הצגת המקור של הדף "צילום עצמי שמיים עמוקים על גבי סרט צילום באמצעות טלסקופ"

'''צילום עצמי שמיים עמוקים באמצעות סרט צילום דרך טלסקופ''' (באנגלית: '''Film Astrophotography through a Telescope'''):

[[תמונה:Eagle_YH.jpg|שמאל|250px|ממוזער|ערפילית הנשר (M16) – [[ערפילית]] יצירת כוכבים המצוייה בין [[קבוצות כוכבים|קבוצות הכוכבים]] [[קשת]] ו[[מגן]]. התמונה צולמה ע"י חובבי האסטרונומיה יוסי חורי וג'ון דן. תמונות נוספות ניתן לראות בדף תערוכת הצילומים של יוסי חורי באתר [http://astroclub.tau.ac.il/noga/  אירוע מעבר נוגה 2004 של המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת ת"א].]]

מאמר זה נועד לחובבי אסטרונומיה העושים את צעדיהם הראשונים בצילום אסטרונומי של עצמי שמיים דרך [[טלסקופ]].
צילום אסטרונומי ניתן לבצע באמצעות מגוון גלאים כגון, סרטי צילום, מצלמות CCD ומצלמות וידאו. מאמר זה עוסק בעיקר בהבטים המכשיריים של צילום באמצעות סרט צילום אם כי חלק מהאספקטים של אופן הצילום משותפים לכל הטכניקות (ראו גם מאמרים נפרדים בנושא: [[יחס אות לרעש]], [[צילום באמצעות CCD]]).

משמאל צילום של ערפילית הנשר (M16) כפי שצולמה ע"י יוסי חורי וג'ון דן.

==הקדמה==

[[תמונה:OmegaCen_YH.jpg|שמאל|250px|ממוזער|[[צביר כוכבים כדורי|הצביר הכדורי]] הענק אומגה קנטאורי (NGC 5139) כפי שצולם ע"י חובבי האסטרונומיה יוסי חורי וג'ון דן. הצביר נמצא במרחק של 16,000 [[יחידות מרחק באסטרונומיה|שנות אור]] מ[[כדור הארץ]] ומכיל כמיליון [[כוכב|כוכבים]].]]

ה[[כיפת השמיים|שמיים]] העמוקים מציעים מגוון אובייקטים שאין כדוגמתו. העושר הרב של סוגי אובייקטים – [[גלקסיה|גלקסיות]], [[צביר כוכבים פתוח|צבירים]] ו[[ערפילית|ערפיליות]] - והעובדה שכל גלקסיה שונה מחברתה וכל צביר אינו דומה למשנהו, מציעים מבחר עצום של אובייקטים המתאימים לצפייה ולצילום בטלסקופ.

ואולם, בהירותם הנמוכה של צבירי-כוכבים, ערפיליות וגלקסיות מקשה על הפקת תמונות של עצמים אלה בשיטות המשמשות צלמי נוף.

במאמר זה נסביר את הקשיים ונציע דרכים לצילום עצמי-שמיים עמוקים.

המאמר יתמקד בשיטת העקיבה באמצעות עינית-עקיבה ולא יעסוק בצילום באמצעות מצלמת עקיבה אוטומטית (CCD Autoguider) מאחר וקיים שוני רב בין סוגי המצלמות הקיים כיום ואופן השימוש בהן.

אחד הכללים הראשונים שלומד כל צלם חובב להכיר הוא: ככל שנושא הצילום חיוור יותר, חייב זמן החשיפה להיות ארוך יותר. כאשר מצולם אובייקט סטטי כלשהו אין שום מניעה להשתמש בזמן חשיפה ארוך ללא קושי וזאת כל עוד ואין תנועה יחסית של האובייקט ביחס למצלמה. כל תזוזה של האובייקט תגרום לתמונה מרוחה: בכל רגע בו ייקלט האובייקט במיקום שונה על סרט הצילום כך שהתוצאה הסופית של תנועתו תהיה דמות מרוחה.

