הבדלים בין גרסאות בדף "עיוות כבידתי של מסלול קרני האור"

מתוך אסטרופדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(ספרות מקצועית)
 
(2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
'''עיוות כבידתי של מסלול קרני האור''' (באנגלית: '''Light Deflection''') הינה
 
'''עיוות כבידתי של מסלול קרני האור''' (באנגלית: '''Light Deflection''') הינה
אחת התחזיות המתקבלות מ[[תורת היחסות הכללית של איינשטיין]], כי מסלולה של קרן [[קרינה אלקטרומגנטית|אור]] ישתנה בנוכחות שדה כבידה (ראו גם: [[עידוש כבידתי]]). המשמעות היא, שכאשר מסלול קרני האור היוצאות מכוכב עובר בסמוך לגוף מאסיבי, כגון השמש, מיקומו הנראה על פני כיפת השמיים יהיה שונה ממקומו "האמיתי".
+
אחת התחזיות המתקבלות מ[[תורת היחסות הכללית]] של איינשטיין, כי מסלולה של קרן [[קרינה אלקטרומגנטית|אור]] ישתנה בנוכחות שדה כבידה (ראו גם: [[עידוש כבידתי]]). המשמעות היא, שכאשר מסלול קרני האור היוצאות מכוכב עובר בסמוך לגוף מאסיבי, כגון השמש, מיקומו הנראה על פני כיפת השמיים יהיה שונה ממקומו "האמיתי".
  
בשנת 1919, 4 שנים לאחר פרסום תורת היסות הכללית, אוששה טענה זו של אינשטיין, באמצעות תצפית על מיקומם של [[כוכב|כוכבים]] הנמצאים בסמוך ל[[השמש|שמש]], בעת [[ליקוי חמה]].
+
בשנת 1919, 4 שנים לאחר פרסום תורת היחסות הכללית, אוששה טענה זו של איינשטיין, באמצעות תצפית על מיקומם של [[כוכב|כוכבים]] הנמצאים בסמוך ל[[השמש|שמש]], בעת [[ליקוי חמה]].
  
 
תוצא זה של היחסות הכללית אומת, בדיוק גבוה ע"י תצפיות באורכי גל שונים וב[[מרחק זוויתי|מרחקים זוויתים]] שונים (וגדולים) מהשמש.
 
תוצא זה של היחסות הכללית אומת, בדיוק גבוה ע"י תצפיות באורכי גל שונים וב[[מרחק זוויתי|מרחקים זוויתים]] שונים (וגדולים) מהשמש.
  
בפועל המעהר של קרני האור בסמוך לגוף מאסיבי לא רק משנה את מסלול קרני האור, כי אם הוא גם משנה את מהירות האור (ומאט אותה).
+
בפועל המעבר של קרני האור בסמוך לגוף מאסיבי לא רק משנה את מסלול קרני האור, כי אם הוא גם משנה את מהירות האור (ומאט אותה).
  
 
==נוסחאות==
 
==נוסחאות==
שורה 14: שורה 14:
 
<math>\Delta\phi=\frac{2\mu}{c^{2}E}\frac{\sin{\psi}}{1+\cos{\psi}}</math>
 
<math>\Delta\phi=\frac{2\mu}{c^{2}E}\frac{\sin{\psi}}{1+\cos{\psi}}</math>
  
כאשר &Delta;&psi; הינה הסטייה ברדיאנים, E הינו המרחק ארץ שמש, m הינו קבוע הגרביטציה ההליוצנטרי (Heliocentric Gravitational Constant ), c מהירות האור ו- &psi; הזווית כוכב-ארץ-שמש.
+
כאשר &Delta;&psi; הינה הסטייה ברדיאנים, E הינו המרחק ארץ-שמש, m הינו קבוע הגרביטציה ההליוצנטרי (Heliocentric Gravitational Constant ), c מהירות האור ו- &psi; הזווית כוכב-ארץ-שמש.
  
 
לשם המחשה –עבור כוכב במרחק זוויתי של רבע מעלה מהשמש (או על שפת הדיסקה הנראית של השמש) הסטייה עומדת על 1.866 שניות קשת, במרחק של מעלה אחת מהשמש הסטייה היא 0.466 שניות קשת ובמרחק של 90 מעלות מהשמש הסטייה עומדת על 0.004 שניות קשת.
 
לשם המחשה –עבור כוכב במרחק זוויתי של רבע מעלה מהשמש (או על שפת הדיסקה הנראית של השמש) הסטייה עומדת על 1.866 שניות קשת, במרחק של מעלה אחת מהשמש הסטייה היא 0.466 שניות קשת ובמרחק של 90 מעלות מהשמש הסטייה עומדת על 0.004 שניות קשת.
שורה 24: שורה 24:
 
* [[עידוש כבידתי]]
 
* [[עידוש כבידתי]]
 
* [[אפימרידים]]
 
* [[אפימרידים]]
* [[קורדינאטות שמיימיות]]
+
* [[קורדינאטות שמימיות]]
  
 
==הרצאות וידאו==
 
==הרצאות וידאו==

גרסה אחרונה מ־11:01, 27 בדצמבר 2009

עיוות כבידתי של מסלול קרני האור (באנגלית: Light Deflection) הינה אחת התחזיות המתקבלות מתורת היחסות הכללית של איינשטיין, כי מסלולה של קרן אור ישתנה בנוכחות שדה כבידה (ראו גם: עידוש כבידתי). המשמעות היא, שכאשר מסלול קרני האור היוצאות מכוכב עובר בסמוך לגוף מאסיבי, כגון השמש, מיקומו הנראה על פני כיפת השמיים יהיה שונה ממקומו "האמיתי".

בשנת 1919, 4 שנים לאחר פרסום תורת היחסות הכללית, אוששה טענה זו של איינשטיין, באמצעות תצפית על מיקומם של כוכבים הנמצאים בסמוך לשמש, בעת ליקוי חמה.

תוצא זה של היחסות הכללית אומת, בדיוק גבוה ע"י תצפיות באורכי גל שונים ובמרחקים זוויתים שונים (וגדולים) מהשמש.

בפועל המעבר של קרני האור בסמוך לגוף מאסיבי לא רק משנה את מסלול קרני האור, כי אם הוא גם משנה את מהירות האור (ומאט אותה).

נוסחאות

תורת היחסות הכללית של איינשטיין חוזה כי השינוי הזוויתי במקומו של כוכב כתוצאה משדה הכבידה של השמש יהיה בקרוב:

\Delta\phi=\frac{2\mu}{c^{2}E}\frac{\sin{\psi}}{1+\cos{\psi}}

כאשר Δψ הינה הסטייה ברדיאנים, E הינו המרחק ארץ-שמש, m הינו קבוע הגרביטציה ההליוצנטרי (Heliocentric Gravitational Constant ), c מהירות האור ו- ψ הזווית כוכב-ארץ-שמש.

לשם המחשה –עבור כוכב במרחק זוויתי של רבע מעלה מהשמש (או על שפת הדיסקה הנראית של השמש) הסטייה עומדת על 1.866 שניות קשת, במרחק של מעלה אחת מהשמש הסטייה היא 0.466 שניות קשת ובמרחק של 90 מעלות מהשמש הסטייה עומדת על 0.004 שניות קשת.

הנוסחה הנ"ל , מניחה כי העצם שפולט את האור נמצא באינסוף, כך שעבור כוכבי הלכת, למשל, הערכים האמיתיים שונים במקצת מהמתקבל מהנוסחה הנ"ל.

ראו גם

הרצאות וידאו

קישורים חיצוניים

ספרות מקצועית

מחברים


ערן אופק