הבדלים בין גרסאות בדף "טלסקופ - מדריך כללי לחובב"

מתוך אסטרופדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 213: שורה 213:
  
 
בשרטוט החתך ניתן לראות את חלקיו העיקריים של הטלסקופ הניוטוני. ניתן לראות שהמראה המשנית מוחזקת ע"י מתקן הנקרא עכביש (Spider) בזכות צורתו בעלת ארבעה נימים (מהם שניים נראים באיור) המראות ניתנות לאיפוס במידת הצורך באמצעות ברגי-איפוס - איפוס אופטי של טלסקופ נקרא גם קולימציה של טלסקופ.
 
בשרטוט החתך ניתן לראות את חלקיו העיקריים של הטלסקופ הניוטוני. ניתן לראות שהמראה המשנית מוחזקת ע"י מתקן הנקרא עכביש (Spider) בזכות צורתו בעלת ארבעה נימים (מהם שניים נראים באיור) המראות ניתנות לאיפוס במידת הצורך באמצעות ברגי-איפוס - איפוס אופטי של טלסקופ נקרא גם קולימציה של טלסקופ.
 
מאת: אסף ברוולד
 
 
בכתבה זו אנסה לתת סקירה בסיסית של טלסקופי חובבים שונים מטרתי כאן היא לאפשר לחובב הסקרן להתחיל בשימוש בטלסקופ שלו גם אם אין באפשרותו להצטרף לתצפית בה יוכל לפגוש חובבים מנוסים אשר יוכלו לסייע לו בצעדיו הראשונים.
 
 
לא מעט נתקלתי בשאלה בסגנון: מצאתי בבוידעם טלסקופ ישן / קנו לי טלסקופ במתנה. חוברת הוראות אין. האם אוכל לצפות בו על הכוכבים? איך מכוונים? מאיפה צופים?איך מתחילים? מה עושים?!?!
 
 
מאחר וקיים מבחר רב מאד של טלסקופים והחובב הסקרן ובר המזל ש"גילה" את הטלסקופ אינו בהכרח בקיא בסוגי הטלסקופים השונים, ניסיתי בכתבה זו להביא מעין מדריך "אוניברסלי" שבו יהיה לפחות סיכוי סביר למצוא תאימות בין הנאמר כאן לבין הטלסקופ המדובר.
 
 
מאחר וכנראה בקרב הטלסקופים הנרכשים כמתנות יש רוב מוחץ לטלסקופים שוברי-אור (המבוססים על עדשות ולא מראות), ביססתי את הנאמר כאן על סוג זה.
 
 
תיאום ציפיות לפני הכל:
 
 
טלסקופים הנמכרים בחנויות צעצועים, חנויות לציוד טיולים וכיוב' הינם ברובם המוחלט טלסקופים אשר אינם מתאימים לשימוש אסטרונומי רציני. טלסקופים כאלה יכולים לשמש לתצפיות-נוף מהנות אך איכותם האופטית (קרי, השלמות של העדשות ו/או המראות המשמשות בהם לצורך ניתוב האור) אינה מסוגלת לרוב להתמודד עם הדרישות התובעניות הקיימות בתצפית אל עצמי-השמיים.
 
 
טלסקופ "צעצוע" (עם כל הכבוד...ויש כבוד) יוכל כנראה לשמש לתצפית בסיסית על הירח או עצמי שמיים "פשוטים" אך אין לצפות לגדולות ונצורות מהמראות שיפיק. לכן, אל לו לחובב האסטרונומיה הטרי המשתמש בו להתאכזב ולזנוח את התחביב אלא להיפך : רצוי לראות בטלסקופ כזה כמתאבן שרק "יחמם" לקראת רכישתו של טלסקופ רציני יותר שמותאם יותר לתצפיות-אסטרונומיות (או, לפחות, לקראת ההצטרפות לתצפיות אסטרונומיות המאורגנות מפעם לפעם ובהן הכל מוזמנים לבוא ולהציץ בטלסקופים איכותיים שמביאים עימם חובבי אסטרונומיה אחרים).
 
 
כללי זהירות ובטיחות:
 
 
·        זהירות עם רכיבים אופטיים
 
 
הטלסקופ, מעצם היותו מכשיר אופטי, מכיל רכיבים אופטיים (עדשות, מראות וכיוב').
 
 
רכיבים אלה הינם עדינים ביותר ורגישים מאד למגע ואסור בשום אופן לגעת בהם!
 
 
במרבית המקרים נגיעה בפניו של משטח אופטי תשאיר כתם שומן בצורת טביעת האצבע שנגעה בו. כתם כזה יפריע מאד לתצפית.
 
 
מאידך, אל לנו לנסות ולנקות משטח אופטי בטרם למדנו כיצד לעשות זאת! זאת מאחר וניקוי שלא-כהלכה יביא ליותר נזק מתועלת.
 
 
חשוב מאד לשמור את הטלסקופ במקום נקי, קריר ויבש. יש לכסות אותו כל זמן שאינו בשימוש (ראה גם מאמר בנושא ניקוי המרכיבים האופטיים של טלסקופ).
 
 
בכל מקרה אני ממליץ בחום לכל בעל טלסקופ הסבור כי המכשיר שלו מצריך ניקוי לפנות לבעלי טלסקופים מנוסים בנושא כדי לקבל מידע ספציפי בנוגע לדרך המומלצת לניקוי הטלסקופ שלו.
 
 
·        שמש!
 
 
אזהרה! צפייה בשמש הינה מסוכנת ביותר! צפייה דרך מכשיר אופטי כגון טלסקופ או משקפת תגרום לנזק חמור ובלתי הפיך לצופה – עד כדי עיוורון תמידי! בנוסף עלול להיגרם נזק לטלסקופ עצמו (ראה גם: כללי בטיחות בתצפית שמש).
 