בהירותם הנמוכה של עצמי השמיים העמוקים מחייבת שימוש בזמני חשיפה ארוכים (על סרט צילום) מאד על-מנת להבחין בפרטים. אובייקטים בהירים במיוחד יגלו פרטים בחשיפות של לפחות 15 דקות ולרוב יהיה צורך בחשיפות ארוכות בהרבה (עד למעלה משעה). יש לציין כי מצלמות CCD הן רגישות בהרבה (בין פי 10 לפי 100) מסרטי צילום ועל כן ניתן להשיג באמצעותן תוצאות במהירות רבה יותר. בנוסף, למצלמות CCD יתרונות רבים על סרטי צילום. אך כאמור מאמר זה עוסק בצילום באמצעות סרט צילום (ראו דוגמא לצילום אסטרונומי נוסף משמאל).

כדי להחזיק מצלמה באופן יציב במשך זמן רב כל-כך חובה עלינו להשתמש בחצובה מאסיבית ויציבה מאד. אולם אז אנו נתקלים בקושי נוסף והוא תנועתם של האובייקטים על כיפת השמיים: תנועה זו נגרמת כתוצאה מ[[יממה כוכבית|סיבוב]] [[כדור הארץ]] סביב צירו ומורגשת מאד בפרקי הזמן המדוברים. בכל מהלך החשיפה חייב האובייקט להישאר באותה נקודה בדיוק בשדה הראייה של המצלמה שאם לא כן תיווצר מריחה של הדמות כתוצאה מהתנועה המדומה של השמיים הנוצרת כתוצאה מסיבוב כדור הארץ סביב צירו.

קיים, אם כן, צורך להניע את הטלסקופ (ואת המצלמה המחוברת אליו) כך שהאובייקט יישאר במקומו במדוייק במשך כל זמן החשיפה.

==הציוד הדרוש==

[[תמונה:TelescopePhotography_Balance.jpg|שמאל|250px|ממוזער|מכלול הטלסקופ ועליו ציוד הצילום. מסומנים בצילום הם שלט העקיבה העדינה של הטלסקופ, משקולות, ומערכת העקיבה. צילום: עידו גריימן.]]

 
[[תמונה:TelescopePhotography_GuideScheme.png|שמאל|250px|ממוזער|איור סכמטי המראה כיצד בנוי מתקן עקיבה באמצעות שולי מישור המוקד (OAG). האור מגיע משמאל ישירות למצלמה. חלק מהאור בשולי מישור המוקד נלקח ע"י פריזמה לעבר עינית העקיבה.]]

[[תמונה:TelescopePhotography_Equipment.jpg|שמאל|250px|ממוזער|צילום של מתקן עקיב באמצעות שולי מישור המוקד (OAG) המורכב על גבי טלסקופ. ניתן להבחין במצלמה ובעינית העקיבה. צילום: עידו גריימן.]]

כדי לצלם עצמי שמיים עמוקים דרך הטלסקופ יש צורך בציוד הבסיסי הבא (ראו גם תמונות משמאל):

