הצגת המקור של הדף "שאלה:אילו כוכבי לכת ניתן לראות בזמן מסוים וכיצד ניתן לאתר אותם?"

'''שאלה:''' אילו כוכבי לכת ניתן לראות בזמן וממקום מסוים וכיצד ניתן לאתר אותם?

'''שם השואל/ת:''' שחר גולד

'''תאריך:''' 19-04-2010

==תשובה==

'''מפות עם מיקום כוכבי הלכת על פני כיפת השמיים יופיע בקרוב באסטרופדיה.'''

מאחר ו[[כוכב לכת|כוכבי הלכת]] מקיפים את [[השמש]] והם מצויים במרחקים קטנים יחסית מאיתנו (בהשוואה ל[[כוכב|כוכבים]]), אזי מיקומם על פני [[כיפת השמיים]] משתנה כל העת. 

איתור כוכבי הלכת בשמיים הינה משימה קלה יחסית במידה ומכירים את השמיים ו[[קבוצות כוכבים|קבוצות הכוכבים]]. אולם גם במידה ואינכם מכירים את השמיים היטב ניתן לאתר את כוכבי הלכת.

ראשית, במידה והינכם מעונינים להכיר את השמיים כדאי להתחיל עם [[מפת כוכבים|מפות שמיים]] פשוטות. מפות כאלו ניתן למצוא במאמרים על: [[מפת כוכבים מסתובבת|מפת כוכבים מסתובבת לבנייה עצמית]] ו[[מפת שמיים חודשית|מפות שמיים חודשיות]]. מפות שמיים "מתקדמות" יותר ניתן למצוא בקישורים במאמר העוסק ב[[מפת כוכבים]]. לאחר שהדפסתם את המפות, צאו למקום שבו ניתן לראות כוכבים ובו [[זיהום אור|זיהום האור]] איננו גדול מדי (כגון פרברי ערים) ונסו לאתר את קבוצות הכוכבים שאתם רואים במפות. כדאי להתחיל עם מספר כוכבים [[בהירות|בהירים]] וניתן גם להעזר במאמר העוסק ב[[כוכב הצפון|מציאת כוכב הצפון]].

כוכבי הלכת תמיד מצויים בסמוך ל[[מילקה|מישור המילקה]] - המישור שעליו כוכבי הלכת מקיפים את השמש. עבור צופה מכדור הארץ המילקה הינו [[טריגונומטריה כדורית|מעגל גדול]] החוצה את השמיים. על מפות כוכבים רבות וגם על אלו בקישורים שהוזכרו לעיל מסומן מישור המילקה. מאחר וקיימות 13 קבוצות כוכבים שגבולותיהן חוצות את המילקה, אזי כוכבי הלכת יכולים להיות רק בתחומי 13 הקבוצות הנ"ל. כך שאם אתם מאתרים כוכב שאיננו מופיע במפה והוא מצוי בסמוך למילקה אזי איתרם כוכב לכת.
עוד נציין כי גם [[הירח]] ו[[השמש]] נמצאים בסמיכות למילקה.

לעיתים ניתן לעשות שימוש בירח לאיתור כוכבי הלכת. הדבר אפשרי כאשר הירח נראה כחולף בסמוך לכוכבי הלכת (לערך פעם בחודש). ניתן להתעדכן בנוגע ל"מעברים" כאלו ב[http://astroclub.tau.ac.il/ephem/LunarOcc/PlanetsConj/ טבלת המעברים של כוכבי הלכת בסמוך לירח] (ראו גם [[התכסויות כוכבים בירח]]). 

רמז נוסף שבו ניתן לעשות שימוש הינו שכאשר מתבוננים על כוכב לכת אתם תראו כי אורו איננו מנצנץ כמו אורם של יתר הכוכבים. תופעת הניצנוץ קשורה ל[[שבירת אור]] והתאבכות אור ב[[אטמוספרה]] של [[כדור הארץ]] (ראו [[ראות אסטרונומית]]). 
בנוסף, חלק מכוכבי הלכת בהירים יותר מכל הכוכבים האחרים הנראים בשמיים.

