הבדלים בין גרסאות בדף "מאדים"

מתוך אסטרופדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(דף חדש: {{גוף פלנטרי| |שם=מאדים |תמונה=250px| |כתובית=מאדים. |סוג=כוכב לכת |מיקום=מסלול סביב [[שמש|...)
 
שורה 26: שורה 26:
 
== הרכב ומבנה ==
 
== הרכב ומבנה ==
 
חומצות ברזל, קרח יבש בקטבים, קרח מים
 
חומצות ברזל, קרח יבש בקטבים, קרח מים
 +
 +
הלחץ האטמוספרי והטמפרטורה על המאדים קרובים לנקודה המשולשת של המים. בנקודה זו יכולים המים להתקיים בשלושת מצבי הצבירה (גז, נוזל ומוצק), יתכן ועובדה זו קשורה לתהליך היזון חוזר (פידבק) המתרחש באטמוספרה של מאדים. מסיבה זו, למים יהיה קשה להתקיים בפאזה הנוזלית על פני מאדים, אך יתכן, ויש לכך עדויות מסוימות, כי הם יכולים להתקיים במרבצים מתחת לפני השטח.
 +
  
 
== אטמוספרה ==
 
== אטמוספרה ==
 +
למאדים אטמוספרה דלילה למדי והלחץ האטמוספרי בה הינו כמאית מזה השורר על כדור הארץ (בין 7 ל 11 מיליבר). הטמפרטורה על פני מאדים, כפי שנמדדה במהלך משימות שונות נעה בין -140 מעלות צלסיוס לבין +20 מעלות צלסיוס. הטמפרטורה הממוצעת הינה בסביבות ה -63 מעלות צלסיוס.
 +
  
 
== פני השטח ==
 
== פני השטח ==
שורה 38: שורה 43:
  
 
== ירחי מאדים ==
 
== ירחי מאדים ==
 +
למאדים שני ירחים קטנים, הקרויים פובוס (Phobos) ודיימוס (Deimos) שהתגלו על ידי הל (Hall) בשנת 1877. לשני הירחים צורה לא סימטרית (ראה תמונה) והם למעשה אסטרואידים שנלכדו במסלול סביב מאדים.
 +
 
פובוס ודיימוס
 
פובוס ודיימוס
  
שורה 76: שורה 83:
 
== תצפית במאדים ==
 
== תצפית במאדים ==
  
[[תמונה:Saturn_inc.jpg|שמאל|250px|ממוזער|]]
+
ניתן להבחין בכוכב הלכת מאדים בשמי הלילה ככוכב בהיר בצבע אדמדם. ניתן לאתרו באמצעות טבלאות האפימרידים (ראה גם: אפימרידים של כוכבי הלכת), שם ניתן למצוא את הקורדינטות שלו ואת קבוצת הכוכבים שבה הוא נמצא עד שנת 2020. מפות כוכבים ניתן למצוא באתר המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת ת"א.
 
 
[[תמונה:saturn_rings_inc.jpg|שמאל|250px|ממוזער|]]
 
 
 
[[תמונה:Saturn_rings_inc2009.jpg|שמאל|250px|ממוזער|]]
 
  
כוכב הלכת שבתאי הינו כוכב הלכת הרחוק ביותר מהשמש שהיה ידוע לאנושות בטרם הומצא הטלסקופ. ניתן להבחין בשבתאי בקלות בעין בלתי מצוידת ובאמצעות משקפת שדה טובה ניתן להבחין ברמז לקיום הטבעות סביבו. את טבעות שבתאי ניתן לראות באמצעות טלסקופי חובבים קטנים עם הגדלה של כ-25 ומעלה.
+
תנועתו של מאדים על פני כיפת השמיים - התמונה מדגימה תנועה אחורית על פני כיפת השמיים של כוכב הלכת מאדים. התמונה הנ"ל הינה הרכבה של מספר תמונות שצולמו כל מספר ימים. הכוכבים ברקע נראים עומדים במקומם בעוד כוכב הלכת מאדים (הנקודות הכתומות הגדולות) וכוכב הלכת אורנוס (רצף הנקודות הקטנות מעל מאדים) נעים על רקע הכוכבים הרחוקים. בתמונה, נראה מאדים זז "קדימה", "אחורה" ו"קדימה". התמונה צולמה ע"י Tunc Tezel ומופיעה פה ברשותו (ראה גם: http://antwrp.gsfc.nasa.gov/apod/ap031216.html).
  