* [[טלסקופ]] 
* מצלמה עם כבל הפעלה ("מחשף גמיש").
* סרט צילום – בד"כ בסרט צילום ישנה פשרה בין מהירות (רגישות הסרט) לבין חדות התמונה המתקבלת (גרעיניות הסרט). סרטי - צילום רגישים (1600 ASA) הם גרעיניים מאד: התמונה המתקבלת נראית כמורכבת מנקודות רבות. סרטים בעלי רגישות נמוכה ,כמו למשל 100ASA מייצרים תמונה חלקה יותר אך זמן החשיפה הנדרש כדי להפיק דמות בהירה של ערפילית חיוורת מתארך מאד. כותב במאמר משתמש בסרט צילום KodakGold 400ASA  ומרוצה מאד מהתוצאות. מחירו של סרט זה סביר בהחלט והוא זמין ברוב חנויות הצילום.
* טבעת מתאם למצלמה (T-Ring) - טבעת כזו יש לרכוש בהתאם לסוג המצלמה בה נשתמש. טבעת זו מתחברת מצידה האחד במקום עדשת המצלמה (המתפרקת) ומצידה השני מכילה הברגה סטנדרטית המתאימה לתבריג שב-OAG (ראה פירוט בהמשך) מסחריים או למתאם T-Mount  המאפשר את חיבור המצלמה במקום עינית (מתאם של 1.25 אינץ'). בחיבור T-Mount  נהוג להשתמש בצילום ללא OAG (צילומים בחשיפות קצרות בעיקר).
* כן משווני עם מנועים בשני צירי הטלסקופ - כן הבנוי כך שאחד מציריו מקביל בדיוק לציר ה[[יממה כוכבית|סיבוב]] של [[כדור הארץ]]. סידור זה מאפשר, בקירוב טוב, לפצות על תנועתו של כדור הארץ ע"י סיבוב ציר זה (הנקרא [[קורדינאטות שמימיות|ציר העלייה הישרה]] – עלי"ש) בלבד בקצב סיבובו של כדור הארץ (23 שעות ו-56 דקות) ובכיוון ההפוך. מנוע העליה הישרה הוא זה המניע את הטלסקופ בקצב המתאים שתואר להלן. מנוע [[קורדינאטות שמימיות|הנטייה]] מיועד לאפשר הנעה עדינה מאד של הטלסקופ בציר הנטייה.
* אפשרות לביצוע תיקוני עקיבה באמצעות שלט: תיקוני עקיבה בשני הצירים הכרחי כדי לפצות על חוסר-שלמות של כן הטלסקופ (בין אם איפוס לא מדויק של ציר העליה הישרה לכיוון ה[[כיפת השמיים|צפון השמיימי]] ובין אם לתקן את קצב העבודה הלא-אחיד של מנוע העקיבה. התיקונים מבוצעים ע"י שלט ומנגנון תיקון הנקרא מערכת תיקון עקיבה דו-צירית   Dual Axis Drive Corrector ומאפשר לשנות במידה קלה את קצב ההנעה של הטלסקופ בציר העליה הישרה וכן להניעו בעדינות רבה בציר הנטייה לפי הצורך. ברוב הטלסקופים הממוחשבים שניתן לראות בשוק כיום קיימת אפשרות זו.
* מתקן עקיבה באמצעות שולי מישור המוקד Off Axis Guider (OAG) מתקן זה מורכב על פתח מישור המוקד של הטלסקופ ואליו מתחברת המצלמה. ליבו של המכשיר הוא פריזמה קטנטונת המותקנת מעט מחוץ לציר האופטי של הטלסקופ ו"גונבת" חלק קטן מאלומת האור שמרכז הטלסקופ אל המצלמה. האלומה שהוסטה מגיעה לעינית בעלת צלב מואר. יש לציין כי הפריזמה איננה גונבת אור משדה הראיה של המצלמה אלה עושה שימוש באור המגיע למישור המוקד ונמצא מחוץ לשה הראייה של המצלמה.
* טלסקופ עקיבה (Guide Scope)- במקום OAG ניתן להשתמש בטלסקופ מקביל. זהו טלסקופ בעל אורך מוקד השווה לפחות למחצית מזה של הטלסקופ דרכו מבוצע הצילום ומותקן במקביל אליו (על אותו הכן). לטלסקופ זה מחוברת העינית בעלת הצלב המואר והשימוש בה , כפי שיוסבר בהמשך, זהה.
* עינית בעלת צלב מואר (Illuminated reticle eyepiece) - זוהי עינית בעלת אורך מוקד קצר יחסית (לרוב 12 או 9 מ"מ) בצפייה בעינית נראה (בנוסף ל[[כוכב|כוכבים]]) צלב כוונת המואר ע"י תאורת LED. צלב זה ממקמים על כוכב העקיבה ודואגים שהוא ישאר עליו במהלך החשיפה.
* משקולות לאיזון הטלסקופ - טלסקופ אליו מחובר טלסקופ-עקיבה או OAG ומצלמה יסבול מחוסר איזון. חשוב מאד שהטלסקופ יהיה מאוזן כדי לאפשר עקיבה מדויקת יותר וכדי להפחית בלאי ושחיקה של המנועים.
* ציוד נוסף שאינו חיוני אך רצוי מאד להשתמש בו הוא עדשת בארלו ,שתורכב לפני עינית הצלב-המואר, ופריזמה או דיאגונל - מראה שתאפשר לסובב את עינית הצלב המואר לזווית הנוחה לצפייה ממושכת.