 
חלקי הטלסקופ
 
 
הוצאנו את הטלסקופ מהקופסא, ניערנו קצת את קורי העכביש. אז , כמאמר הגששים : "מה היה לנו כאן?"
 
 
חצובה (Tripod) - החצובה היא המתקן עליו מורכב הטלסקופ שלנו. רובן המכריע של חצובות טלסקופים פשוטים הן תלת-רגליות ובהן אפשר לכוון את גובהה של כל אחת מהרגליים כדי להביא את הטלסקופ לגובה נוח לשימוש וכן כדי להתקין את הטלסקופ כך שיעמוד יציב וישר ולא ינטה ליפול לאחד הצדדים.
 
 
כל אחת מהרגליים מורכבת, לרוב , בשיטה "טלסקופית" : שני מוטות המקובעים זה לזה, כאשר ברווח שביניהם מחליק מוט נוסף אשר הוא זה שנוגע ברצפה. את קצה הרגלית אפשר לנעול ע"י בורג המצוי בקצה שני המוטות האחרים, בחצובות מסויימות ממלא את תפקיד הבורג תפס קפיצי.
 
 
לפני הרכבת הטלסקופ מומלץ להציץ בחצובה ולהכיר את האופן בו ניתן לכוון את גובהה וכן לקבל מושג עד לאיזה גובה אפשר ורצוי לפתוח את הרגליות.
 
 
משיקולים של יציבות הטלסקופ, מומלץ להרכיב את הטלסקופ נמוך ככל הניתן. טלסקופ המורכב גבוה חשוף יותר להשפעת רוח מרעידה וגם יציבותו פוחתת היות ומרכז הכובד שלו גבוה יותר.
 
 
במידת האפשר רצוי לכוון את גובה החצובה כך שתתפשר צפייה בישיבה או בעמידה זקופה. התבוננות בעינית במצב שפוף אינה נוחה, מעייפת וכתוצאה מכך פחות מהנה.
 
 
בערך באמצע הגובה של החצובה ישנו משטח המתחבר לכל אחת מרגלי החצובה. מטרתו של המשטח להחזיק את הרגליים ולמנוע מהן מלזוז (פנימה או החוצה) וכך לשמור על יציבות החצובה.
 
 
ייתכן שבמשטח זה ישנם חורים עגולים. מטרת אלה לרוב הינה לתפקד כ"מגש-עיניות" – מקום בו ניתן להניח בצורה בטוחה עיניות שאינן בשימוש אך ברצוננו לשמור זמינות למקרה הצורך (על העיניות – בהמשך)
 
 
במרבית הטלסקופים הקטנים מחובר אל ראש החצובה הכן (Mount ) אך ייתכן ויש צורך להרכיבו בנפרד.
 
 
 
[[תמונה:Telescope_Tripod_Low.jpg|שמאל|250px|ממוזער|שרשרת התפרקות של פרוטון באטמוספירה]]
 
 
 
[[תמונה:Telescope_Tripod_High.jpg|שמאל|250px|ממוזער|שרשרת התפרקות של פרוטון באטמוספירה]]
 
 
 
 
 
 
 
כן הטלסקופ או מתקן כינון (Mount) - הכן הוא מתקן המתחבר לחלקה העליון של החצובה והוא גם זה המחזיק את צינור הטלסקופ עצמו. מטרת הכן לאפשר את סיבוב הטלסקופ לכל נקודה אליה נחפוץ ובמקביל לשמור על יציבות הטלסקופ כדי לאפשר תצפית נוחה ויעילה.
 
 
הסוג הפשוט ביותר של כן הוא כן אופקי. כן זה משתמש בשני צירים כאשר האחד אנכי (ומאפשר את סיבוב הטלסקופ ימינה ושמאלה) והשני אופקי (ומאפשר את הסיבוב מעלה ומטה).
 
 
בסמוך לצירים נמצאים לעיתים קרובות ברגים המאפשרים לנעול את הציר כדי למנוע את סיבוב הטלסקופ. חשוב מאד להבין ש"נעילת" הציר מיועדת רק למנוע סיבוב מקרי של הטלסקופ כתוצאה ממשקלו העצמי ותו-לא! נגיעה בטלסקופ תוך כדי תצפית תזיז ותרעיד אותו למרות שהוא נעול. הוא הדין גם לגבי רוח חזקה המנשבת בזמן התצפית. בכל הטלסקופים בהם זכיתי להשתמש לא ראיתי ולו אחד אשר אינו רועד כאשר מנשבת רוח חזקה.
 
 
מכאן, שאין טעם לנסות ולנעול את הצירים בכוח מופרז. עשו זאת, ותגרמו לשחיקת הברגים ואף שבירתם!
 
 
את ברגי הנעילה יש לנעול בעדינות : לסובב עד לתחושת התנגדות קלה , זה מספיק!
 
 
צינור הטלסקופ (Optical Tube Assembly) -
 
 
צינור הטלסקופ מכיל את המערכת האופטית של הטלסקופ. בכל ההתעסקות עם חלקי הטלסקופ השונים צריך צינור הטלסקופ לקבל את מירב האיכפתיות והעדינותשכן נזק באחד מחלקי צינור הטלסקופ פירושו במקרים רבים השבתה של הטלסקופ.
 
 
באם איננו יודעים עדיין מהו סוג הטלסקופ, כדאי מאד להתבונן כעת בצינור הטלסקופ עוד לפני הרכבתו לטלסקופ בכדי לקבל מושג  עם מה יש לנו עסק.
 