בדומה לשאר כוכבי הלכת, שבתאי נראה כנע על רקע הכוכבים הרחוקים. המפה המצורפת מראה את מסלולו של שבתאי על פני כיפת השמיים (ראה גם מפת שמיים חודשית) בין ינואר 2005 לינואר 2010. המפה משורטטת עבור שמי ישראל בתקופת החורף, בחצות לערך ומראה כוכבים עד דרגת בהירות 5. המיקום של יתר כוכבי הלכת אינם מצוינים על המפה. מסלולו של שבתאי מסומן בקו שחור ונקודות שחורות מסמנות את מיקומו אחת ל-30 יום.
 
 
מישור הטבעות של שבתאי, הניצב לציר הסיבוב של כוכב הלכת סביב צירו, נטוי בזווית של כ-25 מעלות למישור ההקפה של שבתאי את השמש. כתוצאה מכך הנטייה הנראית של טבעות שבתאי עבור צופה מכדור הארץ משתנה עם הזמן. בתמונה נראות מספר תמונות של כוכב הלכת שבתאי, כפי שצולמו על ידי [[טלסקופ החלל על שם האבל]], במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20. ניתן לראות שבתקופות מסוימות טבעות שבתאי פרושות עבור צופה מכדור הארץ, בעוד בתקופות אחרות הן מתיישרות עם הצופה ונראות כפס דק.
 
 
מישור הנטייה של הטבעות משתנה במחזוריות של כ-30 שנה (זמן ההקפה של שבתאי את השמש). הגרף הבא מראה את נטיית כדור הארץ במעלות ביחס למישור הטבעות, בקו אדום, ואת נטיית השמש (שמאירה את הטבעות) ביחס למישור הטבעות בקו כחול. הגרף מראה את מצב הטבעות בין שנת 2000 לשנת 2030. הגרף הוכן באמצעות תוכנת MATLAB.
 
 
הפעם הבאה שבו כדור הארץ והשמש יחצו את מישור הטבעות תתרחש בשנת 2009 ואז יראו הטבעות כפס דק עבור צופה מכדור הארץ (ויעלמו כמעט לחלוטין). הגרף הבא, מראה תמונת תקריב של הגרף מלמעלה עבור שנת 2009.
 
  
  
שורה 105: שורה 101:
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
  
·        אפימרידים של טבעות שבתאי בין שנת 2000 לשנת 2030: http://astroclub.tau.ac.il/Astropedia/Data/SaturnRingsData.txt
+
·        משימת ספיריט ואופרטיוניטי למאדים: http://marsrovers.jpl.nasa.gov/home/
 
 
·        אתר "תשעת כוכבי הלכת": http://www.nineplanets.org/
 
  
·        אתר הבית של משימת קאסיני-הויגנס לשבתאי: http://saturn.jpl.nasa.gov/home/index.cfm
+
·        משימת ויקינג למאדים: http://www.nasm.si.edu/research/ceps/etp/mars/viking.html
  
·        אתר הטבעות של NASA, צילומים, מידע ואפימרידים: http://ringmaster.arc.nasa.gov/
+
·        משימת ןיקינג למאדים (מידע ותמונות): http://nssdc.gsfc.nasa.gov/planetary/viking.html
  
·        אפימרידים וגרפים של טבעות וירחי שבתאי: http://ringmaster.arc.nasa.gov/tools/tools.html
 
  
  

גרסה מ־17:06, 15 בפברואר 2009

SolarSystem1.jpg
מאדים
Saturn Cassini.jpg
מאדים.
מידע כללי
סוג עצם: כוכב לכת
מיקום: מסלול סביב השמש
מאפיינים מסלוליים
רדיוס מסלול: 1,433,449,370 ק"מ
רדיוס מסלול: 9.582 י"א AU
אפהליון: 1,513,325,783 ק"מ
(10.116 י"א AU)
פריהליון: 1,353,572,956 ק"מ
(9.048 י"א AU)
אקסצנטריות: 0.05572
זמן הקפה: 29.66 שנים, 10,832 ימים
נטיית מסלול: 2.485°
מאפיינים פיזיים
בהירות: 0.5±0.7 מגניטוד
רדיוס בקו המשווה: 60,268±4 ק"מ
צפיפות ממוצעת: 1.638 גרם/סמ"ק
אלבדו: 0.47


בעריכה

כוכב הלכת הרביעי במרחקו מהשמש. מאדים הינו כוכב לכת ארצי (סלעי) והוא השביעי בגודלו ובמסתו במערכת השמש. פני השטח האדומים של כוכב הלכת נראים גם לצופה מכדור-הארץ ונתנו לכוכב הלכת את שמו העברי, כמו את שמו הלטיני, מארס (Mars), על-שם אל המלחמה הרומאי. מבנה, אטמוספרה, ירחים, מחקר.