בתמונות משמאל נראה טלסקופ מסוג שמידט-קסגריין בקוטר 10 אינץ' עליו מותקן OAG  אשר נבנה ע"י יוסי חורי. מכשיר זה מבוסס (אך משוכלל יותר) על מכשיר הנמכר ע"י חברת Lumicon  ונקרא GEG –Giant Easy Guider. אופן פעולתו ומבנהו דומים לאלה של OAG רגיל אך נוספו לו אופציות של חיפוש כוכב- לעקיבה וכן עדשה מובנית לקיצור אורך המוקד האפקטיבי של הטלסקופ והמצלמה (טלקומפרסור).
הטלסקופ מצויד במנוע עקיבה בציר העליה הישרה בעל קצב עקיבה משתנה, מנוע נטייה ושלט לתיקוני-עקיבה בשני הצירים מדגם Meade LX-3 . 
התמונה

==לפני שמצלמים==

בעת הרכבת הטלסקופ כדאי מאד לשים לב שגובהה של עינית העקיבה יהיה מתאים לצפייה נוחה בישיבה או עמידה זקופה. דרך עינית זו נצפה ברציפות במשך כל זמן החשיפה וכדאי לתכנן מראש. את גובה העינית אפשר לקבוע ע"י כיוון נכון של גובה חצובת הטלסקופ.

ממשיכים באיפוס מדויק של כן הטלסקופ כך שציר העליה הישרה יקביל בדיוק רב ככל האפשר ל[[כיפת השמיים|ציר הסיבוב של כדור הארץ]].

קיימות מספר שיטות לאיפוס משווני של טלסקופ. לא אכנס לפרטי השיטות מאחר וזהו נושא לשורת מאמרים שלמה. בדיקה של דיוק האיפוס אפשר לעשות ע"י כיוון הטלסקופ לכוכב כלשהו, מירכוזו בעינית צלב-מואר והפעלת מנוע העקיבה. בבדיקה זו מתעלמים משגיאת הטלסקופ בכיוונים מזרח/מערב ומתרכזים ב"זליגה" של הכוכב לכיוונים צפון או דרום. הכוכב צריך להישאר במיקומו ההתחלתי על ציר זה למשך של לפחות 5 דקות (ורצוי יותר).

איפוס משווני לא מדויק יגרום למריחת דמויות הכוכבים בהיקף התמונה (תופעה הנקראת סיבוב-שדה (Field Rotation) – תופעה זו קשורה ל[[זווית פרלקטית|זווית הפרלקטית]].

לאחר שבחרנו את האובייקט לצילום וכיוונו לעברו את הטלסקופ נתקין את ה-OAG, המצלמה ומשקולות האיזון. 

===איזון טלסקופ חובבים אסטרונומי=== 

כאמור, איזון לא תקין של הטלסקופ יגרום, בנוסף לאי-דיוקים בעקיבה, לשחיקה מוגברת של כן הטלסקופ עד למצב שיציבותו תיפגע והוא לא יהיה עוד יעיל לביצוע צילומים (ואף תצפיות).