 
מרבית הטלסקופים הנמכרים בחנויות מחנאות או צעצועים הם טלסקופים "שוברי-אור". טלסקופים כאלה מורכבים מעדשה ראשית הקרוייה אובייקטיב (והמותקנת קרוב לקצהו הקדמי של צינור הטלסקופ) , ועדשה (או מערך עדשות) קטנה יותר הנקראת עינית ואשר דרכה אנו צופים בטלסקופ ע"י קירוב העין והתבוננות פנימה.
 
 
כאשר מופנה הטלסקופ לאובייקט מרוחק, מרכז האובייקטיב את אלומת האור המגיעה ובנקודת המוקד (קרי, הנקודה בה נפגשות הקרניים) נמצאת העינית.
 
 
  
  

גרסה מ־20:50, 6 בינואר 2009

הטלסקופ – מדריך כללי לחובב (The Telescope – A Beginner Guide)

מאת: אסף ברוולד

בכתבה זו אנסה לתת סקירה בסיסית של טלסקופי חובבים שונים מטרתי כאן היא לאפשר לחובב הסקרן להתחיל בשימוש בטלסקופ שלו גם אם אין באפשרותו להצטרף לתצפית בה יוכל לפגוש חובבים מנוסים אשר יוכלו לסייע לו בצעדיו הראשונים.

לא מעט נתקלתי בשאלה בסגנון: מצאתי בבוידעם טלסקופ ישן / קנו לי טלסקופ במתנה. חוברת הוראות אין. האם אוכל לצפות בו על הכוכבים? איך מכוונים? מאיפה צופים?איך מתחילים? מה עושים?!?!

מאחר וקיים מבחר רב מאד של טלסקופים והחובב הסקרן ובר המזל ש"גילה" את הטלסקופ אינו בהכרח בקיא בסוגי הטלסקופים השונים, ניסיתי בכתבה זו להביא מעין מדריך "אוניברסלי" שבו יהיה לפחות סיכוי סביר למצוא תאימות בין הנאמר כאן לבין הטלסקופ המדובר.

מאחר וכנראה בקרב הטלסקופים הנרכשים כמתנות יש רוב מוחץ לטלסקופים שוברי-אור (המבוססים על עדשות ולא מראות), ביססתי את הנאמר כאן על סוג זה.

תיאום ציפיות לפני הכל:

טלסקופים הנמכרים בחנויות צעצועים, חנויות לציוד טיולים וכיוב' הינם ברובם המוחלט טלסקופים אשר אינם מתאימים לשימוש אסטרונומי רציני. טלסקופים כאלה יכולים לשמש לתצפיות-נוף מהנות אך איכותם האופטית (קרי, השלמות של העדשות ו/או המראות המשמשות בהם לצורך ניתוב האור) אינה מסוגלת לרוב להתמודד עם הדרישות התובעניות הקיימות בתצפית אל עצמי-השמיים.

טלסקופ "צעצוע" (עם כל הכבוד...ויש כבוד) יוכל כנראה לשמש לתצפית בסיסית על הירח או עצמי שמיים "פשוטים" אך אין לצפות לגדולות ונצורות מהמראות שיפיק. לכן, אל לו לחובב האסטרונומיה הטרי המשתמש בו להתאכזב ולזנוח את התחביב אלא להיפך : רצוי לראות בטלסקופ כזה כמתאבן שרק "יחמם" לקראת רכישתו של טלסקופ רציני יותר שמותאם יותר לתצפיות-אסטרונומיות (או, לפחות, לקראת ההצטרפות לתצפיות אסטרונומיות המאורגנות מפעם לפעם ובהן הכל מוזמנים לבוא ולהציץ בטלסקופים איכותיים שמביאים עימם חובבי אסטרונומיה אחרים).

כללי זהירות ובטיחות:

· זהירות עם רכיבים אופטיים

הטלסקופ, מעצם היותו מכשיר אופטי, מכיל רכיבים אופטיים (עדשות, מראות וכיוב').

רכיבים אלה הינם עדינים ביותר ורגישים מאד למגע ואסור בשום אופן לגעת בהם!

במרבית המקרים נגיעה בפניו של משטח אופטי תשאיר כתם שומן בצורת טביעת האצבע שנגעה בו. כתם כזה יפריע מאד לתצפית.

מאידך, אל לנו לנסות ולנקות משטח אופטי בטרם למדנו כיצד לעשות זאת! זאת מאחר וניקוי שלא-כהלכה יביא ליותר נזק מתועלת.

חשוב מאד לשמור את הטלסקופ במקום נקי, קריר ויבש. יש לכסות אותו כל זמן שאינו בשימוש (ראה גם מאמר בנושא ניקוי המרכיבים האופטיים של טלסקופ).

בכל מקרה אני ממליץ בחום לכל בעל טלסקופ הסבור כי המכשיר שלו מצריך ניקוי לפנות לבעלי טלסקופים מנוסים בנושא כדי לקבל מידע ספציפי בנוגע לדרך המומלצת לניקוי הטלסקופ שלו.

· שמש!

אזהרה! צפייה בשמש הינה מסוכנת ביותר! צפייה דרך מכשיר אופטי כגון טלסקופ או משקפת תגרום לנזק חמור ובלתי הפיך לצופה – עד כדי עיוורון תמידי! בנוסף עלול להיגרם נזק לטלסקופ עצמו (ראה גם: כללי בטיחות בתצפית שמש).

חלקי הטלסקופ

הוצאנו את הטלסקופ מהקופסא, ניערנו קצת את קורי העכביש. אז , כמאמר הגששים : "מה היה לנו כאן?"

חצובה (Tripod) - החצובה היא המתקן עליו מורכב הטלסקופ שלנו. רובן המכריע של חצובות טלסקופים פשוטים הן תלת-רגליות ובהן אפשר לכוון את גובהה של כל אחת מהרגליים כדי להביא את הטלסקופ לגובה נוח לשימוש וכן כדי להתקין את הטלסקופ כך שיעמוד יציב וישר ולא ינטה ליפול לאחד הצדדים.

