הבדלים בין גרסאות בדף "טלסקופ החלל ע"ש ספיצר"

מתוך אסטרופדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 1: שורה 1:
טלסקופ החלל ע"ש ספיצר הוא טלסקופ אמריקאי הצופה בתחום הקרינה האינפרא-אדומה (IR) ואחד מארבעת "מצפי החלל הגדולים" של נאסא.
+
טלסקופ החלל ע"ש ספיצר הוא טלסקופ אמריקאי הצופה בתחום הקרינה האינפרא-אדומה (IR) ואחד מארבעת "מצפי החלל הגדולים" של מנהלת החלל והתעופה של ארה"ב.
  
מכיוון שהקרינה האינפרא-אדומה נחסמת ברובה ע"י האטמוספרה (בעיקר באורכי גל ארוכים) טלסקופ חללי בתחום אלקטרומגנטי זה מאפשר לזהות מבנים חלליים שאינם פולטים אור אך פולטים חום, למשל ענני אבק וגז  באזורי יצירת כוכבים, ערפיליות פלנטריות, מרכזי גלקסיות ועוד. בספקטרום של מספר יסודות ומולקולות קיימת חתימה אופיינית בתחום האינפרא-אדום בלבד כך שבאמצעות ספיצר ניתן ללמוד על קיומם של חומרים ספציפיים בחלל. ספיצר גם מאפשר לזהות קרינה נראית שנפלטה מגוף המתרחק מהארץ ובעקבות כך מוסחת לתחום האינפרא-אדום. ספיצר מאפשר למדוד את פליטת החום הנפלטת מכוכבי לכת, שביטים ואסטרואידים ומתוך נתונים אלו אפשרי ללמוד את גודלם המדויק. ספיצר גם מספק עדויות לקיומם של כוכבי לכת זרים במערכות שמש אחרות עקב יכולתו לזהות ליקויים שאינם אפשריים לגילוי בתחום קרינה אחר. בעקבות כל זאת ועוד, טלסקופ החלל ע"ש ספיצר הוא אחד מהטלסקופים המבוקשים והחשובים ביותר כיום בקרב קהילת האסטרונומים והאסטרופיסיקאים. הטלסקופ מופעל ע"י צוות באוניברסיטת קאלטק (CalTech) שבקליפורניה. להלן הקישור לאתר של טלסקופ החלל ספיצר.
+
עצמים אסטרופיזקללים רבים פולטים קרינה בתחום האינפרא-אדום. עצמים שהטמפרטורה שלהם בין עשרות למאות [[קלווין]] פולטים בד"כ את רוב הקרינה שלהם בתחום האינפרא-אדום. דוגמא לעצמים כאלו הם ענני גז מולקולרים ואבק ו[[כוכב|כוכבים]] קרים. גם עצמים שפולטים את רוב קרינתם בתחום האור הנראה פולטים בד"כ קרינה בתחום האינפרא אדום וכן כתוצאה מ[[הסט דופלר|הסחה לאדום]] גבוהה התחום שבו נפלטת רוב הקרינה עשוי לעבור מתחום האור הנראה לאינפרא-אדום. בנוסף קרינה בתחום האינפרא-אדום לא נבלעת ומפוזרת ע"י אבק, כמו קרינה בתחום האור הנראה, ועל כן באמצעות תחום זה ניתן לפעמים לראות אל תוך אזורים מאובקים.
 +
 
 +
הצורך בטלסקופ חללי הצופה בתחום האינפרא אדום נובע ממספר סיבות:
 +
[[קרינה אלקטרומגנטית|קרינה אלקטרומגנטית]] בתחום האינפרא-אדום (תת-אדום) נחסמת ברובה ע"י האטמוספרה (בעיקר באורכי גל ארוכים), בנוסף מאחר והאטמוספרה של [[כדור הארץ]] פולטת קרינה רבה בתחום האינפרא-אדום הרקע בתחום זה גבוהה במיוחד ומפריע לתצפיות.
 +
 