השיטה המועדפת על כותב המאמר לאיזון הטלסקופ היא כדלקמן:

תחילה נסובב את הטלסקופ כך שציר הנטייה יהיה אופקי וננעל את ציר העליה הישרה. את הטלסקופ עצמו נסובב (על ציר ה[[קורדינאטות שמימיות|נטייה]]) אל ה[[כיפת השמיים|זניט]]. כעת , בזהירות, נרפה מהאחיזה בטלסקופ ונבחן לאיזה כיוון הוא נופל (כמובן - נעילת ציר הנטייה תהיה פתוחה בשלב זה). את המשקולות יש להוסיף בצד המנוגד לזה אליו נופל הטלסקופ.

לאחר שהגענו למצב בו הטלסקופ נשאר יציב ככל האפשר בציר הנטייה גם כשהציר משוחרר, ננעל את ציר הנטייה ונשחרר את ציר ה[[קורדינאטות שמימיות|עלי"ש]]. בציר זה רצוי מאד להגיע למצב בו הטלסקופ "מושך" קלות מזרחה. עומס מסויים על ציר העלי"ש בכיוון מזרח ישמור שמערכת ההנעה של ציר זה תעבוד תחת עומס קבוע (Preload). זה יצמצם למינימום בעיות שיכולות להיגרם כשהטלסקופ מאוזן בצורה מדויקת ונוטה "להתנדנד" מעט, כתוצאה מחופש מאד קטן שקיים בכל מערכת הנעה הקיימת כיום בטלסקופים מסחריים. כאן הכוונה בעיקר לרעידות המתגברות ככל שהטלסקופ מופנה קרוב יותר לאיזור ה[[כיפת השמיים|מצהר]] (מרידיאן). או-אז איזון "מושלם" של הטלסקופ על ציר העליה הישרה גורם לטלסקופ להתנודד והדבר פוגע בעקיבה. הטיית משקל קלה מזרחה מצמצמת תופעה זו שכן הטלסקופ "נשען" לצד מזרח.

בדיקה סופית של האיזון אפשר לעשות כשהטלסקופ מכוון לאיזור האובייקט. בזמן זה נשחרר בכל פעם את הנעילה של ציר אחר ונבחן את התנהגות הטלסקופ. לרוב, אם תהליך האיזון שתואר כאן בוצע כהלכה, יהיה צורך בתיקונים זעירים של מצב המשקולות על הטלסקופ, אם בכלל.

איזון הטלסקופ מומלץ מאד בכל תצפית ולאו דווקא בזמן צילום. איזון טוב מאריך את חיי הכן ומקל מאד על כיוון הטלסקופ לאובייקטים שונים בשמיים.

===הכנה לצילום===

בפתח העינית של ה-OAG נרכיב עינית בעלת הגדלה נמוכה (לרוב אפשר להשתמש בעינית של 26 מ"מ או עינית דומה) ונחפש, בעזרת הנעה איטית של הטלסקופ, כוכב בולט בו נוכל להשתמש לצורך העקיבה. נמרכז את הכוכב בשדה הראייה של העינית ונבדוק אם האובייקט אותו נצלם עדיין "יושב" בשדה הראייה (אפשר לסובב את גוף המצלמה סביב הציר האופטי כדי לבחור את הפריים הרצוי).

את העינית נחליף בבארלו (אם ישנו), פריזמה ועינית צלב-מואר. הרעיון העומד מאחורי ההגדלה המופרזת בה משתמשים לעקיבה הוא שככל שההגדלה חזקה יותר נבחין בשגיאות עקיבה מוקדם יותר. תיקון מהיר של שגיאת עקיבה בהגדלה חזקה מאד מבטיח ששגיאה זו לא נקלטה ע"י המצלמה ש"רואה" הגדלה נמוכה בהרבה.

השלב הבא הוא מיקוד מדויק של המצלמה. שיטה מקובלת להשגת מיקוד מדויק היא השימוש במסכת הרטמן (Hartmann Mask).