כל אחת מהרגליים מורכבת, לרוב , בשיטה "טלסקופית" : שני מוטות המקובעים זה לזה, כאשר ברווח שביניהם מחליק מוט נוסף אשר הוא זה שנוגע ברצפה. את קצה הרגלית אפשר לנעול ע"י בורג המצוי בקצה שני המוטות האחרים, בחצובות מסויימות ממלא את תפקיד הבורג תפס קפיצי.

לפני הרכבת הטלסקופ מומלץ להציץ בחצובה ולהכיר את האופן בו ניתן לכוון את גובהה וכן לקבל מושג עד לאיזה גובה אפשר ורצוי לפתוח את הרגליות.

משיקולים של יציבות הטלסקופ, מומלץ להרכיב את הטלסקופ נמוך ככל הניתן. טלסקופ המורכב גבוה חשוף יותר להשפעת רוח מרעידה וגם יציבותו פוחתת היות ומרכז הכובד שלו גבוה יותר.

במידת האפשר רצוי לכוון את גובה החצובה כך שתתפשר צפייה בישיבה או בעמידה זקופה. התבוננות בעינית במצב שפוף אינה נוחה, מעייפת וכתוצאה מכך פחות מהנה.

בערך באמצע הגובה של החצובה ישנו משטח המתחבר לכל אחת מרגלי החצובה. מטרתו של המשטח להחזיק את הרגליים ולמנוע מהן מלזוז (פנימה או החוצה) וכך לשמור על יציבות החצובה.

ייתכן שבמשטח זה ישנם חורים עגולים. מטרת אלה לרוב הינה לתפקד כ"מגש-עיניות" – מקום בו ניתן להניח בצורה בטוחה עיניות שאינן בשימוש אך ברצוננו לשמור זמינות למקרה הצורך (על העיניות – בהמשך)

במרבית הטלסקופים הקטנים מחובר אל ראש החצובה הכן (Mount ) אך ייתכן ויש צורך להרכיבו בנפרד.


שרשרת התפרקות של פרוטון באטמוספירה


שרשרת התפרקות של פרוטון באטמוספירה




כן הטלסקופ או מתקן כינון (Mount) - הכן הוא מתקן המתחבר לחלקה העליון של החצובה והוא גם זה המחזיק את צינור הטלסקופ עצמו. מטרת הכן לאפשר את סיבוב הטלסקופ לכל נקודה אליה נחפוץ ובמקביל לשמור על יציבות הטלסקופ כדי לאפשר תצפית נוחה ויעילה.

הסוג הפשוט ביותר של כן הוא כן אופקי. כן זה משתמש בשני צירים כאשר האחד אנכי (ומאפשר את סיבוב הטלסקופ ימינה ושמאלה) והשני אופקי (ומאפשר את הסיבוב מעלה ומטה).

בסמוך לצירים נמצאים לעיתים קרובות ברגים המאפשרים לנעול את הציר כדי למנוע את סיבוב הטלסקופ. חשוב מאד להבין ש"נעילת" הציר מיועדת רק למנוע סיבוב מקרי של הטלסקופ כתוצאה ממשקלו העצמי ותו-לא! נגיעה בטלסקופ תוך כדי תצפית תזיז ותרעיד אותו למרות שהוא נעול. הוא הדין גם לגבי רוח חזקה המנשבת בזמן התצפית. בכל הטלסקופים בהם זכיתי להשתמש לא ראיתי ולו אחד אשר אינו רועד כאשר מנשבת רוח חזקה.

מכאן, שאין טעם לנסות ולנעול את הצירים בכוח מופרז. עשו זאת, ותגרמו לשחיקת הברגים ואף שבירתם!

את ברגי הנעילה יש לנעול בעדינות : לסובב עד לתחושת התנגדות קלה , זה מספיק!

צינור הטלסקופ (Optical Tube Assembly) -

צינור הטלסקופ מכיל את המערכת האופטית של הטלסקופ. בכל ההתעסקות עם חלקי הטלסקופ השונים צריך צינור הטלסקופ לקבל את מירב האיכפתיות והעדינותשכן נזק באחד מחלקי צינור הטלסקופ פירושו במקרים רבים השבתה של הטלסקופ.

באם איננו יודעים עדיין מהו סוג הטלסקופ, כדאי מאד להתבונן כעת בצינור הטלסקופ עוד לפני הרכבתו לטלסקופ בכדי לקבל מושג עם מה יש לנו עסק.

מרבית הטלסקופים הנמכרים בחנויות מחנאות או צעצועים הם טלסקופים "שוברי-אור". טלסקופים כאלה מורכבים מעדשה ראשית הקרוייה אובייקטיב (והמותקנת קרוב לקצהו הקדמי של צינור הטלסקופ) , ועדשה (או מערך עדשות) קטנה יותר הנקראת עינית ואשר דרכה אנו צופים בטלסקופ ע"י קירוב העין והתבוננות פנימה.

כאשר מופנה הטלסקופ לאובייקט מרוחק, מרכז האובייקטיב את אלומת האור המגיעה ובנקודת המוקד (קרי, הנקודה בה נפגשות הקרניים) נמצאת העינית.



שרשרת התפרקות של פרוטון באטמוספירה



בשרטוט ניתן להבחין בחלקים העיקריים בטלסקופ שובר-אור.

ניתן לראות את מגן הלחות (Dew-Cap) המיועד להגן על האובייקטיב מפני אורות סביבה (לבל ייכנסו לטלסקופ ויפריעו לנו בתצפית על האובייקט המעניין אותנו) ומפני לחות: הצינור מצמצם את זרימת האויר אל פני העדשה ומצמצם התעבות של טיפות מים עליה בלילה קר ולח.