ב[http://astroclub.tau.ac.il/ephem/Daily/  אלמנך היומי באתר המועדון האסטרונומי] תוכלו למצוא טבלה ובה מופיעים פרטים על מיקום כוכבי הלכת.
הנתון הראשון שאליו יש להתייחס הינו הריחוק הזוויתי מהשמש (הקרוי '''אלונגציה''' Elongation). ניתן לראות כוכב לכת רק במידה והוא במרחק זוויתי גדול מהשמש (כלומר, נצפה במהלך שעות החשכה; ראו להלן). פרטים חשובים נוספים הינם קבוצת הכוכבים שבה נצפה כוכב הלכת וזמני ה[[זריחה, שקיעה ודמדומים|זריחה והשקיעה]] שלו.
האלונגציה הינה חיובית כאשר הגוף נמצא מזרחית לשמש, קרי ניתן לראותו בערב, ושלילית כאשר הגוף מערבית לשמש וניתן לראותו לפנות בוקר.
המצב שבו כוכב לכת מצוי באלונגציה של 180 מעלות נקרא [[יחסים גאוצנטריים|ניגוד]]. כאשר כוכב לכת מצוי בניגוד אזי ניתן לראותו כל הלילה, מרחקו מכדור הארץ קרוב למינימום ובהירותו קרובה לבהירותו המירבית.

שמות קבוצות הכוכבים מקודדות בקוד בן 3 אותיות (הקודים של כל הקבוצות מופיעים במאמר על [[קבוצות כוכבים]]). כמו-כן, בטבלה הבאה מופיעים הקודים של 13 קבוצות הכוכבים שבהם יכולים להיות כוכבי הלכת. בנוסף, מופיעים בטבלה הזמנים שבהם כל אחת מקבוצות הכוכבים הנ"ל נצפית בסמוך ל[[כיפת השמיים|מצהר]] (הקו שעובר מהדרום דרך ה[[כיפת השמיים|זניט]] לצפון וחוצה את השמיים למזרח ומערב) בשעה 21:00 לפי זמן מקומי בישראל(או 22:00 במקרה של [[מערכות זמן|שעון קיץ]]).

{{פתח טבלה|שם= סימון 13 קבוצות הכוכבים שחותכות את המילקה |רוחב טבלה=500 |מספר טורים=3  }} 
|-
! קוד !! שם !! תאריך בשנה בו הקבוצה ב[[כיפת השמיים|מצהר]] בשעה 21:00 זמן מקומי
|-
|-
| Psc
|| [[דגים]]
|| 10-11
|-
| Ari
|| [[טלה]]
|| 10-12
|-
| Tau
|| [[שור]]
|| 10-01
|-
| Gem
|| [[תאומים]]
|| 20-02
|-
| Cnc
|| [[סרטן]]
|| 15-03
|-
| Leo
|| [[אריה]]
|| 15-04
|-
| Vir
|| [[בתולה]]
|| 20-05
|-
| Lib
|| [[מאזניים]]
|| 20-06
|-
| Sco
|| [[עקרב]]
|| 15-07
|-
| Oph
|| [[נושא נחש]]
|| 15-07
|-
| Sgr
|| [[קשת]]
|| 10-08
|-
| Cap
|| [[גדי]]
|| 15-09
|-
| Aqr
|| [[דלי]]
|| 10-10
|-
{{סגור טבלה}}


בסיעיפים הבאים תוכלו למצוא "טיפים" לזיהוי כוכבי לכת מסוימים:


===כוכב חמה===

[[תמונה:Mercury_Visibility.jpg|שמאל|250px|ממוזער|בשל קרבתו של כוכב חמה ל[[השמש|שמש]] ובשל העובדה כי מסלולו סביב השמש פנימי לזה של [[כדור הארץ]], הוא נמצא תמיד בקרבה זוויתית לשמש, כך ש[[מרחק זוויתי|מרחקו הזוויתי]] מהשמש איננו עולה לעולם על 28 [[יחידות פיזיקליות|מעלות]]. מפאת [[אלמנטים של מסלול|אקסצנטריות המסלול]] של כוכב חמה, [[יחסים גאוצנטריים|מרחקו הזוויתי המירבי]] מהשמש משתנה בין 18 מעלות ל 28 מעלות.]]