[[תמונה:TelescopePhotography_Cross.jpg|שמאל|250px|ממוזער|התאמת כיוון צלב הכוונת כך שיתאים לכיוון הצירים של הטלסקופ.]]

לאחר שמיקדנו את המצלמה נמקד את עינית העקיבה. חשוב לשים לב שמיקוד העינית ייעשה אך ורק ע"י הזזה של העינית, הפריזמה או הבארלו פנימה והחוצה במקומם ולא ע"י סיבוב של בורג המיקוד של הטלסקופ (משום שפעולה זו תמקד את הדמות בעינית אך תשנה את מיקוד הדמות עבור המצלמה). בגלל מבנה ה-OAG בדרך כלל בטלסקופ חובבים אין אפשרות לקבל דמות סימטרית של כוכב בצפייה בעינית העקיבה. כוכב-העקיבה ייראה מעוות קשות בגלל מיקום הפריזמה הפנימית ב-OAG מחוץ לציר האופטי (בעצם מחוץ לאיזור שבו מספקת האופטיקה של הטלסקופ דמות חדה). כדאי לבחור נקודה ברורה בדמות הכוכב, כמו קצה הדמות או איזור בהיר בדמות, ולהשתמש בה כנקודת עקיבה.

בשלב זה כדאי מאד לוודא שגובה וזווית עינית העקיבה נוחים לצפייה ממושכת. את הכיוונים אפשר לבצע תוך סיבוב הפריזמה המחזיקה את העינית או סיבוב כל מתקן ה-OAG (לאחר מכן יש לוודא שוב את דיוק המיקוד של המצלמה).

כדי להקל את ביצוע תיקוני העקיבה עלינו ליישר את צלב הכוונת שבעינית עם כיווני הצירים של הטלסקופ. צלב מאופס יאפשר בקלות לזהות את כיוון השגיאה ואת כיוון התיקון הנחוץ. בצלב מאופס יהיה זוג נימים אחד של הצלב מופנה בדיוק בכיוונים מזרח-מערב וזוג הנימים האחר יהיה בכיוון צפון-דרום (ראו איור משמאל).

כדי לאפס את הצלב נמרכז את הכוכב המשמש לעקיבה (להלן-כוכב העקיבה...) ונניע את הטלסקופ, באמצעות השלט, בכיוון מזרח-מערב. ע"י סיבוב העינית במקומה נסובב את הצלב כך שצד הצלב הקרוב לכוכב ינוע במחצית הדרך אל הכוכב. נמרכז את הכוכב שוב ונחזור על התהליך עד שבהזזת הטלסקופ מזרחה או מערבה "יגלוש" הכוכב לאורך נימי הצלב בכיוון זה.


בדיקות אחרונות: 

* אין עננים באיזור האובייקט.
* המשטחים האופטיים בטלסקופ חופשיים מהצטברות לחות (מבט אחד עם פנס המאיר אל עבר המראות/עדשות של הטלסקופ יגלה באם ישנו מעטה טיפות מים שהתעבו בלילה לח וקר).
* בורר החשיפה במצלמה מכוון ל"חשיפה לא מוגבלת" (B).
* יש פילם מתאים במצלמה.
* חיבורי החשמל השונים יציבים כך שאין סיכוי לכיבוי פתאומי של מנוע העקיבה או צלב הכוונת.
* האובייקט "יושב" באופן הרצוי בשדה הראייה של המצלמה.
* מכסה הטלסקופ פתוח.

==הצילום==

נתמקם מול עינית העקיבה, נוודא שכוכב-העקיבה ממורכז בשדה הראייה שלה ודרך כבל ההפעלה של תריס המצלמה נתחיל בחשיפה וננעל את הכבל היטב (כדי למנוע קפיצה אפשרית שתגרום לסגירת התריס וסיום החשיפה).

