הבדלים בין גרסאות בדף "שאלה:כיצד לבחור טלסקופ חובבים?"

מתוך אסטרופדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(קישורים חיצוניים)
שורה 143: שורה 143:
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
  
* [http://edenorion.com/wp_home/?p=7  עצות לביחרת טלסקופ חובבים, מאת עדן אוריון]
+
* [http://edenorion.com/wp_home/?p=7  עצות לבחירת טלסקופ חובבים, מאת עדן אוריון]
  
 
'''מחברים'''
 
'''מחברים'''
 
----
 
----
 
[[צוות האסטרופדיה#ערן אופק|ערן אופק]]
 
[[צוות האסטרופדיה#ערן אופק|ערן אופק]]

גרסה מ־10:15, 8 במאי 2010

הערות: 1. כדאי לכלול קישור לרשימה של חברות שמוכרות טלסקופים. 2. כנ"ל לגבי חנויות שמוכרות טלסקופים בישראל - למרות שזה עלול להיות נושא רגיש - לא נראה לי שאנחנו צריכים להיות פלטפורמת פרסום. 3. כדאי גם פה לכלול תמונות של תצורות הטלסקופ הנפוצות: דובסוני, עדשות, שמידט-קסגריין. 4. כדאי לכלול קישור לקבוצת התצפיתנים בפורום נענע (?). 5. יש יופי של כתבה דומה של Sky & Telescope. כדאי לכלול קישור אליה?

  http://www.skyandtelescope.com/equipment/basics/3303926.html



שאלה: כיצד לבחור טלסקופ חובבים?

שם השואל: אור גראור

תאריך: 04-04-2010

תשובה

בחירת טלסקופ לתצפית בגרמי שמיים תלויה בגורמים רבים כגון: כמה כסף ברצונכם להוציא? מהי מטרתו העיקרית של הטלסקופ - תצפית בכוכבי לכת, כוכבים כפולים, כוכבים משתנים, או תצפית בעצמי שמיים עמוקים (ערפיליות, גלקסיות וצבירי כוכבים)? האם אתם מעונינים בטלסקופ לצילום או לתצפית בעין? מהיכן תצפו בטלסקופ - מאזור חשוך או מאזור עירוני?

חלק מהעצות שתקבלו יהיו סובייקטיביות ותלויות בניסיון ובהיסטוריה של בעל העצה ועל כן יש להתייחס אליהן בזהירות; דין זה חל גם על חלק מהעצות המופיעות במאמר זה.

העצות החשובות ביותר שכדאי למלא לפני רכישת טלסקופ הן:

  1. הצטרפו ל"מסיבת כוכבים" של חובבי אסטרונומיה. בישראל חובבי אסטרונומיה רבים בעלי ציוד רב ומגוון. חלקם יוצאים לאזורים חשוכים (בעיקר לנגב) לתצפיות שמאורגנות בתכיפות והם ישמחו (ואף כמעט וייעלבו אם לא) שתתבוננו דרך הטלסקופ שלהם.
  2. הכירו את השמיים ואת קבוצות הכוכבים. במידה ואינכם מכירים את השמיים, אתם עשויים לגלות שהשימוש בטלסקופ הינו קשה ומתסכל. מאמרים שכדאי לעיין בהם: מפת כוכבים מסתובבת, מפת שמיים חודשית, מפת כוכבים, וכוכב הצפון. כמו כן, מפות שמיים חודשיות המתאימות לשנה מסוימת מופיעות לעיתים בקטגוריית החדשות באסטרופדיה.
  3. בעת השימוש בטלסקופ, ברוב המקרים, ניסיון הינו מילת המפתח. לא הצלחתם? אל תרימו ידיים ונסו שוב.

עצות למתבוננים דרך טלסקופ:

כאשר אתם מתבוננים דרך טלסקופ, מומלץ להשאיר את שתי העיניים פקוחות לרווחה ולכסות באמצעות היד את העין שאינה מתבוננת דרך הטלסקופ. הסיבה לכך היא שכאשר אנו עוצמים עין אחת הדבר כרוך בד"כ במאמץ שאותו ניתן למנוע על מנת להתרכז בתצפית עצמה.