 +
טלסקופ החלל ע"ש ספיצר צופה על עצמים אסטרופיזקליים מגוונים, החל מ[[אסטרואיד|אסטרואידים]] ב[[מערכת השמש]] וכלה במרכזי גלקסיות ועוד. בספקטרום של מספר יסודות ומולקולות קיימת חתימה אופיינית בתחום האינפרא-אדום בלבד כך שבאמצעות ספיצר ניתן ללמוד על קיומם של חומרים ספציפיים בחלל. ספיצר גם מאפשר לזהות קרינה נראית שנפלטה מגוף המתרחק מהארץ ובעקבות כך מוסחת לתחום האינפרא-אדום. ספיצר מאפשר למדוד את פליטת החום הנפלטת מכוכבי לכת, שביטים ואסטרואידים ומתוך נתונים אלו אפשרי ללמוד את גודלם המדויק. ספיצר גם מספק עדויות לקיומם של כוכבי לכת זרים במערכות שמש אחרות עקב יכולתו לזהות ליקויים שאינם אפשריים לגילוי בתחום קרינה אחר. בעקבות כל זאת ועוד, טלסקופ החלל ע"ש ספיצר הוא אחד מהטלסקופים המבוקשים והחשובים ביותר כיום בקרב קהילת האסטרונומים והאסטרופיסיקאים. הטלסקופ מופעל ע"י צוות באוניברסיטת קאלטק (CalTech) שבקליפורניה. להלן הקישור לאתר של טלסקופ החלל ספיצר.
  
 
הטלסקופ נקרא על-שמו של האסטרופיסיקאי והאסטרונום ליימאן ספיצר (Lyman Spitzer, 1914-1997) שהיה מההוגים והיוזמים לשיגור והפעלה של טלסקופים מהחלל (עוד ב-1946, הרבה לפני שיגור הלוויין הראשון לחלל!!!) ובעיקר של טלסקופ החלל ע"ש האבל. ספיצר עסק בהתפתחות כוכבים, פיסיקת הפלסמה והיתוך גרעיני. בעת מלחמת העולם השנייה היה חבר בצוות שפיתח את הסונר.
 
הטלסקופ נקרא על-שמו של האסטרופיסיקאי והאסטרונום ליימאן ספיצר (Lyman Spitzer, 1914-1997) שהיה מההוגים והיוזמים לשיגור והפעלה של טלסקופים מהחלל (עוד ב-1946, הרבה לפני שיגור הלוויין הראשון לחלל!!!) ובעיקר של טלסקופ החלל ע"ש האבל. ספיצר עסק בהתפתחות כוכבים, פיסיקת הפלסמה והיתוך גרעיני. בעת מלחמת העולם השנייה היה חבר בצוות שפיתח את הסונר.
  
הטלסקופ שוגר באוגוסט 2003 ומאז הוא פעיל בצורה אינטנסיבית מאד – אך לא לאורך זמן... בשנת 2008 יסתיים קירור המצלמה של ספיצר בעקבות "חיסול" מלאי חומר הקירור. קירור זה, ל-267- מעלות צלזיוס (6 מעלות קלווין בלבד) מאפשר להוריד בצורה משמעותית את רעש הרקע במצלמה. ללא הקירור התמונות של ספיצר יאבדו מאיכותן. ספיצר איננו סובב את הארץ אלא דווקא מקיף את השמש ומתרחק מכדור-הארץ לאיטו. הטלסקופ מוגבל לכמה כיווני תצפית – אסור לכוון אותו אל השמש, הארץ, הירח וכוכבי הלכת הגדולים – המערכות על ספיצר רגישות מדי לקרינה האינפרא-אדומה הנפלטת מגופים קרובים אלה. ספיצר מורכב מטלסקופ מראות (מחזיר-אור) מסוג ריצ'י-קרטיין. קוטר המראה הראשית הינו 85 ס"מ ומשקלו לא עולה על 50 ק"ג. הטלסקופ גם מוסתר מקרניה היוקדות של השמש ע"י מגן חום שניצב באופן קבוע בין הטלסקופ לשמש.
+
הטלסקופ שוגר באוגוסט 2003 ומאז הוא פעיל בצורה אינטנסיבית מאד – אך לא לאורך זמן... בשנת 2008 יסתיים קירור המצלמה של ספיצר בעקבות "חיסול" מלאי ההליום הנוזלי המשמש לקרור המצלמות. קירור זה, ל-267- מעלות צלזיוס (6 [[קלווין]] בלבד) מאפשר להוריד בצורה משמעותית את רעש הרקע במצלמה. ללא הקירור התמונות של ספיצר יאבדו מאיכותן. ספיצר איננו סובב את [[כדור הארץ|הארץ]] אלא דווקא מקיף את ה[[שמש]] ומתרחק מכדור-הארץ לאיטו. הטלסקופ מוגבל לכמה כיווני תצפית – אסור לכוון אותו אל השמש, הארץ, הירח וכוכבי הלכת הגדולים – המערכות על ספיצר רגישות מדי לקרינה האינפרא-אדומה הנפלטת מגופים קרובים אלה. ספיצר מורכב מ[[טלסקופ]] מראות (מחזיר-אור) מסוג ריצ'י-קרטיין. קוטר המראה הראשית הינו 85 ס"מ ומשקלה לא עולה על 50 ק"ג. הטלסקופ גם מוסתר מקרניה היוקדות של השמש ע"י מגן חום שניצב באופן קבוע בין הטלסקופ לשמש.
  
