מאדים

מתוך אסטרופדיה
גרסה מ־17:00, 15 בפברואר 2009 מאת David (שיחה | תרומות) (דף חדש: {{גוף פלנטרי| |שם=מאדים |תמונה=250px| |כתובית=מאדים. |סוג=כוכב לכת |מיקום=מסלול סביב [[שמש|...)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
SolarSystem1.jpg
מאדים
Saturn Cassini.jpg
מאדים.
מידע כללי
סוג עצם: כוכב לכת
מיקום: מסלול סביב השמש
מאפיינים מסלוליים
רדיוס מסלול: 1,433,449,370 ק"מ
רדיוס מסלול: 9.582 י"א AU
אפהליון: 1,513,325,783 ק"מ
(10.116 י"א AU)
פריהליון: 1,353,572,956 ק"מ
(9.048 י"א AU)
אקסצנטריות: 0.05572
זמן הקפה: 29.66 שנים, 10,832 ימים
נטיית מסלול: 2.485°
מאפיינים פיזיים
בהירות: 0.5±0.7 מגניטוד
רדיוס בקו המשווה: 60,268±4 ק"מ
צפיפות ממוצעת: 1.638 גרם/סמ"ק
אלבדו: 0.47


בעריכה

כוכב הלכת הרביעי במרחקו מהשמש. מאדים הינו כוכב לכת ארצי (סלעי) והוא השביעי בגודלו ובמסתו במערכת השמש. פני השטח האדומים של כוכב הלכת נראים גם לצופה מכדור-הארץ ונתנו לכוכב הלכת את שמו העברי, כמו את שמו הלטיני, מארס (Mars), על-שם אל המלחמה הרומאי. מבנה, אטמוספרה, ירחים, מחקר.

הרכב ומבנה

חומצות ברזל, קרח יבש בקטבים, קרח מים

אטמוספרה

פני השטח

אולימפוס מונס

ואליס מארינריס

מעיינות במדרונות???

ערוצים יבשים

סיבוב עצמי ונקיפה

ירחי מאדים

פובוס ודיימוס

ירחי מאדים בסדר מרחקם ממאדים
שם רדיוס ממוצע (ק"מ) צפיפות (גרם לסמ"ק) בהירות ממוצעת בניגוד חצי ציר ארוך של המסלול (ק"מ) אקסצנטריות נטיית המסלול (מעלות) זמן מחזור (ימים) מגלה ושנת גילוי
פובוס
דיימוס

מחקר של מאדים

היסטוריה

חלליות מחקר

וייקינג, אורביטרס, רכבי שטח. תוכניות למסע מאויש למאדים.

חיים על המאדים

תצפית במאדים

Saturn inc.jpg
Saturn rings inc.jpg
Saturn rings inc2009.jpg

כוכב הלכת שבתאי הינו כוכב הלכת הרחוק ביותר מהשמש שהיה ידוע לאנושות בטרם הומצא הטלסקופ. ניתן להבחין בשבתאי בקלות בעין בלתי מצוידת ובאמצעות משקפת שדה טובה ניתן להבחין ברמז לקיום הטבעות סביבו. את טבעות שבתאי ניתן לראות באמצעות טלסקופי חובבים קטנים עם הגדלה של כ-25 ומעלה.

בדומה לשאר כוכבי הלכת, שבתאי נראה כנע על רקע הכוכבים הרחוקים. המפה המצורפת מראה את מסלולו של שבתאי על פני כיפת השמיים (ראה גם מפת שמיים חודשית) בין ינואר 2005 לינואר 2010. המפה משורטטת עבור שמי ישראל בתקופת החורף, בחצות לערך ומראה כוכבים עד דרגת בהירות 5. המיקום של יתר כוכבי הלכת אינם מצוינים על המפה. מסלולו של שבתאי מסומן בקו שחור ונקודות שחורות מסמנות את מיקומו אחת ל-30 יום.

מישור הטבעות של שבתאי, הניצב לציר הסיבוב של כוכב הלכת סביב צירו, נטוי בזווית של כ-25 מעלות למישור ההקפה של שבתאי את השמש. כתוצאה מכך הנטייה הנראית של טבעות שבתאי עבור צופה מכדור הארץ משתנה עם הזמן. בתמונה נראות מספר תמונות של כוכב הלכת שבתאי, כפי שצולמו על ידי טלסקופ החלל על שם האבל, במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20. ניתן לראות שבתקופות מסוימות טבעות שבתאי פרושות עבור צופה מכדור הארץ, בעוד בתקופות אחרות הן מתיישרות עם הצופה ונראות כפס דק.

מישור הנטייה של הטבעות משתנה במחזוריות של כ-30 שנה (זמן ההקפה של שבתאי את השמש). הגרף הבא מראה את נטיית כדור הארץ במעלות ביחס למישור הטבעות, בקו אדום, ואת נטיית השמש (שמאירה את הטבעות) ביחס למישור הטבעות בקו כחול. הגרף מראה את מצב הטבעות בין שנת 2000 לשנת 2030. הגרף הוכן באמצעות תוכנת MATLAB.

הפעם הבאה שבו כדור הארץ והשמש יחצו את מישור הטבעות תתרחש בשנת 2009 ואז יראו הטבעות כפס דק עבור צופה מכדור הארץ (ויעלמו כמעט לחלוטין). הגרף הבא, מראה תמונת תקריב של הגרף מלמעלה עבור שנת 2009.


ראו גם

הרצאות וידאו

קישורים חיצוניים

· אפימרידים של טבעות שבתאי בין שנת 2000 לשנת 2030: http://astroclub.tau.ac.il/Astropedia/Data/SaturnRingsData.txt

· אתר "תשעת כוכבי הלכת": http://www.nineplanets.org/

· אתר הבית של משימת קאסיני-הויגנס לשבתאי: http://saturn.jpl.nasa.gov/home/index.cfm

· אתר הטבעות של NASA, צילומים, מידע ואפימרידים: http://ringmaster.arc.nasa.gov/

· אפימרידים וגרפים של טבעות וירחי שבתאי: http://ringmaster.arc.nasa.gov/tools/tools.html


ספרות מקצועית

מחברים


דוד פולישוק, ערן אופק