הבדלים בין גרסאות בדף "מפות שמיים חודשיות לשנת 2010"

מתוך אסטרופדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(מפות שמיים חודשיות לשנת 2010)
שורה 15: שורה 15:
  
  
ע"י לחיצה על כל אחת מהמפות הבאות ניתן לקבל גרסה של המפה בהפרדה גבוהה, אותה ניתן להדפיס. '''המפות ניתנות להורדה והדפסה חופשית - בכל כמות, לחלוקה ללא תשלום, ללא צורך בקבלת רשות. אין לעשות במפות שימוש מסחרי או/ו לגבות עבורן כסף בצורה ישירה או עקיפה.'''  
+
ע"י לחיצה על כל אחת מהמפות הבאות ניתן לקבל גרסה של המפה בהפרדה גבוהה, אותה ניתן להדפיס. '''המפות ניתנות להורדה והדפסה חופשית - בכל כמות, לחלוקה ללא תשלום, ללא צורך בקבלת רשות. אין לעשות במפות שימוש מסחרי או/ו לגבות עבורן כסף בצורה ישירה או עקיפה. אין לחלק גרסאות של המפות שעברו שינויים מכל סוג (למשל הורדו מהם חלקים או התווסף להם טקסט או צלמיות).'''  
  
 
{{פתח טבלה|שם=  מפות שמיים חודשיות (רב שנתיות) עבור צופה מישראל|רוחב טבלה=600 |מספר טורים=2  }}  
 
{{פתח טבלה|שם=  מפות שמיים חודשיות (רב שנתיות) עבור צופה מישראל|רוחב טבלה=600 |מספר טורים=2  }}  

גרסה מ־18:24, 27 באפריל 2010

מיקום כוכבי הלכת ביחס לכוכבים משתנה מדי יום. בנוסף, עקב תנועת כדור הארץ גורמת לכך שבשעה נתונה בימים שונים מיקום הכוכהים ייראה שונה. על מנת לאתר אותם בקלות ולהתמצא בשמי הלילה, במאמר זה תמצאו מפות שמיים חודשיות המתאימות לשנת 2010 ועליהן מצוין גם מיקום כוכבי הלכת שאותם ניתן לראות בעין. המפות מתאימות לשימוש עבור צופה מישראל.

מפות נוספות מסוגים שונים ניתן למצוא גם במאמרים על:


מפות שמיים חודשיות לשנת 2010

שש המפות הבאות מציגות את שמי הלילה עבור צופה ממרכז ישראל (קו אורך 35, קו רוחב 32). מאחר והמפות מתאימות לשעות מסויימות (בסביבות שעות הערב), צוינו שעות אלה על גבי המפות, בצד ימין. סימון העצמים על גבי המפות מוסבר בהמשך. ראו הוראות שימוש בסעיף הבא.


ע"י לחיצה על כל אחת מהמפות הבאות ניתן לקבל גרסה של המפה בהפרדה גבוהה, אותה ניתן להדפיס. המפות ניתנות להורדה והדפסה חופשית - בכל כמות, לחלוקה ללא תשלום, ללא צורך בקבלת רשות. אין לעשות במפות שימוש מסחרי או/ו לגבות עבורן כסף בצורה ישירה או עקיפה. אין לחלק גרסאות של המפות שעברו שינויים מכל סוג (למשל הורדו מהם חלקים או התווסף להם טקסט או צלמיות).

מפות שמיים חודשיות (רב שנתיות) עבור צופה מישראל
מפת שמיים עבור צופה מישראל לחודשים מאי-יוני 2010.
מפת שמיים עבור צופה מישראל לחודשים יולי-אוגוסט 2010.
מפת שמיים עבור צופה מישראל לחודשים ספטמבר-אוקטובר 2010.
מפת שמיים עבור צופה מישראל לחודשים נובמבר-דצמבר 2010.

