הבדלים בין גרסאות בדף "מפת שמיים חודשית"

מתוך אסטרופדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(ראו גם)
(מפות שמיים חודשיות עבור צופה מישראל)
שורה 21: שורה 21:
  
 
   להוסיף מפות חדשות
 
   להוסיף מפות חדשות
 +
 +
 +
{{פתח טבלה|שם=  מפות שמיים חודשיות (רב שנתיות) עבור צופה מישראל|רוחב טבלה=900 |מספר טורים=3  }}
 +
 +
| [[תמונה:skymap_jan_feb_multiyear.jpg|מרכז|250px|ממוזער|]]
 +
 +
|| [[תמונה:skymap_mar_apr_multiyear.jpg|מרכז|250px|ממוזער|]]
 +
 +
|| [[תמונה:skymap_may_jun_multiyear.jpg|מרכז|250px|ממוזער|]]
 +
 +
|-
 +
| [[תמונה:skymap_jul_aug_multiyear.jpg|מרכז|250px|ממוזער|]]
 +
 +
||
 +
[[תמונה:skymap_sep_oct_multiyear.jpg|מרכז|250px|ממוזער|]]
 +
 +
||
 +
[[תמונה:skymap_nov_dec_multiyear.jpg|מרכז|250px|ממוזער|]]
 +
|-
 +
{{סגור טבלה|}}
 +
  
 
===סימון עצמים במפות שמיים===
 
===סימון עצמים במפות שמיים===

גרסה מ־18:45, 22 באפריל 2010

מפת שמיים חודשית (באנגלית: Monthly Sky Maps) הינה מפה המציגה את כל השמיים הניתנים לצפייה מנקודה מסוימת על כדור הארץ, בזמן מסוים.

מפת שמיים חודשית מראה תמיד את חציה של כיפת השמיים הנמצא מעל האופק. מראה הכוכבים בשמיים משתנה במהלך הלילה כתוצאה מסיבוב כדור הארץ סביב צירו (ראו גם: יממה כוכבית ויממה שמשית), ומשתנה במהלך השנה כתוצאה מסיבוב הארץ סביב השמש (ראו גם: עונות השנה על כדור הארץ). הפלניספרה (מפת שמיים מסתובבת) היא מעין סוג של מפת שמיים חודשית.

ניתן לחולל מפות שמיים חודשיות, המתאימות לכל אתר על כדור הארץ בכל זמן או שעה באמצעות דף מפות השמיים החודשיות באתר המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת ת"א. בערך הורחב בנושא מפת כוכבים מסתובבת ניתן למצוא מפת שמיים מסתובבת להרכבה עצמית.

בהמשך דף זה ניתן למצוא 12 מפות שמיים חודשיות המתאימות עבור צופה מישראל – מפות אלו הינן "רב שנתיות" ואינן כוללות את מיקום כוכבי הלכת בשמיים. מפות הכוללות את כוכבי הלכת מופיעות לעיתים בדף ההורדות של המועדון האסטרונומי.

שימוש במפות שמיים חודשיות

כתוצאה מסיבוב כדור הארץ סביב צירו הכוכבים זורחים, נראים כנעים על פני כיפת השמיים ושוקעים. כדור הארץ משלים הקפה סביב צירו אחת ל 23 שעות ו-56 דקות (ראו יממה כוכבית). כתוצאה מסיבוב הארץ סביב השמש, לאחר שכדור שחלפו להם 23 שעות ו-56 דקות, השמש עדין לא חוזרת לאותה הנקודה בשמיים ורק לאחר 4 דקות נוספות (בממוצע), חוזרת השמש לאותה הנקודה (ראו יממה שמשית). השעון שאנו עושים בו שימוש הינו שעון המבוסס על תנועת השמש על כן לאחר 24 שעות, כאשר אנו מתבוננים בשמיים בשנית, מצבם ישתנה מעט ומדי יום הכוכבים מקדימים את זריחתם (ביחס לשמש, ולשעון שבו אנו משתמשים) ב-3 דקות ו-56 שניות. לאחר שנה (כ-365 יום), יחזור כדור הארץ למצבו "ההתחלתי".

כאשר אנו מתבוננים בשמיים (או במפת שמיים), בזמן מסוים, אנו נראה אותם במצב זהה לאחר 23 שעות ו-56 דקות. אם נרצה לראות את השמיים באותו המצב לאחר שבוע , נצטרך להקדים את זמן התצפית בכחצי שעה (4 דקות כפול 7 ימים). אם נרצה לראות את השמיים באותו המצב לאחר חודש, יש צורך להקדים את זמם התצפית בכשעתיים (4 דקות כפול 30 יום).

