נפטון

מתוך אסטרופדיה
גרסה מ־17:18, 30 בדצמבר 2008 מאת David (שיחה | תרומות) (דף חדש: זה הערך הבסיסי. עליו יש להוסיף עוד. ד.פ. נפטון הוא כוכב הלכת השמיני והמרוחק ביותר מן השמש. הוא כוכב הלכת...)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זה הערך הבסיסי. עליו יש להוסיף עוד. ד.פ.

נפטון הוא כוכב הלכת השמיני והמרוחק ביותר מן השמש. הוא כוכב הלכת הרביעי בגודלו (קוטרו כ-49,500 ק"מ, כמעט 4 פעמים קוטר הארץ) והשלישי במסתו (כ-17 פעמים מסת הארץ) ודומה בתכונותיו לכוכב הלכת אוראנוס. הן נפטון והן אורנוס מכילים בעיקר קרח מוצק מיסודות שונים כמו מים, פחמן, אמוניה ומתאן (צפיפותו של נפטון 1.64 גרם לסמ"ק) ולכן יש המכנים את השניים "ענקי הקרח" בניגוד לענקים הגזיים צדק ושבתאי העשויים בעיקר ממימן והליום (צפיפותו של שבתאי כ-0.7 גרם לסמ"ק) ובניגוד לכוכבי הלכת הארציים כמו הארץ (צפיפותו כ-5.5 גרם לסמ"ק). חלקו המוצק של נפטון מוקף בשכבה עבה מאוד (יותר מ-20 אחוזים מרדיוס הגוף) של אטמוספרה המכילה מימן (כ-80%), הליום (כ-19%) ושאר חומרים נדיפים כמו אמוניה, מים ומתאן, האחראי לגוון הכחול של כוכב הלכת. מתוך צילומים של חללית המחקר וויאג'ר 2, שביקרה את נפטון ב-1989, התברר כי האטמוספרה של נפטון היא הסוערת ביותר בכל מערכת השמש: רוחות עזות מנשבות שם במהירות של יותר מ-2000 קמ"ש. סופת ציקלון ענקית שגודלה כגודל הארץ נצפתה ע"י וויאג'ר 2 ונעלמה לחלוטין בתצפיות שנעשו ב-1994 ע"י טלסקופ החלל האבל. האטמוספרה הסוערת מוסברת ע"י הפרשי הטמפרטורות הגדולים בין ליבתו של נפטון (עשרות אלפי מעלות) לבין סביבתו הקרובה – הטמפרטורה על פניו הינה כ-218- מעלות צלזיוס בלבד, אודות למרחקו העצום מהשמש, 4.5 מיליארד ק"מ (4,500,000,000 ק"מ) פי 30 מהמרחק בין הארץ לשמש.


טבעות וירחים

לנפטון מספר טבעות דקות ומעורפלות (גרסה חיוורת לטבעות שבתאי המרשימות) ו-13 ירחים. 12 מירחיו הם קטנים ביותר (קוטרם עשרות ק"מ בלבד) והתגלו רק בסוף המאה ה-20, אבל הירח ה-13, טריטון (השביעי במרחקו מנפטון) הוא ירח ענק (קוטרו כ-2,700 ק"מ, ככוכב לכת ננסי), והוא הירח השביעי בגודלו בכל מערכת השמש (אחרי ארבעת הירחים הגלילאנים של צדק, טיטן של שבתאי והירח של הארץ). טריטון מסיבי מספיק כדי לאחוז באטמוספרה דקיקה, וקר מספיק (פחות מ-230- מעלות צלזיוס) כדי לגרום לחנקן לקפוא על-פניו. אודות לחום פנימי נחזו הרי געש על טריטון שאינם פולטים לבה אלא חנקן גזי. טריטון סובב סביב נפטון בכיוון הפוך לכיוון התנועה של שאר הירחים (במערכת של נפטון בפרט ובמערכת השמש בכלל). כנראה, שמסלולו זה נובע מלכידתו של טריטון ע"י כוח הכבידה החזק של נפטון ממסלולו הקדום של הירח בחגורת קוויפר, שהיא חגורה של גופי קרח קטנים ומוצקים הכוללת למשל את פלוטו, שהוגדר עד לא מזמן ככוכב לכת וכיום מכונה כוכב לכת ננסי השייך לחגורת קוויפר. כבידתו של נפטון עושה שמות בחגורת קוויפר ומנקה מסלולים מסוימים הנמצאים בתהודה עם מסלולו של נפטון. השפעת הכבידה של נפטון על מסלולו האליפטי של פלוטו, החוצה לעיתים את מסלולו של הענק הכחול, הינה אחת מהסיבות שפלוטו "גורש" מרשימת כוכבי הלכת.


גילוי

לגילויו של נפטון מקום של כבוד בהיסטוריה של המדעים. נפטון הוא כוכב הלכת הראשון שקיומו נחזה על-סמך חישובים מתמטיים ומודלים פיסיקלים ורק לאחר מכן נצפה ממש ע"י האסטרונומים. ראשית הסיפור הינה בגילויו של כוכב הלכת אורנוס ב-1781 ע"י ויליאם הרשל. במהלך המאה ה-19 התברר כי מסלולו של אורנוס איננו מתיישב עם ההבנה הפיסיקלית של המכניקה הניוטונית. למדענים היו שתי ברירות: או לוותר על המכניקה של ניוטון ולטעון שאיננה תקיפה במצבים מסוימים או לנסות וליישב את הבעיה במסגרת התיאוריה המדעית. המתמטיקאי הצרפתי אורבאן לה-ווריה והמתמטיקאי האנגלי ג'ון אדמס הניחו, כל אחד באופן עצמאי, כי קיים גוף נוסף במערכת השמש שמשנה את מסלולו של אורנוס. במשך זמן רב הם ניסו לשכנע את הקהילה האסטרונומית לחפש את כוכב הלכת הלא ידוע, אבל זכו לתגובה מזלזלת של עמיתיהם התצפיתנים. עם זאת, לה-ווריה הצליח לשכנע את האסטרונום יוהן גאלה ממצפה הכוכבים של ברלין לערוך את התצפיות וכך התגלה נפטון ב-23 בספטמבר 1846. מעט מאוחר יותר, נצפה נפטון שוב מאנגליה, ופרץ ויכוח למי נתונה זכות הראשונים של הגילוי ומתן השם לכוכב הלכת החדש. לאחר מספר הצעות כמו "כוכב לה-ווריה", "אוקיינוס", "יאנוס" ועוד, התקבלה הצעתו של לה-ווריה – "נפטון" – על-שם אל הים הרומאי המזוהה עם מטה הקילשון שלו (סמלו של נפטון) ומקבילו של פוסידון מהמיתולוגיה היוונית. מבחינה זו, שמו תואם לשמותיהם של שאר כוכבי הלכת המכונים ע"ש אלים מהפנתיאון הרומאי (מלבד הארץ ואורנוס). אגב, מעניין לדעת שדווקא לה-ווריה ואדמס לא השתתפו בויכוח שגלש לעימות של כבוד לאומי (צרפת מול אנגליה) והיו דווקא מיודדים.