באותו איזור של הצינור נמצא לב-ליבו של טלסקופ העדשות : עדשת העצם (אובייקטיב). עדשה זו היא עדשה מרכזת (או מערך של שתי עדשות הקרובות או צמודות זו לזו בטלסקופים אכרומטיים). תפקיד האובייקטיב הוא לרכז את האור העובר דרכו אל נקודת המוקד של הטלסקופ.

קוטרה של עדשת העצם הוא בעצם קוטרו (או מפתחו) של הטלסקופ. ככל שתהיה עדשת העצם גדולה יותר, כך תאסוף אור רב יותר מהעצם בו אנו צופים והתוצאה תהיה דמות בהירה יותר המתקבלת בהתבוננות בעינית. מאחר והטלסקופ אוסף אור רב יותר נוכל להשתמש ביעילות בהגדלות חזקות יותר (על עיניות והגדלות בהמשך).

ככל שגדולה יותר עדשת העצם גדל גם כושרו של הטלסקופ להפריד בין עצמים הנראים קרובים זה לזה (מה שקרוי "כושר הפרדה"). כושר הפרדה טוב משמעו דמות חדה מאד ומרשימה מאד לצפייה. חשוב לזכור, עם זאת, שכושר הפרדה עשוי להיפגם גם ע"י תנאי תצפית לא טובים (לחות, אויר חם וכיוב', פרטים בהמשך).

קרוב לקצהו האחורי של הטלסקופ נמצא את בורג המיקוד (Focuser). ומחזיק העינית הנראה כצינור שבקצהו בורג או תפס.

מחזיק העינית הוא החלק אליו מתחברת העינית. במרבית המקרים העיניות הינן אביזר במידות סטנדרטיות והרעיון הוא לאפשר החלפת עיניות כדי לאפשר החלפת הגדלה (עוד על העיניות בהמשך).

הקוטר הנפוץ של עיניות לטלסקופים קטנים הוא 0.96 אינץ'. המידה שהיא כנראה הנפוצה ביותר באסטרונומיית החובבים היא קוטר של אינץ' ורבע ולאחריה (בעיקר בעיניות יקרות מאד) עיניות בעלות קוטר מתאם של שני אינץ'. ניתן כמובן להשיג מתאמים בין המידות השונות וכך להשתמש בעיניות קטנות בטלסקופים בעלי מחזיק-עינית גדול יותר.

בורג המיקוד משמש לתיקוני מיקוד (פוקוס- Focus). בסיבובו של הבורג הוא מניע את הצינור המחזיק את העינית ועל-ידי-כך משנה את מרחקה מן האובייקטיב. שינוי המוקד דרוש בכל החלפת עינית או צפייה על עצמים קרובים (נוף) ורחוקים (ירח וכוכבים) לסירוגין.

סיבוב בורג המיקוד צריך להיעשות בעדינות תוך כדי צפייה בעינית כדי לצמצם למינימום את הרעידות הנגרמות לטלסקופ.

עינית ((Ocular

העינית היא, כאמור, העדשה דרכה אנו צופים בטלסקופ. עינית יכולה להיות מורכבת מעדשה אחת (בצורתה הפשוטה ביותר) אך במרבית המקרים היא עשויה מכלול של 3-8 עדשות – תלוי באיכות העינית ובמאפיינים שלה (ראה גם עינית, שדה הראייה, שחרור העין ועוד).

בטלסקופים אסטרונומיים נהוג לכלול את האפשרות להחליף את העינית. מאחר והעינית קובעת בעצם את ההגדלה של הטלסקופ (ההגדלה מחושבת כאורך מוקד האובייקטיב /אורך מוקד העינית) ניתן בשיטה זו להשתמש באותו הטלסקופ בהגדלות שונות.

על כל עינית רשום אורך המוקד שלה (במילימטרים). עיניות נפוצות הן באורך מוקד 25, 20, 10, 9, וכן 4 מ"מ (וכמובן שיש עוד הרבה הרבה אחרות).

למה זה חשוב? מאחר ובאמצעות החלפת העינית אנו משנים את ההגדלה שמספק הטלסקופ.

ההגדלה נקבעת לפי החלוקה של אורך המוקד של הטלסקופ עצמו (צריך להיות מוטבע על צינור הטלסקופ) באורך המוקד של העינית המותקנת בו כרגע. מכאן, שככל שאורך המוקד של העינית קצר יותר ההגדלה שתיתן בטלסקופ תהיה חזקה יותר.

חשוב מאד להתחיל את התצפית בהגדלה הנמוכה ביותר שבנמצא. בהגדלה נמוכה שדה הראייה של הטלסקופ רחב יותר ולכן קל יותר להתמצא בעת התצפית ולאתר את האובייקט המבוקש.

הכי חזק – לא הכי טוב

בטלסקופים מסויימים (בעיקר בכאלו הנמכרים בחנויות צעצועים) מצוין בריש גלי שהטלסקופ מסוגל להגדיל פי 400, 800, 1000 וכולי וכולי.

תיאורטית , כל טלסקופ יכול להגיע להגדלות חזקות מאד. ואולם מעבר לרף מסוים של הגדלה (הנקבע בראש ובראשונה ע"י קוטר הטלסקופ וכן ע"י איכות רכיביו האופטיים) הופך הטלסקופ לבלתי-יעיל. הסיבה לכך היא פיזיקלית: האור הנכנס אל הטלסקופ עובר ,בגלל אופיו הגלי, התאבכות הגורמת לירידה מסוימת של חדות הדמות. ככל שגדל הטלסקופ כך קטנה התופעה והטלסקופ מסוגל להבחין בפרטים קטנים ועדינים יותר.: אם עברנו את מגבלות יכולתו של הטלסקופ תתקבל הדמות (בהגדלה חזקה מאד) חיוורת, חסרת ניגודיות ואף קשה מאד למיקוד מאחר ושדה הראייה של הטלסקופ יהיה צר מאד וכל נגיעה בבורג המיקוד תרעיד את הטלסקופ.