על כן מפת שמיים המתאימה לזמן מסוים (תאריך ושעה) מתאימה גם לתאריכים אחרים אך בשעות שונות. לדוגמא מפת שמיים המתאימה ל-1 בינואר בשעה 23:00, מתאימה גם ל-7 בינואר בשעה 22:30, או ל-15 בינואר בשעה 22:00, או ל-1 בפברואר בשעה 21:00 וכו' (שעתיים כל חודש).

מפות שמיים חודשיות עבור צופה מישראל

שש המפות הבאות מראות את שמי הלילה עבור צופה ממרכז ישראל (קו אורך 35, קו רוחב 32). הזמנים (בסביבות שעות הערב) שלהם מתאימות המפות מופיעות על גבי המפות בצד ימין.

 להוסיף מפות חדשות


מפות שמיים חודשיות (רב שנתיות) עבור צופה מישראל
Skymap jan feb multiyear.jpg
Skymap mar apr multiyear.jpg
Skymap may jun multiyear.jpg
Skymap jul aug multiyear.jpg
Skymap sep oct multiyear.jpg
Skymap nov dec multiyear.jpg


סימון עצמים במפות שמיים

  • כוכבים - במפות שמיים מסומנים הכוכבים כעיגולים שגודלם מתכונתי לבהירותם. ככל שכוכב מסומן בעיגול גדול יותר הוא בהיר יותר.
  • כוכבים משתנים - בד"כ כאשר כוכב מורכב מעיגול מלא המוקף עיגול דק משמעות הדבר הינה שהכוכב הינו כוכב משתנה (כוכב המשנה את עוצמת אורו) ובהירותו הקטנה ביותר והמירבית ניתנות על ידי הגודל הפנימי והחיצוני של העיגולים.
  • צבע הכוכבים – במפות מסיומות מסומנים הכוכבים בצבעים המציינים את הסוג הספקטרלי של הכוכבים (כחול עבור כוכבים חמים ואדום עבור כוכבים קרים). העין האנושית מסוגלת להבחין בצבעם של הכוכבים הבהירים בלבד.
  • שביל החלב – שביל החלב הינו הגלקסיה שבה אנו חיים. ניתן לראות אותה מאזורים עם שמיים חשוכים כפס אור. על גבי מפות כוכבים ובד"כ הוא צבוע בצבע או גוון שונים מיתר השמיים (למשל אפור).
  • ערפיליות, צבירים וגלקסיות – לעיתים מסומנים על גבי מפות שמיים עצמים ערפילים (צבירי כוכבים פתוחים, צביר כוכבים סגורים, ערפיליות, ערפיליות פלנטריות, ערפיליות כהות וגלקסיות). הסימונים מופיעים לרוב בתחתית או צד המפה.
  • קבוצות כוכבים – לעיתים מסומנים במפות הקוים המחברים את הכוכבים העיקריים של הקבוצה ויוצרים את צורתה בשמיים – בד"כ אין קשר פיזקלי בין הכוכבים בקבוצות והקווים נועדו להקל על העין לזהות את התבניות של קבוצות הכוכבים.

הוראות שימוש בדף המפות החודשיות לכל אתר וזמן

להכנת מפת שמיים המתאימה לצרכיכם יש לספק את הפרמטרים הבאים:

  • מקום התצפית – ניתן להקליד את הקורדינאטות (קו אורך גאוגרפי מזרחית לגריניץ' וקו רוחב גאוגרפי) או לבחור את אתר התצפית מתוך "רשימת האתרים". במידה ואתם מספקים את קורדינאטות הצופה, מספיק לתת אותם בדיוק של מעלה או כעשירית מעלה.
  • זמן התצפית – יש לספק את תאריך התצפית (יום, חודש ושנה), את השעה (שעות ודקות), ואת "רצועת הזמן" שממנה אנו צופים. מישראל, יש לבחור רת רצועת זמן +2 שעות במצב של שעון חורף או +3 שעות במצב של שעון קיץ.
  • בהירות מינמלית – ניתן לבחור את הבהירות המינמלית של כוכבים שיוצגו על גבי המפה. הבהירות המינמלית המומלצת הינה 5. בהירות השמיים המינמילית של הכוכבים שבהם ניתן להבחין בעין בלתי מצוידת תלויה בתנאי הראות ובעיקר בזיהום האור. משמיים חשוכים מחוץ לעיר ניתן להבחין בעין בלתי מצוידת בכוכבים בדרגת בהירות 6 לערך. לעומת זאת, משמיים עירוניים ניתן להבחין בעין בכוכבים עד דרגת בהירות 3 או 4 (במקרה הטוב).

התוכנה

התוכנה המציירת את מפות השמיים נכתבה בסביבת MATLAB והיא מתחשבת באפקטים רבים המשפיעים על מיקום הכוכבים (שבירת אור באטמוספרה של כדור הארץ, פרסציה ותנועה עצמית).

ראו גם

הרצאות וידאו

קישורים חיצוניים

ספרות מקצועית


מחברים


ערן אופק, עפר ירון