לאחר תחילת החשיפה מומלץ לעקוב בצפייה רצופה למשך דקות בודדות ולקבל רושם על איכות העקיבה: האם יש צורך בשינוי קצב העבודה? (ישנם טלסקופים המאפשרים לכוונן באופן אלקטרוני את קצב הסיבוב של מנוע העקיבה). האם יש "בריחה" קבועה של הטלסקופ דרומה או צפונה? האם יש רעידות בלתי נסבלות כתוצאה מרוח המנשבת באתר התצפית?

במידה ותפקוד הטלסקופ משביע רצון (דמות כוכב העקיבה יציבה ונוטה להישאר במקומה על צלב הכוונת) אין צורך עוד בצפייה רצופה בעינית העקיבה. אפשר להסתפק בהמשך החשיפה בהצצות מדי כמה שניות כדי לוודא את דיוק העקיבה. בין לבין כדאי להתמתח ו/או לשתות קפה מרענן. חשוב לזכור לא להתהלך מעבר לצורך באיזור הטלסקופ כדי להימנע מרעידות וכן לא להדליק אור שעלול ל[[זיהום אור|להפריע]] לעבודת הטלסקופ.

==השימוש בטלסקופ עקיבה==

טלסקופ עקיבה (Guide Scope) הוא טלסקופ, אשר הינו לרוב קטן מהטלסקופ דרכו מצלמים, ומורכב במקביל לטלסקופ המצלם.

לטלסקופ העקיבה מחוברת עינית-צלב מואר והשימוש בה (איפוס הצלב, העקיבה) נעשה בדומה לאופן השימוש ב-OAG.

כאשר משווים את הטלסקופ המקביל ל-OAG ניתן למצוא מספר יתרונות וחסרונות לשתי השיטות. ההעדפה היא , על-פי-רוב, עניין של הרגל...


{{פתח טבלה|שם= חסרונות ויתרונות של עקיבה ע"י טלסקופ מקביל לעקיבה ע"י OAG |רוחב טבלה=900 |מספר טורים=3 }} 
|-
! עקיבה ע"י טלסקופ מקביל !! עקיבה ע"י OAG !! סוג הבעיה
|-
|כבד יחסית (גם אם מדובר בטלסקופים קטנים) מתאם יציב מוסיף למשקל הכולל של המערכת.||לרוב קל משמעותית מטלסקופ מקביל.||משקל פיזי
|-
|למרות המשקל הרב יותר, קל יחסית להשיג איזון טוב של המערכת מאחר וטלסקופ-העקיבה מורכב מעל או מתחת לצינור הטלסקופ הראשי. כמעט כל מערכת איזון מסחרית מיועדת לחיבור דומה כך שניתן להשיג איזון טוב ללא קושי רב.||איזון מדוייק של מצלמה המחוברת ל-OAG מצריך לרוב תוספת משקל בקצה הקדמי של הטלסקופ. הקושי הוא שרוב מערכות המשקולות הנמכרות בשוק מתאימות לאיזון רכיבים המורכבים על או מתחת לגוף הטלסקופ ולא בקצותיו. לכן יש צורך בפתרונות "יצירתיים" כמו תוספת משקולות מאולתרות סביב הקצה הקדמי של הטלסקופ, כדי לאזן את משקל ה-OAG והמצלמה שבקצהו האחורי (תלוי בסוג הטלסקופ).|| היכולת להשגת איזון נכון של המערכת
|-
| יש צורך במערכת טבעות או מתאם ייעודי אחר לחיבור של טלסקופ העקיבה לטלסקופ המצלם. קשה להשיג בשוק מתאמים המתאימים לחיבור טלסקופ-עקיבה על  טלסקופים במפתחים של פחות מ-8 אינץ'. מתאמים זולים לרוב סובלים מאלסטיות או חופש בחיבור. כל תזוזה יחסית בין שני הטלסקופים תגרום לשגיאת עקיבה ולפגיעה באיכות התמונה.|| הצד המתחבר לטלסקופ הוא לרוב סטנדרטי ומאפשר חיבור פשוט לטלסקופ. מאחר ומדובר ביחידה קטנה המתחברת ישירות לטלסקופ החיבור הינו לרוב קשיח ואין בעיות של אלסטיות וחופש בחיבורים.|| חיבור המתקן לטלסקופ המצלם
|-
| רוב המתאמים האיכותיים הקיימים לחיבור טלסקופ-עקיבה מאפשרים כיוונון של הזוית בין שני הטלסקופים ובעצם מאפשרים לחפש כוכב-עקיבה גם במרחק מה מהאובייקט המצולם. דמותו של כוכב העקיבה מופיעה באיכות רגילה ולא מעוותת ולכן ניתן להשתמש גם בכוכבים חיוורים יחסית לעקיבה. בסה"כ קיים מבחר רחב יותר של כוכבים פוטנציאלים לעקיבה.|| ברוב יחידות ה-OAG הנמכרות כיום אין אפשרות ל"חיפוש" כוכב עקיבה באיזור האובייקט. איתורו של כוכב כזה מחייב את הזזת הטלסקופ המצלם כולו. העקיבה עצמה קשה מאחר ודמות הכוכב מעוותת מאד. עיוות הדמויות בעינית העקיבה "מעלים" כוכבים חיוורים כך שהצופה נאלץ לבחור כוכב-עקיבה שיהיה בו זמנית קרוב לאובייקט ובהיר יחסית- משימה לא קלה.|| איתור כוכב העקיבה ונוחות העקיבה
|-
| תחום המחירים נרחב מאד וכך גם המבחר: ניתן להשתמש, בעיקרון, בכל טלסקופ שאורך המוקד שלו הוא לפחות כמחצית מזה של הטלסקופ המצלם.||מחירו דומה לזה של טלסקופ שובר-אור קטן.|| מחיר
{{סגור טבלה|}}