הטלסקופ האסטרונומי

ראו מאמר מורחב בנושא: טלסקופ.

טלסקופים אסטרונומיים הצופים בקרינה אלקטרומגנטית הינם מכשירים שתפקידם העיקרי (לפחות באסטרונומיה) הינו לאסוף אור מעצמים רחוקים (יחסית) ולמקד את האור במישור המוקד של הטלסקופ (ראו להלן). שתי תכונותיו החשובות ביותר של הטלסקופ (באסטרונומיה) הינן יכולת איסוף האור וכושר ההפרדה שלו. שתי התכונות הללו תלויות בקוטר הטלסקופ (או מפתח הטלסקופ, באנגלית: Telescope Diamaeter או Telescope Aperture). מפתח הטלסקופ מציין את הקוטר (או הקוטר האפקטיבי, במקרה וחתך הטלסקופ איננו עגול) שמגדיר את השטח שבו נאספת הקרינה מהעצמים בהם אנו צופים.

ככל שמפתחו של הטלסקופ גדול יותר הוא אוסף אור רב יותר ועל כן הוא מסוגל "לראות" עצמים חיוורים יותר. בנוסף, ככל שקוטרו של הטלסקופ גדול יותר כך כושר ההפרדה שלו (ראו: כושר הפרדה זוויתי של טלסקופ) טוב יותר, כלומר הוא מסוגל להפריד בין שתי דמויות של כוכבים שמרחקם הזוויתי קטן. בפועל הכושר הזוויתי מוגבל ע"י הפרעות שנוצרות כתוצאה מהאטמוספרה של כדור הארץ (ראו: ראות אסטרונומית). הפרעות אלו גורמות לכך שדמויות הכוכבים נמרחות בשיעור אופייני של מספר שניות קשת. מריחה כזו הינה שקולה לכושר ההפרדה התאורטי של טלסקופ קטן במפתח של כ-10 ס"מ. לעיתים מגבלה נוספת על כושר ההפרדה של הטלסקופ הינה האיכות האופטית שלו והתיכנון האופטי שבו נעשה שימוש.

טלסקופי חובבים

גם כאן, ברוב המקרים, הפרמטר החשוב ביותר של טלסקופ חובבים הינו המפתח שלו. ככל שהטלסקופ גדול יותר הוא אוסף יותר אור וניתן להבחין בעצמים חיוורים יותר. קריטריון חשוב נוסף הינו האיכות האופטית של הטלסקופ.

לעיתים ניתן למצוא בחנויות צעצועים טלסקופים המתפארים בכך שביכולתם ללהגדיל עצמים פי 400 (ולעיתים יותר). מספר הערות על טלסקופים מסוג זה.

  1. טלסקופ איננו נמדד בעוצמת ההגדלה שהוא יכול לספק אלא במפתח שלו ולעיתים טלסקופים המתפארים ביכולת לספק הגדלות חזקות הינם טלסקופים קטנים מאיכות אופטית ירודה.
  2. בד"כ מדובר בטלסקופים קטנים (במפתח אופייני של 60 מ"מ) - בטלסקופים כאלו אין טעם לעשות שימוש בהגדלות חזקות מכ-100, מאחר והגדלות חזקות יותר בטלסקופים במפתח של 60 מ"מ לא יגלו לנו פרטים נוספים ורק יכהו ויטשטשו את התמונה המתקבלת (ראו הסבר מפורט בהגדלה של טלסקופ).
  3. כותבי שורות אלו אינם ממליצים לרכוש טלסקופים מסוג זה. אם החלטתם בכל זאת לרכוש טלסקופ מסוג זה, בידקו את התמונה המתקבלת כאשר משתמשים בהגדלה נמוכה. במידה והתמונה הינה בעלת חדות סבירה במרכז שדה הראייה אך נראית מטושטשת בקצה שדה הראייה, אזי איכותו האופטית של הטלסקופ נמוכה מאד.
  4. חלק מהטלסקופים מסוג זה, אם כי לא איכותיים, הינם בעלי איכות אופטית מתקבלת על הדעת במובן שניתן "ליהנות" מהם, בעיקר בתצפית על כוכבי הלכת והירח. על כן, אם ברשותכם טלסקופ כזה, נסו ליהנות מצעדיכם הראשונים איתו.

