פלוטו

מתוך אסטרופדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
SolarSystem1.jpg
פלוטו
Pluto Charon.jpg
פלוטו
מידע כללי
סוג עצם: כוכב לכת ננסי
מיקום: מסלול סביב השמש
מאפיינים מסלוליים
רדיוס מסלול: 5,906,376,272 ק"מ
רדיוס מסלול: 39.481 י"א AU
אפהליון: 7,375,927,931 ק"מ
(49.305 י"א AU)
פריהליון: 4,436,824,613 ק"מ
(29.658 י"א AU)
אקסצנטריות: 0.249
זמן הקפה: 248.09 שנים, 90,613.3 ימים
נטיית מסלול: 17.142°
מאפיינים פיזיים
בהירות: ערך מרבי 13.65
רדיוס בקו המשווה: 1,153±10 ק"מ
צפיפות ממוצעת: 2.03±0.06 גרם/סמ"ק
אלבדו: 0.49–0.66

פלוטו (בלעז Pluto) הוא גוף פלנטרי המקיף את השמש. בין השנים 1930 (כאשר התגלה ע"י האסטרונום האמריקאי קלייד טומבו) ועד ל-2006 הוא נחשב לכוכב הלכת התשיעי במרחקו מהשמש. החל משנות ה-90, התגלה כי פלוטו הוא גוף קטן (קטן אף יותר מהירח של הארץ) וכי קיימים גופים פלנטריים נוספים שתכונותיהם המסלוליות דומות לאלו של פלוטו. על-כן הוחלט כי פלוטו ישתייך לקבוצת כוכבי הלכת הננסיים יחד עם קרס (האסטרואיד הגדול ביותר בחגורת האסטרואידים), אריס, האומאה ומקמק (גופי חגורת קייפר). פלוטו עשוי מסלע וקרח ויש לו אטמוספרה דלילה בלבד. לפלוטו שלושה לווינים: כארון, הידרה וניקס. כארון הוא הגדול ביותר וקוטרו קטן פי 2 בלבד מקוטרו של פלוטו. כתוצאה מכך, השניים נעולים כבידתית וזמן סיבובם העצמי זהה לזמן ההקפה של כארון סביב פלוטו, 6.387 ימי ארץ. פלוטו נקרא ע"ש אל השאול במיתולוגיה הרומית עם תזכורת לשמו של פרסיבל לאוול (בראשי תיבות: PL), הפילנתרופ והאסטרונום שהקים את המצפה באריזונה כדי למצוא את כוכב הלכת X, וממנו בסופו של דבר התגלה פלוטו.

מבנה, הרכב ופני השטח

אטמוספרה

מסלול וסיבוב

תצפית בפלוטו

מחקר מדעי - החללית ניו-הוריזן

החיפוש אחר כוכב הלכת X

ראו גם

הרצאות וידאו

קישורים חיצוניים

ספרות מקצועית

מחברים


דוד פולישוק