שימוש במפות שמיים חודשיות

כתוצאה מסיבוב כדור הארץ סביב צירו, הכוכבים זורחים, נראים כנעים על פני כיפת השמיים ושוקעים. כדור הארץ משלים הקפה סביב צירו אחת ל 23 שעות ו-56 דקות (ראו יממה כוכבית). כתוצאה מסיבוב הארץ סביב השמש, לאחר שכדור הארץ משלים סיבוב אחד סביב צירו וחלפו להם 23 שעות ו-56 דקות, השמש עדין לא חוזרת לאותה הנקודה בשמיים ורק לאחר 4 דקות נוספות (בממוצע), חוזרת השמש לאותה הנקודה (ראו יממה שמשית). השעון שאנו עושים בו שימוש הינו שעון המבוסס על תנועת השמש. על כן לאחר 24 שעות השמש חוזרת בקרוב לאותה הנקודה על פני כיפת השמיים. לעומת זאת כאשר אנו מתבוננים על הכוכבים לאחר 24 שעות, מצבם ישתנה מעט. מדי יום הכוכבים מקדימים את זריחתם (ביחס לשמש, ולשעון שבו אנו משתמשים) ב-3 דקות ו-56 שניות. לאחר שנה (כ-365 יום), יחזור כדור הארץ למצבו "ההתחלתי".

כאשר אנו מתבוננים בשמיים (או במפת שמיים), בזמן מסוים, אנו נראה אותם במצב זהה לאחר 23 שעות ו-56 דקות. אם נרצה לראות את השמיים באותו המצב לאחר שבוע, נצטרך להקדים את זמן התצפית בכחצי שעה (4 דקות כפול 7 ימים). אם נרצה לראות את השמיים באותו המצב לאחר חודש, יש צורך להקדים את זמם התצפית בכשעתיים (4 דקות כפול 30 יום).

על כן מפת שמיים המתאימה לזמן מסוים (תאריך ושעה) מתאימה גם לתאריכים אחרים אך בשעות שונות. לדוגמא מפת שמיים המתאימה ל-1 בינואר בשעה 23:00, מתאימה גם ל-7 בינואר בשעה 22:30, או ל-15 בינואר בשעה 22:00, או ל-1 בפברואר בשעה 21:00 וכו' (שעתיים כל חודש).


סימון עצמים במפות השמיים החודשיות

  • כוכבים - במפות שמיים מסומנים הכוכבים כעיגולים שגודלם מתכונתי לבהירותם. ככל שכוכב מסומן בעיגול גדול יותר, כך הוא בהיר יותר. בד"כ מאזורים עירוניים ניתן להבחין בעין בכוכבים עד לדרגת בהירות של 2 עד 4, כתלות בזיהום האור. מאזורים חשוכים במיוחד ניתן להבחין בעין בכוכבים עד לבהירות 6 עד 7.
  • צבע הכוכבים – במפות מסומנים הכוכבים בצבעים המציינים את הסוג הספקטרלי של הכוכבים. סימון כחול מייצג כוכבים חמים ואילו סימון אדום מייצג כוכבים קרים יותר. עין אנושית מיומנת מסוגלת להבחין בצבעם של מספר כוכבים בהירים בלבד.
  • שביל החלב – שביל החלב הינו הגלקסיה שבה אנו חיים. ניתן לראות אותה מאזורים עם שמיים חשוכים כמעין ענן היוצר פס אור. על גבי מפות כוכבים פס זה צבוע בצבע או גוון שונים מיתר השמיים (למשל, אפור).
  • ערפיליות, צבירים וגלקסיות – מסומנים על גבי מפות שמיים כעצמים ערפיליים (צבירי כוכבים פתוחים, צביר כוכבים סגורים, ערפיליות, ערפיליות פלנטריות, ערפיליות כהות וגלקסיות). מקרא הסימונים המלא מופיע בצד שמאל בתחתית המפה.
  • קבוצות כוכבים – הקוים המחברים את הכוכבים העיקריים במפה מייצגים את קבוצות הכוכבים ויוצרים את צורתן בשמיים. חשוב להדגיש כי על פי רב אין קשר פיזיקלי בין הכוכבים בקבוצות, והקווים נועדו להקל על העין לזהות את התבניות של קבוצות הכוכבים.
  • מיקום כוכבי הלכת שאותם ניתן לראות בעין: כוכב חמה, נגה, מאדים, צדק ושבתאי מסומן על גבי המפות. כוכבי הלכת הרחוקים יותר (נפטון ואוראנוס), כמו גם עצמים חיוורים אחרים במערכת השמש (למשל פלוטו) אינם מופיעים על המפות, שכן אינם ניתנים לצפייה פשוטה.
  • מופעי הירח לחודשים שאליהם מתאימות המפות מופיעים על גבי המפה בצד שמאל למטה.

ראו גם

הרצאות וידאו

קישורים חיצוניים

ספרות מקצועית

מחברים


עפר ירון, ערן אופק, קרן שרון