הבדלים בין גרסאות בדף "טיטן"

מתוך אסטרופדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 56: שורה 56:
  
 
* בראשון ביולי 2004 החללית קאסיני הויגנס החלה למפות את שיטחו של טיטן באמצעות ראדר.
 
* בראשון ביולי 2004 החללית קאסיני הויגנס החלה למפות את שיטחו של טיטן באמצעות ראדר.
 +
 +
* ב- 26 לאוקטובר 2004 גשש צילם תמונות משיטחו של טיטן ברזולוציה גבוה ממרחק של 1200 ק"מ.
  
  

גרסה מ־12:01, 18 בספטמבר 2009

SolarSystem1.jpg
טיטן
Titan Cassini2.jpg
מידע כללי
סוג עצם: ירח
מיקום: מסלול סביב שבתאי
מאפיינים מסלוליים
רדיוס מסלול: 122,870 ק"מ
אקסצנטריות: 0.028
זמן הקפה: 15.945 יום
נטיית מסלול: 0.34854°
מאפיינים פיזיים
בהירות: 7.9 מגניטוד
צפיפות ממוצעת: 1.879±0.004 גרם/סמ"ק
אלבדו: 0.022


טיטן (Titan) הוא אחד מירחיו הגדולים של כוכב הלכת שבתאי, ולמעשה הגדול מבניהם. הוא הירח היחיד בכל מערכת השמש שיש לו אטמוספירה סמיכה ומקויי נוזלים גדולים בשיטחו.

מידע כללי

קוטרו של טיטן עומד על כ-5,150 ק"מ, והוא כפעמים מהירח של כדור הארץ. במערכת השמש והוא מבין הירחים הגדולים ביותר במערכת השמש. מרחקו הממוצע של טיטן משבתאי עומד על כ-122,870 ק"מ בלבד. טיטן משלים הקפה אחת סביב שבתאי במשך 15.945 ימים ומחזור זה מסונכרן עם הסיבוב העצמי שלו סביב צירו, כך שהוא מפנה לשבתאי תמיד את אותו הצד. הטמפרטורה המוצעת בטיטן היא כ- 200 קלווין. טיטן הוא הירח היחיד שידוע יש לו אטמוספירה עבה, וכן הוא האוביקט היחיד שנמצא עליו חומר נוזלי (אף כי לאחרונה ישנם עדויות למים על מאדים). לחץ האטמוספירה שלו הוא 0.5 בר (פי 1.5 מהלחץ הממוצע ע"פ כדור הארץ). בנוסף טיטן הוא הירח היחיד שניראת עליו מחזוריות של עונות שנה. טיטן מורכב בעיקר ממתאן וחנקן ומתמונות רדאר ניתן ליראות כי לטיטן יש מקווי נוזל גדולים (ימים) של מתאן נוזלי. בנוסף ניראו עדויות לגשם ותעלות נוזל הניקוות לימים. בנוסף ישנן עדויות לתהליכים גאולוגים המתרחשים על טיטן הדומים לאילו שמתרחשים על כדור הארץ.

השם טיטן לקוח מהמיתולוגיה היונית, כאשר הטיטנים היו ענקים אשר ניסו להשטלת על השמים.

פני השטח

מפה של הירח טיטן כפי שהוכנה מצילומים מתמונות רדאר של החללית קאסיני - מנהלת החלל והתעופה של ארה"ב JPL.

לפני השטח של טיטן יש יבשות וימים של מתאן. החללית קאסיני Cassini השתמשה ברדאר על מנת לבחון את פני השטח של טיטן. היא מצאה הן תואים חלקים והן תואים "מחוספסים". בנוסף ניראו עדויות להתפרציות הרי געד מש שמרמז שהנוזלים בטיטן מעורבבים באמוניה. בנוסף יש עדויות (הן תמונות והן עדויות מהרדאר) לדיונות על פני טיטן. ניראה כי ישנם גם משטחים "מפוספסים" המשתרעים לאורך כמה קילומטרים. ניראה כי מקורם הוא בחלקיקים הנישאו עם רוח עזה. כי שניתן ליראות בתמונת הרדאר משמאל, רוב פני השטח של טיטן הם חלקים.

מהתמונה משמאל ניתן לאפיין כי לטיטן יש איזורים כהים ובהירים. איזור בהיר ככגון קסאנאדו (Xanadu ) אשר גולו כגודל יבשת אוסטרליה. לאורכו ולרוחבו חוצים איזורים קצת יותר כהים אשר אופינו להיות דומים מבחינה טופולוגית לרכסים ועמקים. איזורים אילו מרמזים על פעילות טקטונית על פני טיטן ועל כן קסאנאדו הוא איזור שמבחינה גאולוגית הוא צעיר. יתכן גם כי איזורים הכהים הללו מלאים בנוזל ומצביעים על קיומם של נחלים.

