הבדלים בין גרסאות בדף "זיהום אור"

מתוך אסטרופדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(ספרות מקצועית)
(זיהום אור כתלות בסוג התאורה)
 
שורה 17: שורה 17:
 
[[תמונה:Spectrum_Lamps.jpg|שמאל|250px|ממוזער|[[ספקטרום]] של מנורות נבחרות. בציר האופקי מופיע אורך הגל של הקרינה ובציר האנכי עוצמת הקרינה הנפלטת בכל אורך גל. בשורה העליונה (מימין לשמאל) מצוירים ספקטרום הקרינה של נורת כספית , אור שמש ביום , נורת להט (נורת וולפרם). בשורה השנייה, מימין לשמאל: נורת הלוגן , נורת נתרן בלחץ גבוה ו-נורת נתרן בלחץ נמוך . האיור לקוח, ברשות, מאתר חברת lamptech.]]
 
[[תמונה:Spectrum_Lamps.jpg|שמאל|250px|ממוזער|[[ספקטרום]] של מנורות נבחרות. בציר האופקי מופיע אורך הגל של הקרינה ובציר האנכי עוצמת הקרינה הנפלטת בכל אורך גל. בשורה העליונה (מימין לשמאל) מצוירים ספקטרום הקרינה של נורת כספית , אור שמש ביום , נורת להט (נורת וולפרם). בשורה השנייה, מימין לשמאל: נורת הלוגן , נורת נתרן בלחץ גבוה ו-נורת נתרן בלחץ נמוך . האיור לקוח, ברשות, מאתר חברת lamptech.]]
  
זיהום אור תלוי בין היתר בסוג התאורה. נורות שונות פולטות קרינה בתחומים ספקטרליים שונים, ובמקרים מסוימים, כאשר רוב הקרינה נפלטת בתחום צר של אורכי גל, ניתן להצמיד פילטרים מיוחדים לטלסקופ ולסנן חלק ניכר מזיהום האור.
+
זיהום אור תלוי בין היתר בסוג התאורה. נורות שונות פולטות קרינה בתחומים ספקטרליים שונים, ובמקרים מסוימים, כאשר רוב הקרינה נפלטת בתחום צר של אורכי גל, ניתן להצמיד פילטרים מיוחדים לטלסקופ ולסנן חלק ניכר מזיהום האור. נציין כי בישראל, מנורות שפולטות את רוב הקרינה בתחום צר של אורכי גל הינן נמצאות בשימוש נרחב.
  
 
באיור הבא, ניתן לראות את הספקטרום של סוגי תאורה שונים. בציר האופקי מופיע אורך הגל של הקרינה ובציר האנכי עוצמת הקרינה הנפלטת בכל אורך גל. בשורה העליונה (מימין לשמאל) מצוירים ספקטרום הקרינה של נורת כספית , אור [[השמש|שמש]] ב[[יממה שמשית|יום]] , נורת להט (נורת וולפרם). בשורה השנייה, מימין לשמאל: נורת הלוגן , נורת נתרן בלחץ גבוה ו-נורת נתרן בלחץ נמוך.  התאורה היעילה ביותר מבחינת ניצולת חשמלית היא נורת הנתרן בלחץ נמוך, ושימוש בנורות מסוג זה יכול להוביל לחסכון ניכר בחשמל. תכונה נוספת של נורה זו היא שכמעט כל הקרינה נפלטת בתחום ספקטרלי צר מאד יחסית, ועל כן קל לסנן אותה ע"י הצמדת פילטר מיוחד לטלסקופ. לצערנו, בארץ לא נהוג להשתמש בנורות נתרן בלחץ נמוך, עובדה המגבירה את זיהום האור ומביאה לידי בזבוז מיותר של חשמל!
 
באיור הבא, ניתן לראות את הספקטרום של סוגי תאורה שונים. בציר האופקי מופיע אורך הגל של הקרינה ובציר האנכי עוצמת הקרינה הנפלטת בכל אורך גל. בשורה העליונה (מימין לשמאל) מצוירים ספקטרום הקרינה של נורת כספית , אור [[השמש|שמש]] ב[[יממה שמשית|יום]] , נורת להט (נורת וולפרם). בשורה השנייה, מימין לשמאל: נורת הלוגן , נורת נתרן בלחץ גבוה ו-נורת נתרן בלחץ נמוך.  התאורה היעילה ביותר מבחינת ניצולת חשמלית היא נורת הנתרן בלחץ נמוך, ושימוש בנורות מסוג זה יכול להוביל לחסכון ניכר בחשמל. תכונה נוספת של נורה זו היא שכמעט כל הקרינה נפלטת בתחום ספקטרלי צר מאד יחסית, ועל כן קל לסנן אותה ע"י הצמדת פילטר מיוחד לטלסקופ. לצערנו, בארץ לא נהוג להשתמש בנורות נתרן בלחץ נמוך, עובדה המגבירה את זיהום האור ומביאה לידי בזבוז מיותר של חשמל!

