עקומת סיבוב של גלקסיה

מתוך אסטרופדיה
גרסה מ־06:09, 22 בפברואר 2009 מאת Eran (שיחה | תרומות) (ספרות מקצועית)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עקומת סיבוב של גלקסיה (באנגלית galaxy rotation curve) גלקסיה הינה עקומה בה מסורטטים מהירות הסיבוב של כוכבים וענניגז בגלקסיה (ציר ה- Y ) כתלות במרחק ממרכז הגלקסיה (ציר ה X ). ניוטון הראה שכח הכבידה בין שני גופים עולה כמכפלת מסאתם ויורד כריבוע מרחקם. כלומר, ע"פ תאורית הגרוויטציה ככל שאוביקט לדוגמא במערכת השמש, כוכבי הלכת סובבים את השמש. כדור הארץ משלים בשנה הקפה אחת סביב השמש, בעוד שלנפטון לוקח כ 165 שנים ארציות להשלים הקפה.

עקומות סיבוב של גלקסיות. סירטוט סכמתי. הקו המקוקו מציין את התחזית מחוקי ניוטון ואילו הקו הרציף מציין את התצפיות

אם נניח כי כל המסה בגלקסיה היא מסה ניראת (כוכבים וגז) אזי ניראה כי בגלקסיות ספירליות רוב המסה ניראת שנמצאת במרכז הגלקסיה (הנקרא bulg). על כן מתוך חוקי ניוטון ניתן לצפות כי מהירות הסיבוב של הכוכבים בחלקים החצוניים של הגלקסיה תרד כשורש המרחק (הקו המקוקו בסירטוט). אבל בשנות השישים מדידות של עקומת סיבוב של גלקסיות ספירליות הראו כי לא כך הדבר, ולמעשה המהירות קבועה (פחות או יותר) עם המרחק (קו רציף הסירטוט), כלומר המהירות לא תלויה במרחק. לואיס ולדרס (Louies Volders) בשנת 1959 ביצע משישות עקומת סיבוב של הגלקסיה M33 . תחת ההנחה שחוקי ניוטון תקפים, המסקנה היא שקיים עוד רכיב של מסה בגלקסיה שאיננו יכולים לראותו, וכינו אותו חומר אפל. על מנת לציר עקומת סיבוב כזו הילת החומר האפל משתרעת למרחק גדול יותר מהחומר הניראה.

עקומות סיבוב של גלקסיות. התצפיות הספקטרוסקופיות נעשו באמצעות הטלסקופ של מצפה הכוכבים ע"ש וויז, של אוניברסיטת ת"א, במצפה רמון

לדוגמא בתמונה, ניתן לראות את מהירות הסיבוב של הגלקסיות NGC1052 ו- NGC1023 כתלות במרחק הזוויתי ממרכז הגלקסיה. ממדידות כאלו ניתן לחשב את המסה הכוללת בגלקסיות. העקומות באיור הוכנו באמצעות תצפיות ספקטרוסקופיות שנעשו באמצעות הטלסקופ של מצפה הכוכבים ע"ש וויז, של אוניברסיטת ת"א, במצפה רמון. כך ניתן להסיק על מסת הגלקסיה כולל מסת החומר האפל מתוך מדידת החומר הניראה בלבד.


תאורית החומר האפל עיקבית עם התאוריה המקובלת כיום להווצרות מבנים ביקום. למעשה כיום קוסמולוגיה בכללותה מתבססת על הימצאותו של חומר אפל.

ישנן תאוריות אחרות אשר מנסות להסביר את עקומת הסיבוב הגלקסיה. הבולטת ביותר היא מונד (MOND modified Nowtonian dynamics) אשר הוצעה ע"י מורדכי מילגרום ממכון וייצמן למדע בשנת 1981. תאוריה זו משנה את החוק השני של ניוטון (F=ma ) בתאוצות קטנות כמו המקרה בחלקים החיצוניים של הגלקסיה. תאוריה זו מציעה שבתאוצות קטנות הכח פרופרציונלי לתאוצה בריבוע.

ראו גם


הרצאות וידאו

קישורים חיצוניים

ספרות מקצועית

מחברים


סמדר נאוז