הבדלים בין גרסאות בדף "קרינת סינכרוטרון"

מתוך אסטרופדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(נספח מתמטי)
(נספח מתמטי)
שורה 28: שורה 28:
 
ניתנת ע"י <math>\gamma_{e}m_{e}c^{2}</math> לאבד את האנרגיה שלו. זמן זה ניתן מחלוקת האנרגיה בהספק והוא:
 
ניתנת ע"י <math>\gamma_{e}m_{e}c^{2}</math> לאבד את האנרגיה שלו. זמן זה ניתן מחלוקת האנרגיה בהספק והוא:
  
<math>t_{s}=\,\frac{\gamma_{e}m_{e}c^{2}}{P_{s}}</math>
+
<math>t_{s}=\,\frac{\gamma_{e}m_{e}c^{2}}{P_{s}}\cong\,7.4\times10^{8}\beta_{e}^{-2}\gamma_{e}^{-1}\Big(\frac{B}{1\,{\rm G}}\Big)^{-2}~{\rm s}</math>
  
 
הנוסחא האחרונה נכונה רק כאשר ה[[עומק אופטי|עומק האופטי]] בתדירות הסינכרוטרון הינה קטנה מ 1. אחרת יש להביא בחשבון שהאלקטרון מקבל אנרגיה מפוטונים הנפלטים מאלקטרונים אחרים - מצב הקרוי '''בליעה עצמית של קרינת סינכרוטרון''' ('''Synchrotron Self Absorption''').
 
הנוסחא האחרונה נכונה רק כאשר ה[[עומק אופטי|עומק האופטי]] בתדירות הסינכרוטרון הינה קטנה מ 1. אחרת יש להביא בחשבון שהאלקטרון מקבל אנרגיה מפוטונים הנפלטים מאלקטרונים אחרים - מצב הקרוי '''בליעה עצמית של קרינת סינכרוטרון''' ('''Synchrotron Self Absorption''').

גרסה מ־19:06, 13 בינואר 2010

קרינת סינכרוטרון (באנגלית: Synchrotron Radiation) הינה קרינה אלקטרומגנטית הנפלטת כתוצאה מתנועה של אלקטרונים (או חלקיקים טעונים אחרים) הנעים במהירויות יחסותיות (קרובות למהירות האור) בשדה מגנטי. במצב זה האלקטרונים ינועו גם מסביב לקוי השדה המגנטי וכתוצאה מהתאוצה שלהם יפלטו קרינה אלקטרומגנטית.

כאשר האלקטרונים אינם יחסותיים אזי הקרינה נקראת קרינת ציקלוטרון (באנגלית: Cyclotron Radiation).

נספח מתמטי

כל הנוסחאות והגדלים בנספח זה מבוטאים במערכת היחידות cgs.

תדירות הסינכרוטרון ניתנת ע"י:

\nu_{s}=\,\gamma_{e}^{2}\frac{eB}{2\pi m_{e}c}\cong\,2.8\times10^{6}\gamma_{e}^{2}\frac{B}{1\,{\rm G}}~{\rm Hz}

כאשר:

\gamma_{e}=\,(1-\beta_{e}^{2})^{-1/2}

הוא פקטור לורנץ של האלקטרונים שמהירותם ביחידות של מהירות האור c הינו β.

ההספק שנפלט ע"י אלקטרון יחסותי בודד בקרינת סינכרוטרון הינו:

P_{s}=\,\frac{4}{3}\sigma_{T}c\beta_{e}^{2}\gamma_{e}^{2}U_{B}\cong\,1.1\times10^{-15}\beta_{e}^{2}\gamma_{e}^{2}\Big(\frac{B}{1\,{\rm G}}\Big)^{2}~{\rm erg\,s}^{-1}

כאשר צפיפות האנרגיה של השדה המגנטי ניתנת ע"י:

U_{B}=\,\frac{B^{2}}{8\pi}

זמן הקרור של קרינת סינכרוטרון (Synchrotron Cooling Time) מוגדר להיות הזמן שלוקח לאלקטרון יחסותי שהאנרגיה הקינטית שלו ניתנת ע"י \gamma_{e}m_{e}c^{2} לאבד את האנרגיה שלו. זמן זה ניתן מחלוקת האנרגיה בהספק והוא:

t_{s}=\,\frac{\gamma_{e}m_{e}c^{2}}{P_{s}}\cong\,7.4\times10^{8}\beta_{e}^{-2}\gamma_{e}^{-1}\Big(\frac{B}{1\,{\rm G}}\Big)^{-2}~{\rm s}

הנוסחא האחרונה נכונה רק כאשר העומק האופטי בתדירות הסינכרוטרון הינה קטנה מ 1. אחרת יש להביא בחשבון שהאלקטרון מקבל אנרגיה מפוטונים הנפלטים מאלקטרונים אחרים - מצב הקרוי בליעה עצמית של קרינת סינכרוטרון (Synchrotron Self Absorption).