 
לספיצר 3 מצלמות השונות זו מזו באורכי הגל ובסוגי התצפית שהן מאפשרות: IRAC מאפשרת צילום בתחום של 3.6 עד 8 מיקרון (מיקרון אחד הינו מיליונית המטר). MIPS מאפשרת צילום בתחום של 24, 70 ו-160 מיקרון, כלומר צילום של גופים קרים (למשל שביטים בקצה מערכת השמש). IRS הינו ספקטרוגרף בתחום של 5 עד 37 מיקרון (התחום הוא תלוי-רזולוציה).
 
לספיצר 3 מצלמות השונות זו מזו באורכי הגל ובסוגי התצפית שהן מאפשרות: IRAC מאפשרת צילום בתחום של 3.6 עד 8 מיקרון (מיקרון אחד הינו מיליונית המטר). MIPS מאפשרת צילום בתחום של 24, 70 ו-160 מיקרון, כלומר צילום של גופים קרים (למשל שביטים בקצה מערכת השמש). IRS הינו ספקטרוגרף בתחום של 5 עד 37 מיקרון (התחום הוא תלוי-רזולוציה).
שורה 14: שורה 19:
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==
  
* [[קרינה אינפרא-אדומה]]
+
* [[קרינה אלקטרומגנטית]]
  
 
==הרצאות וידאו==
 
==הרצאות וידאו==

גרסה מ־19:09, 26 בדצמבר 2008

טלסקופ החלל ע"ש ספיצר הוא טלסקופ אמריקאי הצופה בתחום הקרינה האינפרא-אדומה (IR) ואחד מארבעת "מצפי החלל הגדולים" של מנהלת החלל והתעופה של ארה"ב.

עצמים אסטרופיזקללים רבים פולטים קרינה בתחום האינפרא-אדום. עצמים שהטמפרטורה שלהם בין עשרות למאות קלווין פולטים בד"כ את רוב הקרינה שלהם בתחום האינפרא-אדום. דוגמא לעצמים כאלו הם ענני גז מולקולרים ואבק וכוכבים קרים. גם עצמים שפולטים את רוב קרינתם בתחום האור הנראה פולטים בד"כ קרינה בתחום האינפרא אדום וכן כתוצאה מהסחה לאדום גבוהה התחום שבו נפלטת רוב הקרינה עשוי לעבור מתחום האור הנראה לאינפרא-אדום. בנוסף קרינה בתחום האינפרא-אדום לא נבלעת ומפוזרת ע"י אבק, כמו קרינה בתחום האור הנראה, ועל כן באמצעות תחום זה ניתן לפעמים לראות אל תוך אזורים מאובקים.

הצורך בטלסקופ חללי הצופה בתחום האינפרא אדום נובע ממספר סיבות: קרינה אלקטרומגנטית בתחום האינפרא-אדום (תת-אדום) נחסמת ברובה ע"י האטמוספרה (בעיקר באורכי גל ארוכים), בנוסף מאחר והאטמוספרה של כדור הארץ פולטת קרינה רבה בתחום האינפרא-אדום הרקע בתחום זה גבוהה במיוחד ומפריע לתצפיות.

