השתתפו גם תלמידי המחקר מיכאל קיוה ויאיר הרכבי ממכון ויצמן למדע, וד"ר ערן אופק מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה (Caltech) שעתיד להצטרף לסגל המכון בספטמבר 2011. הניתוח התיאורטי נעשה בשיתוף עם צוות בראשותו של ד"ר פאולו מצלי ממכון מקס-פלאנק לאסטרופיסיקה, בגרשינג, גרמניה.


ראו גם

קישורים חיצוניים

מחברים


אבישי גל-ים, ערן אופק