אוקינוסים ואגמים בטיטן

לאחר התצפיות על טיטן ע"י ויגאר ( Voyager ) אחד ושתיים הדעה הרווחת בקהילה היתה כי האיזורים הכהים על פני השטח של טיטן הוא נוזל מתאן CH_4 (באנגלית methane ) ואו אתאן C_2H_6 (באנגלית ethane ) אבל לא היו כל הוהכות חותכות עד שתצפיות ע"י טלסרום החלל האבל (באנגית Hubble ) בתת אדום הראו כי אכן קימים מתאן ואתאן במצב צבירה נוזלי על טיטן, או בכיסים קטנים אגמים, ואף אוקינוסים שלמים. לאחר טיסת היעף השל קאסייני בינואר 2007, הוכח כי אכן קימים אגמים נוזלים מחוץ לכדור הארץ. ביוני 2008 תמונות באור ניראה ותת אדום חיזקו זאת. האוקינוס הגדול ביותר שתוצפט הוא מריה (באנגלית maria ) והאגם הקטן ביותר הוא לאסי (באנגלית ) . לאחר טיסן היעף של קאסיני בפברואר 2008 צוות המדענים של קאסיני הכריז כי ככל הניראה לטיטן יש יותר מתאן בצורת גז ונוזל מכל משאב טיבעי על כדור הארץ.

תצפיות אליו בטיטן על מקוי נוזלים של מתאו נעידים על כך שהגשם היורד בטיטן הוא גשם של מתאן.

מכתשים

תצפיות מראות כי לטיטן יש מעט יחסית מכתשי פגיעה ממטראוריטים. ככל הניראה האטמוספירה העבה של טיטן מגינה עלו מפני פגיעת מטאוריטים ומורידה את מספר הפגיעות בפקטור שתיים. כיוון שמספר מכתשים הוא פונקציה של זמן, קרי ככל שעובר הזמן כך איזור צובר יותר מכתשים, כמות המכתשים המאוד מצומצמת גם אם נוכחותה המגינה של האטמוספירה, מעידה על כך שפני השטח של טיטן הם צעירים מאוד מבחינה גאולוגית.

אטמוספירה

מפה של הירח טיטן כפי שהוכנה מצילומים שנלקחו ע"י החללית גלילאו של מנהלת החלל והתעופה של ארה"ב.

אמפרטורת פני השטח של טיטן היא כ- 94 קלווין (כ -179^\circ מעלות צלסיוס). בטמפרטורות כיאלו אין כמעט בכלל אדי מים באטמוספירה. באטמוספירה של טיטן ישנם חלקיקים גדולים היוצרים מעין אובך המטשטש את הראות. בנוסף בגלל שהאטומוספירה מכילה בעיקה מתאן ואתאן היא אטומה ברובה לאור ניראה מהשמש אך מעבירה תת אדום. אפקט כזה הוא אנטי-אפקט החממה (באנגלית Anti-greenhouse effect). אפקט החממה בין השאר מונע התקררות ע"י כך שהאטומוספירה אטומה לתת אדום. אך במקרה של טיטן כל חימום על הירח "בורח" החוצה. האובך הקיים באטמוספירה של טיטן בולע כתישעים אחוז מהקרינת השמש אבל הוא לא מצליח "לכלוא" את קרינת התת אדום הנוצרת בקרקע, וכך טיטן מתקרר.

תצפיות של קאסיני מאוקטובר 2007 הראו הגברה של אטימות מעל קסאנדו שאופין כגשם של מתאן. העננים בטיטן אופינן שמורכבים ממתאן ואתאן ותירכובות אחרות של פחמן ומימן (תירכובות אילו ניקראות תירכובות אורגניות) .

היסטוריה

  • טיטן התגלה לראשונה בשנת 1655, ע"י המטמתיקאי והפיזיקאי ההולנדי כריסטיאן הויגנס (Christiaan Huygens ). את התצפיות הוא ביצע ע"י טלסקופ קטן (לא ניתן לראות את טיטן בעין בלתי מזויינת). באופן בלתי תלוי בשנת 1975 האסטרונום והמתמטיקאי גאובני קאסיני (Giovanni Domenico Cassini ) תיצפת על טבעותיו של שבתאי גם כן, והבחין בארבעת ירחיו הגדולים כולל טיטן כמובן.
  • בראשון ביולי 2004 החללית קאסיני הויגנס החלה למפות את שיטחו של טיטן באמצעות ראדר.
  • ב- 26 לאוקטובר 2004 גשש צילם תמונות משיטחו של טיטן ברזולוציה גבוה ממרחק של 1200 ק"מ.


ראו גם


הרצאות וידאו

קישורים חיצוניים

ספרות מקצועית

מחברים


סמדר נאוז