[[כוכב חמה]] הינו כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש והוא מקיף את השמש במסלול פנימי לזה של כדור הארץ. על כן כוכב חמה תמיד נראה ב[[מרחק זוויתי|סמיכות זוויתית]] לשמש ו[[מרחק זוויתי|מרחקו הזוויתי]] מהשמש איננו עולה לעולם על 28 [[יחידות פיזיקליות|מעלות]].  כפי שנראה באיור, מפאת [[אלמנטים של מסלול|אקסצנטריות המסלול]] של כוכב חמה, [[יחסים גאוצנטריים|מרחקו הזוויתי המירבי]] מהשמש משתנה בין 18 מעלות ל 28 מעלות. 
מפאת מרחקו הזוויתי הקטן מהשמש כוכב חמה הינו קשה יחסית לצפייה.

ניתן לצפות בכוכב חמה בשעות הערב או הבוקר כאשר הוא נמצא בריחוק זוויתי מירבי מהשמש. מפאת הגיאומטריה של מסלול כוכב חמה סביב השמש ו[[מילקה|נטיית ציר הסיבוב]] של כדור הארץ סביב צירו ישנן, במהלך ה[[שנה]], תקופות בהן ניתן לצפות בכוכב חמה ביתר קלות. בחצי הכדור הצפוני של כדור הארץ נוח לצפות בכוכב חמה ככוכב ערב כאשר הוא מגיע לריחוק זוויתי מירבי בתקופת האביב ואילו ככוכב בוקר כאשר הוא מגיע לריחוק זוויתי מירבי בתקופת הסתיו.

לכוכב חמה מופעים (פאזות) בדומה ל[[מופעי הירח|מופעי הירח]] ומפאת תנועתו המהירה סביב השמש מופעיו משתנים יחסית במהירות (מספר שבועות). קוטרו הזוויתי של כוכב חמה, עבור צופה מכדור הארץ, משתנה בין 5 ל 13 [[יחידות פיזיקליות|שניות קשת]], ו[[בהירות|בהירותו]] הנראית בזמן הריחוק הזוויתי המירבי היא בסביבות 0.

בקישור הבא תוכלו למצוא טבלה ובה הזמנים שבהם כוכב חמה מצוי במרחק זוויתי מרבי מהשמש:

* [http://astroclub.tau.ac.il/Data/Mercury/Mercury_MaxElon2005_2020.txt  טבלת זמני ריחוק זוויתי מרבי של כוכב חמה].

שימו לב: בטבלת זמני הריחוק הזוויתי המרבי של כוכב חמה מופיעים התאריכים שבהם מתרחש הריחוק המרבי, ה[[קורדינאטות שמימיות|נטייה]] של כוכב חמה בזמן הריחוק המרבי, [[מרחק זוויתי|זווית הריחוק]] המרבי (אלונגציה מרבית), בהירותו והמופע (פאזה) שלו. כפי שהוסבר לעיל, האלונגציה הינה חיובית כאשר הגוף נמצא מזרחית לשמש, קרי ניתן לראותו בערב, ושלילית כאשר הגוף מערבית לשמש וניתן לראותו לפנות בוקר.

===נגה===

בדומה לכוכב חמה הוא מקיף את השמש במסלול פנימי לזה של כדור הארץ ומרחקו הזוויתי מהשמש איננו עולה על 46 [[יחידות|מעלות]].
קרבתו של נגה לכדור הארץ ולשמש גורמת לו להיות מגרמי השמים הבהירים ביותר לאחר השמש והירח, עם ערכי [[בהירות]] של {{משמאל לימין|-3.8}} עד 4.6-. 
כאשר נגה רחוק יחסית מהשמש הוא קל מאד לצפייה מפאת בהירותו הגבוהה. כאשר נמצאים באתר חשוך ניתן להבחין בכך שאורו של נגה גורם להטלת צל! 
למעשה, נגה כה בהיר שניתן להבחין בו בעין בלתי מצוידת גם בצהרי היום. 
על כן, ניתן לראות את נגה ככוכב בהיר במיוחד, בצבע לבן, בשעות הערב ואו לפנות בוקר.