הרכב ומבנה

חומצות ברזל, קרח יבש בקטבים, קרח מים

הלחץ האטמוספרי והטמפרטורה על המאדים קרובים לנקודה המשולשת של המים. בנקודה זו יכולים המים להתקיים בשלושת מצבי הצבירה (גז, נוזל ומוצק), יתכן ועובדה זו קשורה לתהליך היזון חוזר (פידבק) המתרחש באטמוספרה של מאדים. מסיבה זו, למים יהיה קשה להתקיים בפאזה הנוזלית על פני מאדים, אך יתכן, ויש לכך עדויות מסוימות, כי הם יכולים להתקיים במרבצים מתחת לפני השטח.


אטמוספרה

למאדים אטמוספרה דלילה למדי והלחץ האטמוספרי בה הינו כמאית מזה השורר על כדור הארץ (בין 7 ל 11 מיליבר). הטמפרטורה על פני מאדים, כפי שנמדדה במהלך משימות שונות נעה בין -140 מעלות צלסיוס לבין +20 מעלות צלסיוס. הטמפרטורה הממוצעת הינה בסביבות ה -63 מעלות צלסיוס.


פני השטח

אולימפוס מונס

ואליס מארינריס

מעיינות במדרונות???

ערוצים יבשים

סיבוב עצמי ונקיפה

ירחי מאדים

למאדים שני ירחים קטנים, הקרויים פובוס (Phobos) ודיימוס (Deimos) שהתגלו על ידי הל (Hall) בשנת 1877. לשני הירחים צורה לא סימטרית (ראה תמונה) והם למעשה אסטרואידים שנלכדו במסלול סביב מאדים.

פובוס ודיימוס

ירחי מאדים בסדר מרחקם ממאדים
שם רדיוס ממוצע (ק"מ) צפיפות (גרם לסמ"ק) בהירות ממוצעת בניגוד חצי ציר ארוך של המסלול (ק"מ) אקסצנטריות נטיית המסלול (מעלות) זמן מחזור (ימים) מגלה ושנת גילוי
פובוס
דיימוס

מחקר של מאדים

היסטוריה

חלליות מחקר

וייקינג, אורביטרס, רכבי שטח. תוכניות למסע מאויש למאדים.

חיים על המאדים

תצפית במאדים

ניתן להבחין בכוכב הלכת מאדים בשמי הלילה ככוכב בהיר בצבע אדמדם. ניתן לאתרו באמצעות טבלאות האפימרידים (ראה גם: אפימרידים של כוכבי הלכת), שם ניתן למצוא את הקורדינטות שלו ואת קבוצת הכוכבים שבה הוא נמצא עד שנת 2020. מפות כוכבים ניתן למצוא באתר המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת ת"א.

תנועתו של מאדים על פני כיפת השמיים - התמונה מדגימה תנועה אחורית על פני כיפת השמיים של כוכב הלכת מאדים. התמונה הנ"ל הינה הרכבה של מספר תמונות שצולמו כל מספר ימים. הכוכבים ברקע נראים עומדים במקומם בעוד כוכב הלכת מאדים (הנקודות הכתומות הגדולות) וכוכב הלכת אורנוס (רצף הנקודות הקטנות מעל מאדים) נעים על רקע הכוכבים הרחוקים. בתמונה, נראה מאדים זז "קדימה", "אחורה" ו"קדימה". התמונה צולמה ע"י Tunc Tezel ומופיעה פה ברשותו (ראה גם: http://antwrp.gsfc.nasa.gov/apod/ap031216.html).


ראו גם

הרצאות וידאו

קישורים חיצוניים

· משימת ספיריט ואופרטיוניטי למאדים: http://marsrovers.jpl.nasa.gov/home/

· משימת ויקינג למאדים: http://www.nasm.si.edu/research/ceps/etp/mars/viking.html

· משימת ןיקינג למאדים (מידע ותמונות): http://nssdc.gsfc.nasa.gov/planetary/viking.html


ספרות מקצועית

מחברים


דוד פולישוק, ערן אופק