טלסקופ החלל ע"ש ספיצר צופה על עצמים אסטרופיזקליים מגוונים, החל מאסטרואידים במערכת השמש וכלה במרכזי גלקסיות ועוד. בספקטרום של מספר יסודות ומולקולות קיימת חתימה אופיינית בתחום האינפרא-אדום בלבד כך שבאמצעות ספיצר ניתן ללמוד על קיומם של חומרים ספציפיים בחלל. ספיצר גם מאפשר לזהות קרינה נראית שנפלטה מגוף המתרחק מהארץ ובעקבות כך מוסחת לתחום האינפרא-אדום. ספיצר מאפשר למדוד את פליטת החום הנפלטת מכוכבי לכת, שביטים ואסטרואידים ומתוך נתונים אלו אפשרי ללמוד את גודלם המדויק. ספיצר גם מספק עדויות לקיומם של כוכבי לכת זרים במערכות שמש אחרות עקב יכולתו לזהות ליקויים שאינם אפשריים לגילוי בתחום קרינה אחר. בעקבות כל זאת ועוד, טלסקופ החלל ע"ש ספיצר הוא אחד מהטלסקופים המבוקשים והחשובים ביותר כיום בקרב קהילת האסטרונומים והאסטרופיסיקאים. הטלסקופ מופעל ע"י צוות באוניברסיטת קאלטק (CalTech) שבקליפורניה. להלן הקישור לאתר של טלסקופ החלל ספיצר.

הטלסקופ נקרא על-שמו של האסטרופיסיקאי והאסטרונום ליימאן ספיצר (Lyman Spitzer, 1914-1997) שהיה מההוגים והיוזמים לשיגור והפעלה של טלסקופים מהחלל (עוד ב-1946, הרבה לפני שיגור הלוויין הראשון לחלל!!!) ובעיקר של טלסקופ החלל ע"ש האבל. ספיצר עסק בהתפתחות כוכבים, פיסיקת הפלסמה והיתוך גרעיני. בעת מלחמת העולם השנייה היה חבר בצוות שפיתח את הסונר.

הטלסקופ שוגר באוגוסט 2003 ומאז הוא פעיל בצורה אינטנסיבית מאד – אך לא לאורך זמן... בשנת 2008 יסתיים קירור המצלמה של ספיצר בעקבות "חיסול" מלאי ההליום הנוזלי המשמש לקרור המצלמות. קירור זה, ל-267- מעלות צלזיוס (6 קלווין בלבד) מאפשר להוריד בצורה משמעותית את רעש הרקע במצלמה. ללא הקירור התמונות של ספיצר יאבדו מאיכותן. ספיצר איננו סובב את הארץ אלא דווקא מקיף את השמש ומתרחק מכדור-הארץ לאיטו. הטלסקופ מוגבל לכמה כיווני תצפית – אסור לכוון אותו אל השמש, הארץ, הירח וכוכבי הלכת הגדולים – המערכות על ספיצר רגישות מדי לקרינה האינפרא-אדומה הנפלטת מגופים קרובים אלה. ספיצר מורכב מטלסקופ מראות (מחזיר-אור) מסוג ריצ'י-קרטיין. קוטר המראה הראשית הינו 85 ס"מ ומשקלה לא עולה על 50 ק"ג. הטלסקופ גם מוסתר מקרניה היוקדות של השמש ע"י מגן חום שניצב באופן קבוע בין הטלסקופ לשמש.

לספיצר 3 מצלמות השונות זו מזו באורכי הגל ובסוגי התצפית שהן מאפשרות: IRAC מאפשרת צילום בתחום של 3.6 עד 8 מיקרון (מיקרון אחד הינו מיליונית המטר). MIPS מאפשרת צילום בתחום של 24, 70 ו-160 מיקרון, כלומר צילום של גופים קרים (למשל שביטים בקצה מערכת השמש). IRS הינו ספקטרוגרף בתחום של 5 עד 37 מיקרון (התחום הוא תלוי-רזולוציה).

בתמונות שצולמו ע"י ספיצר ניתן לראות את אותו אזור או גוף בשמים בתחום של אור נראה ובתחום של אינפרא-אדום. קל להבחין במבנים הנסתרים מעיננו, אך נחשפים בקלות בתחום האינפרא-אדום. עוד תמונות באתר זה.


ראו גם

הרצאות וידאו

קישורים חיצוניים

ספרות מקצועית


מחברים ראשיים של המאמר


דוד פולישוק