בקישור הבא תוכלו למצוא טבלה ובה הזמנים שבהם נגה מצוי במרחק זוויתי מרבי מהשמש:

* [http://astroclub.tau.ac.il/Data/Venus/Venus_MaxElon2005_2020.txt  טבלת זמני ריחוק זוויתי מרבי של נגה].

שימו לב: בטבלת זמני הריחוק הזוויתי המרבי של נגה מופיעים התאריכים שבהם מתרחש הריחוק המרבי, הנטייה של נגה בזמן הריחוק המרבי, זווית הריחוק המרבי (אלונגציה מרבית), בהירותו והפאזה שלו.

===מאדים===

ניתן להבחין בכוכב הלכת [[מאדים]] ב[[כיפת השמיים|שמי]] הלילה ככוכב [[בהירות|בהיר]] בצבע אדמדם.
מכיוון שזמן ההקפה של מאדים את השמש הוא כ[[שנה|שנתיים]], הוא מגיע לשיא בהירותו בערך אחת לשנתיים. לפעמים (אך לא תמיד) בשיא בהירותו מאדים בהיר אף יותר מ[[צדק]] ו[[סיריוס]] (שהוא ה[[כוכב]] הבהיר ביותר בשמיים) ובהירים ממנו הם רק [[נוגה]], [[הירח]] ו[[השמש]].

בהירותו הנראית של מאדים ב[[יחסים גאוצנטריים|ניגוד]] נעה בין {{משמאל לימין|-1.2}} ל {{משמאל לימין|-2.8}}.
וכאשר הוא בקרבה זוויתית לשמש בהירותו נעה בין {{משמאל לימין|1.2}} ל {{משמאל לימין|1.8}}.

===צדק===

[[צדק]] נראה ככוכב לבן ובהיר. בהירותו הנראית של צדק ב[[יחסים גאוצנטריים|ניגוד]] נעה בין {{משמאל לימין|-2.4}} ל {{משמאל לימין|-2.9}}.
כאשר הוא מצוי במינימום הבהירות שלו, בהירותו נעה בין {{משמאל לימין|-1.6}} ל {{משמאל לימין|-2.1}}.

===שבתאי===

[[שבתאי]] נראה ככוכב צהבהב. בהירותו הנראית של שבתאי ב[[יחסים גאוצנטריים|ניגוד]] נעה בין {{משמאל לימין|0.4}} ל {{משמאל לימין|0.9}}.
כאשר הוא במינימום הבהירות שלו, בהירותו נעה בין {{משמאל לימין|1.5}} ל {{משמאל לימין|1.0}}. מינימום הבהירות שלו מתרחש כאשר שבתאי מצוי בריחוק זוויתי של כ 50 מעלות מהשמש.

===אורנוס===

[[בהירות|בהירותו]] של [[אורנוס]] הינה כ 5.7 כך שניתן לראותו ב[[העין האנושית וראיית לילה|עין]] בלתי מצוידת מאתרים [[זיהום אור|חשוכים]] ממש, שבהם ה[[בהירות גבולית|בהירות הגבולית]] גדולה מכ-6 בערך.

מיקומו של אורנוס מופיע באלמנך היומי. לעיתים גם כוכבי הלכת חולפים בסמיכות זוויתית זה לזה ועל כן ניתן לעשות בהם שימוש לאתר כוכבי לכת חלשים.

===נפטון===

[[נפטון]] הינו חיוור מדי עבור תצפיות בעין בלתי מצוידת ויש צורך ב[[טלסקופ]] קטן על מנת לראותו.

==ראו גם==

* [[מערכת השמש]]
* [[כוכב לכת]]
* [[אפימרידים]]

[[קטגוריה:שאלות ותשובות]]
[[קטגוריה:חובבי אסטרונומיה]]
[[קטגוריה:מערכת השמש]]



'''מחברים'''
----
[[צוות האסטרופדיה#ערן אופק|ערן אופק]]