אם מתחשבים בתופעת ההתאבכות ניתן להגיע לכלל-אצבע האומר שההגדלה המירבית שכדאי להשתמש בה מתקבלת ע"י הכפלת מפתח הטלסקופ במילימטרים פעמיים. לכן, בטלסקופ בקוטר 60 מ"מ לדוגמא, אין הרבה טעם לנסות לצפות בהגדלות חזקות מ-x120. במקרים רבים עדיף להשתמש בהגדלה נמוכה עוד יותר. ההגדלה המירבית הנ"ל שימושית אך ורק לעצמים בהירים מאד כגון הירח וכוכבי-הלכת, ויעילה רק בתנאי תצפית טובים במיוחד (ראה גם כושר הפרדה של טלסקטפ).



שרשרת התפרקות של פרוטון באטמוספירה
שרשרת התפרקות של פרוטון באטמוספירה
שרשרת התפרקות של פרוטון באטמוספירה



אבזרים וחלקים נוספים

להלן סקירה קצרה של האבזרים העיקריים המשמשים בתצפית בטלסקופ. רשימה זו אינה שלמה וכוללת את האבזרים הנפוצים ביותר בטלסקופים קטנים.

פריזמה (Prism, Diagonal) - הפריזמה (או דיאגונל) היא חלק המיועד להקל עלינו את הצפייה בטלסקופ.

בשימוש בפריזמה אנו יכולים להרכיב את העינית בזוית נוחה ואף לסובב אותה כך שנביא את העינית לזוית נוחה לצפייה.

עם זאת, רצוי במידת האפשר להימנע משימוש בפריזמה בתצפיות אסטרונומיות כדי לצמצם את מספר המשטחים האופטיים שעובר האור המגיע אלינו מהאובייקט הנצפה (כל מעבר בזכוכית משמעו איבוד אור וגרימת עיוותים בדמות הנראית, לא כל שכן כשהמדובר בטלסקופ בו הרכיבים זולים ואיכותם אינה גבוהה).

בארלו (עדשה מכפילה – Barlow Lens) - עדשה "מכפילה" היא עדשה שניתן להתקין בין הטלסקופ לעינית (היא מתחברת כעינית רגילה, וכוללת מחזיק-עינית בקצה האחורי שלה). ה"מכפיל" תפקידו הארכת אורך המוקד האפקטיבי של הטלסקופ ובכך להגביר, בעצם , את ההגדלה המתקבלת בעינית ספציפית. קיימים מכפילים של x1.5, x2 וגם x3 וכן מכפילים מתכווננים בעלי ערך משתנה.

כדי לדעת איזו הגדלה תתקבל בעינית ספציפית יש להכפיל את אורך המוקד של הטלסקופ בערך של העדשה המכפילה, ואת התוצאה לחלק באורך המוקד של העינית.

ככלל, רצוי במידת האפשר להימנע בשימוש בעדשות בארלו. עדשות כאלה מיוצרות לרוב באיכות ירודה והתוספת שלהן למספר העדשות שבטלסקופ (בד"כ 3 עדשות) גורמת להפחתה משמעותית בכמות האור המגיעה לעינית וגם פוגעת מאד בקונטרסט של הדמות המתקבלת.

מסיבה זו מתייחסים לבארלו כאל "עינית לעניים" – היא אמנם מגדילה את מבחר ההגדלות שלנו, אבל במחיר של איכות דמות נחותה בהשוואה לשימוש בעינית ברמה סבירה.


שרשרת התפרקות של פרוטון באטמוספירה
שרשרת התפרקות של פרוטון באטמוספירה


כוונת (Finder) - הכוונת ("פיינדר") נועדה להקל עלינו את הכוונת הטלסקופ אל האובייקט. אפשר לחלק את הכוונות הקיימות בשוק לשני סוגים עיקריים: כוונות מגדילות , כוונות לא-מגדילות ("הגדלה 1X).

הכוונות המגדילות נפוצות יותר כחלק מובנה בחבילה של טלסקופים רבים. אלו הם פשוט טלסקופים קטנים (מפתחים שבין 20 ל-50 מ"מ) שהגדלתם נעה סביב הx3-x9 . כוונות אלה כוללות, צלב אשר נראה בהתבוננות מבעד לעינית שלהן. הצלב מיועד להקל עלינו את מירכוז האובייקט בשדה הראייה של הכוונת (שהיא, כמובן , בעלת שדה רחב בהרבה מזה של הטלסקופ עצמו) כך שלאחר מכן נוכל להעביר מבטנו אל עינית הטלסקופ לתצפית עצמה.

הכוונות שאינן מגדילות כוללות בד"כ דיודה או סמן לייזר המאיר על חלון זכוכית קטן ומאפשר לנו לראות את השמיים "בגודל טבעי" כאשר האיזור אליו מופנה הטלסקופ מסומן בנקודה זוהרת (או צלב זוהר – תלוי בדגם הכוונת).

כיוון הכוונת

לשתי משפחות הכוונות יתרונות וחסרונות. ואולם תנאי אחד חייב להתקיים כדי להפוך את הכוונת למועילה: הכוונת חייבת להיות מתואמת עם צינור הטלסקופ הראשי. תיאום זה לרוב אינו מאריך ימים ועשוי להיפגע כאשר הכוונת מפורקת מהטלסקופ (למשל לצורך הובלת הטלסקופ) או סופגת מכה כלשהי – כוונות עלולות להיות פגיעות היות והן בולטות מצידו של הטלסקופ.

