שאלה:כיצד לבחור טלסקופ חובבים?

מתוך אסטרופדיה
גרסה מ־07:34, 22 באפריל 2010 מאת Eran (שיחה | תרומות) (הטלסקופ האסטרונומי)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שאלה: כיצד לבחור טלסקופ חובבים?

שם השואל: אור גראור

תאריך: 04-04-2010

תשובה

בחירת טלסקופ לתצפית בגרמי שמיים תלויה בגורמים רבים כגון: כמה כסף ברצונכם להוציא? מהי מטרתו העיקרית של הטלסקופ - תצפית בכוכבי לכת, כוכבים כפולים, כוכבים משתנים, או תצפית בעצמי שמיים עמוקים (ערפיליות, גלקסיות וצבירי כוכבים)? האם אתה מעונינים בטלסקופ לצילום או לתצפית בעין? מהיכן תצפו בטלסקופ - מאזור חשוך או מאזור עירוני?

חלק מהעצות שתקבלו יהיו סוביקטיביות ותלויות בניסיון וההיסטוריה של בעל העצה ועל כן יש להתייחס אליהן בזהירות ודין זה חל גם על חלק מהעצות המופיעות במאמר זה.

העצות החשובות ביותר שכדאי למלא לפני רכישת טלסקופ הן:

  1. הצטרפו ל"מסיבת כוכבים" של חובבי אסטרונומיה. בישראל חובבי אסטרונומיה רבים בעלי ציוד רב ומגוון. חלקם יוצאים לאזורים חשוכים (בעיקר לנגב) לתצפיות מאורגנות בתכיפות והם ישמחו (ואף כמעט ויעלבו אם לא) שתתבוננו דרך הטלסקופ שלהם.
  2. הכירו את השמיים ואת קבוצות הכוכבים. במידה ואינכם מכירים את השמיים, אתם עשויים לגלות שהשימוש בטלסקטופ הינו קשה ומתסכל. מאמרים שכדאי לעיין בהם: מפת כוכבים מסתובבת, מפת שמיים חודשית, מפת כוכבים, וכוכב הצפון.

עצות למתבוננים דרך טלסקופ:

כאשר אתם מתבוננים דרך טלסקופ, מומלץ להשאיר את שתי העיניים פקוחות לרווחה ולכסות באמצעות היד את העין שאיינה מתבוננת דרך הטלסקופ. הסעבה לכך היא שכאשר אנו עוצמים עין אחת הדבר כרוך בד"כ במאמץ שאותו ניתן למנוע על מנת להתרכז בתצפית עצמה.

הטלסקופ האסטרונומי

ראו מאמר מורחב בנושא: טלסקופ.

טלסקופים אסטרונומיים הצופים בקרינה אלקטרומגנטית הינם מכשירים שתפקידם העיקרי (לפחות באסטרונומיה) הינו לאסוף אור מעצמים רחוקים (יחסית) ולמקד את האור במישור המוקד של הטלסקופ (ראו להלן). שתי תכונותיו החשובות ביותר של הטלסקופ (באסטרונומיה) הינן יכולת איסוף האור וכושר ההפרדה שלו. שתי התכונות הללו תלויות בקוטר הטלסקופ (או מפתח הטלסקופ, באנגלית: Telescope Diamaeter). מפתח הטלסקופ מציין את הקוטר (או הקוטר האפקטיבי, במקרה וחתך הטלסקופ איננו עגול) שמגדיר את השטח שבו נאספת הקרינה מהעצמים בהם אנו צופים.

ככל שמפתחו של הטלסקופ גדול יותר הוא אוסף אור רב יותר ועל כן הוא מסוגל "לראות" עצמים חיוורים יותר. בנוסף, ככל שקוטרו של הטלסקופ גדול יותר כך כושר ההפרדה שלו (ראו: כושר הפרדה זוויתי של טלסקופ) טוב יותר, כלומר הוא מסוגל להפריד בין שתי דמויות של כוכבים שמרחקם הזוויתי קטן. בפועל הכושר הזוויתי מוגבל ע"י הפרעות שנוצרות כתוצאה מהאטמוספרה של כדור הארץ (ראו: ראות אסטרונומית). הפרעות אלו גורמות לכך שדמויות הכוכבים נמרחות בשיעור אופייני של מספר שניות קשת. מריחה כזו הינה שקולה לכושר ההפרדה התאורטי של טלסקופ קטן במפתח של כ-10 ס"מ.

...


תכונת איסוף האור הינה פשוטה יחסית - ככל ששטח האזור (למשל שטח המראה הראשית בטלסקופ מחזיר אור בתחום האור הנראה) שאוסף את הקרינה של עצם חללי גדול יותר, כך נאספת יותר קרינה מהעצם. לכמות הקרינה הנאספת חשיבות רבה - ככל שנאספת יותר קרינה כך ניתן להבחין בעצמים חלשים יותר. כמו כן, עבור עצמים בהירים יחס האות לרעש יהיה גדול יותר ויהיה ניתן לבצע מדידות יותר מדויקות.