==סיום==

[[תמונה:HaleBopp_YH.jpg|שמאל|250px|ממוזער|צילום של השביט Hale-Bopp כפי שצולם ע"י חובב האסטרונומיה יוסי חורי. בתמונה ניתן להבחין בזנב הגז (הכחול) של השביט ובזנב האבק (הצהוב).]]

מעבר לציוד והדרישות הטכניות , צילום אסטרונומי מחייב מצב רוח טוב והרבה מאד התמדה וסבלנות. ההכנה של טלסקופ לצילום בחשיפות ארוכות עשויה להיות ממושכת ולכן לדעתי כדאי להחליט עוד במהלך ההכנה לתצפית אם ברצוננו לעסוק בצילום במשך הלילה. מאחר ובמהלך החשיפות חובה לשמור על סביבת הטלסקופ חשוכה לחלוטין, איני ממליץ לעסוק בצילום כזה במהלך תצפיות מרובות משתתפים. כאשר יש עשרות צופים באתר התצפית די בהדלקת פנס בודד כדי להרוס תמונה יפה בה הושקע זמן רב בהכנה ובעקיבה.

משמאל - צילום של ה[[שביט]] הייל-בופ כפי שצולם ע"י יוסי חורי.

לשאלות ניתן לפנות לאסף ברוולד בדוא"ל: meshoamam@yahoo.com, או ב[http://forums.nana10.co.il/Forum/?ForumID=2122  פורום האסטרונומיה של נענע].

==ראו גם==

* [[טלסקופ]]
* [[טלסקופ - מדריך כללי לחובב]]
* [[טלסקופ - מדריך לניקוי המרכיבים האופטיים]]
* [[טלסקופ - מדריך לקולימציה]]
* [[יחס אות לרעש]]
* [[מצלמת CCD]]

==הרצאות וידאו==

==קישורים חיצוניים==

==ספרות מקצועית==


[[קטגוריה:אופטיקה]]
[[קטגוריה:טלסקופים]]
[[קטגוריה:חובבי אסטרונומיה]]

'''מחברים'''
----
[[צוות האסטרופדיה#אסף ברוולד|אסף ברוולד]]