גרסה אחרונה מ־18:53, 2 ביוני 2010

זיהום אור (באנגלית: Light Pollution):

כאשר מתבוננים לעבר השמיים בלילה מתוך אזור עירוני, השמיים נראים לבנבנים ומספר הכוכבים שניתן להבחין בהם בעין הינו מצומצם. לעומת זאת, אם נתבונן לעבר השמיים בלילה מאתר חשוך (למשל מדבר בלתי מיושב), הם ייראו שחורים יותר וניתן יהיה להבחין במספר גדול של כוכבים (כמה אלפים, תלוי באתר התצפית ובעונה).


מוקדי זיהום האור על כדור הארץ במשך הלילה. התמונה הורכבה מצילומים רבים שצולמו ע"י לוויני ה- DMSP והוכנה ע"י P. Cinzano.

ישנם מספר גורמים המשפיעים על מספר הכוכבים בהם ניתן להבחין בעין מאתר מסוים. החשוב ביותר הינו זיהום אור – או הארה של שמי הלילה ע"י מקורות אור חזקים, כגון תאורת רחוב ותאורת שמיים שנעשית פופולרית בשנים האחרונות לצרכים מסחריים. הארת השמיים משפיעה בצורה ניכרת על מספר הכוכבים שבהם ניתן להבחין. הסיבה לכך הינה שבהירות השמיים (ליחידת שטח – יחידת השטח תלויה בכושר ההפרדה שעבור העין האנושית הינו כ 3 דקות קשת) משתווה לבהירות הכוכבים עד שקשה להבחין בהם (יחס אות לרעש של הכוכבים נעשה קטן מדי מכדי שנבחין בהם). לתאורה העירונית השפעה הרסנית לא רק על תצפיות בעין בלתי מצוידת, אלא גם על תצפית באמצעות טלסקופ. גורם נוסף הוא זיהום האויר העירוני שהינו מאד יעיל בהחזרת אור ממקורות התאורה ופיזורו על פני השמיים.

מסיבות אלו מוקמים מצפי כוכבים מדעיים (ראו: מצפה הכוכבים ע"ש וייז) במקומות חשוכים במיוחד, רחוקים ממקומות מיושובים, ובגובה רב ככל האפשר. הסיבה לבניית מצפי כוכבים על הרים גבוהים קשורה לא רק לזיהום אור, אלא גם לראות האסטרונומית, שהיא בדרך כלל טובה יותר באתרים גבוהים מאחר וכמות האויר (ועל כן זרמי האויר האטמוספרים שגורמים להפרעות בראות) קטנה יותר. בנוסף, אדי המים באטמוספרה (שכמותם נמוכה יותר בגובהה רב) מפרעיעם לתצפיות בתחום האינפרא-אדום ועוד.


התמונה משמאל מראה את מוקדי זיהום האור על כדור הארץ במשך הלילה. התמונה הורכבה מצילומים רבים שצולמו ע"י לוויני ה- DMSP.

זיהום אור כתלות בסוג התאורה

ספקטרום של מנורות נבחרות. בציר האופקי מופיע אורך הגל של הקרינה ובציר האנכי עוצמת הקרינה הנפלטת בכל אורך גל. בשורה העליונה (מימין לשמאל) מצוירים ספקטרום הקרינה של נורת כספית , אור שמש ביום , נורת להט (נורת וולפרם). בשורה השנייה, מימין לשמאל: נורת הלוגן , נורת נתרן בלחץ גבוה ו-נורת נתרן בלחץ נמוך . האיור לקוח, ברשות, מאתר חברת lamptech.