בחירת טלסקופ

טלסקופי חובבים באים במגוון סוגים ותצורות (ראו מאמר מורחב בנושא: טלסקופ). הפרטים הראשונים שאליהם כדאי לשים לב הינם:

  1. מפתח הטלסקופ.
  2. אורך המוקד (ויחס המוקד) של הטלסקופ.
  3. סוג הטלסקופ.
  4. מעמד הטלסקופ.
  5. האם לטלסקופ יש מנוע עקיבה.
  6. גודלו ומשקלו של הטלסקופ והקלות שבה ניתן לנייד אותו.
  7. עם אלו עיניות מגיע הטלסקופ ומהו קוטר צינור העינית? טלסקופי חובבים מגיעים עם צינור לעינית של אחד משלושה גדלים 0.96 אינצ', 1.25 אינצ' ו 2 אינצ'. בד"כ עיניות עם קוטר צינור של 0.96 אינצ' הינן פחות איכותיות מעיניות עם מפתח צינור של 1.25 ו 2 אינצ'.
  8. האם לטלסקופ יש כוונת או טלסקופ כיוון.

איזה טלסקופ כדאי לרכוש תלוי בעיקר באיזה סוג של עצמים שמיימים אתם מעונינים לצפות ומהיכן (אזור עירוני או אזור חשוך) תצפו איתו. בסעיפים הבאים תוכלו למצוא מספר המלצות לגבי כל אחד מהשימושים העיקריים של טלסקופ.

טלסקופ לתצפית בכוכבי לכת

הגורמים החשובים לטלסקופ המיועד לתצפית בכוכבי לכת ועצמים נוספים הדורשים חדות מירבית (למשל כוכבים כפולים בעלי הפרדה זוויתית קטנה) הינם איכות אופטית טובה, אורך מוקד ארוך ככל שניתן ומפתח סביר.

תצפית בכוכבי לעת דורשת בד"כ הגדלות חזקות. מומלץ לעיין במאמר המורחב בנושא: הגדלה של טלסקופ. לעיתים איכות הדמות תלויה גם בעינית שבה עושים שימוש.

בד"כ טלסקופים בעלי מפתח גדול יותר הינם בעלי אורך מוקד ארוך יותר ועל כן יכולים לספק הגדלות חזקות יותר.

כאשר צופים בהגדלות חזקות אנו למעשה יכולים להבחין בתנועת הכוכבים בשמיים (כתוצאה מסיבוב כדור הארץ סביב צירו) בקלות. למעשה הטלסקופ "מגדיל" את סיבוב הארץ והכוכבים נראים כנעים בשדה הראייה של העינית במהירות. על כן שימוש בהגדלות חזקות של מעל כ 100-200 מצריך בד"כ מנוע עקיבה. מנוע עקיבה מזיז את הטלסקופ בצורה המקזזת את תנועת כדור הארץ ועל כן הכוכבים ייראו כנשארים (כמעט) קבועים בשדה הראייה. בנוסף, שימוש בהגדלות חזקות מצריך מתקן כינון יציב מאד.

טלסקופ לתצפית בעצמי שמיים עמוקים

עצמי שמיים עמוקים, כגון ערפיליות, צבירי כוכבים, גלקסיות וכוכבים משתנים הינם חיוורים ועל מנת לצפות בהם וליהנות מיופיים מומלץ להצטייד בטלסקופ במפתח הגדול ביותר שידכם משגת. ההבדל בין טלסקופ גדול לקטן הינו עצום ועל כן לא מומלץ להתפשר בעניין זה. במידה ואינכם מתעדים את הטלסקופ לצילום אזי ניתן לוותר על הצורך במנוע עקיבה (בד"כ מנוע עקיבה לטלסקופ מייקר את מחירו באופן משמעותי) ולרכוש טלסקופ ניוטוני בעל כן אופקי (אלט-אזימוט). טלסקופים כאלו לעיתים קרויים גם טלסקופים דובסוניים.