כוונת מאופסת עשוייה להפוך את התצפית ליעילה ונוחה מאד ולכן אני סבור שמן הראוי להקדיש דקה-שתיים לאיפוס זה בתחילת התצפית על מנת ליהנות ממנה בהמשך.

התיאום נעשה ע"י הזזת הכוונת באמצעות ברגי איפוס. רוב התושבות המסופקות כיום לכוונות כוללות שלושה, ארבעה או שישה ברגי-איפוס.

בתושבות של ארבעה ברגים שולט כל זוג ברגים בציר אחר (שני ברגים לאיפוס "ימין-שמאל" והשניים האחרים לאיפוס "מעלה-מטה").

בתושבות של שלושה או שישה ברגים כיווני התנועה מתחלקים ל-120 מעלות כאשר כל שלושה ברגים מאפשרים את איפוס הכוונת לכל כיוון.

כדי לאפס את הכוונת נתחיל מהתקנת העינית בעלת ההגדלה הנמוכה ביותר שברשותנו (או, לפחות בעלת שדה הראייה הרחב ביותר...).

את הטלסקופ נכוון לאובייקט בולט מאד ונוח מאד לאיתור (בשעות היום אפשר לבחור בבניין מרוחק, בשעות החשיכה אפשר להשתמש בירח או בתאורת אנטנה אדומה שקל לזהות).

משאיתרנו את האובייקט בטלסקופ הראשי ננעל את צירי הטלסקופ ונתבונן בכוונת.

הסיכוי הוא שהאובייקט לא יהיה ממורכז על צלב הכוונת. עלינו לבדוק ולהבין את הכיוון בו סוטה הכוונת (חשוב לשים לב לאופן בו הפוכה הדמות בכוונת בהשוואה לטלסקופ עצמו!) ולסובב את ברגי האיפוס. שימו לב כי שחרורו של בורג אחד מחייב את סגירתם (בעדינות!) של אחד או שני הברגים הסמוכים אליו וזאת על-מנת למנוע חופש של הכוונת – אשר יוביל ליציאתה מאיפוס. לאחר כל תיקון חשוב לחזור ולוודא שהאובייקט עדיין ממורכז כהלכה בטלסקופ הראשי.

סוגי טלסקופים נוספים: טלסקופים מחזירי-אור וטלסקופים משולבים (קטדיופטריים)

בנוסף לטלסקופים המושתתים על עדשות קיימות עוד שתי משפחות נוספות של טלסקופים והן הטלסקופים מחזירי האור והטלסקופים המשולבים.

הטלסקופים מחזירי-האור טלסקופים אלו כשמם כן הם – מבוססים על החזרת אור באמצעות מראות לצורך מיקוד האור המגיע מהעצם הנצפה.

קיימות גרסאות רבות של טלסקופים מחזירי-אור הנבדלות זו מזו בסידור המראות המשמש אותם. כאן אגע בקצרה בסוג הפשוט ביותר והנפוץ ביותר : הטלסקופ הניוטוני (Newtonian Telescope) שהומצא ע"י סר אייזיק ניוטון (ע"ע תפוח נופל על הראש וגרביטציה...) במאה ה-17.

הטלסקופ הניוטוני מורכב ממראה ראשית קעורה המרכזת את אלומת האור המגיעה מהאובייקט אל עבר מראה משנית קטנה ואליפטית המותקנת בזוית של 45 מעלות ביחס לציר האופטי של הטלסקופ. המראה המשנית מטה את אלומת האור הצידה, דרך חור בצינור הטלסקופ ואל עבר העינית.

בשרטוט החתך ניתן לראות את חלקיו העיקריים של הטלסקופ הניוטוני. ניתן לראות שהמראה המשנית מוחזקת ע"י מתקן הנקרא עכביש (Spider) בזכות צורתו בעלת ארבעה נימים (מהם שניים נראים באיור) המראות ניתנות לאיפוס במידת הצורך באמצעות ברגי-איפוס - איפוס אופטי של טלסקופ נקרא גם קולימציה של טלסקופ.


שרשרת התפרקות של פרוטון באטמוספירה



בשרטוט ניתן להבחין בחלקים העיקריים בטלסקופ שובר-אור.

ניתן לראות את מגן הלחות (Dew-Cap) המיועד להגן על האובייקטיב מפני אורות סביבה (לבל ייכנסו לטלסקופ ויפריעו לנו בתצפית על האובייקט המעניין אותנו) ומפני לחות: הצינור מצמצם את זרימת האויר אל פני העדשה ומצמצם התעבות של טיפות מים עליה בלילה קר ולח.

באותו איזור של הצינור נמצא לב-ליבו של טלסקופ העדשות : עדשת העצם (אובייקטיב). עדשה זו היא עדשה מרכזת (או מערך של שתי עדשות הקרובות או צמודות זו לזו בטלסקופים אכרומטיים). תפקיד האובייקטיב הוא לרכז את האור העובר דרכו אל נקודת המוקד של הטלסקופ.

קוטרה של עדשת העצם הוא בעצם קוטרו (או מפתחו) של הטלסקופ. ככל שתהיה עדשת העצם גדולה יותר, כך תאסוף אור רב יותר מהעצם בו אנו צופים והתוצאה תהיה דמות בהירה יותר המתקבלת בהתבוננות בעינית. מאחר והטלסקופ אוסף אור רב יותר נוכל להשתמש ביעילות בהגדלות חזקות יותר (על עיניות והגדלות בהמשך).

ככל שגדולה יותר עדשת העצם גדל גם כושרו של הטלסקופ להפריד בין עצמים הנראים קרובים זה לזה (מה שקרוי "כושר הפרדה"). כושר הפרדה טוב משמעו דמות חדה מאד ומרשימה מאד לצפייה. חשוב לזכור, עם זאת, שכושר הפרדה עשוי להיפגם גם ע"י תנאי תצפית לא טובים (לחות, אויר חם וכיוב', פרטים בהמשך).