עקיפה דרך סדק מעגלי - באיור מוצגת תבנית ההתאבכות המתקבלת כאשר אור ממקור נקודתי באין סוף עובר דרך סדק מעגלי (או מפתחו של טלסקופ). האזורים הגבוהים באיור מייצגים יותר אור והנמוכים פחות אור. ניתן לראות כי רוב האור של המקור מרוכז בשיא המרכזי, אך חלק מהאור מתפזר גם במרחקים גדולים יותר.

תכונת כושר ההפרדה של טלסקופ (ראו איור משמאל ומאמר מורחב בנושא: כושר הפרדה זוויתי של טלסקופ) היא היכולת שלו להפריד שני מקורות אור המצויים במרחק זוויתי מסוים זה מזה. עבור משטח אופטי מושלם כושר ההפרדה התאורטי של טלסקופ נובע מהתאבכות דרך מפתח הטלסקופ. עבור טלסקופים בעלי אופטיקה אידאלית במפתח מעגלי D, הצופים באורך גל λ כושר ההפרדה התאורטי, θ, ברדיאנים הוא:

\theta=1.22\frac{\lambda}{D}

עבור אור צהוב (אורך גל של כ- 5000 אנגסטרם) כושר ההפרדה בשניות קשת ניתן ע"י הקרוב הבא:

\frac{115.8}{D}

כאשר, D, הינו מפתח הטלסקופ במ"מ.

משמעות כושר ההפרדה היא שמקור אור נקודתי יוצר דמות שאיננה נקודתית ושהרוחב האופייני שלה בחצי העוצמה הינו בערך θ. יוצאי דופן לכלל זה הם טלסקופים שהמשטחים האופטיים שלהם אינם מדויקים ביחס לאורך הגל שבו הטלסקופ עובד. לדוגמא, אורך הגל של קרינת אקס הינו כאנגסטרם אחד, דומה למרחק האופייני בין אטומים. על כן, עבור טלסקופים ממקדים בתחום קרינת האקס הקרינה המגיעה "רואה" משטח מחוספס ולא מדויק ביחס לאורך הגל שלה. על כן, כושר ההפרדה של טלסקופים כאלו מוגבל ע"י האופטיקה של הטלסקופ ולא ע"י ההתאבכות.

טלסקופי חובבים

גם כאן, ברוב המקרים, הפרמטר החשוב ביותר של טלסקופ חובבים הינו המפתח שלו. ככל שהטלסקופ גדול יותר הוא אוסף יותר אור וניתן להבחין בעצמים חיוורים יותר. קריטריון חשוב נוסף הינו האיכות האופטית של הטלסקופ.

לעיתים ניתן למצוא בחנויות צעצועים טלסקופים המתפארים בכך שיכולים להגדיל את פי 400 (ולעיתים יותר). מספר הערות על טלסקופים מסוג זה.

  1. טלסקופ איננו נמדד בעוצמת ההגדלה שהוא יכול לספק אלא במפתח שלו ולעיתים טלסקופים המתפארים ביכולת לספק הגדלות חזקות הינם מאיכות אופטית ירודה.
  2. בד"כ מדובר בטלסקופים קטנים (במפתח אופייני של 60 מ"מ) - בטלסקופים כאלו אין טעם לעשות שימוש בהגדלות חזקות מכ-100, מאחר והגדלות חזקות יותר בטלסקופים במפתח של 60 מ"מ לא יגלו לנו פרטים נוספים ורק יכהו ויטשטשו את התמונה המתקבלת (ראו הסבר מפורט בהגדלה של טלסקופ).
  3. כותבי שורות אלו אינם ממליצים לרכוש טלסקופים מסוג זה. אם החלטתם בכל זאת לרכוש טלסקופ מסוג זה, בידקו את התמונה המתקבלת כאשר משתמשים בהגדלה נמוכה. במידה והתמונה הינה בעלת חדות סבירה במרכז שדה הראייה אך נראית מטושטשת בקצה שדה הראייה, אזי איכותו האופטית של הטלסקופ נמוכה מאד.
  4. חלק מהטלסקופים מסוג זה, אם כי לא איכותיים, הינם בעלי איכות אופטית מתקבלת על הדעת במובן שניתן ל"הנות" מהם, בעיקר בתצפית על כוכבי הלכת והירח.

טלסקופי חובבים באים במגוון סוגים ותצורות (ראו מאמר מורחב בנושא: טלסקופ).