זיהום אור תלוי בין היתר בסוג התאורה. נורות שונות פולטות קרינה בתחומים ספקטרליים שונים, ובמקרים מסוימים, כאשר רוב הקרינה נפלטת בתחום צר של אורכי גל, ניתן להצמיד פילטרים מיוחדים לטלסקופ ולסנן חלק ניכר מזיהום האור. נציין כי בישראל, מנורות שפולטות את רוב הקרינה בתחום צר של אורכי גל הינן נמצאות בשימוש נרחב.

באיור הבא, ניתן לראות את הספקטרום של סוגי תאורה שונים. בציר האופקי מופיע אורך הגל של הקרינה ובציר האנכי עוצמת הקרינה הנפלטת בכל אורך גל. בשורה העליונה (מימין לשמאל) מצוירים ספקטרום הקרינה של נורת כספית , אור שמש ביום , נורת להט (נורת וולפרם). בשורה השנייה, מימין לשמאל: נורת הלוגן , נורת נתרן בלחץ גבוה ו-נורת נתרן בלחץ נמוך. התאורה היעילה ביותר מבחינת ניצולת חשמלית היא נורת הנתרן בלחץ נמוך, ושימוש בנורות מסוג זה יכול להוביל לחסכון ניכר בחשמל. תכונה נוספת של נורה זו היא שכמעט כל הקרינה נפלטת בתחום ספקטרלי צר מאד יחסית, ועל כן קל לסנן אותה ע"י הצמדת פילטר מיוחד לטלסקופ. לצערנו, בארץ לא נהוג להשתמש בנורות נתרן בלחץ נמוך, עובדה המגבירה את זיהום האור ומביאה לידי בזבוז מיותר של חשמל!

זיהום אור מהירח

בכל מפה ניתן לראות את התוספת לבהירות (מקודדת ע"פ צבע) כיפת השמיים בפילטר צהוב (V) ביחידות של דרגות בהירות לשניית קשת רבועה, כתוצאה מאור הירח המלא. המפות השונות מראות את מצב השמיים עבור ירח מלא בגבהים שונים מעל האופק. כאשר מיקום הירח ניתן ע"י הנקודה החומה (האזור בו בהירות השמיים מירבית).

הירח הינו מקור זיהום אור "טבעי" - אור הירח מתפזר באטמוספרה של כדור הארץ וגורם לשמיים להיות בהירים יותר. מאחר ופיזור האור באטמוספרה מתבצע ע"י פיזור ריילי () אזי האור הכחול מפוזר ביעילות רבה יותר ועל כן בעת ירח מלא תצפיות באמצעות פילטרים כחולים יהוי רועשות יותר מתצפיות בפילטרים אדומים.

בהירות השמיים כתוצאה מהירח תלויה במופע הירח, בגובה הירח מעל האופק ובמיקום פיסת השמיים שעליה אנו צופים ביחס לירח. במפות מצד שמאל, ניתן לראות בכל מפה את התוספת לבהירות (מקודדת ע"פ צבע) כיפת השמיים בפילטר צהוב (V) ביחידות של דרגות בהירות לשניית קשת רבועה, כתוצאה מאור הירח המלא. המפות השונות מראות את מצב השמיים עבור ירח מלא בגבהים שונים מעל האופק. כאשר מיקום הירח ניתן ע"י הנקודה החומה (האזור בו בהירות השמיים מירבית).

מקורות אור נוספים

אפילו בהעדר זיהום אור ע"י בני אדם וזיהום אור מהירח שמי הלילה אינם חשוכים לחלוטין. קיימים מספר מקורות אור נוספים שעשויים להשפיע על בהירות שמי הלילה. ביהנם אור הזודיאק, זוהר הקוטב הצפוני וכן תופעת זוהר האוויר. בהירות שמי הלילה, תלויים בגורמים רבים ובינהם גם המרחק הזוויתי מהזניט, כאשר בד"כ הזניט היא הנקודה החשוכה ביותר על פני כיפת השמיים.

ביחדות של דרגות בהירות, בקרוב גס התוספת לבהירות שמי הלילה כתוצאה מזוהר האוויר, ביחס לבהירותם בזניט, כתלות במרחק מהזניט ניתן ע"י:

B_{0}+2.5\log_{10}\Big(1+\frac{z^{2}}{6566}\Big)

כאשר B0 היא בהירות השמיים בזניט (ביחידות של דרגות בהירות) ו z הינו המרחק הזוויתי מהזניט במעלות.

ראו גם

הרצאות וידאו

קישורים חיצוניים

ספרות מקצועית


מחברים


ערן אופק