קרוב לקצהו האחורי של הטלסקופ נמצא את בורג המיקוד (Focuser). ומחזיק העינית הנראה כצינור שבקצהו בורג או תפס.

מחזיק העינית הוא החלק אליו מתחברת העינית. במרבית המקרים העיניות הינן אביזר במידות סטנדרטיות והרעיון הוא לאפשר החלפת עיניות כדי לאפשר החלפת הגדלה (עוד על העיניות בהמשך).

הקוטר הנפוץ של עיניות לטלסקופים קטנים הוא 0.96 אינץ'. המידה שהיא כנראה הנפוצה ביותר באסטרונומיית החובבים היא קוטר של אינץ' ורבע ולאחריה (בעיקר בעיניות יקרות מאד) עיניות בעלות קוטר מתאם של שני אינץ'. ניתן כמובן להשיג מתאמים בין המידות השונות וכך להשתמש בעיניות קטנות בטלסקופים בעלי מחזיק-עינית גדול יותר.

בורג המיקוד משמש לתיקוני מיקוד (פוקוס- Focus). בסיבובו של הבורג הוא מניע את הצינור המחזיק את העינית ועל-ידי-כך משנה את מרחקה מן האובייקטיב. שינוי המוקד דרוש בכל החלפת עינית או צפייה על עצמים קרובים (נוף) ורחוקים (ירח וכוכבים) לסירוגין.

סיבוב בורג המיקוד צריך להיעשות בעדינות תוך כדי צפייה בעינית כדי לצמצם למינימום את הרעידות הנגרמות לטלסקופ.

עינית ((Ocular

העינית היא, כאמור, העדשה דרכה אנו צופים בטלסקופ. עינית יכולה להיות מורכבת מעדשה אחת (בצורתה הפשוטה ביותר) אך במרבית המקרים היא עשויה מכלול של 3-8 עדשות – תלוי באיכות העינית ובמאפיינים שלה (ראה גם עינית, שדה הראייה, שחרור העין ועוד).

בטלסקופים אסטרונומיים נהוג לכלול את האפשרות להחליף את העינית. מאחר והעינית קובעת בעצם את ההגדלה של הטלסקופ (ההגדלה מחושבת כאורך מוקד האובייקטיב /אורך מוקד העינית) ניתן בשיטה זו להשתמש באותו הטלסקופ בהגדלות שונות.

על כל עינית רשום אורך המוקד שלה (במילימטרים). עיניות נפוצות הן באורך מוקד 25, 20, 10, 9, וכן 4 מ"מ (וכמובן שיש עוד הרבה הרבה אחרות).

למה זה חשוב? מאחר ובאמצעות החלפת העינית אנו משנים את ההגדלה שמספק הטלסקופ.

ההגדלה נקבעת לפי החלוקה של אורך המוקד של הטלסקופ עצמו (צריך להיות מוטבע על צינור הטלסקופ) באורך המוקד של העינית המותקנת בו כרגע. מכאן, שככל שאורך המוקד של העינית קצר יותר ההגדלה שתיתן בטלסקופ תהיה חזקה יותר.

חשוב מאד להתחיל את התצפית בהגדלה הנמוכה ביותר שבנמצא. בהגדלה נמוכה שדה הראייה של הטלסקופ רחב יותר ולכן קל יותר להתמצא בעת התצפית ולאתר את האובייקט המבוקש.

הכי חזק – לא הכי טוב

בטלסקופים מסויימים (בעיקר בכאלו הנמכרים בחנויות צעצועים) מצוין בריש גלי שהטלסקופ מסוגל להגדיל פי 400, 800, 1000 וכולי וכולי.

תיאורטית , כל טלסקופ יכול להגיע להגדלות חזקות מאד. ואולם מעבר לרף מסוים של הגדלה (הנקבע בראש ובראשונה ע"י קוטר הטלסקופ וכן ע"י איכות רכיביו האופטיים) הופך הטלסקופ לבלתי-יעיל. הסיבה לכך היא פיזיקלית: האור הנכנס אל הטלסקופ עובר ,בגלל אופיו הגלי, התאבכות הגורמת לירידה מסוימת של חדות הדמות. ככל שגדל הטלסקופ כך קטנה התופעה והטלסקופ מסוגל להבחין בפרטים קטנים ועדינים יותר.: אם עברנו את מגבלות יכולתו של הטלסקופ תתקבל הדמות (בהגדלה חזקה מאד) חיוורת, חסרת ניגודיות ואף קשה מאד למיקוד מאחר ושדה הראייה של הטלסקופ יהיה צר מאד וכל נגיעה בבורג המיקוד תרעיד את הטלסקופ.

אם מתחשבים בתופעת ההתאבכות ניתן להגיע לכלל-אצבע האומר שההגדלה המירבית שכדאי להשתמש בה מתקבלת ע"י הכפלת מפתח הטלסקופ במילימטרים פעמיים. לכן, בטלסקופ בקוטר 60 מ"מ לדוגמא, אין הרבה טעם לנסות לצפות בהגדלות חזקות מ-x120. במקרים רבים עדיף להשתמש בהגדלה נמוכה עוד יותר. ההגדלה המירבית הנ"ל שימושית אך ורק לעצמים בהירים מאד כגון הירח וכוכבי-הלכת, ויעילה רק בתנאי תצפית טובים במיוחד (ראה גם כושר הפרדה של טלסקטפ).



שרשרת התפרקות של פרוטון באטמוספירה
שרשרת התפרקות של פרוטון באטמוספירה
שרשרת התפרקות של פרוטון באטמוספירה