בחירת טלסקופ

טלסקופי חובבים באים במגוון סוגים ותצורות (ראו מאמר מורחב בנושא: טלסקופ). הפרטים הראשונים שאליהם כדאי לשים לב הינם:

  1. מפתח הטלסקופ.
  2. אורך המוקד (ויחס המוקד) של הטלסקופ.
  3. סוג הטלסקופ.
  4. מעמד הטלסקופ.
  5. האם לטלסקופ יש מנוע עקיבה.
  6. גודלו ומשקלו של הטלסקופ והקלות שבה ניתן לנייד אותו.

איזה טלסקופ כדאי לרכוש תלוי בעיקר באיזה סוג של עצמים שמיימים אתם מעונינים לצפות ומהיכן (אזור עירוני או אזור חשוך) תצפו איתו. בסעיפים הבאים תוכלו למצוא מספר המלצות לגבי כל אחד מהשימושים העיקריים של טלסקופ.

טלסקופ לתצפית בכוכבי לכת

הגורמים החשובים לטלסקופ המיועד לתצפית בכוכבי לכת ועצמים נוספים הדורשים חדות מירבית (למשל כוכבים כפולים בעלי הפרדה זוויתי קטנה) הינם איכות אופטית טובה, אורך מוקד ארוך ככל שניתן ומפתח סביר.

תצפית בכוכבי לעת דורשת בד"כ הגדלות חזקות. מומלץ לעיין במאמר המורחב בנושא: הגדלה של טלסקופ. ...

בד"כ טלסקופים בעלי מפתח גדול יותר הינם בעלי אורך מוקד ארוך יותר ועל כן יכולים לספק הגדלות חזקות יותר. ...

עקיבה

טלסקופ לתצפית בעצמי שמיים עמוקים

עצמי שמיים עמוקים, כגון ערפיליות, צבירי כוכבים, גלקסיות וכוכבים משתנים הינם חיוורים ועל מנת לצפות בהם ולהנות מיופים מומלץ להצטייד בטלסקופ במפתח הגדול ביותר שידכם משגת. במידה ואינכם מתעדים את הטלסקופ לצילום אזי ניתן לוותר על הצורך במנוע עקיבה (בד"כ מנוע עקיבה לטלסקופ מייקר את מחירו באופן משמעותי) ולרכוש טלסקופ ניוטוני בעל כן אופקי (אלט-אזימוט). טלסקופים כאלו לעיתים קרויים גם טלסקופים דובסוניים.

כוונת...

אורך מוקד...

משקל...


רוב עצמי השמיים העמוקים הינם כה חיוורים עד כי אפילו בטלסקופי חובבים גדולים הם נראים חסרי צבע (גוונים של אפור).


הגורם החשוב ביותר הינו מפתח...

טלסקופ לצילום

לרוב טלסקופים המצוידים במנוע עקיבה מתאימים לצילום אסטרונומי, אך מנוע עקיבה איננו כל הציוד הדרוש לצילום. מומלץ לקרוא את המאמר המורחב בנושא: צילום עצמי שמיים עמוקים על גבי סרט צילום באמצעות טלסקופ.

מצלמת CCD בד"כ דורשת התאמה "אישית" לטלסקופ. כלל האצבע הראשון שלרוב כדאי לקיימו הוא שגודלם הזוויתי של פיקסלים בודדים של המצלמה במישור המוקד של הטלסקופ יהיה בערך חצי מהגדול מבין: הגודל הזוויתי של תנאי הראות האסטרונומית וכושר ההפרדה הזוויתי של הטלסקופ.

עצות ליבוא אישי

בישראל יבוא של כל מוצר חייב במס ערך מוסף, אך לא בהכרח חייב במיסוי נוסף. כיום שיעור המע"מ בישראל הינו 16% (אפריל 2010).

על פי המידע המופיע ב"רשומות, קובץ התקנות, שיעורי מכס, מס קניה ותשלומי חובה, 1 בינואר 2004 - תעריף המכס ומס קניה לשנת התשס"ד 2004, כרך ב`, פרקים 64-97 (ע"מ 777), פרט 90.5:"

"טלסקופים רגישים לאור אינפרא אדום, טלסקופים מגבירי אור ומכשירים אסטרונומים" - פטור (אין מכס). "חלקים ואביזרים (לרבות מיקבעים) המיוחדים לטלסקופים רגישים לאור אינפרא אדום, טלסקופים מגבירי אור או מכשירים אסטרונומים" - פטור (אין מכס) "משקפות דו עיניות" - מכס 12%.

ניתן לעיין בקובץ תקנות המכס באתר משרד המשפטים.

בנוסף על האופציה של הובלת המוצר בעצמכם לאחר ביקור בחו"ל, קיימות חברות רבות שמספקות שירותי משלוח ימי של מטענים גדולים.

ראו גם


קישורים חיצוניים

מחברים


ערן אופק