מאחר ובטלסקופ ניוטוני יש רק משטח אופטי אחד שאיננו שטוח (המראה הראשית) טלסקופים כאלו אינם מספקים דמות אופטית מאד חדה על פני כל שדה הראייה שלהם, אבל לרוב בעת תצפית בעצמי שמיים עמוקים פרט זה הינו בעל חשיבות נמוכה. בנוסף, טלסקופים כאלו הם בד"כ בעלי איכות סבירה גם לתצפית בכוכבי הלכת.

לרוב, ככל שאורך המוקד של הטלסקופ קצר יותר, כך הוא יהיה קומפקטי יותר וקל יותר לנשיאה. בנוסף, טלסקופים בעלי אורך מוקד קצר יספקו הגדלות נמוכות יותר ושדה ראייה רחב. שימו לב כי שדה הראייה תלוי גם בעינית שבה עושים שימוש. כאשר שדה הראייה שהטלסקופ מספק בהגדלות נמוכות רחב דיו (בד"כ מעל כמעלה) אזי לאחר תקופת הסתגלות קצרה תגלו שאתם מסוגלים לכוון את הטלסקופ ללא שימוש בטלסקופ כיוון או כוונת. למרות זאת נציין, כי כוונת או טלסקופ כיוון מקלים מאד על השימוש בטלסקופ.

חלק מהטלסקופים הדובסונים הגדולים הינם מגושמים וכבדים ועל כן קשה לנייד אותם. קיימים גם טלסקופים דובסוניים קלים הניתנים לקיפול, אך טלסקופים כאלו עלולים להיות יקרים.

טלסקופ לצילום

לרוב, טלסקופים המצוידים במנוע עקיבה מתאימים לצילום אסטרונומי, אך מנוע עקיבה איננו כל הציוד הדרוש לצילום. מומלץ לקרוא את המאמר המורחב בנושא: צילום עצמי שמיים עמוקים על גבי סרט צילום באמצעות טלסקופ.

מצלמת CCD בד"כ דורשת התאמה "אישית" לטלסקופ. כלל האצבע הראשון שלרוב כדאי לקיימו הוא שגודלם הזוויתי של פיקסלים בודדים של המצלמה במישור המוקד של הטלסקופ יהיה בערך חצי מהגדול מבין: הגודל הזוויתי של תנאי הראות האסטרונומית וכושר ההפרדה הזוויתי של הטלסקופ.

עצות ליבוא אישי

בישראל יבוא של כל מוצר חייב במס ערך מוסף, אך לא בהכרח חייב במיסוי נוסף. כיום שיעור המע"מ בישראל הינו 16% (אפריל 2010).

על פי המידע המופיע ב"רשומות, קובץ התקנות, שיעורי מכס, מס קניה ותשלומי חובה, 1 בינואר 2004 - תעריף המכס ומס קניה לשנת התשס"ד 2004, כרך ב`, פרקים 64-97 (ע"מ 777), פרט 90.5:"

"טלסקופים רגישים לאור אינפרא אדום, טלסקופים מגבירי אור ומכשירים אסטרונומים" - פטור (אין מכס). "חלקים ואביזרים (לרבות מיקבעים) המיוחדים לטלסקופים רגישים לאור אינפרא אדום, טלסקופים מגבירי אור או מכשירים אסטרונומים" - פטור (אין מכס) "משקפות דו עיניות" - מכס 12%.

ניתן לעיין בקובץ תקנות המכס באתר משרד המשפטים.

בנוסף על האופציה של הובלת המוצר בעצמכם לאחר ביקור בחו"ל, קיימות חברות רבות שמספקות שירותי משלוח ימי של מטענים גדולים.

ראו גם


קישורים חיצוניים

מחברים


ערן אופק